אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

רטטוי שוויצרי בשידור חי

כשאני משחק קלפי רביעיות עם הבן הצעיר שלי (כיתה א'), הוא בדרך כלל מנצח, הממזר.
הוא אוהב במיוחד את רביעיות החיות, ושם אחת הקטגוריות היא "חיות משק" ובה נמצא סוס ועז, כבש ופרה, וקטגוריה אחות היא "חיות בית" ושם יש חתול וכלב ועוד שתי חיות שאני לא זוכר (אולי גם תוכי ודג?), אבל בטוח שלא נמצאת שם החיה הבאה. הביטו היטב, ילדים, בתמונה שלהן. האם תוכלו לנחש איזו חיה מסתתרת בתמונה?

צילמתי אותה הבוקר, בקו 2 בחשמלית של ציריך. חוץ מתספורת גרועה ופנים חרושות אומללות, הבחור הסתיר סוד בכובע שלו. סוד שהציץ בהתחלה ואח"כ הרגיש בטחון ויצא לטיול.
הנה כאן:

אתם רואים נכון. זו מן קוויה עם זנב או יותר מדויק עכבר גדול למדי עם זנב עבה וארוך, בצבעי שחור לבן, שחי לו בנחת בקפוצ'ון של הבחור, והסתובב מדי פעם על הפדחת והעורף וברח חזרה לכובע כל פעם שהחשמלית עצרה או מישהו הטיל עליו צל קרוב מדי.
מערכת היחסים הסימביוטית הזו הביאה אותי להרהר לגבי מהות היחסים בין בני אדם לחיות הבית שלהם. ובכלל, מהות המושג "חיות בית", מתי הוא הופיע, לאיזה צורך וכיצד הדברים האלה השתנו, ולאור מראות הבוקר, הם כנראה עדיין משתנים.
אצל ציידים לקטים אין חיות בית. יש חיות אותם צדים או אוכלים או בורחים או נזהרים מהן, אבל אין חיות בית. חיות בית מחייבות קביעות במקום אחד, אי-נדודים, יציבות, חקלאות (כדי להאכיל את החיות), ומיכון מסוים (למשל, כדי לחלוב את הפרות או לחבוץ את החלב). אני מניח שחיות ראשונות שימשו פשוט לבשר, שיותר פשוט לגדל בחצר מאשר לרדוף אחריו כל פעם, אבל הזמינות הזו מחייבת התארגנות לוגיסטית כמו אספקת אוכל ושתיה לחיות. האדם מוותר על נדודיו ועל הספונטניות ומחליף אותם ביציבות ומשמעת, בסדר ובתהליכים.
כך למשל, כל בעל פרה יודע שחייבים לחלוב פרה כל יום, או שהיא סובלת מאוד. אפילו ההלכה היהודית מתירה לחלוב בשבת, משום צער בעלי חיים.
אם כך נראה לי כי הבחירה בחיות היתה מאז ומעולם בחירה בחיי שעבוד. מאותו הרגע שהאדם מכניס את החיה לביתו (או לחצרו), הוא לוקח על עצמו את האחריות לטפל ולזון אותה, וזה דבר שאינו נעשה יום-כן יום-לא אלא מכאן ואילך באופן רציף ומוחלט. מכיר את זה כל מי שהיה לו פעם כלב. אתה חייב לצאת איתו לטיול בוקר וערב, וטרינר, אוכל, ומה לא. בחירה בכלב היא בחירה מוחלטת ללא פשרות. היא מתגמלת מאוד והכלב מחזיר אהבה (או לפחות אמור לעשות את זה), אבל היא גם ויתור על חופש מסוים. ודאי שעל חי נדודים או ציידים לקטים.
אני לא יודע איך בדיוק להתייחס לעכבר שבכובע - האם הוא צד לו את הבחור או שמא ההיפך הוא הנכון, אבל ודאי שמערכת היחסים בינהם בנויה על אמון הדדי ועל מילוי צורך הדדי. זה מספק לו כובע ומזון, והקטן מספק איזושהי נחת מוזרה.

האם יש לכם חיית מחמד או חיית משק?
מה דעתכם על עכבר בכובע?


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 13 comments

13 הערות קוראים:

אני חושב שלפעמים אתה כותב על דברים שאין לך מושג לגביהם מתוך הביטחון שיש לך בעקבות הידע והחקירות שעשית בתחום הבריאות\תזונה\כושר, ואני מרגיש שיש לך יסודות מחשבה עירוניים (אתה עירוני במקור?)
לדוגמא- חיות בית אינן מחייבות מיכון: אפשר לחלוב פרות בידיים (ישנם הרבה שבטים פרימיטיביים שתומכים בגידול פרות
- "כל בעל פרה יודע שחייבים לחלוב פרה כל יום, או שהיא סובלת מאוד. אפילו ההלכה היהודית מתירה לחלוב בשבת, משום צער בעלי חיים.": חייבים לחלוב כל יום רק פרות שהינדסו אותן גנטית וגרמו לגופן לייצר כמויות מטורפות של חלב ועם זאת אונסים אותן ושמים אותן במצב של היריון תמידי ואחר כך לא מאפשרים להן להניק את עגלותיהן אלא בני אדם ובנות חווה לוקחות את החלב ושותות אותו במקום העגל

"כל בעל פרה יודע..." רגע... אז יש לך פרה שמשוייכת לך? אתה מחשיב את עצמך כבעל פרה?
אני עבדתי בעבר ברפת ובלולים ויש לי ניסיון וידע בתחומים אלו.

אני לא מתכוון להשתלח ולשלוח אנרגיות שליליות של חימה וכעס בפורמט האינטרנטי, אני דווקא די רגוע ועם כוונות חיוביות במקרה שחשבת שלא...

אם לזה אתה קורא תגובה בלי כעס, אז סבבה.
חיות משק מחייבות מגורי קבע, חקלאות ומיכון, בהגדרה. בתרבויות לא מודרניות אולי לא תמיד המיכון הוא מתקדם ולאו דווקא חקלאות של טרקטורים, אבל בהחלט חקלאות ומיכון. ללא מיכון אי אפשר לזרוע ולקצור תבואה ולהאכיל חיות, למשל.
כנ"ל חליבת חיות משק. זה אלמנטרי, חיוני, בלתי נמנע ותמידי. את העגלים שנולדו לפני העידן המודרני התעשיתי היו אוכלים ואת הפרה ממשיכים לחלוב. כל יום. גם בשבת. תקרא את טוביה החולב אם חסר לך ידע כללי בנושא, ולא, אני לא חושב ששלום עליכם גידל פעם פרה (בעצם אני בטוח שהוא לא).

רק ההערה לטבעוניסט מלמעלה - אין דבר כזה בייצור חלב מסחרי פרות מהונדסות גנטית. פשוט אין. זוהי המצאה של ארגונים כמו אנונימוס.

בארה"ב יש באופן מסחרי פרות משובטות לבשר (עדיין יקר) וברמת המעבדה אכן ביצעו הנדסה גנטית לפרות, אבל כרגע אין ולו ליטר אחד של חלב בחנות אשר יצא מעטיני פרת GMO.

"ללא מיכון אי אפשר לזרוע ולקצור תבואה"???(יש לך בכלל גינה??) "ולהאכיל חיות, למשל." הגישה הפרימיטיבית היא פחות אקטיבית ויותר פסיבית בכך שהיא רועה את העדרים והן אוכלות מהבר.

לא יכולת לכתוב טבעוני מאיפה הצורך לקנטר ולזלזל(טבעוניסט)?.
ואתה כותב בפסקנות מידיי "אין דבר כזה..." תשאל את החבר הרפתן שלך מאיפה הוא מייבא את הזרעים של הפרים?(ואחר כך מזריקים אותן לפרות בדומה לטיפולי הפריה מלאכותית לבנות חווה.) או הוא אם מכניס פר לרפת ונותן לו לחגוג?

אני משאיר רושם נקמני? הכל בעיני המתבונן.

1. אוריאל, מכיוון שזו לא הפעם הראשונה שאתה מאוד לא אוהב מה שכותבים בבלוג הזה, ואתה לא אוהב את השיפוט או הידע שמתואר כאן, אז אני (שוב) מציע לך לבחור לקרוא מקומות אחרים ברשת, בהם תשמע רק דברים שאתה אוהב.
2. גידול בקר הוא לטובת איכות חיי האדם ולא לטובת חיי המין של הפר. אם אתה מתעניין בעיקר בנושא האחרון יש כאמור בלוגים, קהילות ואתרים המקדישים את מרצם ויכולותיהם לנושא. שם תמצא חברים לדרך אך אנא אל תדון בזאת כאן!
3. מכאן ואילך נאומים טבעוניים חוצבי להבות אש, פשוט ימחקו.

אני חושב שהתבלבלת בין הזרעה מלאכותית והנדסה גנטית. את הזרע מייבאים מפר משובח. (כמו זה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2812334,00.html ) אבל את הפר המשובח השביחו בהכלאות קלאסיות ולא בהנדסה גנטית (קרי - התערבו מלאכותית בגנום הפר)

אוף טופיק עצבני:

את זה כבר ראיתם?

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4100166,00.html

לא מדויק, זה הרבה יותר מורכב -
יש שבטים נודדים במונגליה שמגדלים עיטיים שעוזרים להם בצייד שועלים, בנוסף יש להם סוסים מבויתים. מדובר בשבטים לא חקלאיים שרוב המזון שלהם מצייד ומחקלאות עונתית (את הסוסים הם רועים מן הסתם).
בכל מקרה רעיון נחמד אבל זו לא אבחנה מדעית, לציידים לקטים היה הרבה מה להפיק מביות חיות (יש סברות שאת הכלבים בייתו הרבה הרבה לפני המהפכה החלקאית).

תודה eventz, וברוך הבא למגיבים כאן.
זה נכון. גם המסאי באפריקה מחזיקים בפרה כחושה, בעיקר כדי להקיז לה את דם ולשתות אותו (!), וזאת כחלק משמעותי בתזונה עתירת השומנים שלהם. גם האינואיטים מחזיקים כלבים והם לא חקלאיים. אולי האינואיטים הם הדוגמא הטובה ביותר למשק עם בעלי חיים אך ללא כל חקלאות. עם זאת, נזכור כי כלבי מזחלת, במובן זה, הם טורפים שהפכו למעשה לחלק מהשבט האנושי לכל דבר ועניין. הם אוכלים את אותו המזון ונודדים את אותם הנדודים.
והערה בעניין זה: שווה לקרוא שוב את "פנג הלבן" של ג'ק לונדון בתרגום החדש והנהדר של יהלי סובול, הממחיש נפלא את מידת הקרבה והאינטימיות שבין כלבי הלהקה לבין בני האדם.
אולי היה עלי לדייק יותר, כי בדברי חשבתי והתייחסתי למשק עזר של בעלי חיים המשמשים לייצור מוצרים (בשר/חלב) או מייצרים הנאה (כלבים/חתולים) והם ודאי שמחייבים קבע וחקלאות לעומת אותם מבע"ח שהם "כלי" של פעולת האדם לעניין תנועה וצייד (כמו עייט, כלבי מזחלת).
להבנתי, בתרבויות "קדמוניות" אם ישנם בע"ח, אז הם במגוון מועט המשרת מטרה ספציפית ושמצוי בצמצום הנדרש לקיום בני האדם ולא כרכוש גרידא (=חווה חקלאית).
בכל מקרה, דיון מעניין.

כן, שומר לילה, אכן התכוונתי להזרעה מלאכותית ולא להנדסה גנטית לא דייקתי. פר משובח? מי החליט? בכל מקרה יש פה הינדוס של הטבע. ופרה בטבע אינה נולדת עם עטינים איימתניים כאלה שמקשים עליה ללכת ולעמוד.
ובקשר לקישור- משפחת שרון קנתה פרים מ"תוצרת" הקיבוץ שלי לשעבר (עד לפני 3 חודשים) מסוג שרמיין או שרלו או משהו כזה עם "ש" ו-"ר", לא זוכר והם הוכתרו אז(לפני שנתיים-שלוש כולה.) כאלופים וכשיאנים.

1. לקרוא להבדלים בין השניים חוסר דיוק זוהי לשון המעטה.

2. משובח לחקלאי כמובן.

3. אני חושב שהבנתי. אתה מתייחס להתערבות אנושית כאל משהו לא-טבעי. אבל זוהי גישה דתית (ומוטעית) המייחדת את האדם משאר היצורים. במציאות, הומו-סאפיינס הוא חלק מהטבע בדיוק כמו כל שאר המינים על כדור הארץ. וכמו כל המינים הוא משפיע על המינים האחרים עמם הוא בא במגע. לדעתך העובדה שייצרנו (באמצעות הכלאות קלאסיות) פרות המפיקות 14K ליטר חלב בשנה ופרים שגדלים 5 קילו ביום היא "לא טבעית". בוא ואתן לך דוגמא מאתגרת:

ישנם מינים של נמלים אשר "חולבות" טל-דבש מכנימות עלים. בגלל האבולוציה ההדדית, כנימות העלים הללו מייצרות כמויות אדירות של טל-דבש בתמורה להגנה מפני טורפים. באופן טבעי נמלים העדיפו לחלוב כנימות עלה אשר הפיקו הרבה טל-דבש ולנטוש לטורפים את אלו אשר הפיקו מעט. דרך הברירה הטבעית, יש כיום כנימות אשר מייצרות פי כמה וכמה טל דבש ממצרכיהם העצמיים. פעיל זכויות הכנימות היה בודאי קורא להם מוטציות של הטבע אשר מנוצלות ע"י צבא הנמלים. מכיוון שאין בני אדם בסביבה, אין ויכוח שהמערכת הזאת היא טבעית. אבל אין ולו הבדל אחד בינה לבין בני האדם אשר מכליאים פרות ופרים ע"מ להפיק יותר חלב ובשר. איך אפשר לקרוא למערכת הנמלה-כנימה טבעית ולאדם-פרה לא טבעית?

מה נטפלת להכלאות פרים דווקא?
גם הטבעונים האדוקים ביותר אינם דוחים את תוצאות ההכלאות ואולי מחוסר מודעות. כך למשל האדם מכליא פירות ומרכיב תפוז על חושחש כדי שהפירות יהיו עמידים יותר. יש הכלאות כדי שהפירות יהיו יפים יותר וטעימים יותר. אני מניח שאף טבעוני גם לא מתנגד לאכילת אבטיח בלי גרעינים, למרות שאנחנו לא ממלאים את חלקנו בהסכם הטבעי והקדמוני שבין הפרי לחיות שאוכלות אותו (הפרי יתן מתיקות והאוכלים יפיצו את זרעיו). אף טבעוני שאני מכיר גם לא מתנגד לכלבים, למרות שגם הם תוצאה פשוטה של הכלאות על גבי הכלאות במטרה להגיע לזן עם אופי מסוים (כלב מחמד או כלב ציד וכו').
כנ"ל כותנה, כנ"ל ירקות, וכנ"ל פחות או יותר כל מה שיד האדם הגיע אליו והיתה מסוגלת לשנותו לצרכיו.
עכשיו אפשר להגיד "אני עוצם את העיניים" וצועק חמס נגד כל מה שהוא "שינוי" מאתמול, או להתבונן במציאות בעיניים פקוחות ולראות איך אנו מתוך המציאות הקיימת מקיימים עולם לאורך זמן מבלי להשמידו ולכלותו. בדיוק כמו שאני לא חושב שטוב לפרק את הערים, המכוניות והחשמל ולחזור לגור במערה, אבל עדיין אני חושב שאפשר לבחור באורח חיים בריא ופשוט יותר גם בתוך כל ההמולה המודרנית
ואידך זיל גמור.

פרסום תגובה