אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

טבעונות, מוות ונוקשות אידאולוגית

פוסט לא קל היום.

כבר שבוע ויותר שאת כותרות הבלוגים תוספת הידיעה הנוראית על זוג הורים צרפתים (ג'ואל וסרז'ין לה-מוליג) שהורשעו בבית משפט צרפתי ונידונו לחמש שנות מאסר בפועל (!) באשמת הזנחה חמורה שהובילה למות תינוקם בן 11 החודשים. הזוג היו טבעונים אדוקים (Vegans) ובעלי חנות למוצרי טבע אורגניים בצרפת. התינוק הראה סמני ברונכיט, לאחר התייעצות עם רופא הם החליטו לא ללכת לבית חולים ולטפל בו בתרופות סבתא ועשבי מרפא (רטיות חרדל וכיו"ב), אחרי עוד זמן מה, התינוק נפטר מדלקת ריאות. העניין הוא שהתגלה גם כי התינוק במחסור חמור הן בB12 והן בויטמין A (לא במפתיע, מחסור בB12 מוביל לדלקות נשימה). התינוק האומלל מת בתת תזונה חמורה מאוד. הוא ניזון רק מחלב אם מאז לידתו, ותזונת האם הטבעונית, שסרבה לקחת תוספי מזון כלשהם, ועקשנות הוריו, שהניחו לתינוקם לגסוס מול עיניהם ובלבד שלא יאשפזו אותו בידי "הממסד הרפואי" הביאו לטרגדיה.
כאמור, הרשת מלאה התייחסויות. חלקם אומרים "טבעונים ארורים, תפסיקו להרוג את הילדים שלכם", כך למשל אומר ריצ'רד, שנוהג לקלל בכל הזדמנות. אחרים אומרים "זה לא העניין של הטבעונות אלא של הזנחה וטמטום כללי". ולעומתו אלה שאומרים שתזונה טבעונית היא בטוחה לחלוטין, רק העניין הקטן עם חוסר ויטמין B12 בילדים מסוימים, בלי קשר לטבעונות. ועוד. בייחוד בצרפת, מדינה בה הצמחונות כמעט ולא קיימת, ועל אחת כמה וכמה טבעונות, ושם סירוב ההורים לספק לילד או לעצמם תזונה חיונית הוא בלתי נתפסת ומכאן גם גזר הדין וההד התקשורתי.
עכשיו בואו נדבר קצת על הלמה, ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה. ריי, הטבעוני לשעבר, כתב פוסט ארוך להפליא ומעניין מאוד בדיוק על הנקודה הזו. ואני מביא קצת דברים בשם אומרם. זו לא תורה מסיני אבל שווה לחשוב על זה ברצינות.
1. רוב התינוקות הטבעוניים (כלומר הגדלים להורים טבעוניים) שורדים, תודה לאל, אבל טרגדיות דומות מתרחשות לא מעט!
2. ההורים הצרפתים האלה רצו למעשה לעשות מה שטוב לילד שלהם, אני בטוח בזה. הם אנשים מודעים לבריאות (יש להם חנות טבע, כאמור), ולא איזה זוג מזניחים מקצועיים. הם פשוט נכנסו לאמונה הטבעונית חזק. חזק מדי. וזה גרם להם להתעוור. העניין הוא שהיה להם על מי לסמוך. מיטב הכותבים המקובלים והאהודים בתחום למעשה חיזקו את אמונתם שלא יכול להיות אצלם תת תזונה או מחסור חמור.
3. קולין ק'מפמבל, שעליו כבר שפכתי עביט שופכין, הוא הד"ר המפורסם ומחבר הספר "מחקר סין", אחד מספרי הצמחונות שנחשבים כמדע טהור ו"מוכיחים" עדיפות רפואית לתזונה הצמחונית על פני אכילת בשר. אותו ספר הוא רמאות אחת גדולה בסטטיסטיקה, והוציאה את האמת לאור דניס סינגר האלופה, ומיד אחריה שורה ארוכה לאין קץ של בלוגרים. הספר ההוא הניח תשתית (רעועה ומצוצה) ליסודות הבריאותים של התזונה הצמחונית. אחרי הספר הזה ד"ר ק'מפבל, שהפך לבר-סמכא בעניין, מפרט את עמדתו כי אין שום צורך להשלים B12! שכן הוא מגיע מספיק מהצומח וכי מאגרי B12 בגוף למי שהיה בעבר אוכל בשר (כמו הזוג הצרפתי למשל), יספיקו פחות או יותר לנצח. הצרפתים, כמו רבים אחרים, סמכו עליו את ידם, למרות שזה הבל.
4. כותבים טבעוניים אומרים גם כי לא יתכן חוסר בויטמין A אם אוכלים די ממקורות צמחיים (ובמפתיע? זו אותה הכותבת שאמרה שרק במקרה היה חוסר של B12 אצל אותו תינוק אומלל). מה לעשות שזה לא נכון. הגוף שלנו אמנם מסנתז את הבטה-קורטן שבצמחים ובירקות לויטמין A הדרוש לנו (מבנה כימי שונה), רק שלא כולנו עושים את הסינתזה הזו טוב או יעיל, ועל זה דווקא יש הרבה מחקר, למשל זה, ועוד רבים, ובכל מקרה ודאי שויטמין A נמצא בצורה טובה וזמינה לאדם רק במוצרים מהחי (למשל כבד).
5. וחוץ מהחוקרים הטבעונים למיניהם יש לא מעט כותבים אידאולוגיים ופופלריים המחזקים את התפיסה כי המוסריות (הטבעונית) היא מעל לכל. בספרו הפופלרי של ג'ונתן ספרו פויר, "לאכול בעלי חיים", יש רגע שיא, בו הוא משוחח עם סבתו ניצולת השואה על המזון ברגעי הרעב:
"הכי גרוע היה קרוב לסוף. הרבה אנשים מתו ממש בסוף, ואני לא ידעתי אם אוכל להחזיק מעמד עוד יום אחד. איכר אחד, רוסי, שאלוהים יברך אותו, הוא ראה את המצב שלי, והוא הלך לביתו וחזר עם חתיכת בשר בשבילי. "
"הוא הציל את החיים שלך."
"אני לא אכלתי את זה."
"את לא אכלת את זה?"
"זה היה חזיר. אני לא אוכלת חזיר. "
"למה?"
"מה זאת אומרת למה?"
"מה, בגלל שזה לא כשר?"
"כמובן."
"אבל אפילו לא כדי להציל את החיים שלך?"
"אם שום דבר לא משנה, אין שום דבר שכדאי להציל אותו."

זה דיאלוג מזעזע ומעורר מחשבה, שבדיוק איתו רוצה הסופר להשאיר אותנו בשיא הספר. אנחנו צריכים לעשות בחירות מוסריות אפילו על חשבון החיים. אני, והיהדות כמובן שלא מסכימים עם זה בשקל (פיקוח נפש, מישהו) אבל לענייננו, הטענה הלוגית והמוסרית כאן נוראית. הרי באותה המידה סבתא היתה יכולה להחליף תפקידים עם האמא הצרפתייה ולומר: "להאכיל את התינוק שלי כבד כדי להציל אותו? כמובן שלא. אם שום דבר לא משנה, אין שום דבר שכדאי להציל אותו". או "לא ניקח אותה לבית החולים כדי שלא יהרסו את הטבע הבריא של התינוק עם התרופות שלהם", וכו'.

אז מה נלמד מכל מזה? האם הטבעונות אשמה?
טבעונות לא הרגה את הילד הזה. חזון הטבעונות הוא "דרך חיים המבקשת למנוע, ככל האפשר מבחינה מעשית, כל צורה של ניצול ואכזריות כלפי חיות עבור אוכל, ביגוד וכל מטרה אחרת". זה נשמע בסדר ולא אומר שום דבר על אי לקיחת תוספים או ויטמינים. ודאי שהאידאולוגיה הזו לא אומרת דבר על לא להציל את הילד שלך. הטבעונות היא אידאולוגיה שמכוונת לאנשים את הדרך ואת הבחירות שלהם. יש אנשים שמוארים איתה באור ויש אנשים ש"מוארים" איתה בחושך. אני אישית חושב שזוהי בחירה תזונתית לקויה ושגויה שאינה עומדת עם הצרכים הפיסיים הבסיסיים של בני האדם, אבל ודאי שאין בטבעונות כל רע כשלעצמה.
הבחירה של אנשים לקחת את האידאולוגיה שלהם לקצה, ולהכפיף כנגדה כל הגיון או שכל ישר היא בחירה אומללה, והרת אסון, גם כחוקרים וגם כהורים. יש אנשים שמאבדים חלק ממשקלם בדיאטה טבעונית, ויש אנשים שמאבדים חלק מדעתם. אני חושש שזה לא חסרון מובנה בטבעונות אלא בטבע האדם דווקא. עלינו לקחת את האידאולוגיות שלנו באחריות וברכות. ואנשים או טבעונים שלא מסוגלים להתמודד עם האחריות הזו, שירדו מהעניין לפני שיעשו לעצמם או לאחרים נזק.

ומה אתם חושבים? ספרו לנו!

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 2 comments

2 הערות קוראים:

ורד שלחה לי מייל עם סיפור דומה שהתרחש גם אצלנו בארץ:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3746892,00.html
שלא נדע!

פרסום תגובה