אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

"תותים, תותים, גדלים בצד הדרך" (מאיר בנאי, לפני מיליון שנה בערך)

כפי ששמתם לב מהתדירות הנמוכה של הפוסטים, ומהדווחים שלי כאן, אני בחופשה ארוכה בספרד - בעיקר בהרים ובסוף השבוע האחרון גם בחופים (בקוסטה בראבה, ליתר דיוק). אכן קשה.
הדבר האמיתי

באחד הימים האחרונים ירדנו, משפחתי ואני, ממורדות הר בשמורת אורדסה. מדובר באחד מפניני הטבע של הפירנאים ושם בשמורה יש טבע פראי וראשוני שיד האדם לא יכלה לו, צוקי אבן עצומים, יערות-עד ואשדות מים שוצפים.
אחרי העליות, כך הבטחנו לילדים, עוד תבואנה ירידות, ואכן גם הן הגיעו.
כך או כך, ישבנו לנו לנוח תחת אחד העצים ומסביבנו שפע של פרחים ועשבים, פרפרים וציפורים. שלווה. והנה אני מזהה כתם אדום בוהק ועגול מציץ בין העשבים. רכנתי קדימה והנה תות שדה אמיתי וזעיר צומח לו. תות כמו תות שדה רגיל, עגול, מנומר, צבעוני וטעים. רק מצאתי וילדי כבר החלו להתרוצץ לכל עבר, ראשיהם עמוק בקרקע, מחפשים ומלקטים תותים. זה בשל וזה עדיין לא, זה לבן וזה אדמדם, זה חמוץ וזה טעים בטירוף. תותים אמיתיים, אבל זערוריים להחריד וגם עשרה מהם לא יחשבו במניין של תות אחד ארצישראלי.
איני מומחה בבוטניקה (וגם לא בשום תחום אחר כמעט) אבל אין לי ספק שאלו תותי בר, כאלה שאבותינו הקדמוניים צרכו בשיטוטיהם בשמורה, עוד בימים שכל הארץ והעולם היו שמורה אחת גדולה.
ואז, לאחר התפתחות החקלאות, היה מי שזיהה את התותים היותר-גדולים ולאט לאט אסף והשביח אותם - זרע רק את אלו היותר מתוקים, היותר גדולים, היותר עסיסיים ועד שקיבלנו, כמה אלפי שנים מאוחר יותר, את התותים שאנו מכירים היום. גדולים ונוטפים סוכר, עסיס וחומרי ריסוס.
אז אם נשווה את התות המודרני המצוי בכל סופרמרקט והתות הזעיר והקדמוני שאני וילדי ליקטנו השבוע, מה ההבדל ביניהם, ומה זה אומר על צריכת הפירות שלנו היום?
פירות הם הממתקים של הטבע.
הם צבעוניים, מתוקים וקוראים לבעלי החיים: "היי, אני כאן, בא תאכל אותי ותפיץ את זרעי לכל עבר" אבל האנשים הם לא סתם בעלי חיים והם לא בעניין של הפצת זרעים אלא בעניין של אכילה ושביעה והנאה, והתותים משרתים היטב מטרה זו - הם יפים להפליא והם טעימים ביותר. במיוחד לאחר שהיה מי שטרח והשביח אותם עד שהם מתוקים יותר וגדולים יותר מכל תות בר שהתקיים אי פעם.
האדם הקדמון, ידידינו, טרח הרבה כדי לאכול כמה תותים לקינוח. הוא או זוגתו ליקטו הרבה שעות כדי לאסוף צרור גדול דיו למשפחה כולה, ואז הם אכלו אותם, אבל בלי קצפת ובלי סוכר מעלה, והם היו חמצמצים יותר, קטנים יותר ונדירים הרבה יותר. ורק בעונה הקצרה שבין סוף האביב לתחילת הקיץ.
ואנו מה?
אנו התרגלנו לצרוך פירות כל השנה, וכל שהפרי גדול יותר ויפה יותר ומתוק יותר, הרי זה משובח. אבל המציאות היא שהוא כבר נדד רחוק מאוד מאמא טבע, ורחוק ביותר ממוצאו וממולדתו.
במקום ממתק של הטבע הוא הפך לממתק תעשייתי כמעט. 
אז פעם הבאה שאתם שומעים מישהו אומר לכם ש"פירות תאכלו חופשי", ו"הסוכר שבפירות הוא סבבה", אז תדעו שנכון שפירות זה טעים, אבל לא בטוח שטבעי במיוחד. אלא אם כן אתם מבלים את היום על ארבע מחפשים תותים בעשב על איזה הר גבוה.
תותים מישהו?

ולא נפרד בלי שתגידו לי מה אתם אוכלים, ומה אתם חושבים על צריכת פירות. כמה: אחד ביום? שניים? קערה?
אולה מספרד,
דעאל

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 6 comments

6 הערות קוראים:

מתרחק מאבטיחים ומשתדל לאכול תפוח ירוק אחד ביום. לפעמים גם בננה בבוקר או תוך כדי רכיבה ארוכה. אבל בעונת המנגו קשה קצת להתאפק.

שאלה שאינה קשורה לפוסט: מה יחסו של הפלאיו כלפי קינואה?

קינואה אינה דגן והיא אפשרית. עם זאת, עבור אנשים שיש להם רגישות לגלוטן לעתים קרובות יש גם רגישות לקינואה (למרות שאין בה גלוטן). סלט קינואה מדי פעם בא לי טוב אבל זה ממש לא מזון קבוע אצלנו על השולחן. כנראה עניין של העדפה.

בילדותי התבלטתי במכולת השכונתית בקניית פירות מדי בוקר לעומת חבריי עם הלחמניה והשוקו, היום לצערי רוב הזמן הפירות אינם כ"כ בהישג יד מיידי וזאת בגלל שאני בפנימיה. אבל כשאני בבית אני תמיד אוכל תפוחי גרנד, בננות ומנגו.
הפרי היחיד אותו אני צורך כל חורף הוא הרימון אותו אני צורך בכמויות כמעט מסחריות.

בתהליך השבחת הטעם והמראה של הפירות והירקות, אבדו חומרים חשובים שהיו בהם הנקראים פיטוסטרולים. חומרים אלה הם אנטי אוקסידנטים ויש להם תפקידים חשובים בשמירה על גוף האדם, אבל הם קצת מרירים, חמוצים וכו', לכן כשאבדנו אותם עם השבחת מתיקות הפירות, איבדנו חומרים חשובים.

הוסף רשומת תגובה