היום הבאנו את אורי לקבורה.
אורי עוד לא בת 16, ביתם הבכורה של חברינו הקרובים ביותר.
הצער והאבל בלתי נתפסים.
נערה מקסימה ונהדרת, חייכנית ומאירת פנים, שנלקחה בלא עת.
סרטן.
אכזרי, מהיר וקטלני.
סרטן הוא מילה המהלכת אימים. אנשים רבים קוראים לסרטן "המחלה", כביכול יש בהזכרת שמה המפורש כדי להעיר את השדים-שפגיעתם-רעה מתרדמתם. הם מתייחסים לסרטן כאל מוות ההולך בחצרות בתינו ולוקח את אשר שם הוא מוצא: נער וזקן, טף ונשים. יכול אדם להכנס לחרדה משתקת: מה משנה סגנון חיי, מה בצע לי כי אתעמל, מה אוכל ואיך אחיה, הרי גם כך דומה כי המוות עוור הוא. חברותיה וחבריה מוכים אלם והלם. הם תוהים כיצד אפשר לחזור ולשמוח. כיצד לחיות. נעתקו המילים משפתינו.
אני, שקרוב אני מאוד לאורי ולמשפחתה, מתבונן במציאות אך בעיניים מלאות דמעות.
אמנם אין לנו כל שליטה על המוות, אך יש לנו שליטה מלאה על החיים.
אין לנו כל יכולת לחרוץ גורלות, אבל יש לנו יכולת להשפיע על הסיכויים.
אין לנו חיי נצח, אבל יש לנו חיי שעה.
שעת משחק עם הילדים, חופש עם המשפחה, ארוחת חג, טיול, כוס יין, מטקות בים, קניות בשוק, סיפור לפני השינה, דג במחבת, קציצות עם כוסברה, רכיבת אופניים ביום גשם, אימון חזק, ללכת לפאב עם חברים, ללכת לישון מוקדם, לרוץ יחף, צימר בגליל, לצחוק.
חיי שעה.
החיים שלנו והבחירות שלנו משפיעים על הכאן והעכשיו. על איכות חיינו, על איך אנחנו מרגישים כשקמים בבוקר, על הנפש שלנו. נכון, הצל תמיד קיים. המוות הוא חלק מחיינו, ולמירב הזוועה, זה עתה ראינו איך הוא חודר באכזריות לשגרת החיים ודורס והורס ופוגע. אין לנו כל ערובה או בטחון ואיננו יודעים מה יש שם בחשכה. אנו לא אוחזים בקוביות. אבל יש לנו דרך להשפיע על הסיכויים. הבחירות שלנו עשויות לעזור לקוביות להתגלגל לטובתנו.
וגם אם לא, הרי אם נבחר לחיות ולהיות מאושרים היום ועכשיו, לא נצטער על זאת לעולם.
מקרב לב אני מאחל לכולכם: בריאות ושמחה.
3 הערות קוראים:
אין יום שעובר שאני לא חרד לילדות שלי, מבין בכל פעם כמה השליטה שלי בגורל שלהם מצומצמת ומגיע בכל פעם לאותה סיטואציה:
לחבק אותן בכל פעם שאני רואה אותן, לכעוס כמה שפחות, לבלות כל שנייה שיש לנו יחד בצורה הכי נעימה שאפשר!
תנחומי למשפחה
החיים האלה שברירים, טוב שאתה מזכיר לנו את זה לפעמים.
מהו מוות? האם מישהו יודע? האם באמת אנשים מפחדים ממוות או שמא מאיבוד העצמי השקרי שלהם? האם מישהו בכלל יודע מה קורה במוות... או מה יש אחריו ?
הוסף רשומת תגובה