נתחיל בשורה התחתונה, שהיא ברורה וקלה ליישום:
קנו את הספר הזה וקיראו אותו מקצה לקצה.
עכשיו לפרטים היותר עסיסיים. קיצור תולדות האנושות של ד"ר יובל נח הררי הוא ספר חריג בנוף המקומי. הוא ספר עיון קולח ומרתק שזכה גם לכריכה מצוינת ומרגשת (צילום טביעת כף יד אדם קדמוני מלפני 30,000 שנה ממערה בארגנטינה, מול טביעת כף רגלו של אסטרונאוט אמריקאי על הירח. והרי לכם "ויז'ואל" פשוט וחד של תקציר תולדת האנושות. שאפו). הספר הזה קרוב מאוד גם לנושאים שאנו עוסקים בהם כאן והוא נתן פרספקטיבה רחבה על תהליכים אנושיים וחברתיים משחר ההיסטוריה ועד ימינו אלה. מיד נפרט.
את ד"ר יובל הררי אני "מכיר" זה ממכבר, וגם פרסמתי כאן לא אחת המלצותה על סדרת ההרצאות המצולמות "מבוא להיסטוריה עולמית" שהוא מעביר באוניבסיטה העברית, הרצאות ששווה לכל אחד לראות. הן ברורות, חדות וזמינות לכל נפש במחשב הקרוב למקום מגוריכם. על סדרת הרצאות זו מתבסס הספר הזה.
כשאתה אוחז בספר (447 עמ'), קורא את הכריכה האחורית, ומתרשם משמו של הספר, אתה מניח שמדובר בספר היסטוריה. כזה המנסה לארגן ולצייר את ההתפתחות הכרונולוגית של המין האנושי מאי-אז ועד היום. well, זה בערך מה שקורה בספר הזה. אבל רק בערך. זה לא ספר היסטוריה במובן ה"קלאסי" של המילה אלא ספר שקשה לי להגדירו במדויק. דומני כי המחבר אינו רוצה לאלפנו ידע אלא הוא מבקש לאלפנו בינה. כך למשל, הרצף ההיסטורי (כמו איזו אימפריה קדמה לחברתה) אינו מוצג בשום מקום בספר באופן כרונולוגי סדור. "בראשית היה כך ואז היה כך וכך" לא קורה הרבה מעבר לאנקדוטות. העובדות הן לא יותר מרוח המנשבת מעל דפי הספר אבל לא "הדבר עצמו".
אז אם הספר הזה לא כותב היסטוריה "רגילה" מה הוא כן כותב, ואיך?
טוב ששאלתם.
הדבר האמיתי אותו הספר מבקש לטעת בקוראיו הוא, לטעמי, תפיסת עולם המבקשת לזעזע ולפרק יסודות ותפיסות אליהן "נולדנו" אבל מעולם לא עצרנו לבחון אותם בפרספקטיבה רחבה, ואין כמו ההיסטוריה האנושית על מאות אלפי שנותיה, ע"מ לקבל מעט פרספקטיבה. יובל הוא מורה. מרצה. גישתו היא דידקטית במובן הטוב של המילה, היא מדויקת ועקבית. הוא חוזר על משפטי מפתח שוב ושוב בווריציות שונות כדי להיות בטוח במיליון אחוז שירד הקורא לסוף דעתו (למשל: בני אדם מבקשים מהאלים שלהם גשם ונצחון במלחמות). אבל אין בחזרה זו משום טרחנות. הספר, כאמור, קולח ואף מבדח לעתים (ניחוח ציני עבה עולה בין השורות, וזה כיף). לטעמי, המטרה של הספר הזה הוא לטעת בקורא סימני שאלה על הנחות היסוד של החברה האנושית ולערער על הנחות יסוד אלה בעזרת הדגמה רחבה ועמוקה על התהליכים הסמויים המגלגלים את גלגל התנופה של ההיסטוריה. זהו ספר היסטוריה המבקש, שלא במוצהר, לעודד חשיבה אידווידואלית, אנארכיסטית (ולא אנכרוניסטית). אני לא אומר אנרכיסטית כגנאי אלא כצורת חשיבה המתבוננת ב"זרם החברתי הגדול" ומבקשת להשאר מחוץ ל"עדר" החברתי המבקש לעצמו חקלאות, מדינות, אלים, כסף, או עליונות רעיונית. המחבר אומר "המלך (האדם וחברת בני האדם) הוא עירום". אנו אנשים זהים לאבותינו הקדומים מלפני 50 אלף שנים, אבל אנחנו השתנינו כחברה ופיתחנו רעיונות מופשטים דימיוניים ודרמטיים (כמו כסף, מדינה, צדק, זכויות אדם) והיום רובנו *באמת* מאמינים בדמיונות אלו כבמציאות מוחלטת, בעוד שלמעשה, אלה רק דמיונות ולא *אמת* בשום צורה.
לכן, אין מטרתו של הספר לסקור עובדות ותאריכים אלא להדגים בעזרת עובדות נקודתיות ותהליכים רלוונטיים אמיתות או רעיונות עמוקים יותר. מכאן הבחירה לכתוב את הספר במבנה שאינו מתחקה במדויק אחר רצף היסטורי אחוד אלא אחר רצף של אידאות ותהליכים חברתיים, כאשר כל אחד מתהליכים אלה (המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית, המהפכה הדתית, מהפכת ההשכלה, התנועה הקפיטליסטית) מתורגם לסדרה של הוכחות היסטוריות מאלפות המדגימות את טענתו של המחבר בנושא. ועיקר טענתו היא: חבר'ה, תתעוררו. תשכחו את מה שלימדו אתכם. הספר הזה מדבר סוקר אחת לאחת את האמיתות החשובות בעולמנו (דת, כלכלה, פוליטיקה) ומסביר באופן צח כשלג את הדינמיקה שמאחורי המציאות. הוא מנסה ומצליח להתחקות אחר זרם התודעה החברתית מאז שחר האדם ועד היום. במובן זה, אולי שם מדויק יותר לספר היה "קיצור תולדות המחשבה האנושית" אבל אני מניח שזה שם מעפאן מבחינת הסיכוי למכור ולו עותק אחד...
כך מסביר יובל כיצד התפתחות התודעה האנושית ובעיקר היכולת המילולית והחברתית יכולה להסביר את השתלטותו של ההומו ספיינס על העולם; כיצד השתנו הדתות כפונקציה של היכולת החברתית והכלכלית. כיצד הרעה המהפיכה החקלאית את חיי האדם ומדוע, למרות זאת, בחר ובוחר האדם ללכת בדרך זו. מהי הפוליטיקה שמאחורי הכלכלה ומהי הכלכלה שמאחורי הפוליטיקה והאימפריאליזם. מהי הכלכלה. מהי האמונה. מהי חברת בני האדם.
יפה.
יומרה גדולה לקח על כתפיו ד"ר יובל הררי, וכתפיו מחזיקות יפה את המעמסה.
זהו ספר טוב. חשוב. קריא. מרחיב. רהוט. מנומק כהלכה ועשוי בצבת של ברזל.
וגם לנושאים שהבלוג הזה כותב עליהם יש התייחסות לא מועטה, ותובנות חדשות התבהרו לי דרך הקריאה.
כבר ידעתי שהאדם שלפני המהפיכה החקלאית היה בריא יותר, גבוה יותר, חסון יותר וחי חיים שככל הנראה היו מאושרים יותר מחייהם של החקלאים הקדמונים (ועד ימינו). בלי הלחץ, בלי הגב הכפוף מרוב עבודה, בלי הרעב, המחלות הזיהומיות, התזונה הלקויה, השיניים הרקובות ועוד. בני האדם מכרו את גן העדן הציידי-לקטי ובחרו בחיי שעבוד קשים ומורעבים בשדה שפעם היה שלהם (אבל במציאות היה של מלך/נסיך/פיאודל שגבה את רוב התוצרת כמיסים) בגלל שלא היה להם אז את הפרספקטיבה שיכולה להיות לנו היום. בגלל שההיסטוריה נוצרת ולא נכתבת מראש, קל לראות היום עד כמה חמורה היתה טעותם הלוגית והרגשית בהעדפתם "מזון בטוח" מעיבוד שדה חיטה בעוד שבמציאות בצורת, שריפות, מלחמות ומיסים הפכו את המזון הבטוח לחלום יעוף.
ואולם, התובנה המסקרנת ביותר מבחינתי היתה דווקא בסקירת המהפכה המדעית ועד כמה מדויק איזמל המנתחים עמו מפרק המחבר את המציאות האקדמאית. זוכרים את הפוסט שלי על "האם בשר אדום יהרוג אותך" (איך תשכחו?). שם התבכיינתי על קוצר הרואים של החוקרים, על הדעות המוקדמות שלהם, שבעבורן הם מקריבים את האמת המדעית, וכיצד על בסיס תצפיות אפשר להגיע למסקנות שונות ומשונות, כפונקציה פוליטית ואידאולוגית (וזה נכון גם לפוסט על הוכחת הלידות באמצעות חסידות).
עכשיו בואו נראה מה אומר על זה ד"ר הררי:
"התצפית בהווה חשובה יותר לא רק מהמסורת, אלא גם מהשכל הישר (common sense) של בני האדם... המדע המודרני הולך ומתרחק מהשכל הישר של בני האדם".
וואללה.
אמנם, כדי להעמיד דברים על דיוקם נגיד שהמשפט הנ"ל לא בא מעמדת ביקורת דווקא (וכפי שהוא מדגים, המדע צריך להסתמך על תצפיות ולא על השכל הישר, אחרת אי אפשר, לדוגמא, לחקור את פעולתם של חלקיקים תת אטומיים הנוטים להיות בכמה מקומות בו זמנית, בדיוק הפוך מ"השכל הישר"). אבל המדע חייב גם להאמין שהבנתו את המציאות היא לעולם חלקית ושהתיאוריה המסדרת את התצפיות היא זמנית, בהגדרה, עד שתבוא תיאוריה המסבירה את המציאות טוב ממנה. אבל כשחוקרים גם מאמינים שיש להם אמת מוחלטת (הנובעת למשל מתפיסת עולם תיאולוגית או מוסרית - כמו "לאכול חיות זה רע") והם גם מתעלמים מהשכל הישר (תצפיות המראות בריאות לתרבויות שאינן אוכלות דגנים וסוכר למשל) , אז אנו מקבלים מחקרים המגיעים למסקנות נחרצות על סמך תיאוריות רעועות.
אולי כדאי שהחוקרים מהארוורד יקנו לעצמם עותק של הספר של ד"ר יובל הררי, יקנו קצת דעת, צניעות וספקנות באמיתות מוחלטות באופן כללי...
קראתם? מה דעתכם?
ועד אז, שיהיה לכם ולנו חג שמח,
תהנו מהסדר ומהמשפחה,
ותהיו לי בריאים!
קנו את הספר הזה וקיראו אותו מקצה לקצה.
עכשיו לפרטים היותר עסיסיים. קיצור תולדות האנושות של ד"ר יובל נח הררי הוא ספר חריג בנוף המקומי. הוא ספר עיון קולח ומרתק שזכה גם לכריכה מצוינת ומרגשת (צילום טביעת כף יד אדם קדמוני מלפני 30,000 שנה ממערה בארגנטינה, מול טביעת כף רגלו של אסטרונאוט אמריקאי על הירח. והרי לכם "ויז'ואל" פשוט וחד של תקציר תולדת האנושות. שאפו). הספר הזה קרוב מאוד גם לנושאים שאנו עוסקים בהם כאן והוא נתן פרספקטיבה רחבה על תהליכים אנושיים וחברתיים משחר ההיסטוריה ועד ימינו אלה. מיד נפרט.
את ד"ר יובל הררי אני "מכיר" זה ממכבר, וגם פרסמתי כאן לא אחת המלצותה על סדרת ההרצאות המצולמות "מבוא להיסטוריה עולמית" שהוא מעביר באוניבסיטה העברית, הרצאות ששווה לכל אחד לראות. הן ברורות, חדות וזמינות לכל נפש במחשב הקרוב למקום מגוריכם. על סדרת הרצאות זו מתבסס הספר הזה.
כשאתה אוחז בספר (447 עמ'), קורא את הכריכה האחורית, ומתרשם משמו של הספר, אתה מניח שמדובר בספר היסטוריה. כזה המנסה לארגן ולצייר את ההתפתחות הכרונולוגית של המין האנושי מאי-אז ועד היום. well, זה בערך מה שקורה בספר הזה. אבל רק בערך. זה לא ספר היסטוריה במובן ה"קלאסי" של המילה אלא ספר שקשה לי להגדירו במדויק. דומני כי המחבר אינו רוצה לאלפנו ידע אלא הוא מבקש לאלפנו בינה. כך למשל, הרצף ההיסטורי (כמו איזו אימפריה קדמה לחברתה) אינו מוצג בשום מקום בספר באופן כרונולוגי סדור. "בראשית היה כך ואז היה כך וכך" לא קורה הרבה מעבר לאנקדוטות. העובדות הן לא יותר מרוח המנשבת מעל דפי הספר אבל לא "הדבר עצמו".
אז אם הספר הזה לא כותב היסטוריה "רגילה" מה הוא כן כותב, ואיך?
טוב ששאלתם.
הדבר האמיתי אותו הספר מבקש לטעת בקוראיו הוא, לטעמי, תפיסת עולם המבקשת לזעזע ולפרק יסודות ותפיסות אליהן "נולדנו" אבל מעולם לא עצרנו לבחון אותם בפרספקטיבה רחבה, ואין כמו ההיסטוריה האנושית על מאות אלפי שנותיה, ע"מ לקבל מעט פרספקטיבה. יובל הוא מורה. מרצה. גישתו היא דידקטית במובן הטוב של המילה, היא מדויקת ועקבית. הוא חוזר על משפטי מפתח שוב ושוב בווריציות שונות כדי להיות בטוח במיליון אחוז שירד הקורא לסוף דעתו (למשל: בני אדם מבקשים מהאלים שלהם גשם ונצחון במלחמות). אבל אין בחזרה זו משום טרחנות. הספר, כאמור, קולח ואף מבדח לעתים (ניחוח ציני עבה עולה בין השורות, וזה כיף). לטעמי, המטרה של הספר הזה הוא לטעת בקורא סימני שאלה על הנחות היסוד של החברה האנושית ולערער על הנחות יסוד אלה בעזרת הדגמה רחבה ועמוקה על התהליכים הסמויים המגלגלים את גלגל התנופה של ההיסטוריה. זהו ספר היסטוריה המבקש, שלא במוצהר, לעודד חשיבה אידווידואלית, אנארכיסטית (ולא אנכרוניסטית). אני לא אומר אנרכיסטית כגנאי אלא כצורת חשיבה המתבוננת ב"זרם החברתי הגדול" ומבקשת להשאר מחוץ ל"עדר" החברתי המבקש לעצמו חקלאות, מדינות, אלים, כסף, או עליונות רעיונית. המחבר אומר "המלך (האדם וחברת בני האדם) הוא עירום". אנו אנשים זהים לאבותינו הקדומים מלפני 50 אלף שנים, אבל אנחנו השתנינו כחברה ופיתחנו רעיונות מופשטים דימיוניים ודרמטיים (כמו כסף, מדינה, צדק, זכויות אדם) והיום רובנו *באמת* מאמינים בדמיונות אלו כבמציאות מוחלטת, בעוד שלמעשה, אלה רק דמיונות ולא *אמת* בשום צורה.
לכן, אין מטרתו של הספר לסקור עובדות ותאריכים אלא להדגים בעזרת עובדות נקודתיות ותהליכים רלוונטיים אמיתות או רעיונות עמוקים יותר. מכאן הבחירה לכתוב את הספר במבנה שאינו מתחקה במדויק אחר רצף היסטורי אחוד אלא אחר רצף של אידאות ותהליכים חברתיים, כאשר כל אחד מתהליכים אלה (המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית, המהפכה הדתית, מהפכת ההשכלה, התנועה הקפיטליסטית) מתורגם לסדרה של הוכחות היסטוריות מאלפות המדגימות את טענתו של המחבר בנושא. ועיקר טענתו היא: חבר'ה, תתעוררו. תשכחו את מה שלימדו אתכם. הספר הזה מדבר סוקר אחת לאחת את האמיתות החשובות בעולמנו (דת, כלכלה, פוליטיקה) ומסביר באופן צח כשלג את הדינמיקה שמאחורי המציאות. הוא מנסה ומצליח להתחקות אחר זרם התודעה החברתית מאז שחר האדם ועד היום. במובן זה, אולי שם מדויק יותר לספר היה "קיצור תולדות המחשבה האנושית" אבל אני מניח שזה שם מעפאן מבחינת הסיכוי למכור ולו עותק אחד...
כך מסביר יובל כיצד התפתחות התודעה האנושית ובעיקר היכולת המילולית והחברתית יכולה להסביר את השתלטותו של ההומו ספיינס על העולם; כיצד השתנו הדתות כפונקציה של היכולת החברתית והכלכלית. כיצד הרעה המהפיכה החקלאית את חיי האדם ומדוע, למרות זאת, בחר ובוחר האדם ללכת בדרך זו. מהי הפוליטיקה שמאחורי הכלכלה ומהי הכלכלה שמאחורי הפוליטיקה והאימפריאליזם. מהי הכלכלה. מהי האמונה. מהי חברת בני האדם.
יפה.
יומרה גדולה לקח על כתפיו ד"ר יובל הררי, וכתפיו מחזיקות יפה את המעמסה.
זהו ספר טוב. חשוב. קריא. מרחיב. רהוט. מנומק כהלכה ועשוי בצבת של ברזל.
וגם לנושאים שהבלוג הזה כותב עליהם יש התייחסות לא מועטה, ותובנות חדשות התבהרו לי דרך הקריאה.
כבר ידעתי שהאדם שלפני המהפיכה החקלאית היה בריא יותר, גבוה יותר, חסון יותר וחי חיים שככל הנראה היו מאושרים יותר מחייהם של החקלאים הקדמונים (ועד ימינו). בלי הלחץ, בלי הגב הכפוף מרוב עבודה, בלי הרעב, המחלות הזיהומיות, התזונה הלקויה, השיניים הרקובות ועוד. בני האדם מכרו את גן העדן הציידי-לקטי ובחרו בחיי שעבוד קשים ומורעבים בשדה שפעם היה שלהם (אבל במציאות היה של מלך/נסיך/פיאודל שגבה את רוב התוצרת כמיסים) בגלל שלא היה להם אז את הפרספקטיבה שיכולה להיות לנו היום. בגלל שההיסטוריה נוצרת ולא נכתבת מראש, קל לראות היום עד כמה חמורה היתה טעותם הלוגית והרגשית בהעדפתם "מזון בטוח" מעיבוד שדה חיטה בעוד שבמציאות בצורת, שריפות, מלחמות ומיסים הפכו את המזון הבטוח לחלום יעוף.
ואולם, התובנה המסקרנת ביותר מבחינתי היתה דווקא בסקירת המהפכה המדעית ועד כמה מדויק איזמל המנתחים עמו מפרק המחבר את המציאות האקדמאית. זוכרים את הפוסט שלי על "האם בשר אדום יהרוג אותך" (איך תשכחו?). שם התבכיינתי על קוצר הרואים של החוקרים, על הדעות המוקדמות שלהם, שבעבורן הם מקריבים את האמת המדעית, וכיצד על בסיס תצפיות אפשר להגיע למסקנות שונות ומשונות, כפונקציה פוליטית ואידאולוגית (וזה נכון גם לפוסט על הוכחת הלידות באמצעות חסידות).
עכשיו בואו נראה מה אומר על זה ד"ר הררי:
"התצפית בהווה חשובה יותר לא רק מהמסורת, אלא גם מהשכל הישר (common sense) של בני האדם... המדע המודרני הולך ומתרחק מהשכל הישר של בני האדם".
וואללה.
אמנם, כדי להעמיד דברים על דיוקם נגיד שהמשפט הנ"ל לא בא מעמדת ביקורת דווקא (וכפי שהוא מדגים, המדע צריך להסתמך על תצפיות ולא על השכל הישר, אחרת אי אפשר, לדוגמא, לחקור את פעולתם של חלקיקים תת אטומיים הנוטים להיות בכמה מקומות בו זמנית, בדיוק הפוך מ"השכל הישר"). אבל המדע חייב גם להאמין שהבנתו את המציאות היא לעולם חלקית ושהתיאוריה המסדרת את התצפיות היא זמנית, בהגדרה, עד שתבוא תיאוריה המסבירה את המציאות טוב ממנה. אבל כשחוקרים גם מאמינים שיש להם אמת מוחלטת (הנובעת למשל מתפיסת עולם תיאולוגית או מוסרית - כמו "לאכול חיות זה רע") והם גם מתעלמים מהשכל הישר (תצפיות המראות בריאות לתרבויות שאינן אוכלות דגנים וסוכר למשל) , אז אנו מקבלים מחקרים המגיעים למסקנות נחרצות על סמך תיאוריות רעועות.
אולי כדאי שהחוקרים מהארוורד יקנו לעצמם עותק של הספר של ד"ר יובל הררי, יקנו קצת דעת, צניעות וספקנות באמיתות מוחלטות באופן כללי...
קראתם? מה דעתכם?
ועד אז, שיהיה לכם ולנו חג שמח,
תהנו מהסדר ומהמשפחה,
ותהיו לי בריאים!
10 הערות קוראים:
ספר מעולה, ממליץ בחום. כשסיימתי את הספר, הסתובבתי כמה שבועות עם הרעיון שכמעט כל מה שבני אדם יצרו אינה אמת מוחלטת כלשהי אלא רק רעיונות שאימצנו כאמת.
It was mind-blowing, אין דרך אחרת לתאר את זה.
יפה כתבת!
אקנה!
חג שמח
בהחלט עשית לי חשק.
אני אוהבת מאד את ההרצאות המצולמות שלו
ראיתי את הספר לא מזמן אבל פסחתי עליו מטעמי תקציב... הסקירה/המלצה כתובה היטב (כרגיל). תודה שהפכת את החלטת הקניה לקלה יותר
"כתבה" נחמדה.
אני אישית קצת עייף מהמחזור ידע שעושים בכל התכניות בריאות ובכתבות על בריאות. חוזרים על הדברים הברורים מאליהם ומנסים ללכת בין הטיפות עם "אלטרנטיבות" שהרבה פעמים נוראות לא פחות.
אז למי שעוד מבולבל- על תאכלו מתועש. כלומר- קנו מצרכים, לא מוצרים ויהיה לכם טוב יותר על הקיבה והנשמה.
חג שמח ובריא לכולם.
תדפיס היד על הכריכה הוא כנראה של ילד קדמוני כמו גם רוב הציורים במערות. סתם אנקדוטה.
בהחלט ספר מעניין.
יש סיכוי מכובד שאלך לקרוא אותו כשאסיים עם a dance with dragons (הספר החמישי בשיר של אש וקרח, עד כמה שהבנתי אתה כבר סיימת לקרוא אותו).
למי שלא מכיר את סדרת הספרים (שעליה מבוססת הסדרה "משחקי הכס"), בהחלט שווה לו לבדוק את העניין, סדרת הספרים בין הטובות ביותר שקראתי.
מה אמרת ליובל על המשפט בעמ' 56: "בניגוד לדימוי רווח, ברוב האיזורים היה הליקוט חשוב יותר מן הציד, וסיפק את מרבית הקלוריות..." זה לא נוגד את השקפת הפליאו?
אני אישית כמעט לא אוכלת מוצרים מהחי,רק לעיתים רחוקות(מטעמי רחמים,בעיקר בתעשייה האכזרית של ימינו. יש לי הרבה פחות בעיה עם ציד של בע"ח שגדל בטבע)אבל גם נמנעת מדגנים עם ערך גליקמי גבוה. צורכת הרבה שמן קוקוס ושמן זית ונמנעת משאר השמנים כמו שמומלץ. צורכת הרבה מאוד ירקות ירוקים. מסתבר שבברוקולי יש כפול חלבון מבשר אפילו(: קיצר אני כבר שנה ככה והיה לי גם קצת עודף משקל וגם חוסר אנרגיה וכו' ועכשיו אני מרגישה נהדר ונראית טוב וגם עשיתי בדיקות דם וכל הערכים יצאו ממש טובים. אגב גם דגים כבר הפסקתי כי ראיתי כמה זמן לוקח להם למות בדיג התעשייתי והדגה גם הולכת ופוחתת בגלל הצריכה ההמונית. תכל'ס אני מרגישה הרבה יותר טוב עם זה שאני גם לא אוכלת כמעט בשר ועדיין מאוד בריאה. לצערי להרבה טבעונים אין מודעות לתזונה כ"כ והם אוכלים מלא דברים שמזיקים להם.אני מבינה שרוב האנושות לא תפסיק לאכול בשר אבל אני חושבת שמאוד חשוב לקדם חקלאות ברת-קיימא ומיטיבה עם הבע"ח מה שבאופן ישיר גם מיטיב איתנו.קיצר, לחזור לשיטות המסורתיות בשילוב עם טכנולוגיה שתכוון יותר לאיכות ופחות לכמות.
תודה שירה על השיתוף!
ולאנונימי. הציטוט שהבאת לא סותר במאומה את מה שכתוב כאן בבלוג. אני לא עסוק כאן במינונים ואחוזים של בשר לעומת דגים ושל דגים לעומת שורשים, ושל שורשים לעומת פירות. אני אומר שככל שתקפידו על תזונה של ציידים לקטים (גם וגם, במינונים שונים בהתאם להעדפה אישית - יש תרבויות כאלה ויש כאלה), תהיו לי בריאים!
הוסף רשומת תגובה