הסטייק הטוב בעולם -עכשיו הסרט! הקרנה בלעדית וחינמית רק עבורכם

מתי ראיתם לאחרונה כזו פרה? 

ברזילאי, צרפתי ואמריקאי מתווכחים אצל מי הסטייק הכי טעים.

לא, זו לא התחלה של בדיחה, זה סרט תיעודי. 

וזה מרתק.

באופן מפתיע כולם מגיעים מיד להסכמה שדווקא באמריקה הסטייקים רכים יותר, ולא במקרה: זני הפרות הצרפתיים, ובעיקר השרולה המפורסם, הם שריריים וגדולים, ולכן מתאימים לתבשילי קדירה ארוכים ואילו לעומתם האמריקאיים ששיכללו את הבר-בי-קיו (על האש) עד לדרגת אומנות, ולכן מגדלים פרות צעירות, רכות ושמנות, בהן אחוזי שומן גבוהים הרבה יותר. לעומתם בברזיל מגדלים בקר "הודי" דל שומן אבל שעמיד הרבה יותר בפני מחלות ומזג האוויר המהביל של ברזיל. אמור מעתה: הקדירות בפריז יהיו טובות יותר, אבל הסטיייק על האש יהיה רך יותר באמריקה. 

"מהפיכת הסטייקים" נשמע כמו כותרת של סרט נהנתני ודקדנטי על "חיפוש הסטייק המושלם" (כך במקור) ותאוות בשרים (פשוטו כמשמעו). בפועל מתגלה סרט מעניין, חשוב ורחב יריעה. כיצד פרוסת סטייק במשקל קילו שלם, המוגשת במסעדת יוקרה בברוקלין, היא חלק מתפיסת עולם שמחברת חוות ענק וגידול תעשייתי והורמוני לבקר וכיצד אופנות מזון משפיעות על הקיימות ועל התחרות הגלובלית למזון איכותי. מה ההבדל המסחרי בין פרות שגדלות בגבעות העשב חשופות הרוחות של האיים בצפון סקוטלנד, לבין הפרות התעשייתיות הגדלות מהר ועל דגנים, בחוות הענק האמריקאיות - מנקודת המבט של המגדל ומנקודת המבט של הקצב. וגם מכיסו וכוסו של הסועד.

אבל איך הגעתי לראות את הסרט הזה, שיוקרן בהקרנת בכורה בYES רק בעוד שבועיים וחצי, וכיצד גם אתם יכולים לראות אותו כבר עכשיו? שאלה טובה.

אני שמח לספר שהגעתי עם יס דוקו להסכם מיוחד עבורנו ב paleo.co.il. יס דוקו יאפשרו לנו לראות את הסרטים התיעודיים הטובים והרלוונטיים לנו בהקרנות בכורה, וגם אחר כך. לנצח. כן, גם כשהסרטים הללו יעברו ל VOD בלבד -  הם ישארו תמיד זמינים ב paleo.co.il. כי יש מי שמעריך את התשוקה לידע של הקהילה הזו. והנה לכם עוד סיבה להציץ בפרויקט שלנו ולתמוך בו. הסרטים ישארו

הסרט הראשון שיעלה במסגרת הפרויקט הזה הוא מהפיכת הסטייקים (ואחריו יעלה ויבוא גם "האמת המטרידה על סוכר" - עוד סרט חשוב ומעניין החושף טפח מתעשיית הסוכר ומחירה הבריאותי העצום על כל הסביבה והחברה, אבל על זה, בהמשך). 

בינתיים איך זה עובד?
זה הלינק לסרט, וזו הסיסמא: tsro7 
ואתם יכולים לראות אותו כבר עכשיו. (תנו לו צ'אנס. העריכה קצת מוזרה אבל בסוף עובדת).

לענייננו, בואו נחקור קצת תובנות אחרי הצפייה בסרט: מה עשו זני הבקר למטבח הצרפתי, הברזילאי, האמריקאי, הסקוטי, הקנדי, היפני, הספרדי והאיטלקי? מה זה עשה לשיטות גידול הבקר באמריקה (רמז: הורמונים!!!) ומה המחיר הבריאותי והסביבתי שאנו משלמים במרוץ אחר הסטייק הטוב ביותר.

מדוע יש עוד ועוד חוואים הבוחרים לחזור לגידול GRASS FED ומה אומרים על זה קצבים מקצועיים. טעים? בריא? מצליח? האם חוות הגידול התעשתיות הן רק טעות זמנית בהיסטוריה של המאה העשרים או שהן נועדו להשאר כאן, ואם כן, מה זה אומר עלינו?

הסרט נודד בין יבשות וקצבים, בין תרבויות וזני פרות, בין קוי דם והעדפות קולינריות ובין שיטות גידול וטיפוח. אנו מגלים כי מאחורי הבשר יש עולם שלם ומורכב, עם החלטות פוליטיות (כמו למשל הניסיון לחנך את האנגלים והצרפתים בשנות השבעים שבשר רזה זה בריא) ועם דוגמאות ליזמים אמיצים (השוודי שהשקיע הון בגידול זנים יפנים בשוודיה, רק כדי למכור אותם ב 700 יורו. לקילו) ולמוזרויות מקומיות (מסאג' יפני לפרות עם קש וסאקה).

וגם זווית מפתיעה מעט של מה קרה למבקר המזון שגידל בעצמו את הפרה, טיפח אותה ושחט אותה בעצמו? ("חשבתי שזה יהיה דבר קשה שישבור את ליבי") וכיצד הוא מבדיל בין בשר איכותי לבשר פיגולים תעשייתי.

דומה שהסרט לא חוסך מאמצים לתת לנו זוית ראיה רחבה על תעשיית הבקר: ממגדלי אגנוס גזעיים בסקוטלנד, וכיצד כוחות השוק של שנות השבעים עיצבו, מילולית, את הפרות של היום. כיצד איכות המגדל ואיכות הטיפול משפיעים על הטעם (!) של הבשר - כשהפרה חיה חיים טובים ורגועים יותר, עד יום שחיטתה ממש, יהיה הבדל עצום. דומה שזה שיעור טוב על הקארמה של החיים: כשהמגדל אכפתי ודואג ומזין את הפרות טוב ולא מלחיץ אותן, הן יחזירו לו אהבה גם אחרי מותן. 

מגדלי גזעים נדירים ושעירים בצפון אנגליה, ובעיקר - למה אין בשר Grass Fed אפילו בצרפת, אבל באנגליה יש בשפע (רמז עבה: גשם!) 

אח"כ עוברים גם ליפן, ואיך מגדלים באמת Kobe Beef (רמז: כן משמיעים להם מוצארט אבל לא נותנים להם לשתות בירה. את הבירה שותים החקלאים... רק כדי שבסוף יקבלו פרות שנראות כמו "חבית עם רגליים"). הקצב הנודד הצרפתי נחרד לגלות שמחיר בשר הקובה הכי משובח ביפן במכירה הפומבית יהיה משהו כמו 20000 אירו (עשרים אלף!) אבל בצרפת, לדבריו, נתח כזה יהיה זול יחסית, כי לא אוהבים שם בשר עם הרבה שומן. נו.

ומה עם העובדה שיש ביפן בשר טוב יותר מאשר הקובה. מטסוסקה שמו. 

במסגרת העלילה אנו נחשפים אפילו לדרמה של גניבת זרע, לא פחות!! אחרת איך יגיעו פרות יפניות לשבדיה? 

בסופו של דבר אי אפשר שלא להתרשם ולהבין את ההבדל העצום, תרבותית, פוליטית, קולינרית וסביבתית, בין הגישה האמריקאית בה עגלים גדלים בקצב עצום והורמונלי ולכן נשחטים בגיל 4 חודשים, לעומת פרות בנות 15 שנה בספרד המוכתרות כבשר הטוב בעולם, ואולי גם הידידותי ביותר לו. 

אז אם בשר מעניין אתכם, אם מודעות סביבתית לאופן הגידול ולמורכבות של התעשייה הזו מעסיקה אתכם, אני חושב שהזמן שלכם ינוצל היטב בצפייה בסרט הזה (tsro7). וגם תלמדו כמה טיפים על יישון בשר, מתכונים ובעיקר על האופן בו הבדלים בין תרבויות משתקפים היטב בצלחתם.

ואם אהבתם, ספרו לי בתגובות, תשתפו, ותחכו לסרט יס-דוקו הבא שנפרסם ב paleo.co.il. מבטיח שזה יהיה עוד מעט! 

ולא לשכוח: לתמוך בפרויקט, אחרת כל זה לא היה קורה. 

אבל הגזמתם חבר'ה

הסטייק הטוב בעולם -עכשיו הסרט! הקרנה בלעדית וחינמית רק עבורכם

By מר קדמוני with 6 comments