אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

סיפור השראה ברזילאי (אולי לכבוד המונדיאל)

על נהרות ברזיל, שם ישבנו וגם נרטבנו

אחד הדברים שמשמחים אותי ביותר הוא לקבל מכתבים מקוראים שאיני מכיר, ובהם אני שומע על ההצלחה, התחושות, השינוי והתועלת שהם חוו במעבר לסגנון חיים קדמוני. לעתים נדירות יותר אני שומע על אנשים שמראש סגנון חייהם הוא "מחוץ לתלם" ודברים עליהם אנו מדברים כאן "מתלבשים בול" על תפיסת עולמם ונותנים לה חיזוק חיובי. אחד מהם הוא מתי, ישראלי שחי בברזיל, בסביבה קדמונית למדי, ושהגיע לארץ לביקור במהלכו נחשף, דרך מקרה, ל"סוד הקדמוני". הנה המייל הראשון שקיבלתי ממנו, שהשאיר אותי סקרן:

הי דעאל. הייתי חייב לשתף אותך ולהודות לך על הספר. למרות שקראתי רק 40 עמודים אני גאה להגיד שבינתיים לא חידשת לי כלום אך בהחלט חיזקת את הצורה בה אני חי את חיי. אני בביקור בארץ אבל חי בברזיל באמצע שום מקום, שם הרבה יותר קל ליישם את החיים הקדמונים (חשמל מינימלי, בלי טלוויזיה ובלי אינטרנט). אז תודה לך, אני נרגש לסיים את הספר ולעשות מה שטוב, מה שטבעי.
מתי

המשכנו להחליף מיילים, כי רציתי להבין את הסיפור של מתי. אז הנה שוב, במילותיו של מתי: 


לקח לי זמן אבל סוף סוף סיימתי את הספר. וואו! מדהים! קראתי כל פרק עם חיוך. הצלחת להעביר נושאים שבדרך כלל לא היית פוזל לכיוונם בצורה מעניינת וברורה. למדתי המון ובמיוחד הסכמתי איתך המון. הרגשתי שכל מה שכתוב היה אצלי חבוי בתת מודע ואתה שיחררת  את המידע.
אני אוהב להשתמש במילה 'טבעי'. ואני מעדיף לאכול ולעשות מה שמרגיש טבעי. עד עכשיו הייתי בדרך הנכונה פחות או יותר אבל רק לפי תחושות, עכשיו אני יודע לאן אני הולך.
לפני כשנה התחלתי לרוץ בצורה טבעית, הנעלי ריצה שלי התפרקו אחרי חודשיים בערך ונמאס לי להוציא כסף על חדשות ונמאס לי לאבד ציפורניים ברגליים. חתכתי את הסוליה , שייפתי אותה לגובה מינימלי שווה, נכנסתי ליוטיוב, ומצאתי דרך נוחה לקשור אותם בצורה של סנדלים (ראה תמונה) ואחרי ריצה אחת הרגשתי שאני עושה את הדבר הנכון, הדבר הטבעי (יותר). ניסיתי למדוד את הFFV אבל למזלי יש לי רגליים מוזרות שאפילו לא נכנסות אליהם. אני חושב שהFFV הם טובות אבל לא הכי טבעיות, הבעיה באצבעות שבאופן טבעי הם צריכות להיות צמודות וכשאנחנו דורכים הם נפתחות קצת. עם הFFV האצבעות כל הזמן קצת קצת פתוחות מהרגיל.
אני חושב שמה שאתה עושה עם הספר, והבלוג ובכלל הדרך בה אתה סוחף ותיסחוף אנשים היא מדהימה. קשה ללמד כלב זקן טריקים חדשים. אבל יותר קשה ללמד אנשים עקשנים ושטופי מוח כמו רובנו. אבל אתה יכול ומצליח. תודה רבה.
אני טס היום לברזיל שם יהיה לי הרבה יותר קל ליישם את מה שלמדתי, הרחק מהחברה המערבית וקרוב לטבע. שם אני יכול להתנהג ממש כמו אדם קדמון ולהרגיש טוב עם עצמי. בלי הסחות דעת, בלי אינטרנט זמין, בלי טלוויזיה ועם כל הזמן שבעולם. שם אני מקווה לאכול דגים ומנג'יוקה (שורש מקומי מעולה) כמו האינדיאנים.
לגבי כושר, כשהזכרת את עידו פורטל, כמעט צחקתי מאושר כי הוא באמת השראה כבר הרבה זמן שאני 'עוקב' אחריו. אבל רציתי לשתף אותך בשיטת תנועה שאולי תאהב. בפורטוגזית קוראים לזה bamboo intergal , פירמידת במבוק שמבצעים עליה מגוון של תרגילים בסגנונות שונים. הבחור שהכיר לי את השיטה כיום הוא בן 50 פלוס והוא זז כמו קוף קטן, מטפס מתגלגל ומרים את עצמו בלי מאמץ , בחן ועם חיוך. לפני כמה שנים הוא היה עם בעיות גב חמורות, הוא לא יכל לצאת מהאוטו בלי לבכות.
הממציא של השיטה מציג אותה יותר מרק תנועה, אלא פילוסופיה ודרך חיים, שיעור אצלו יכול לגרום לא רק לגוף להזיע אלא  גם למוח! יש לי איזה חלום להביא את השיטה לארץ ביום מן הימים כשאלמד מספיק כדי ללמד. בניתי פירמידה אחת אומנם לא מבמבוק אבל מברזל. היא נשארה בקיבוץ צובה שם גדלתי, אם יוצא לך להיות באיזור, תשאל איפה שכונת הצעירים ותחפש על אחת המדשאות. הילדים נורא אוהבים אותה , המבוגרים מתביישים לנסות.

מקווה שלא גזלתי יותר מידי מזמנך, שוב, תודה רבה!  
אני אמשיך לעקוב אחריך בעולם הווירטואלי
מתי
הפירמידה

(מתי מימין)



מתי מדבר על שכלול התנועה הבסיסית והטבעית, על ריצה יחפה, על חיבור לטבע ולאדמה.
האם גם אתם מתחברים לדברים?
ספרו ושתפו והגיבו.
שבת שלום, וקרבה לטבע, דעאל

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

נו באמת,
הסיפורים על האנשים שנגמלו מכאבים, מחלות ושאר סוגים של סבל אחרי שהמציאו שיטה. השיטה יכולה להיות תזונה, אימון, מגורים בטבע, או כל שטיק. כל ענף הניו אייג' ואנטי אייג'ינג בנויים על זה, וכל ממציא מתואר כסוג של מואר "עם חיוך". תבדקו ותראו שיש קו מקשר בין כולם, כמו דתות שבנויות על אותו רעיון. תכלס, סבבה, מי שזה נותן לו משמעות ותחושה טובה, אבל כדאי להבין את מה שעומד מאחורי כל החיפוש העצמי ואני לא אכנס לפסיכולוגיה.
קרוספיט לא מתאים לכולם, גם לא פליאו. גם ריצה יחפה לא, ועשות ממנה משהו חצי קדוש ושמיימי נראה לי מגוחך. גם לחיות בטבע בברזיל.. נו טוב, קצת קמפינג משודרג עם גישה לאינטרנט, שיהיה לו סבבה, אבל לחיות לבד בשממה עם הטבע גם מטופש, וגם מאוד מסוכן. האדם המודרני מחפש את עצמו ורוצה להנות מכל העולמות, אז אם התחושה קצת קדמונית וזה נותן לך את הפילפל, בכיף.
פליאו זה אחלה, אבל אין פליאו אחד, וגם טבעונות זה סוג של פליאו, תאכלו כמה שיותר טבעי במגבלות העולם המודרני ותעשו קצת ספורט, כנראה שלא תוותרו על רופא אם צריך, וכנראה שתמשיכו לגור בביתכם החמים (או בטבע אבל כמה מטרים מהלפטופ והנייד),

הסיפורים על אנשים שנגמלו ונרפאו הם שם כי הם קורים, אולי הכל לא מתאים לכולם (אם כי בהחלט יש דברים שמתאימים למגוון גדול יותר של אנשים וכאלו שמתאימים לפחות) אבל המשותף לכל השיטות הטובות (כמו גם אולי לכל הדתות ה'טובות' או לפחות הפירושים הטובים שלהם), הוא דווקא זה שהן עובדות ומשפרות את חיי האדם ביותר ממישור אחד - אז למה לא בעצם...?

וטבעונות זה לא סוג של פליאו, ממש כמו שלא כל הדתות בנויות באמת על אותו רעיון - בשביל להבין באמת צריך להתעמק קצת לפעמים ולהסתכל מתחת למכסה המנוע, הכי קל לעשות הכללות...

מסכימה לגמרי עם מה שאתה אומר. כל יום צומחת דת אחרת. האדם הנבון בוחר מה שמתאים לו ומשאיר אותו חופשי.

פרסום תגובה