אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

יפנים, צרפתים, ותושבי האוקינוס - כולנו ילדים של החיים

תזונת פריימל (Primal) או Paleo מעודדות צריכת שומנים בריאים, חלבונים לרוב, ומיעוט בצריכת פחמימות שמקורן בדגנים מעובדים ובסוכרים, אלא צריכת ירקות ופירות. מעקב אחר תזונה זו מביאה, כך לפי כל המחקרים העדכניים והניסיון, למשקל תקין ללא תחושת רעב, לרמות אנרגיה גבוהות, לערכי דם טובים יותר ולירידה משמעותית בסכנות התקפי לב, ושאר צרות. פשוט כיף. עם זאת, יש מספר ראיות לאורח חיים אלטרנטיבי שיכול להעיד על מורכבות גבוהה יותר של הקשר שבין תזונה לבריאות.

אוי הצרפתים.
רזים, מעשנים, עצלנים, שתיינים, ובריאים. מקרב כל המדינות המערביות, בצרפת יש את אחוז התקפי הלב הנמוך ביותר למרות שעישון (עדיין) נפוץ שם מאוד, ולמרות שאי אפשר לומר שאינם צורכים דגנים (אך הם צורכים מעט סוכר, פחות מחצי הכמות בממוצע לעומת האמריקאים, וודאי שבעבר, בתזונה הצרפתית הקלאסית צרכו הרבה הרבה פחות).
[והערה: באופן משעשע למדי ישנו מטבע לשון שנקרא "הפרדוקס הצרפתי" על שם הפרדוקס לכאורה בין צריכת השומן (הרווי) הרב של הצרפתים לעומת מיעוט התקפי הלב. הרפואה הקונבנציונאלית האמינה ששומן גורם להתקפי לב ולכן לא יכלה להבין זאת בשום אופן. אנחנו יודעים ששומן לא קשור להתקפי לב, אז הפרדוקס שלנו נובע מצריכת הדגנים של הצרפתים. נחמד, לא?].

אוי היפנים.
רזים, מעשנים, חרוצים, שתיינים, ובריאים. ביפן יש את אחוז התקפי הלב הנמוך מכל המדינות בעולם.
אוכלוסיה שלישית מעניינת היא בני הקיוואטה. לא שמעתם עליהם כנראה. אלו החבר'ה שגרים באיזור פפואה-ניו גינאה. אי שם הרחק מעבר לקשת. בקרב בני הקיטאווה מעולם לא דווח על בעיה לבבית כלשהי, ובכל ההיסטוריה יש אצלם רק מקרה מדווח אחד של סרטן. הם בריאים לחלוטין וחיים לנצח. זוהי אוכלוסיה ילידית של ציידים לקטים, ומזונם מבוסס על הרבה ירקות ושורשים שהם מלקטים, פירות (קוקוס), דגים ופירות ים. למרות שהם צורכים מעל 50% פחמימות (בעיקר מבטטות, פקעות ושורשים), עדיין הם לא מראים שום סימנים ממחלות הציוויליזציה (סרטן, התקפי לב, סוכרת, אלצהיימר וחבריהם). אין אצלם (בכלל) אנשים שמנים. פשוט אין כאלה (מכיוון שיש ביניהם גם אוכלי אדם, אולי הם פשוט אכלו את השמנים). 75% מהם מעשנים כבדים...

נתחיל בהפרכת הטענה שיש לאוכלוסיות אלו יתרון גנטי על שאר העולם ושלכן הם יותר בריאים. פשוט, אם מסתכלים על יפנים הגרים בארה"ב או על ילידי האוקיינוס שהיגרו לניו זילנד, מוצאים אצלם אחוזים דומים מאוד לשאר המדינות המערביות. הנה גרף יפה שמראה את אחוזי התמותה מהתקף לב (MI) בקרב יפנים ביפן לעומת יפנים בארה"ב, לפי תוצאות ניתוח לאחר המוות, לפי גיל. הקו הירוק אלו היפנים (מיפן). פחות מ 5% בכל הגילאים.
ברור שביפן אין כמעט התקפי לב ובארה"ב לעומת זאת הנתונים מזעזעים, גם לאזרחי ארה"ב ממוצא יפני גורל דומה שחבריהפ האמריקאים (אמנם זהו מחקר משנות השישים, אך גדול ורציני, ושסטפן המקצוען חקר לעומק, ושבדיוק מתייחס לפער בין מוצא לבין תזונה).

השאלה שמעניינת היא מה משותף לכן לתרבויות אלו, וכן לתרבויות נוספות שאין בהם את מחלות הציווילציה (כמו האינואיטים בקנדה, המסאי באפריקה, האינדיאנים של המישורים הגדולים בארה"ב ועוד ועוד). מהו המשותף לצרפתייה הרזה עם הבאגט (לפני חמישים שנה, היום הם מתחילים להתקרב לאמריקה), ליפני השותה ומעשן, לאוכל האדם הצייד מניו גינאה, ולאסקימואי באיגלו?
כמה דברים שאפשר תיכף ומיד למנות:
1. הם (הצרפתים, היפנים, וכל שאר הילידים) אוכלים הרבה מאוד שומן מהחי ונמנעים כמעט לחלוטין משומנים מהצומח. אצל הצרפים זו חמאה. אצל השאר אלו החיות היבשה והים שצדו. הם אוכלים לכן הרבה יותר אומגה 3 והרבה פחות אומגה 6, למרות זסך צריכת השומן שלהם גבוהה בהרבה מהמערבית.
2. הם אוכלים אוכל טרי מאוד ואוכל טבעי מאוד. אין מזון מעובד כלל. הם מבשלים כל יום טרי טרי. או בגלל שאין להם מקרר, או בגלל שכל יום הם מלקטים חדש, או בגלל שהם אוהבים אוכל טרי (צרפתים ויפנים. היפנים מגזימים בעניין לחלוטין עד שהם אוכלים את הדג חי ממש. כן, האומלל עוד עושה עם הפה כשהם מתחילים ללעוס אותו). מי שהיה בפריז יודע שכל יום יש שוק על המדרכה וצרפתיות צעירות ומקומטות כאחד יורדות לקנות להם את עגבניה בודדת וטריה, מלפפון, בצל הירוק ונתח הבשר, כולם לאותו היום בלבד.
3. היפנים, הקינוואטים, וכל הילידים הבריאים האחרים - לא אוכלים בכלל סוכר (גם הצרפתים אוכלים מעט מאוד סוכר. לא להתרשם מהעוגות ומהפטיפורים של הצרפתים. הם לא שותים משקאות ממותקים. הם לא שותים קפה עם סוכר. התזונה הצרפתית הקלאסית כוללת מעט מאוד סוכר. נקודה). דגנים, ודאי שדגנים מעובדים, הם מחוץ לתחום בכל החברות הבריאות. הצרפתים אכן אוכלים דגנים, אבל מצד שני, גם סובלים הרבה הרבה יותר מהקבוצות האחרות משלל מחלות הציביליזציה.

מה אנחנו מבינים מזה?
שבקנה אחד עם כל המחקר האקדמי, מחלות לב קשורות קשר הדוק וישיר לצריכת סוכרים ופחמימות מעובדות ושסוג השומנים שאנו צורכים, והיחס בין אומגה 3 ל 6 קריטי בתהליכי הבריאות שלנו. אנחנו מבינים שחשוב לאכול טוב, טרי. שיש לאכול שומנים מהחי, ושאין מקום לשמנים תעשייתיים. אנו רואים בכלל העולם המערבי שדגנים ופחמימות מעובדות (כמו סירופ תירס, קמח וכו') עולות בקנה אחד עם מחלות רבות ושתרבויות בהם אלו נעדרים מקיימות אורח חיים בריא בהרבה, למרות שהרגלי החיים שלהם רעים לפעמים הרבה יותר משלנו (עישון ואכילת אדם).
ושכנראה, העניין הוא גם ביחס בין המרכיבים השונים, ויתכנו מספר "תבניות" אפשריות בין הקטגוריות שומן-חלבון-פחמימה, אך תבניות אלו מושפעות מאיכות המזון, מסוגו, מהרכבו, ולא רק מהקטגוריה שבה הוא נמצא.
אז האם אנחנו יכולים לחזור לזלול באגטים ולהניח שגורלנו יהיה צרפתי ולא אמריקאי? האם אתם יכולים לדמיין אתכם קונים כל יום טרי ומבשלים כל יום טרי, ואוכלים רק מה שבשלתם? (וכן, כנראה שעגבנייה שעמדה יומיים במקרר כבר לא תורמת לנו כמו זו שנקטפה הבוקר).
חומר למחשבה.
ספרו לנו בהערות מה חשבתם, מה אמרו לכם חבריכם., ומה עניתם

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 1 comment

1 הערות קוראים:

היה לי נחמד לקרוא,
מכל העניין מסתבר שהטרבל מייקר הוא בעיקר הסוכרים,
אני עדיין חושב וזה רק אני שזה בסדר לאכול תפוח אדמה ובטטות, פקעות ושורשים כמובן שבמידה ויש יותר להסתמך על אכילת חלבונים, שומנים בריאים, ירקות ופירות.
אבל לא לאכול כל מה שמעובד - לחם, פסטה, דגנים.
סוכרים להוציא בכלל מהתפריט.

יהיה קשה לעשות את מה שאתה מתאר, כל יום טרי טרי בלי מקרר וכל יום קונים מה שאוכלים,
אבל אני מייחל ליום הזה..


ובעניין שכמעט שכחנו.. ספורט?
התאוששתי מכאבי ההר לעמק, יצאתי שלשום לריצת שחרור קלה והיום יצאתי לריצה ארוכה לראות כיצד אני מסתדר עם המרחק לקראת חצי מרתון תל אביב - עוד אתגר שהצבתי לעצמי ומאז אני מפסיק קצת עם הריצה וחוזר לאימוני קרוספיט שאני כל כך אוהב :))

18K: 1:36:15
מרוצה, מסלול עם עליות וירידות לא נעימות,
מקווה מאוד לרדת את ה-1:50:00 לחצי מרתון(21.1K)

אז את מי מכם רואים בתל אביב ב-14 למאי ולאיזה מקצים?

פרסום תגובה