אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

הרהורים על גאווה ודעה קדומה

כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים על ה"קבעון" שיש בחלקים נרחבים בציבור לגבי מהי תזונה בריאה. בבסיס הקבעון עומד מיתוס הטוען כי תזונה צמחונית או תזונה עשירת פחמימות היא הבריאה ביותר לגוף האדם. מיתוס זה נחלק למספר מיתוסי-משנה, למשל:

1. שעודף חלבונים פוגע בכליות
2. שללא צריכת פחמימות כבסיס התזונה מסוכן לעשות פעילות גופנית
3. שללא פחמימות נמות
4. שחלבונים רעילים
5. שחלבונים ושומנים מהחי מעודדים סרטן ואלצהיימר
6. שאכילת שומנים יוצרת התקפי לב
7. ששומנים רווים מהחי (חמאה, שומן בשר) הם מסוכנים במיוחד
8. שמשמינים מאכילת שומנים
שכחתי משהו?

ציבור רחב משוכנע בלהט רב כאילו המשפטים לעיל הם עובדות מדעיות ורפואיות, בעוד שאין שום קשר לממצאי המחקר הרפואי הנוכחי. אין קשר. אז היום נסטה מההרגל ולא נביא עוד ציטוטים אקדמים או מחקרים עדכניים המוכיחים את ההבל שבבסיס טענות אלו (לצורך הדיון - תאמינו לי). השאלה שלי להיום היא פשוטה, היא שאלה רגשית ולא שאלה "מדעית". אני שואל מהו ההימור שלכם?
כמה זמן יקח, לדעתכם, עד שדעת הקהל תשתנה? (לא כולה, אבל לפחות בחלקה הגדול). עד שמונחים כמו "תזונת פליאו"או "פריימל" יהפכו למטבע לשון רגיל, עד שתשתנה "פירמידת המזון" המפורסמת, עד שאנשים יבדקו את התוויות המזון מחשש לעודף סוכר, לא לעודף שומנים.

אני מנחש שחמש שנים. ומה אתם? ולמה?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 1 comment

1 הערות קוראים:

לצערנו, פלאו ופריימל לא יהפכו למטבע לשון. לא בארץ לפחות. זה ההימור שלי. זה לא בעברית, זה לא קליט וזה לא באמת חשוב. העיקר שהרעיונות יחלחלו לציבור הרחב. בזה אני דווקא יותר אופטימי. זה לוקח זמן, אבל הדברים מתקדמים בכיוון הנכון. הרבה אנשים כבר מתרחקים ממרגרינה, מעדיפים שמן קנולה על סויה/תירס/חמניות, יודעים שסוכר זה טעים אבל זבל תזונתי. זה התקדמות קטנה ויש עוד המון המון צעדים בדרך (זיכוי של חלבון ושומן מן החי).
אני יכול להצביע על שתי סיבות עיקריות לקצב האיטי שבו דברים זזים:
- אין לאף אחד אינטרס כלכלי לקדם תזונה מונעת. חברות המזון והתרופות מרוויחות מעולה מאוכל מחורבן ומתרופות שאמורות לטפל בתוצאות שלו.
- המחקר בנושא תזונה הוא בעייתי. אין ולא יהיו מחקרים מבוקרים ארוכי טווח המצביעים באופן ישיר על הקשר בין מרכיבי מזון ומחלות כרוניות. זה פשוט בלתי אפשרי. מה שיש זה מחקרי חיות, מחקרים אפידימיולוגים, מחקרים מבוקרים על השפעת מזון על מרכיבי סיכון. לכן צריך לבנות את ה"קייס" בעד או נגד מזון כלשהו בעזרת הרבה ראיות נסיבתיות ולא בעזרת אקדח מעשן. וזה בעייתי. בסופו של דבר גם פלאו/פריימל זה ניחוש מושכל. צריך לזכור שיכול להיות שגם אנחנו טועים (אם לא בהכל אז בחלק מהדברים).

פרסום תגובה