אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

האם אתם מכירים את עצמכם??


נתחיל בתזכורת: לא מזמן כתבתי לכם בקשה: ספרו לי את הסיפורים שלכם. עד עכשיו קיבלתי מעט מיילים בנושא וחלקם יפורסם בקרוב, אז הנה אני מזכיר שנית: אנא תזיזו את הישבן ואת היד הרושמת ותשתפו בחוויה שלכם. מיליונים שם בחוץ מחכים לשמוע (טוב, אולי לא מיליונים, אבל בטוח יותר משניים).

מעניין לעניין באותו עניין, הנה אבחנה שיש לי בנושא המעבר מתזונה מערבית קלוקלת לתזונה קדמונית ובריאה.
עד היום, כידוע לכם, דיברתי באופן אישי עם מאות אנשים על אורח החיים והתזונה שלהם. אנשים רבים מתלהבים ומתחברים לרעיון של לחזור למזון טבעי ופשוט, בסיסי ולא מעובד, טעים וטרי, ללא הדגנים והמזון התעשייתי. יחד עם זאת, 99.9% מהאנשים עמם שוחחתי בנידון פטרו את הסוגיה באחד משני האופנים הבאים:
1. "שמע, זה נשמע מאוד הגיוני, אבל אני מכור(ה) ללחם, אז אין מצב שזה יעבוד". או
2. "שמע, זה נשמע מאוד הגיוני, אבל בת'כלס, אני גם ככה לא אוכל(ת) כמעט בכלל לחם וקמח".

זה די מדהים, אני יודע, אבל בהן צדק אני מבטיח לכם שתמיד, אבל תמיד, אני שומע את אחד משני המשפטים האלה. באופן מפתיע דווקא המשפט השני הוא הנאמר ברוב המקרים, ולרוב על ידי נשים. נראה שלגברים קל יותר להודות בהתמכרויות שלהם (למזון, לא לפורנו).
המשפטים האלה על פי רוב אינם מייצגים את המציאות, אלא את תפיסת המציאות. אנשים משוכנעים שהם מכירים את עצמם היטב. הם בטוחים במאת האחוזים שהם מוכרחים לחם כדי להרגיש טוב ולחיות, או, אלטרנטיבית, הם "יודעים" שגם ככה הם כמעט ולא אוכלים לחם. מה שיפה בכל העניין הזה של הבטחון העצמי הוא שעל פי רוב לאנשים אין מושג ירוק מה טוב להם ואפילו לא מה הם אוכלים ביום יום. נדמה להם שהם יודעים, אבל הם לא באמת יודעים.
אז איך אני יודע את זה, תשאלו, פשוט: מניסיון בשטח.
הנה סיפור מאתמול. יש לי קרובת משפחה בשנות הארבעים לחייה שהחליטה לפני שבוע+ להתחיל בתזונה קדמונית (מחיאות כפיים ופרגון, חברים). לאחרונה היא הרגישה רע, מחלות ואנגינות אין-קץ, חולשה וחוסר אנרגיה אז היא אמרה לעצמה, יאללה, אולי סוף סוף ננסה לחודש את השיטה של דעאל... חשבה, החליטה ועברה לעשות מעשה. התקשרה, ביקשה רעיונות לרשימת קניות, ביקשה מתכונים והופ, לעסק. אבל כמו כל האחרים, גם היא אמרה לי, "רק שתדע לך שגם ככה אני לא אוכלת בכלל לחם, אז זה לא נראה לי שינוי מהותי בתפריט שלי, אבל בכל זאת ננסה. רק כי אני אוהבת אותך". (בכל זאת, קרובת משפחה).
והנה אמש, אחרי שהיא בסך הכל שבוע בתוך העניין, היא התקשרה אלי לספר חוויות ותובנות עד כה.
היא פתחה ואמרה:
"תדע לך שאני בהלם. אני פשוט בהלם. לא הכרתי את עצמי. לא העלתי על דעתי עד כמה הרבה אני אוכלת בין הארוחות. פתאום אני מבינה שהייתי "גונבת" חופן קורנפלקס בכל פעם שהייתי שמה לאחד הילדים קורנפלקס בקערה (יש לה חמישה אז זה די הרבה חופני קורנפלקס), שהייתי "גונבת" פלח כל פעם שאני חותכת לילדים פרי, שאני רגילה "לרדת" על שורה של וופלים, כל פעם עם הקפה, ואני שותה כמה כוסות ביום. ועכשיו פתאום אני צריכה לחשוב על הדברים, להיות מודעת. עכשיו כל פעם נעצרת לי היד בדרך לקופסה ואני אומרת לעצמי "ד' את שוב גונבת". ובכלל לא ידעתי שאני כזו. אני? גנבת? אני? אוכלת כל שעה משהו? לא יאומן, אבל מסתבר שהייתי כזו".
מעניין באמת אבל לא ממש מפתיע.
כאשר עוברים לתזונה "אמיתית" עוברים גם למודעות גבוהה יותר לגבי מה מכניסים לפה ומתי, ולגבי מה מחליטים שלא להכניס. אני לא מדבר על מודעות של "ספירת נקודות" או רעב, אלא על מודעות לאיכות של האוכל ולא לכמותו. לא צריך להיות רעבים ולא מוגבלים, אבל צריך להיות מודעים למה אוכלים.
אני חושב שגם אם הניסוי העצמי של קרובת המשפחה שלי ייעצר עכשיו, כבר הוא היה שווה לגמרי מבחינתה!

ואולי גם אתם רוצים לנסות שינוי? אולי כבר עשיתם? אולי תספרו לנו מה קרה בדרך?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 8 comments

8 הערות קוראים:

מאוד מזכיר לי גם תגובות של אנשים שאני מספר להם על התזונה הזו... מעניין. פשוט רוב האנשים לא מודעים כמה פחמימות הם מכניסים לפה ביום ואיך זה משפיע עליהם..

דווקא אצלי זה היה ממש קל. תמיד הייתי בחור של בשר. הפחמימות אצלי התמצו בחתיכת לחם בערב ובתוספות של ארוחת הצהריים (העיקרית תמיד בשר/עוף/דגים), כך שהשינוי עבר חלק. אפילו לא היו לי את כל התסמיני מעבר לקטוזיס שכולם מזהירים מפניהם.

מה שמדהים זה לא רק כמה פחמימות אנחנו אוכלים בלי להרגיש, אלא גם איזה היצע גדול של פחמימות יש מסביבינו.

מה שכן אוכל אמיתי זה כיף. זה גם קצת מאתגר את הסביבה, ביחוד כשאני אופה בטטה או דלורית או קולרבי פה במיקרו המשרדי וחותך לי סלט בזריזות.

יש לי גלריה שלמה של תמונות מזון משרדי מפתיע :-) אולי אני אכתוב בשבילך פוסט פעם

בתור אחד שמדבר הרבה על תזונה וידוע כחופר בנושא גם אני נתקל באותה תופעה. מכיוון שאנשים כמעט לא אוכלים כלום לפי עדותם הטריק שלי הוא לסכם את מספר הקלוריות של המזונות המדווחים. עוד לא היה מקרה שהגעתי לאלף....

תוכל לפרט איזה מזונות אסורים לפי הדיאטה הקדמונית?
שאתה טוען לא לאכול גלוטן-אז אתה מתכון להימנע מלחם,חיטה שעורה שיפון ושיבולת שועל?למרות היותם עשירים בסיבים
והמזונות המותרים הם-תפו"א,קינואה,אורז,בטטה?

ברוך הבא אנונימי. כדי לקבל מושג טוב יותר למה אני מתכוון ומהו מזון טוב ומהו מזון לא טוב, ממליץ לך לקרוא קודם את הפוסט "המדריך המעשי לתזונה קדמונית" ואת "מה אוכלים כאן" בראש הדף.
"אני טוען" ו"אני מתכוון" בהחלט למה שאני כותב: אל תאכל דגנים. וזה לא רק עניין של גלוטן.
ודרך אגב, תיאורית הסיבים זה בולשיט. אם תרצה, נכתוב על זה פעם. ובקיצור, יש לך שיעורי בית לקרוא ואז נמשיך. בהצלחה.

אפרת, אני אשמח לפוסט עם תמונות של אוכל משרדי.
יש לי לא מעט מטופלים שישמחו להשראה שכזו.
מחכה...

הי,
אני ובעלי על תזונה קדמונית (כמעט לגמרי) כבר איזה חודש וחצי. האמת שלי לא היה קשה להתרגל, למרות שאני אהבתי מאד פסטה, קוסקוס (מקמח מלא...), לחם טוב. אהבתי בהחלט, אבל משום מה גם לא היה לי קשה לוותר עליהם. אולי בגלל שתמיד אכלתי במודעות למה אני מכניסה לפה מבחינת האיכות. אני ובעלי שנינו רזים, אז דיאטות אף פעם לא עניינו אותנו. פשוט חשבתי שהדברים האלה בריאים! ואני תמיד אוכלת מה שטעים לי, אז אני פשוט מכינה דברים טעימים גם היום. וזה לא קשה בכלל! האמת שזה נורא מצחיק, אבל הבן הקטן שלי (אוטוטו שנתיים) היה כמעט מאז שהתחיל לאכול עוד משהו חוץ מחלב אם, על תזונה קדמונית. זה מה שדרש. את הבשר, העוף, ולא את התוספת... והבן השני (בן 4 וחצי) מדי פעם עוד מבקש כריך, פסטה, אבל לרב בסוף מסתדר עם הסלט, הביצה, הגבינות, החלב, היוגורט, הדגים, הבשר. כשהוא מבקש, אני מוצאת דרכים להתעלם באלגנטיות ולרב הוא לא מתעקש. פשוט כבר ממילא אין הרבה לחם, פסטות בבית, והוא מסתדר גם בלי. אני רק תוהה לגבי מוצרי החלב, כי 2 הילדים שלי מתים עליהם בכל צורה - יוגורט (טבעי ושמן), גבינות (שמנות כגון צהובה מלוחה קוטג' 9%), חלב. פריכיות יש לי בבית. הילדים אוהבים לנשנש מידי פעם. אורז מלא אני עושה מידי פעם וגם קינואה. מאד אוהבים כלם. אני נהנית מאד מהוספת הרבה יותר חמאה לתפריט, מביצים שאני עושה הרבה יותר (עם בצל ופטריות וזיתים זה פיצוץ), מדגים, מגבינות שמנות, מיוגורט שאני עושה לי כל בוקר עם אגוזים ופירות (לפי המלצתך)- עושה לי ממש טוב על הבוקר, וגם הילד הגדול התחיל לבקש את המנה הזו. ופתאום התחלתי להנות גם מסטייק אנטריקוט. לפני זה הייתי אוכלת רק פילה, כי חינכו אותי ששומן לא בריא אז נגעלתי מהשומן בו, ועכשיו כבר לא... וגם נהנית מאד מירקות ונבטים. סלטים גדולים וטעימים עם הרבה ירקות ונבטים מכל הסוגים, הרבה לימון והרבה שמן זית. לפעמים מוסיפה גם קצת תפו"ע לסלט וזיתים. מומלץ! וגם ירקות מאודים בחמאה, וגם מוקפצים, וגם ירקות בתנור. בקיצור, טעים טעים! ואני תמיד שמחה לעוד מתכונים. גם לי יש לא מעט קלים להכנה וטעימים!
לגבי בעלי, 2 האהבות שלו היו בשר טוב ופסטה טובה. כרגע הוא נשאר עם הבשר. עם הפסטה לפעמים בא לו עדיין, אבל הוא גם מסתדר לא רע בכלל עם הביצים הטעימות בחמאה, עם הירקות הטעימים שאנחנו קונים בכמויות גדולות הרבה יותר ואפילו עם הדגים שפעם לא אכל בכלל. כיף לאללה להכין דגים. הם גם כל כך טעימים וגם כל-כך מהירים להכנה! הבטחתי שאדווח על בדיקות דם של בעלי כשיעשה. הוא עוד לא עשה. אבל זה יבוא, מתישהו. נועה

פרסום תגובה