 |
| ציידת לקטת ממדבר קלאהרי. תמונת פליקר של Dietmar Temps |
רק לפני כמה ימים פרסמתי כאן סקירה של הספר "קיצור תולדות האנושות" וקיבלתי תגובות אוהדות מכם, וגם מהכותב, ד"ר יובל נח הררי. יובל גם הסכים לכתוב פוסט אורח קצר לבלוג הזה, ואני (1) שמח (2) חושב שהוא מעלה כאן חומר מעניין ורלוונטי מאוד למחשבה ולקהילה שלנו.
אז הנה הפוסט של יובל, ותגובותיכם ומחשבותיכם יתקבלו בברכה!
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
איננו יכולים לשחזר את עולמם של הלקטים-ציידים הקדמונים. אי אפשר ללכת אחורה בהיסטוריה. אי אפשר לקיים שבעה מיליארד אנשים בעזרת ליקוט וציד. אי אפשר להעלים את המדינה ואת השוק. אי אפשר להכריח את עצמנו לשכוח את כל מה שלמדנו – לטוב ולרע – בעשרת אלפים השנים האחרונות.
אבל אפשר לנסות ולאמץ משהו מחוכמת החיים הלקטית. ברמה החומרית, אפשר להשתדל לאכול מזון פליאוליתי (יותר פירות, פטריות, אגוזים ובשר ציד, ופחות חלב ודגנים ומזון מתועש); אפשר להשתדל לבלות יותר זמן באוויר הפתוח; אפשר לנסות לגבש את חיינו מסביב לקהילה אינטימית. ומעל הכל, אפשר לנסות ולאמץ כמיטב יכולתנו את הגישה הלקטית לעולם ולחיים.
הגישה הלקטית לחיים, אם לנסות ולתמצת אותה על רגל אחת, אומרת "תסתדרו עם מה שיש. אל תשנו את העולם אם אפשר לשנות את עצמכם, ואל תשנו את עצמכם אם אפשר לא לשנות כלום". אפשר להתמודד עם רוב הבעיות בהן אנו נתקלים, באמצעות מה שכבר נמצא. לפני שרצים להמציא משהו או לשנות משהו, בואו קודם כל נבחן לעומק מה כבר ישנו, ובדרך כלל נגלה שזה די והותר. רוב הבעיות מכילות בתוכן את זרע הפתרון.
את הגישה הלקטית הזו כדאי ליישם אפילו על "הפנטזיות הפליאוליתיות" שלנו. כדי לחזור מהעולם המודרני לעולם הפליאוליתי, נדרש שינוי אדיר. כדי לעשות זאת, אנחנו נצטרך לשנות מן היסוד את אורחות חיינו, את החברה שלנו, את הכלכלה שלנו, את העולם כולו. מה שמתאים יותר לפילוסופיה הלקטית הוא לא לחולל "מהפכה פליאוליתית", אלא לבחון היטב מה כבר ישנו בעולם המודרני של שנת 2012, ולהסתפק בזה. להתמודד עם הבעיות של שנת 2012 באמצעות הכלים שהעולם של 2012 כבר נותן.
התודעה האנושית אף פעם אינה מסופקת ממה שיש. היא תמיד בורחת לעבר או לעתיד, ואינה רוצה לחיות בהווה. 2012 אינה טובה לנו. יש מי שחושב שהכרחי להתקדם. הכרחי להמציא עוד תרופות ועוד כלי רכב ועוד תוכנות מחשב. יש מי שחושב שהכרחי לחזור אחורה. הכרחי לוותר על התעשייה, לוותר על המדינה, לוותר על מערכת התקשורת, ולחזור לתנאים של פעם. אני חושב ש"לקטים בנשמתם" יהיו בעד האופציה השלישית והקשה ביותר – לקבל את שנת 2012 כפי שהיא כסביבה שלנו, ללמוד לחיות ב-2012 באמצעות המשאבים והכלים ש-2012 מספקת.
זה לא שהכל נפלא בשנת 2012. ממש לא. אבל זה כמו לקטת-ציידת במדבר קלהרי. זה לא שהכל נפלא במדבר קלהרי. יש הרבה קשיים. אבל הלקטת מתמקדת בהסתגלות למדבר קלהרי – לא בלשנות את מדבר קלהרי. כך גם מי שרוצים לאמץ את חוכמת החיים הלקטית, כדאי שיתמקדו בהסתגלות לשנת 2012, ולא בשינוי שלה. וזה מאוד קשה. מהרבה בחינות, שנת 2012 מעמידה את האדם בפני אתגרי הסתגלות קשים יותר מאשר מדבר קלהרי.
בהצלחה.
5 הערות קוראים:
תודה ליובל, פוסט יפה ותמציתי. הלוואי וכולנו נוכל להגשים חזון זה.
הספר שלך פתח לי את העיניים ונתן לי הרבה השראה ואני ממליץ לכל הקוראים כאן לקרוא אותו ולקבל פרספקטיבה אחרת על החיים שלנו בהווה ועל מה שהביא אותנו לכאן.
נושא הליקוט מרתק ביותר ותודה על הכתבה המעניינת. בהיחלט חומר למחשבה.
בהחלט כתבה מעניינת. סיכוי מכובד שאני אלך לקנות את הספר בקרוב.
תודה פוסט מצויין, תראו מה הגברים בקלהרי עושים:
http://www.youtube.com/watch?v=826HMLoiE_o&feature=fvsr
מאד מתחברת לגישת ה"כאן ועכשיו".
ויפאסנה להמונים!
הוסף רשומת תגובה