אתמול הייתי שוב במילואים. תודו שהתגעגעתם. במילואים, כמו במילואים, נפגשים, צוחקים, מדברים. פעם זה היה על דברים מסוג אחד, היום על דברים מסוג אחר. האנשים אותם אנשים, רק תחומי העניין השתנו מעט.
מכל מקום, חבר טוב השיל תשעה קילו ממשקלו מאז פעם הקודמת בה נפגשנו, לפני חצי שנה בדיוק. הוא תמיד היה בריא אבל היה גם עם כרס נחמדה של מושבניק שזוף. יצא לנו לדבר אז, לפני חצי שנה, הרבה על תזונה (הפתעה) והבחור החליט לנסות ו"לחתוך" לגמרי את הלחם מהתפריט שלו. וראו זה פלא, הוא ירד קרוב לעשרה קילו, תוך חצי שנה, ללא כל מאמץ וללא הגבלה קלורית או ספירת נקודות.
עד כאן יופי טופי.
אבל הסיפור קיבל תפנית מעניינת לאחרונה.
אתמול כשנפגשנו הוא סיפר לי: "תצ'מע, דעאל, הכל היה סבבה והרגשתי עשר, עד שעשיתי בדיקות דם לפני חודש. הרופא ראה כולסטרול LDL בערך 190 וישר נתן לי סטטינים 10 מ"ג וגם שלח אותי לתזונאית. התזונאית הרפואית (היא גם רופאה), בנתה לי תפריט חדש ומאז אני צריך לאכול לחם, כי היא אמרה שזה חשוב לי, אז חזרתי עכשיו ללחם ונראה מה יהיה. עכשיו אני מדבר עם חברים על תרופות במקום על כדורגל".
לאמריקאים יש על זה אמרה ידועה: If it's ain't broken, don't fix it
אני שואל: אם היה לו תפריט שבו הוא ירד ממשקל עודף למשקל תקין למה לשנות את התפריט הזה?
אם יש לו כולסטרול 190 האם זה אומר שהוא צריך לקחת תרופות?
האם לא נכון יותר לבחון במעט יותר בקורתיות את ההמלצות האוטומטיות של תזונאים/בית הספר לרפואה?
אני לא רופא, ולא בן רופא, ויכול להיות שהרופא צודק ואולי לבחור יש נטיה גנטית מסוימת שיש לטפל בה (ואכן יש לו במשפחה "סיפור" לבבי לא פשוט), אבל חשוב לקחת את הדברים בשיקול דעת, תוך התבוננות במציאות ולא רק בספרי התזונה של פעם. למה לעזאזל כדאי להמליץ למישהו לצרוך לחם אם הוא מסתדר יופי בלי. האם מישהו ראה מחקר שלחם טוב לבריאות? אני ראיתי רק את ההיפך (לדוגמא, הנה מחקר כזה שפורסם לפני כשבועיים, מחקר שמצא דווקא מתאם חיובי בין אכילת דגנים מלאים לבין הופעת סרטן הערמונית. האם התזונאית שלו קראה את זה?)
ובכלל, ישנו אתגר לא פשוט של התמודדות שלנו, הדיוטות הרפואה, מול הנחרצות של המומחים. אני לא אומר "אל תקשיבו לרופאים", אבל אני כן אומר: תחשבו טוב טוב ותשאלו אלף שאלות ותקחו חוות דעת נוספת ותקראו את הפרטים והממצאים בעצמכם. אל תתנו לשום סמכות מקצועית לבטל את שיקול הדעת שלכם.
מסכימים? ספרו לנו בתגובות.
מכל מקום, חבר טוב השיל תשעה קילו ממשקלו מאז פעם הקודמת בה נפגשנו, לפני חצי שנה בדיוק. הוא תמיד היה בריא אבל היה גם עם כרס נחמדה של מושבניק שזוף. יצא לנו לדבר אז, לפני חצי שנה, הרבה על תזונה (הפתעה) והבחור החליט לנסות ו"לחתוך" לגמרי את הלחם מהתפריט שלו. וראו זה פלא, הוא ירד קרוב לעשרה קילו, תוך חצי שנה, ללא כל מאמץ וללא הגבלה קלורית או ספירת נקודות.
עד כאן יופי טופי.
אבל הסיפור קיבל תפנית מעניינת לאחרונה.
אתמול כשנפגשנו הוא סיפר לי: "תצ'מע, דעאל, הכל היה סבבה והרגשתי עשר, עד שעשיתי בדיקות דם לפני חודש. הרופא ראה כולסטרול LDL בערך 190 וישר נתן לי סטטינים 10 מ"ג וגם שלח אותי לתזונאית. התזונאית הרפואית (היא גם רופאה), בנתה לי תפריט חדש ומאז אני צריך לאכול לחם, כי היא אמרה שזה חשוב לי, אז חזרתי עכשיו ללחם ונראה מה יהיה. עכשיו אני מדבר עם חברים על תרופות במקום על כדורגל".
לאמריקאים יש על זה אמרה ידועה: If it's ain't broken, don't fix it
אני שואל: אם היה לו תפריט שבו הוא ירד ממשקל עודף למשקל תקין למה לשנות את התפריט הזה?
אם יש לו כולסטרול 190 האם זה אומר שהוא צריך לקחת תרופות?
האם לא נכון יותר לבחון במעט יותר בקורתיות את ההמלצות האוטומטיות של תזונאים/בית הספר לרפואה?
אני לא רופא, ולא בן רופא, ויכול להיות שהרופא צודק ואולי לבחור יש נטיה גנטית מסוימת שיש לטפל בה (ואכן יש לו במשפחה "סיפור" לבבי לא פשוט), אבל חשוב לקחת את הדברים בשיקול דעת, תוך התבוננות במציאות ולא רק בספרי התזונה של פעם. למה לעזאזל כדאי להמליץ למישהו לצרוך לחם אם הוא מסתדר יופי בלי. האם מישהו ראה מחקר שלחם טוב לבריאות? אני ראיתי רק את ההיפך (לדוגמא, הנה מחקר כזה שפורסם לפני כשבועיים, מחקר שמצא דווקא מתאם חיובי בין אכילת דגנים מלאים לבין הופעת סרטן הערמונית. האם התזונאית שלו קראה את זה?)
ובכלל, ישנו אתגר לא פשוט של התמודדות שלנו, הדיוטות הרפואה, מול הנחרצות של המומחים. אני לא אומר "אל תקשיבו לרופאים", אבל אני כן אומר: תחשבו טוב טוב ותשאלו אלף שאלות ותקחו חוות דעת נוספת ותקראו את הפרטים והממצאים בעצמכם. אל תתנו לשום סמכות מקצועית לבטל את שיקול הדעת שלכם.
מסכימים? ספרו לנו בתגובות.
4 הערות קוראים:
היי דעאל, הבעיה הכי גדולה בכל הסיפור כאן הוא שהאדם הפשוט לא יודע על מי לסמוך. מאוד יכול להיות שלא כל רופא מתעדכן על המחקרים האחרונים ומחזיק בדעות ישנות ומצד שני על כל מחקר שאומר דבר אחד יבוא מחקר שני שיגיד דבר אחר (ורובם לרוב ממומנים על ידי חברות בעלות אינטרסים בתוצאות המחקר).
בקיצור, אין מנוס מלימוד עצמי...
תודה רון. בהקשר זה שלח לי אחד מקוראי בלוג זה ציטוט מכתביו של רבי נחמן מברסלב: "כי אפילו מי שהוא דוקטור גדול, אי אפשר לו לכוון החולאת והרפואה, כי יש בזה כמה וכמה שינויים... וקשה לו מאד שיכוון ולא יטעה בכל הפרטים... ובקל יוכל לקלקל לו הרבה הרבה שלא יועיל לו שום תקנה לחייו חס וחלילה". כאז כן עתה.
לא נותר לנו אלא להתעקש על זכויותנו הרפואיות ועל בחינה עצמית ומדוקדקת של המידע, ודאי וודאי לפני שנוטלים תרופות.
הבעיה של צריכת מידע מן האינטרנט או מספרים היא ראיית הקשית. אתה קורא מחקר וכולך משוכנע שאתה מבין לעומקם של דברים, בעוד שהידע שלך על הגוף האנושי הוא בסופו של דבר שטחי ומצומצם. עם כל הכבוד לכל המחקרים שאתה מחפש, לא נראה לי שיש תחליף לאדם שהקדיש מזמנו ללמוד במשך זמן כה ארוך על מנת להיות רופא, ושבכל זמן נתון מקדיש מזמנו על מנת לרפא אנשים. בעוד שאתה שעסוק בעבודה אחרת לגמרי, חושב שיש לך את היכולת לערער על קביעת הדעת שלו. לגישתי זאת גישה יהירה ומסוכנת שעלולה להוביל אנשים בריאים לחולים. חבל. אם הייתי אתה הייתי מאוד נזהר מלהמליץ לאנשים להימנע מלהקשיב לרופאים, ולהעדיף להקשיב למישהו שכותב בלוג, ושהוא חושב שהוא יודע לעומקם של דברים, בעוד שכל הידע שלו נסמך על ספרי רבי מכר, ובלוגים של אנשים אחרים, שחושבים גם כן שהם יודעים יותר טוב מאנשי מקצוע. ואולי ישנו סיכוי קטן שלא קראת מאמר זה או אחר על לחם, ואולי יתכן שלאותו אדם לחם הוא דבר בריא. האם אתה יודע לנתח את בדיקות הדם שלו? האם אתה יודע בוודאות כל כך גדולה מה נכון עבור אותו אדם. זה נחמד שאתה אוהב דיאטה מסוימת, אבל מכאן ועד להפוך זאת לדת ואמונה עיוורת נראה לי מסוכן.
תודה אנונימי על התגובה. ביקשתי לעורר דיון ואכן קיבלתי. ובכל זאת, מספר הערות:
א. לא כתבתי לאנשים להמנע מלהקשיב לרופאים (ואפילו כתבתי במפורש את ההיפך), אבל בהחלט אמרתי שצריך לשאול שוב ושוב, לבדוק ולקחת אחריות על כל החלטה ולא לקבל באופן אוטומטי כל מה שאומר רופא כלשהו.
ב. אמונה עוורת נשמעת לי דווקא הגישה שלך שטוענת שאין לאיש שאינו רופא "סמכות לערער על קביעת הדעת שלו". אני לא רופא ודווקא אני מרגיש סבבה לגמרי לשאול, לתהות, לקבל דעה נוספת, לקרוא בעצמי ומה לא, ובלבד שאהיה משוכנע שאני מקבל את הטיפול הנכון ביותר והמתאים ביותר.
ג. דת כבר יש לי, תודה.
ד. אני משוכנע (יודע) כי חלקים רבים בממסד הרפואי אינם פועלים רק לטובת החולה. שאל כל רופא שעובד בבית חולים והוא יאמר לך את זה. האחריות לשמירה על האינטרסים שלך הוא בידך בלבד. אם אתה מתעקש להפקיע את ההחלטה מידך ולסמוך באופן גורף ועוור על המלצת הרופא הראשון שפגשת (גם אם זה במקרה רופא המשפחה שלך), אתה עלול להפגע או לא לקבל טיפול מיטבי.
ה. בדיקת ניסיון: המלצות הרופאים והממסדר הרפואי כולו, בארץ ובארה"ב, על "פירמידת המזון". האם אתה חושב שזו הפירמידה הנכונה והבריאה עבורך? אם כן, אהלן וסהלן. לבריאות.
ו. והכי חשוב, כמו כל דבר אחר בבלוג הזה, אתה מוזמן לשפוט לפי שיקול דעתך. אני לא תחליף רב או רופא ואתה לגמרי מוזמן שלא לקבל את דעתי. מקובל עלי.
הוסף רשומת תגובה