אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

אחת עשרה סיבות (לפחות) לצורך בהתאמה אישית של התזונה הקדמונית

* לפני שתצללו ותקראו את הפוסט הזה, הנה סקר קוראים שחשוב לי שתמלאו. זה לוקח חמש דקות אבל עשוי לשפר את הרלוונטיות של תכני הבלוג הזה אליכם. אישית. אז הקליקו כאן. תודה *

אמרו חז"ל: "כשהם שפרצופיהם אינם שווים, כך אין דעותיהן שוות" (שם, שם).
כאלו אנחנו, בני המין האנושי, שונים, ייחודיים. פרצופים שונים, דעות שונות וגם... תפריטים ודיאטות שונות.
כאן, מעל דפי בלוג זה ובקרב קהילה זו, אנו מקדמים אורח חיים קדמוני ותזונה טבעית ואותנטית, כזו שלוותה את המין האנושי מאז ראשית הווצרו: מגוון רחב של חיות וצמחים. לתזונה כזו יש כמה כללי אצבע פשוטים (ראו: תזונה קדמונית - המדריך המעשי), אבל למרות שזה נראה פשוט וקל, בפועל מסתבר כי אנשים שונים משגשגים טוב יותר על תפריטים מעט שונים. אז אם מישהו יאמר לכם "תאכלו פליאו" או "תזונה קדמונית" דעו לכם שסביר שגם אחרי הגישה הראשונה ו"ניקוי" הארוות מרעלים וטעויות, עדיין תדרש התאמה אישית, הקשבה, לעתים התייעצות, והרבה ניסוי.
  • מטרות - ראשית חכמה, המטרה שלכם משפיעה מאוד על המגוון, העיתוי, הסוג והכמות של המזון אותו תצרכו. גם תחת מעטה אחד של "תזונה קדמונית" יש הבדל גדול בין מי שמבקש לעלות במשקל לעומת מי שמבקש לרדת במשקל; בין מי שמבקש לשפר תוצאת ספורטיביות ובין מי שמבקש לשפר תסמינים של מעי רגיז. אלו ואלו עשויים להרוויח מתפריטים מאוד דומים, אולם ייתכנו הבדלים הנעוצים במטרות, כמו גם בגוף בו אתם שוכנים (לעת עתה).
  • רגישות לגלוטן - הרגישות לגלוטן משולה לקרחון. הקצה המחודד והמסוכן (אלרגיה לגלוטן) מפורסם וידוע אבל נדיר (רק חולי צלייאק). אבל מתחת לפני השטח, מתחת לתודעה הציבורית, ישנם רבים מאוד מאוד שלהם רגישות מסויימת לגלוטן, והם בכלל לא יודעים שהם כאלו. זה עלול להיות "רק" דלקתיות של המעי וזה יכול להיות אי נחת בפעילות המעיים ועד לרגישות קיצונית ואי סבילות מוחלטת. אמנם נכון שבתזנה הקדמונית אנו ממליצים שלא לצרוך כלל מוצרים מבוססי דגנים, אך עדיין הרגישות לגלוטן משפיעה על הטווח: קינואה למשל אינו דגן אבל אנשים הרגישים לגלוטן נוטים להיות רגישים גם לקינואה. 
  • רגישות ללקטוז וקזאין - יוצאי צפון אירופה נמצאים במקום בטוח יותר, יחסית, לצריכת מוצרי חלב מאשר יוצאי אפריקה. שכן משק החלב התפתח בארצות הצפון ולצאצאי אותן מדינות יכולת גנטית גבוהה יותר להתמודדות עם חלב, שהיווה חלק משמעותי בתזונת אירופה וחלק לא קיים או אפסי במקומות אחרים. יוגורט, חמאה, שמנת, גבינות שמנות יכולים להיות יופי של מזון לאנשים בעלי יכולת גבוהה להתמודדות עם לקטוז אבל להיות מזון מעודד אלרגיה והשמנה אצל אחרים. 
  • רגישות לאינסולין - חלק ממטרת התזונה הקדמונית היא לעודד רגישות לאינסולין, ובכך לאפשר לגוף שלנו לפעול שעות ארוכות יותר ללא תחושת רעב וללא "מעגלי" העייפות. רמת הרגישות לאינסולין משתנה בין אנשים וגם אצל אותו אדם כפונקציה של התזונה. יש ביננו כאלה שגם כמות נמוכה יחסית של פחמימות תייצר "קפיצה" גבוהה בייצור האינסולין כי הם עמידים יחסית לאינסולין ודרושה יותר כמות להשגת תוצאה זהה. עמידות לאינסולין מעודדת צבירת שומן ורגישות לאינסולין מעודדת את ניצולו כאנרגיה, ועדיין ישנו טווח נרחב. ישנם אנשים המורידים מהר מאוד במשקל בהעדר פחמימות רבות, ויש שפועלים על סף פחמימות נמוך במיוחד ובכל זאת מתקשים לאבד משקל. תפוחי אדמה, אורז, בטטות, כולם מזונות עתירי פחמימות שיכולים להיות מצויינים לחלקנו ובעייתיים לאחרים. הדבר נובע גם מהסעיף הבא: המין.
  • מין - ככלל, גברים מאבדים בקלות משקל ושומן מיותר כאשר הם יורדים בכמות הפחמימות. נשים לעומתם יקבלו שפע של יתרונות בתהליך דומה (כמו שיפור הרגישות לאינסולין) אולם הורדה נוספת של אחוזי שומן "אחרונים" עלולה להיות מאתגרת יותר "רק" בפרוטוקול של הגבלת פחמימות. 
  • רגישות כללית ואלרגיות - יש הרגישים לאגוזים, יש הרגישים לביצים ויש הרגישים לחצילים. אלרגיות משפיעות מאוד על התפריט שלנו. דעו מי אתם ומה אתם ומה אתם יכולים לעכל בהצלחה ובנו תפריט בהתאם. 
  • רגישות רוחנית - יש אנשים שאינם אוכלים בשר אבל אוכלים דגים. יש שאוכלים בשר אך נרתעים ממראה דג (גיסתי היקרה היא כזו), ויש שאינם אוכלים מאומה שהיה פעם חי (צמחונים), ויש שאינם אוכלים מאומה גם מתולדות החי (טבעונים), ויש שאוכלים רק מזון צמחי ולא מבושל (raw). ישנם העושים זאת על רקע "מדעי" או בריאותי, אבל רבים עושים זאת על רקע של העדפה רגשית. זה בסדר גמור, אבל אם אתם רוצים לשגשג ולפרוח קחו בחשבון שהמגוון בצלחת שלכם הוא גם פונקציה של ההעדפות הרוחניות ואל רק של הגשמיות, וזה עשוי להשפיע על המטרות והיכולת להשיגן.
  • רגישות לטעם - יש אנשים שפשוט לא אוהבים מזונות מסויימים. הייתם מאמינים שהבן שלי לא אוהב אצות, למשל? יש שלא סובלים אגוזים, נרתעים משמן קוקוס, או מתחלחלים מעגבניה. 
  • פעילות גופנית (רגישות לזיעה?) - הסוג, הנפח ותדירות הפעילות הגופנית שלכם משפיעים מאוד על הצרכים התזונתיים שלכם. אנשים המבצעים פעילות סבולת כרונית בנפח גבוה צריכים רמה גבוהה יותר של פחמימות, לעומתם אנשים המתאמנים אימוני כח ומשקולות כבדים והרוצים להגדיל מסה חייבים לאכול כמות גבוהה מאות של קלוריות והרבה חלבון. אתלטים רבים מדווחים של שינוי ניכר בתוצאות כפונקציה של התזונה (אנדי מארי, הבריטי אלוף ווימבלדון הטרי, מקפיד כחרדי אדוק שלא לאכול מאומה מעובד, תעשייתי או עם סוכר כלשהו. לעומת זאת הוא זולל 50 רולים של סושי ביום). 
  • רגישות לכיס ותקציב - בעולם מושלם היינו כולנו אוכלים מבשרו של שור הבר, מקנחים משומן לוויתן ופירות גן העדן (האם זה מקרה שאלו הדימויים היהודיים לאוכל מושלם בעולם הבא? אולי בכל זאת הם הבינו משהו בתזונה, הרבנים ההחזליי"ם ההם?). בחיים האמיתיים אין לנו תקציב תמיד לביצי משק, לדגי נהרות אלסקה, לבשר מרעה חופשי ולירקות אורגניים. הרגישות הכלכלית משפיעה מאוד על הבחירות שנעשה במסדרונות המרכול.
  • בעיות בריאות - ישנן מחלות שונות המשפיעות על הבחירות התזונתיות שלנו. אנשים הסובלים ממחלות אוטואימוניות פעילות, טוב יעשו אם ימנעו מביצים ומירקות סולניים, למשל. אנשים עם גאוט אינם יכולים לצרוך כמויות גבוהות של חלבון ועוד. 
מה כל זה אומר לנו?

  1. במבט שטחי אנו אולי נראים דומים, אבל בפרטים אנו שונים מאוד זה מזה.
  2. ישנם מוצרי מזון שיהיו מצויינים, טעימים, בריאים ומתגמלים לאחד, אך לחברו הם יהיו מסוכנים, אלרגניים, יקרים או מדרדרים. 
  3. מתוך "סל" האפשרויות הקדמוני, עלינו להתאים את המוצרים למטרות שלנו, להעדפות שלנו, לרגישויות שלנו ולתקציב שלנו. 
  4. אנו לא תמיד יודעים את כל התשובות מראש. למעשה, לעולם איננו יודעים את התשובות מראש (חוץ מהפעם ההיא שרימיתי במבחן בחשבון, בכיתה ט').
  5. עבור מוצרי מזון שאיננו יכולים לצרוך (כל אחד מסיבותיו הוא) עלינו לזהות מוצרים חלופיים שיתנו את אותו המענה התזונתי אך ללא הרגישות. למשל, כיצד ישיג הצמחוני הקדמוני די חלבון, כיצד תשיג רצת התריאטלונים די פחמימות ועוד.
עכשיו שתפו וספרו לנו:
אילו מוצרים קדמוניים גיליתם שלא עושים לכם טוב?
אילו מוצרים קדמוניים גיליתם (או ידעתם) שאתם לא רוצים לאכול? 
ובמה החלפתם אותם?

(ותזכורת: תמלאו את טופס המשוב. קדימה)

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 13 comments

13 הערות קוראים:

פוסט מעולה! וגם פוסט חשוב מאוד בעיני.
אז ראשית, תודה.
אחד הדברים שהפתיעו אותי מאוד עם המעבר לפליאו (או יותר נכון פריימל) הוא חוסר היכולת לאכול כמויות גדולות של בשר. כשרק התחלתי פליאו (לא מזמן בכלל)נורא דאגתי שלא אוכל לעמוד בתזונה הזו מבחינה כלכלית. קראתי שאנשים אוכלים בשר לארוחת בוקר, בשר לארוחת צהרים ודג לארוחת ערב וחשכו עיני לאור משכנתי המטורפת ושלושת הזעטוטים שאני מגדלת, אשר גדלים והולכים וטורפים בעצמם...
אני מאוד אוהבת בשר. יש כמה אנשים שאני מכירה, שקוראים לי "קרנבורית". זה ידוע מגיל צעיר מאוד מאוד, כשהייתי נוסעת לבקר את סבתא בארה"ב והיא היתה מכינה לי שני סטייקים לארוחת צהרים והייתי מחסלת אותם בלי למצמץ.
אבל, עכשיו, כשאני בתוך הפליאו, אני רואה שאני לא יכולה לאכול בשר יותר מפעם ביום. ולרוב אני לא אוכלת בשר יום יום. אוכל בשר ודגים לסירוגין. וגם עוף, לצערי :-( (אך משתדלת להמעיט) מה לעשות, קשה לעמוד בהוצאות הגבוהות של צריכת בשר בלבד.
ולשאלתך - בינתיים לא גיליתי שום מוצר שלא עושה לי טוב. מבין האברים הפנימיים אני אוכלת כבד בקר מדי פעם ולב בקר אכלתי פעם אחת קצוץ בתוך קציצות בקר רגילות. עכשיו הלב מחכה במקפיא להיאכל בפני עצמו ולא חבוי בכלום.
אין לי כל כך משיכה לאכול אברים פנימיים אחרים. אולי עם הזמן...
חופשה נעימה לך ולמשפחה, דעאל!
איימי

תודה על הפוסט. הוא מבהיר מספר דברים חשובים.
אני מגלה בזמן הקצר שאני מתנסה בתזונה זו, שפעילות המעיים השתפרה לעין ערוך והתחושה בבטן קלה. לעומת זאת, פתאום צצים כאבים בברכיים ובמפרקים אחרים לסירוגין! היתכן שזה נובע עקב הגברת הצריכה של ביצים?
שאלה: באופן עקרוני, כמובן שיש לנו שליטה מלאה על מה שנכנס לפה שלנו, וטוב שכך. אפשר ורצוי לוותר על אכילה מחוץ לבית במסעדות, בתי קפה וכו' או לאכול רק כאשר לגמרי ברור עד הסוף מה יש בפנים. אבל... מה עושים כאשר מוזמנים לארוחה אצל חברים או משפחה? בחגים, בחופשים כאשר מתארחים? בנסיעות לחו"ל? אשמח לעצה או רעיונות מעשיים.

מדהים
כי המשפחה שלי תמיד מסתכלת עלי מוזר כשאני אוכלת בשר או ביצים בבוקר צהריים ובערב
אבל התחושת שובע שזה נותן לי שווה הכל
ואם היית אומר לי לפני חצי שנה שאני אוכל בצהריים 1/2 קילו בשר (בקר, אנטריקוט) בלי שום בעיה הייתי צוחקת עלייך (אבל זה מחזיק אותי עד הערב-לילה)
אני גיליתי שעוף לא משביע אותי מספיק
ואני מעדיפה לא לאכול עוף, ורוב השבוע שלי זה בקר, ולפחות פעם - פעמיים בשבוע דגים

איברים פנימיים לא יוצא לי לאכול כמעט, בעיקר בגלל שלא מצאתי באיזור קצבייה שמחזיקה כאלה (אני גרה באיזור מודיעין)

אני גם זוממת לגדל כמה ירקות ופירות בגינה
אם יש גינה לפחות לנצל את זה לגידול של דברים יעילים
אבל עוד חזון למועד

משך שנים התנגדנו לאכילת בשר אדום כי הרגשנו שהוא מאוד מכביד עלינו. אכלנו רק עוף ומעט דגים. כעת, כאשר הורדנו את הפחמימות לכמעט אפס ואנו אוכלים הרבה בשר/דגים ומעט עוף והרבה יותר ירקות כי כבר אין פחמימות, מסתבר שהבשר כלל לא מכביד אלא נותן תחושת שובע לאורך זמן ללא תחושת הכבדות. מה שעוד נותן תחושת שובע הן גבינות הצאן השמנות. גילינו שקטניות עושות לנו רע מאוד והפסקנו לגמרי... עדיין לא הגענו ל"פיין טיונינג" של התזונה לגבי כל אחד מאיתנו. מניחים שזה יגיע עם הנסיון...

פוסט מצויין.
מאז התחלתי להתחבר לפליאו אני לוקח לרכיבות כביש ארוכות (כ-4 שעות) רק אגוזים, תמרים וחטיפים מבוססי שקדים/שומשום פירות יבשים. לשתייה רק מים.
בעבר השתמשתי באבקות למיניהן יחד עם מי השתייה, ג'לים וחטיפי גרנולה (נייצ'ר ואלי ודומיהם).
כיוון שהרכיבות הן בעצימות די גבוהה, כ-100 ק"מ ולעיתים אף יותר וכוללות טיפוסים כגון בית אורן, נשר, ג'וערה וכד' השאלה אם אני לא פוגע בעצמי מבחינה אנרגטית בכך שאני נצמד לתפריט פליאו גם באימונים אלה.

למה השינוי בגישה? קודם כתבת שפליאו זה פשוט וקל ומתאים לכולם... :)
לא עושים לי טוב: גבינות שמנות, שמנת, קוקוס, פירות מסויימים, שוקולד מריר, אגוזים, עוף. כולם פליאו/פריימל.

לבעיות זיעה (ריח בעיקר) :
עקב בעיות עם סוגי דיאודורנטים שונים (רגישות לאלומיניום שבהם)ולאחר שימוש בכמה טבעיים (שאומנם לא גרמו לבעיות אבל עדיין אחרי פעילות הבישום שלהם איבד כל תפקיד )החלטתי לנסות את עיניין הסודה לשתיה, ומה להגיד ומה לומר התוצאות חבל על הזמן !
מחזיק גם אימונים וגם לאורך זמן
הוראות :
לאחר מקלחת למרטיב קצת סודה לשתיה עם קצת מים ולמרוח בבית השחי.
ישנה שיטה נוספת שאומרת לפזר אותו יבש אך לא ניסיתי אותה.

הגוף מזיע כרגיל (אין חסימה של הבלוטות זיעה כמו בדיאודורנטים מסויימים) אך אין ריח :)

כמו-כן מעולה להלבנה של השיניים וניקוי כתמים כמו מטבק(לצחצח רק פעם ב.. ולא כל יום).

מה שכן שכל אחד/ת שמנסה שיבדוק על עצמו בקטנה ויראה שאין אי-אלו תגובות כאלו או אחרות . (לא צריכות להיות אבל תמיד עדיף)

לגבי סודה לשתיה. חבר יקר! בשום אופן על תשתמש בזה לשיניים! גם לא פעם ב.., זה יאכל לך את השיניים. יש הרבה שטועים בזה, ומה שמטעה אותם זה שהסודה לשתיה היא בסיס, ובד"כ מה שמזיק לשיניים זה חומצה, כמו החומצה שיוצרים החיידקים בפה. אך הם לא מודעים שגם בסיס חזק אוכל דברים. ולדוגמה אקונומיקה - היא בסיס חזק מאוד.

לגבי סודה לשתיה. חבר יקר! בשום אופן על תשתמש בזה לשיניים! גם לא פעם ב.., זה יאכל לך את השיניים. יש הרבה שטועים בזה, ומה שמטעה אותם זה שהסודה לשתיה היא בסיס, ובד"כ מה שמזיק לשיניים זה חומצה, כמו החומצה שיוצרים החיידקים בפה. אך הם לא מודעים שגם בסיס חזק אוכל דברים. ולדוגמה אקונומיקה - היא בסיס חזק מאוד.

היי אביב תודה על הטיפ , עוד לא ניסיתי את זה ולאחר המלצתך אמנע מן העיניין עד לחקר נוסף בנושא
תודה :)

ציטוט: "אם אתם כבר כאן אז תזכרו שהוספת תגובות לפוסטים היא חלק מהעניין בבלוגוספירה, אז נא לא להתעצל..."

נדמה לי שגם להגיב על הדברים שנכתבים עקב קריאה בפוסט והיענות לו הם חלק חשוב מהעניין בבלוגספירה... ??????????????

אחד אפס לאנונימי!!! צודק +
בפינת התירוצים נאמר שחופשות לוקחות אותי רחוק, פיסית ומנטלית ואני עדיין בחופשה! (קוסטה ברווה ברגע זה).
ספציפית: שמן קוקוס יחד עם סודה לשתיה עובד מדהים כמנטרל ריחות בית שחי ל12 שעות לפחות, אבל אני מודה שעל פי רוב אני משתמש בג'ילט ספורט.
לגבי אכילה בחופשות או באירוחים, זו בהחלט סוגיה הדורשת ושווה פוסט נפרד (פעם כתבתי על תזונה בחופשות נדמה לי), כי בדיוק עכשיו אני מתמודד עם זה בהרים ובחופים של ספרד.. אולה

הוסף רשומת תגובה