אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

איך לצלם בחדר לידה ומה הקשר לריצות ולאופנת הסלפי?

השבוע דיברתי עם חבר בבוקר. הוא מיהר.
לאט חבר, אמרתי.
אני טס לווינגייט, הוא אמר, יש לי שם בדיקת פרופיל חומצת חלב.
הא? שאלתי. למה זה טוב. למה לך?
בשביל הקונטקסט: הבחור כבר גמע כמה וכמה מרתונים בשנים האחרונות, רץ 6 פעמים בשבוע, ומכור קשה לריצה כרונית.
שמע, הוא אמר, אני צריך לדעת איפה אני נמצא ואם היעד שלי למרתון ריאלי, ומה סף חומצת החלב שלי. כל מתאמן חייב לעשות את זה לפחות פעם אחת. אני צריך את זה. אוקיי, הודה, אני רוצה את זה.
אוקיי אמרתי. סבבה. אם דחוף לך, מי אני שיגיד אחרת. לך על זה.
אבל לא השתכנעתי.
בשביל מה זה טוב להוציא 500 שקל כדי לקבל פתק ממאמן שאתה יכול לרוץ מרתון ב 3:37 כשבעצם תכנתת לרוץ אותו ב 3:45? או להיפך? ובכלל, למה לרוץ מרתון.  חשבתי על זה קצת אחרי שנפרדנו, וגיליתי שהמירוץ הוא לא לקו הסיום אלא לקבלת הרישום והתיעוד.
העולם המודרני הנוכחי ניתק אותנו מהתחושות ומהאותנטיות הבסיסית, וכדי למלא את החסר, אנו ממלאים את הריק במדדים וברישומים והשוואות וטבלאות חיצוניות.
כי אם זה לא כתוב אנחנו לא יודעים מה אנחנו מרגישים.
עצוב קצת.
לא במקרה הסלפי - selfi- הפך לתופעה המוכרת ביותר בשנה האחרונה. כולם רוצים הוכחה חיצונית לעובדה שהם היו שם, עכשיו. החוויה עצמה אינה רלוונטית עוד. מה זו הרגשה אם אין צילום? מה זה ריצה אם אתה לא מודד דופק, ומספר צעדים, וקילומטרים, ופרופיל עליות בעזרת GPS? בשביל מה יצאת מהבית, גבר? ובכלל, אם היית בחדר לידה ולא צילמת, כאילו לא נולד שם כלום. אז עשו סדרה חדשה בטלויזיה, כך שמעתי, כדי לסגור גם את הפער הזה.
עשית אימון ואין לו תיעוד בוידאו - לא שווה.
קמת בבוקר ולא נשקלת + צילום חזית + צילום צד + העלאה לאינסטגרם - לא שווה.
 נולדת ולא צילמו - לא שווה.
רצת מרתון בלי לדעת מה סף חומת החלב שלך - לא שווה.

המירוץ לתיעוד האובססיבי הוא גם כי הטכנולוגיה מאפשרת זאת לנו, אבל גם כי מרכיב השוואה הוא אנושי ואנחנו יצורים תחרותיים. לפחות אני. קצת. אולי אנו עסוקים מדי בלתעד ולהשות ושוכחים איך זה "סתם" להרגיש ולחיות ולצחוק ולשמוח ולפרוח. להיות אנחנו, בלי זכרון, בלי פרטים ובלי תכניות, אבל עם שמחה בלב וחיבור לרגע, לאירוע ולחוויה.

בואו נשכח לרגע מהנתונים, 
בואו נהיה,
ולו לרגע קל, 
קדמונים

Share/Bookmark

By Dael with 4 comments

4 הערות קוראים:

לפעמים אני מרגיש שאנשים עושים דברים רק כדי להעלות אותם לפייסבוק שכולם יראו שהם עשו את זה. נוראי :-)
מצד שני, יש צד חיובי, כמו שאומרים - if you can measure it, you can improve it.

Pics or it didn't happen :-)


סופ"ש רגוע לכולכם :-)

ההוא מניו זילנד.

מסכים. הרבה פעמים צריך לבחור אם לצלם או להיות נוכח, אי אפשר את שניהם באותו זמן.

מצד שני, אני מתעד למשל אוכל שהכנתי כדי לקדם את הדף בפליאו ישראל. זו נראית לי דרך טובה להמחיש לאנשים ולצבוע קצת את הדף.

לא יהיו כנראה תמונות שלי אוכל את האוכל...

צודק וגם ההילה הזאת סביב המרתון כאילו זה פסגת העולם בגלל זה זה לקח לי 5 שעות ןלא בשנית תודה אני מעדיף לחיות

פרסום תגובה