אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

כיצד נמנע מלפגוש סרטן? חמישה רעיונות פרקטיים (פוסט אורח)

הי ידידי, פוסט אורח נוסף מאת ד"ר ענת צ'סנר. לעיונכם, הנאתכם, ושיתופכם.
קדימה, בואו נשמע מה יש לדוקטור לספר לנו.


הפוסט הקודם שכתבתי "מה יהרוג אותנו קודם הגנטיקה  או הסביבה" עורר סקרנות רבה בנוגע לקיומה של "נוסחת פלאים" המבטיחה אריכות ימים. ובעיקר, מהי ההמלצה שלי או "רשימת המכולת" של חוקי "עשה" ו"אל תעשה" שעל פיהם אני מתנהלת. יש להדגיש שאינני רופאה או תזונאית אלא גנטיקאית. הפוסט הנוכחי יפרט את תובנותי כגנטיקאית החוקרת את הקשר בין תזונה לאנטי-אג'ינג. תובנות אלה התגבשו במהלך עבודת הדוקטורט שלי  באוניברסיטת רטגרס בארצות הברית ואני מיישמת אותן  באופן יומיומי, אך  האחריות המלאה מוטלת על המשתמש...
לא תמצאו כאן המלצות פרטניות של "מה לאכול" וממה להמנע, אלא אתמקד באיך לאכול ועם מה, ובעוד כמה המלצות לתחזוקה נכונה של הצופן הגנטי שלנו...

*****
עד לפני כמאה שנה, מחלת הסרטן דורגה במקום השביעי ברשימת גורמי התמותה אחרי מחלות כגון: דלקת ריאות, שפעת, שחפת ומחלות נוספות. כיום, מחלת הסרטן דילגה לראש טבלת גורמי התמותה בגילאים מבוגרים. זאת כתוצאה מ (1) עלייה בתוחלת החיים (מחלת הסרטן מוגדרת כמחלה תלוית גיל קרי, הסיכון לחלות עולה עם השנים) ובשל (2) הישגים בשטחי הרפואה אשר הצליחו למגר או להפחית את התמותה ממחלות אחרות באמצעות אנטיביוטיקה, חיסונים ועוד.

נתחיל מהבסיס (פשוטו כמשמעו):
כמעט בכל תא מטריליוני התאים בגופנו ישנה שרשרת ארוכה המורכבת מכשלושה מיליארד חרוזים המהווים את אבני הבניין של החומר הגנטי שלנו (הדנא). שרשרת זו מכילה את "הוראות ההפעלה" של התא (ובעצם, של האורגניזם השלם) ועל כן, שלמותה חיונית לתפקוד תקין. שינויים או פגמים בשרשרת (מוטציות בדנא) עשויים להוביל לשיבושים בתפקוד התא כגון: כשלים בבקרה על חלוקת התא המאפיינים מחלות סרטניות רבות. לעומת זאת, כאשר השיבושים בשרשרת הדנא אינם משמעותיים או כאשר הגוף מצליח לתקן את הרצף, המחלה אינה פורצת.

מנגנון תיקון דנא מהו?
בכדי להגן על שלמות השרשרת מפני שינוי הרה אסון, התפתחו במהלך מיליוני שנות אבולוציה מנגנונים שונים אשר נועדו להגן  על השרשרת מפני שינוי. דוגמא אחת הינה  מנגנון תיקון השרשרת (הדנא) המופעל כאשר מתרחש שינוי כלשהו בחרוז אחד או יותר. מנגנון זה דואג לתקן שיבושים ולשמר את הסדר הנכון של החרוזים  וצורתם בשרשרת. את מנגנון תיקון הדנא ניתן להמשיל ליחידות שונות של חיילים המופקדות על הבטחת "גדר המערכת". חיילים אלו בודקים במשך כל שעות היממה  שלא נפערו פרצות בגדר. מסתבר שבאופן טבעי, הדנא בתאי גופינו נתון לכ  10000פגיעות  ביממה! זאת כפועל יוצא של תהליכי החיים הבסיסיים ביותר: נשימה ועיכול מזון.  או אז, משתחררים בתא רדיקאלים חופשיים (חומרים פעילים) אשר עלולים לתקוף את שרשרת הדנא ולפגוע בשלמותה. במקביל, תאים רבים בגופינו מתחדשים ומתחלקים ללא הרף במהלך חיינו. חלוקת התאים, תוך שכפול עותק הדנא שלהם מוגברת בילדים שמתפתחים וגדלים בקצב מהיר. כשלב מקדים לחלוקת התא לשניים, מתרחשת הכפלה/העתקה של שרשרת הדנא. תהליך זה מהווה מוקד להיווצרותן האפשרית של טעויות העתקה. מהרגע בו אנו נולדים ומתחילים לנשום, מצטברות טעויות בדנא בתאי גופינו אך למרבה המזל,  מנגנוני התיקון מתקנים את רובן. דוגמא ליעילות מנגנון התיקון ניתן למצוא בנשים שנושאות מוטציה מולדת בגן 1 BRAC  (הגן התפרסם לאחרונה, הודות לניתוח להסרת שדיים שעברה השחקנית אנג'לינה ג'ולי). גן זה מקודד למרכיב חלבוני המשתייך לאחת ממערכות תיקון הדנא. הסיבה שנשים הנושאות את הגן הפגום אינן מפתחות סרטן  בסמוך ללידתן אלא שנים רבות לאחר מכן נובעת מקיומן של מערכות נוספות לתיקון הדנא. דוגמא אחרת נפוצה בקרב מעשנים הבוחרים להכניס  לגופם חומרים הפוגעים ביציבות הדנא. על פי רוב, מחלות סרטניות הקשורת בעישון (סרטן  ריאות, וושט  או בחלל הפה) אינן מופיעות מייד אלה כעבור  עשרים-שלושים שנים של עישון. גם כאן הסיבה להתפתחות המאוחרת של המחלה נובעת מהתמודדות יעילה של מנגנוני תיקון הנזקים  בדנא. עם זאת, יש גבול עד כמה ניתן "לאתגר" את מערכת התיקון. הנוסחה פשוטה למדי ונצפתה במחקרים שונים על אוכלוסיות מעשנים: ככל  שכמות הסיגריות ליום עולה ומספר שנות העישון מצטבר, תאי הגוף  נדרשים להתמודד עם תיקון רב יותר של נזקים בדנא וממילא הסיכון להתפתחות מחלת הסרטן גובר.

אז למה מחלת הסרטן הפכה להיות נפוצה במחוזותינו?
ראשית נאמר שאיננו יודעים אלא משערים... אז הנה כמה השערות, מבוססות מחקר: כנראה לא ניתן לתלות את העליה בשכיחות מחלת הסרטן רק בעליה בגורמים למוטציות בלבד (לדוגמא, יש תהליכים הקשורים להדבקות בחיידקים או בוירוסים במהלך החיים) ולכן לא הכל תלוי בבחירות שלנו. אז במה בכל זאת אני שונה מדור הסבתות שלי, שהראו פחות שכיחות בהופעת סרטן? הנה כמה השערות, בכוונים שונים: הסבתות שלנו ילדו בגיל צעיר יחסית והנקה ממושכת הייתה נפוצה. מחקרים אפידמיולוגים הדגימו כי נשים שילדו בצעירותן, נכנסו למספר הריונות והניקו למשך תקופה ממושכת נמצאו בקבוצת סיכון נמוכה יותר לחלות בסרטן השד (משערים שזה קשור למספר חודשי מחזור שאישה חווה בחייה). מובן גם שהסבתות שלנו לא עברו טיפולי פוריות שחלקם כוללים זריקות לזירוז ביוץ שעשויות להאיץ חלוקות תאים. מצד שני, המודעות לסכנות הכרוכות בעישון, נטילת תרופות או צריכת אלכוהל במהלך ההריון הייתה מוגבלת מאוד בדורות הקודמים. בעשורים האחרונים פורסמו מחקרים רבים בהם נמצא קשר ברור בין  חשיפה של העובר  לגורמי סיכון לבין התפתחות מחלות בגילאים מאוחרים. משקל עודף עשוי להיות גורם סיכון נוסף אך הקשר נראה רופף נוכח העובדה ש"סבתות" רבות סבלו מעודף משקל  בעוד שכיום המודעות לתזונה בריאה גדלה וישנן לא מעט "סבתות" חטובות. לבסוף, יש את התולים את העליה בשכיחות לסרטן בעליה ברמת המתח (סטרס) המאפיינת את אורך החיים העכשווי, אך קשה להאמין שדור  הסבים והסבתות  שלנו חיו חיים שלווים נטולי דאגות. 
אם כן, כאמור, איננו יודעים. ועדיין, השאלה העקרית היא כיצד ניתן להפחית את הסיכונים לפגיעה בשרשרת הדנא? העצה העקרונית שלי היא: הקם להורגך המנע מלפוגשו. כך למשל, לא תפגשו אותי מעשנת באופן אקטיבי או פסיבי, בשום הזדמנות. ומעבר לכך, הנה עוד מספר עצות, לא מזיקות ואולי אפילו מאוד מועילות, לטעמי:

לא לשכוח כובע
אני גם נמנעת מחשיפה ממושכת לקרינת השמש אשר חלקה יכול לחדור לתאי העור ולפגוע בדנא שבתוכם ( בעלי אור בהיר נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה יותר מהשחומים שבינינו). נזק נפוץ שנגרם מקרינת השמש מתבטא ב"הידבקות" של שני חרוזים מתוך השרשרת (מסוג .(T מערכות התיקון התאיות "יודעות" לרוב לזהות ולהפריד בין שני החרוזים ולהשיב את הדנא לסידור המקורי.
גם במקרה זה, המפתח מצוי במינון: ככל שהחשיפה לשמש ארוכה יותר גובר הסיכוי להיווצרות טעויות ולהפעלת מערכות תיקון (יותר יחידות חיילים שצריכות להשלח לשטח). התאים בגופינו מוגבלים ביכולתם לתקן ביעילות טעיות חוזרות ונשנות ובתהליך ההזדקנות מנגנוני התיקון "מתעייפים" לכן  והסיכון לחלות בסרטן  גובר.  אז לא תמצאו אותי מזמינה תור לשיזוף מהיר "במיטות שמש" אשר מבחינתי, דומה הדבר להזמנת תור מראש למחלקה האונקולוגית שמתמחה בסרטן העור...
למרות זאת, מומלץ "להתיידד" עם השמש במינון סביר ותוך נקיטת אמצעי הגנה המסננים את הקרינה הפוגענית. חשיפה לשמש מעודדת יצירת ויטמין D החשוב לתפקוד הגוף.לא צריך לפתח חברות הדוקה מדי עם השמש וניתן להסתפק ב "סטוץ" קצר.חשיפה של עשר דקות בכל יום, דוקא בשעות הבוקר-צהריים (10:00-14:00). מספיק לחשוף את כפות הידיים לשמש (למעשה, מומלץ לחשוף את עור הבטן אבל זו עצה לא ישימה לכל מקום עבודה)  כדאי לצאת לזמן קצר בכדי להתחבר עם השמש (היא תקבל אתכם בהרבה חום).

לנפנף בלי מדליק פחמים
תרבות המנגל, המפותחת מאוד במחוזותינו, כוללת טקס שלם ששיאו: לעיסת בשר ועוף שנצלו על אש גחלים (המהדרין נוהגים לטבל את הגחלים בחומרי דלק לבעירה מהירה). העשן שנוצר מהגחלים עליהם הותזו חומרי בעירה מהירה, מכיל חומרים קרצינוגנים (חומרים שפוגעים ישירות בדנא) אשר נספגים בשומן הבשר במהלך הניפנוף המסורתי. כך שנתח הבשר שמגיע לפיו של הסועד המאושר מכיל רעלים רבים שנספגו בשומן הבשר וכעת הם בדרכם לקיבתו של הסועד. המלצה: אוכל מכינים עם חומרים ראויים למאכל אדם ולא עם חומרי תבערה להנעת מכונות...

קדימה עם תבלינים, יין וירקות
מאכלים שטוגנו בשמן  בשימוש חוזר, כנהוג בדוכנים שונים, עלולים להכיל חומרים מסוכנים. על מנת למזער נזקים, אני נוהגת להוסיף מנה טריה של "אנטי-אוקסידנטים" לצד מנה מטוגנת או צלויה. אפשרות אחת היא כוס יין אדום ביחד עם הארוחה (כמו בפרדוקס הצרפתי) אך אני מעדיפה להתפנק עם סלט טרי . בנוסף, ניתן ללמוד ממתכונים של תבשילים מהמטבח ההודי המשופעים בתבלינים כמו כורכום. התבלינים מכילים אנטי אוקסידנטים רבים וניתן להתייחס אליהם  כ"ממתקים של הטבע" (ולא, סוכר אינו תבלין).

זהירות מהמייקאפ!
(או: חלקיקים מיקרוסקופים - סכנה ברורה ולא מיידית). דבר נוסף שאני משתדלת להמנע ממנו הוא נשימת אבקה. ישנם מספר סוגי סרטן שנובעים מחשיפה לחלקיקים מיקרוסקופים כגון אזבסט או חלקיקי סיליקאט בגירים שמציירים על הלוח. החומרים הללו אינם פוגעים בדנא באופן ישיר אך נשימתם לריאות עשויה להוביל, בתהליך מורכב, ליצירת מוקדים של תאים סרטניים. אז נכון שכיום  יש הקפדה יתרה על הימנעות מחשיפה לאזבסט ומורים כבר לא משתמשים בגירים כדי לכתוב על הלוח. עם זאת, אבקות מזיקות אחרות עדין נמצאות בשימוש. לדוגמא: תכשירי איפור אבקתיים כגון מייק-אפ או פודרה לפנים מכילים חלקיקי סיליקאט עם צבע. אז על מנת להגיע ל"מראה המושלם" מומלץ להשתמש בתכשירים  נוזליים ולהימנע משימוש  באבקות איפור הנמרחות על הפנים באמצעות מברשת. 

לכל אחד דנא יחיד ומיוחד ואין לו תחליף
שלמות החומר הגנטי חיונית לתיפקוד תקין של הגוף ולבריאות טובה. מנגנוני תיקון הדנא מסוגלים להגן על הדנא מפני שינויים המתרחשים בו, אך רק עד לסף מסוים. אורח חיים נכון מסייע לשימור יציבות הדנא ולתחזוקה טובה של מערכת התיקון לאורך שנים רבות. כמובן שישנם גורמים נוספים להתפחות סרטן ומחלות אחרות כך שמערכת התיקון היא רק נדבך אחד ובסופו של דבר, לא הכל נתון לשליטתינו.   
איני יודעת אם האמור לעיל מהווה מתכון לחיים ארוכים ובריאים, אבל, בואו נחיה ונראה.
ענת


Share/Bookmark

By Dael with 6 comments

6 הערות קוראים:

יופי של פוסט אורח. תודה.
דעאל, אשמח לעוד כתבות בסגנון :-)

לעניין המנגל - אז איך מומלץ להדליק? באיזה חומרים להשתמש? יש תחליף ליגיטימי למדליק פחמים?

תודה
פה לאו

לא צריך שום חומרים בשביל הדלקת מנגל. מספיק כמה דפים של עיתון וגפרור אחד. בלינק תראו בדיוק איך. אני לא צילמתי את הסרטון אבל מאז שצפיתי בו השתנו חיי - זה פשוט עובד... :-)

https://www.youtube.com/watch?v=Are1oc7tQkQ

ועוד טיפ (שמתאים מן הסתם לבית ולא לפיקניק) - קונים מייבש שיער, הכי זול שיש (ומקדישים אותו לנושא - כי הוא יסריח מעשן אחרי כן), וכשהגחלים רק התחילו "לתפוס", מלבים אותם בעזרת האוויר החם. זה כל כך יעיל שתוך רבע שעה מרגע שתדליקו, יהיו לכם גחלים לוהטות...

פוסט נהדר! רק שאלה קטנה.
אני אישית חולה במחלת קרוהן, ובמהלך החשיפה שלי לתזונת פליאו הבנתי לאט לאט כמה קשורה היווצרות של מחלה אוטואונומית לתזונה. האם אפשר להגיד שבמידה והייתי אוכל נכון כל השנים האלה המחלה לא הייתה באה לידי ביטוי אצלי? והאם אפשרי "לתקן" מחלה כזו ובעצם להעלים אותה מהגוף? כלומר לא בדיוק להעלים כי זו מחלה כרונית, אלא לא להרגיש בה כלל

תודה אנונימי. איני חושב שיש מישהו שיכול לתת לך תשובה על שאלתך. איננו יודעים. אני כן מכיר אישית אנשים שעברו רמיסיה מלאה מקרוהן לאחר המעבר לפליאו, ואנו כן יודעים שמחלות אוטואימוניות הם חלק מ"מחלות הציביליזציה". זה לא אומר שאם מעולם לא היית אוכל לחם לא היית חולה, אבל אולי. בכל מקרה, מה שחשוב כעת הוא להבריא. תהיה לי בריא.

קרוהן היא מחלה אוטואימונולוגית שהגוף תוקף את עצמו. ישנם דיווחים על אנשים שהבריאו ע"י שימוש במטרות חוצוניות לתקיפת הגוף - חיידקים פרוביוטיים מסוגים שונים ובמינונים גבוהים (קל ושווה לנסות) והיום ישנם טיפולים של השתלת צואה גם בישראל למטרה זו., וגם שימוש בטפילי מעיים. מוכרים באינטרנט טפילי מעיים של חזירים שלא מסוגלים להתרבות אצל בני אדם, ולכן הם מתים מעצמם - חשוב במקרה שמתגלה כלא מועיל.

לגבי מייק אפ אבקתי- ישנם מוצרי איפור טבעיים ואבקתיים ללא סיליקטים או אסבסט ומכילים מינרלים כמו אבץ, מיקה...
לא רק שאינם מסרטנים, הם גם מסנני קרינה ואנטי דלקתיים. מומלץ לכל מי שרוצה להתאפר ללא נזק. אפשר קצת לעצור את הנשימה בזמן ההברשה על הפנים ליתר בטחון. ברגע שהאבקה נדבקה לעור היא כבר לא ננשמת.
אני משתמשת באיפור הזה כבר שמונה שנים והוא מתנה לעור. באמת!
הנה הרכיבים: http://www.mineraz.co.il/web/8888/nsf/sbs.py?&_ID=9759&did=1531&G=9759&PF=20&lang=HE

פרסום תגובה