כבר כתבתי כאן כמה פעמים על מה אוכלים אצלנו בשבת זו או אחרת. אז השבת היו אצלנו אורחים, והשקענו מעט יותר מהרגיל, ועדיין שמרנו על אוכל פשוט, טעים, טרי ובריא. אז הנה כמה מהדברים שהכנו (רשימה חלקית, וחדי העין ופילי הזכרון ישימו לב שחלק מהדברים חוזרים אצלנו משבת לשבת בנוסחים שונים או שאני חוזר על אותו מתכון שוב, אבל צ'מעו, בסוף אנחנו מכינים אוכל שאנחנו אוהבים).
נתחיל בסיפור. אתמול בבוקר, יום שישי, קמתי רק כדי לגלות שהמקרר שלנו שבק חיים בלילה וכל הפריזר הפשיר, ושלושה קילו פרגיות שהיו במקרר החמיצו והלכו בדרך כל בשר, לפח. אחרי שהתאוששנו מהתדהמה ומהעצבים, ואחרי שהעברנו אחר כבוד את כל תכולת המקרר למקרר של חברים (מזל שיש חברים), ואחרי שישבתי על הטלפון שעתיים כדי להצליח למצוא טכנאי מקררים שלא מפונק מדי (כלומר, מוכן לעבוד ביום שישי ובהתראה של מעכשיו לעכשיו), אז אחרי כל זה, התחלנו להכין את השבת, אחרי קניות חוזרות נדרשות.
אז התחלתי את הבישולים לשבת דווקא עם הפתעה. מצאתי איכשהו בפריזר כרובית קפואה חתוכה לפרחים. האמת שבחיים אני לא קונה את זה, אבל איכשהו היה לנו. כנראה שאמא של אישתי (ראה להלן) הביאה פעם. בגלל שהפריזר הפשיר, היתה לי כרובית מחכה לעבודה. אז פשוט שמתי אותה בתבנית, פינקתי בהרבה שמן זית ושמתי ה-מ-ו-ן פלפל שחור גרוס וקצת מלח גס והופ לגריל לחצי שעה או פחות, ובסוף בסוף, את זה היללו האורחים הכי הרבה. לך תבין.
קדירה. הפעם הזמנתי מהקצב שלי נתח של שלושה קילו אסאדו. אסאדו הוא נתח שומני ומתאים מאוד לבישול קדירה ארוך. ביקשתי נתח שיש בו הרבה בשר (שימו לב, יש נתחים שיש בהם בעיקר שומן ואז אין מה לאכול), מנוסר לקוביות גדולות (מנוסר - כי יש עצמות שיש לנסר). קיבלתי אכן חתיכה חתיכית, וזרקתי את הנתחים לקדירה יחד עם שני תפוחי אדמה קטנים. את הבשר עיסיתי עם הרבה שמן זית, הרבה חרדל, כף דבש, המון פלפל שחור וקורנית טריה (טימין). נותנים "מכת חום" של 20 דקות ואז על חום נמוך עוד שעתיים שלוש. לא נותר ממנו פירור.
פרגיות בקוקוס ולימון. מנה סוף. פשוטה, מרשימה, מעולה. אובייקטיבית כמובן. את הפרגיות אני מבקש מהקצב שינקה ויסיר את העור. לעסק: במחבת רחבה וגדולה מטגנים שום קצוץ במעט שמן קוקוס. מוסיפים קופסת חלב קוקוס, כף אבקת קארי וסוחטים קלות חצי לימון פנימה, ומבשלים בזה את הפרגיות עשרים דקות בערך. חותכים בצל ירוק ושתי עגבניות קצוצות וכמה גבעולי כוסברה, וקצת לפני שמכבים את האש, מוסיפים פנימה. זהו. מוכן פצצות.
שעועית ירוקה: מבשלים את השעועית הטריה במים רותחים 10 דקות (עד שנהיה "אל דנטה", כלומר ביס ולא סמרטוט חלילה. עדיף מעט קשה מאשר רך). מוציאים, מסננים, וזורקים לקערה עם מי קרח (כי אז הבישול נעצר ושעועית נותרת ירוקת-עד ולא מקבלת צבע חאקי). במחבת גדולה מחממים שמן זית, מאדים בצל, מוסיפים את השעועית, מתבלים באבקת צ'ילי חריף, פלפל שחור, מלח, מעט מאוד רוטב סויה של קיקומן, ועוד 5-6 עגבניות שרי חתוכות לשניים. 5 דקות של הקפצה קלה, וזהו, מוכן.
סלמון ברוטב חצי מרוקאי.
אמא של אישתי היא פולניה אסלית שנשואה לתימני אסלי ומבשלת בסגנון חצי מרוקאי אסלי. ממנה למדתי שאפשר לקחת סלמון, דג אשכזני ואירופאי בעליל, ולהפוך אותו לדג אדום, חצי מרוקאי. לא יודע, אבל יצא מתכון מעולה. בדגים כלל ברזל: קודם כל והכי חשוב זה טריות הדג עצמו. קניתי סלמון טרי. יש סלמון טרי בארץ, תתפלאו. מוכר הדגים אמנם העלה השבוע את המחיר (הייתי משלם 65 ש"ח לקילו ועכשיו 80 ש"ח), אבל זה פשוט עושה את כל העניין בליגה אחרת לחלוטין. אז קניתי ארבע פרוסות דג טרי שיצאו יחד בדיוק 2 קילו (וואחד בומבה של דג). בבית החלטתי לפנק את האורחים ופילטתי את הפרוסות, כלומר, כל פרוסת דג בנויה משני נתחים המחוברים במרכז באידרה. עם סכין חדה וסבלנות מסירים את העור (זה קל) ומפרקים את הפרוסה לשתי "בננות" דג. הבונוס הוא שמקבלים דג נטו, כמעט בלי עצמות ובלי כל הגשפט של העור. בקיצור, למתכון:
במחבת רחבה שמים 2 כפות שמן זית, מוסיפים שתי עגבניות חתוכות, פלפל אדום אחד קצוץ, צרור פטרוזיליה, צרור כוסברה, 3-4 שיני שום חתוכות גס, לימון לא מקולף, שטוף וחתוך לרבעים וקופסת רסק עגבניות. מוסיפים מים (כוס-שתיים). מתבלים במלח, פלפל שחור, והרבה פלפל אדום מתוק גרוס, ומבשלים עד שנהיה רוטב טעים. שימו לב שלא מטגנים כלום, אלא ישר מבשלים הכל ביחד. כשהרוטב ואתם מוכנים, מסדרים את הדגים בתבנית ושופכים עליהם את הרוטב. מכניסים לתנור חם למקסימום עשר דקות. מוציאים, אוכלים ובוכים מהנאה.
וכרגיל ליד גם הגשנו חצאי דלוריות, שעכשיו זו העונה הכי טובה שלהם. כמה שהן יותר קטנות, ככה הן יותר מתוקות. פשוט חוצים, חורצים, מנקים גרעינים, מזלפים בנדיבות שמן זית, מלח גס ופלפל שחור ומשכיבים אותם לישון בגריל עד שהן שהן נראות טעימות.
וחוץ מזה הכנו גם אורז לבן (שהולך טוב עם הרוטב קוקוס-קארי) וקציצות בשר אבל על זה בפעם אחרת. שישארו לי מתכונים.
מה עם כמה מתכונים שלכם? ספרו לנו או הציעו שיפורים.
וכרגיל, אם אתם חושבים שיש כאן משהו שווה, אתם מוזמנים לחלוק את המידע עם האנשים האהובים עליכם (לינק או לייק יהיו נחמד).
14 הערות קוראים:
הנה שיפור שעלה לי: נראה שאתם אוכלים הרבה פחם! כלומר הרבה שחור, וזה לא נראה לי טוב תזונתית.
נראה לי שאנסה את המתכון של השעועית וגם הדלורית מפתה אותי (למרות הפחם).
סליחה אם אני נשמע חצוף, אבל למה אתה מוסיף תפוחי אדמה לקדירה, ולמה אתה מכין אורז?
זה לא מתנגש עם העקרונות?
שבוע נפלא.
לא חצוף, סקרן ("האם הסלנדלר הולך יחף?").
התשובה הקצרה והמדוייקת היא: אורחים וילדים. אני כמעט ולא אוכל אותם.
התשובה הארוכה היא: אם כבר רוצים תוספת, אז להבדיל מדגנים וסוכרים, גם תפוח אדמה וגם אורז הינם פחמימות "בטוחות" כלומר לא רעילות (למרות שאורז, בוטנית, הוא דגן). תפוח אדמה בגרסה זו או אחרת הוא חלק מתזונה ילידית מאז ומעולם, תלוי בתרבות ובמקום. אורז הוא בסיס תזונתי למיליונים בריאים (!) כבר אלפי שנים (חלק גדול מהמזרח).
לכן, אם אתם רוצים לרדת במשקל או לשמור עליו בקלות, פחמימות עמילניות שכאלה אינן מומלצות כחלק מהתפריט שלכם, אבל אם אתם לא מוטרדים ממשקל, אז גם תפריט של יותר פחמימות ופחות חלבונים/שומנים יעשה עבודה מצוינת להשגת בריאות כוללת - כל זמן שאתם שומרים על עקרונות של "לא דגנים, לא סוכרים, לא שמנים מזרעים", ואוכלים טרי וטוב.
דברים ברוח זו בדיוק כתבתי אך לא מכבר ב"מדריך המעשי לתזונה קדמונית". ועיין שם.
אם אתה אומר שהתירס שהפרות מקבלות הוא גרוע להם
אז ההנחה שלי אומרת שגם אם אנו נאכל תירס גם לנו זה לא טוב?
אם כך מה הסיבה שעומדת מאחורי זה?
כי תירס לא מכיל גלוטן כמו חיטה ושאר חבריה-שעורה שיפון ושיבולת שועל
אלעד, תירס לא טוב לפרות כי הן לא נועדו לאכול תירס.
אתה לא יכול להשוות דיאטה של אנשים ופרות. הן גם לא אוכלות בשר ואתה לא אוכל עשב.
נעמה
אך הם אוכלות תערובת תירס ואת לא,את אוכלת את התירס,לפרות זה מזיק,כי בסוף זה יוצר בגוף הפרה אומגה 6 השאלה היא לגבי בני אדם,מה ההשלכול של אכילת תירס?
ואמרת שתפוח אדמה עדיף על חיטה,אז אני חושב שתפוח אדמה הוא אחד העמילנים הפחות טובים,יש לו אינדקס גליקמי הכי גבוה מבין כל הפחמימות,ואינדקס גליקמי גבוה לאורך זמן זה נזק ללבלב.
אם כבר פחמימות כדאי ללכת על הדגנים המלאים למיניהם (אורז מלא הולך מעולה עם רוטב הקוקוס אגב).
ואם כבר ירקות בקדירה, נכון שיש ילדים ואורחים שאוהבים את זה, אם כי אפשר לגוון ולהוסיף בטטות, גזרים, דלוריות, דלעות, קישואים ועוד. זה ממש לא חייב להיות רק תפו"א.
ותפו"א שאנחנו אוכלים היום עברו כזו כברת דרך מאז החלו את דרכם בעולם הקדום. הרבה השבחות והכלאות... זה ממש לא אותו הדבר, אלא דחוס יותר (בעיקר) בסוכר בסופו של דבר.
חוצמזה, בתאבון! נראה מעולה!
חברים יקרים, אני מבקש שלא תעשו ממני גורו או מליץ יושר לעניין תפוחי אדמה. בסך הכל אמרתי שהוספתי כמה לקדירה, לבקשת הילדים (והעיקר בפוסט הזה היה מתכונים). כמובן שאני מעדיף שורשים אחרים כמו בטטות (לאחרונה יש כמה סוגים מגניבים למדי של בטטות), אבל בלי לחץ, תפוח אדמה פה ושם לא ממש קריטי וודאי שאינו מזיק לבריאות שלכם. אין בו פרוקטוז ולמרות שהוא מודרני יותר ושונה משורשי בר אחרים, תזונתית הוא אינו שונה משמעותית! לקריאה נוספת ורצינית ביותר על תפוחי אדמה בתזונה ילידית ובכלל, הנה כאן: http://wholehealthsource.blogspot.com/2010/10/potatoes-and-human-health-part-iii.html
ובמקרה (או שלא, כבר פעם אמרתי שמעתיקים ממני), החבר'ה הטובים מ perfect health diet נתנו היום מתכון ל... צ'יפס!!! בדיוק. צ'יפס תפוחי אדמה.
אני יודע שאסור לי לקרוא את הפוסטים האלה בבוקר אבל אני בכל זאת קורא ואחר כך רעב כל היום, נראה מעולה.
לא יודע אם ראיתם יש סדנה נוספת של עידו פורטל בכפר סבא אצל רובי מור ב 26-27/08 אז לכל אלו שפיספסו בפעם הקודמת יש הזדמנות נוספת.
מתכונים ממש מעורר השראה! אין כמו לצאת להרפתקאות במטבח. :-)
שאלה: למה להוריד את העור מהפרגיות? הרי לא יכול להיות בגלל השומן והקולסטרול שבו, נכון? ;-)
דינה
כמה מתכונים פה נראים פיצוץ! תודה!
נועה
אויששש איזה אוכל, הקמת אותי ישר למקרר.. במיוחד אהבתי את הקדירה. וכרובית - אין על כרובית :)
מתכונים מעניינים במיוחד.. בעניין הסלמון למה להעביר לתנור ולא ולהמשיך לבשל ברוטב (שמעורר תאבון כשלעצמו)?
הוסף רשומת תגובה