אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

פויקה וזכרון

לפני חודש כתבתי כאן על אורי ז"ל, ברשימה "החיים והמוות כרוכים זה בזה".

לקראת השלושים, החליטה המשפחה לערוך ערב שירה ופויקה לזכרה בים. שתי פעולות שהיא כה אהבה (פויקה וללכת לים) ולהזכיר אותה מתוך שמחה וקרבה. ואכן, בערב חג הסוכות התכנסנו בחוף הבונים, חברי המשפחה וכל שכבת הגיל של אורי. ישבנו על החול על מחצלות ותחת הבריזה הבאה מהים שרנו שירי זכרון ומחינו דמעות. היה עדין ומרגש, אחר ושונה. בצד הקולינרי כל משפחה הביאה סיר פויקה מהבית, וערכנו כירה גדולה שנאכלה בסוף הערב.
אז יש לי הזדמנות כפולה: גם להזכיר את סיפורה של אורי המזכיר לנו עד כמה אנו שבריריים וכמה חשוב לחיות את החיים במלואם ובכל צבעיהם, וגם לחלוק מתכון לפוייקה.
אנחנו קנינו שלושה וחצי קילו ספריבס טרי שחולקו לחתיכות גדולות ושמנות (והספיקו לשני פויק'ס קטנים).
בפויקה מערבבים את הבשר עם חצאי תפוחי אדמה קטנים שלמים, בטטות מקולפות וחתוכות לרבעים, גזרים חתוכים לשניים, 4 שיני שום, שומרים חתוכים לרבעים וכמה בצלים. הרוטב כולל שתי כפות דבש, שמן זית וכוס וחצי (לפחות) של יין אדום. פלפל שחור בשפע ומלח גס. מפזרים מעל גם קצת רוזמרין טרי. זה נראה טוב עוד לפני שמבשלים.



את הפויקה מניחים על גחלים רוחשות וממלאים במים כדי כיסוי.
שעתיים יספיקו.
אם עושים פויקה "אשכנזי" (עם עוף), מספיק גם פחות זמן.




במבט מרחוק, כך נראים תשעה סירי פויקה שהספיקו ל120 איש. יש חתיכת קבולת לסירים האלה (במיוחד לפויקה מספר 6, שמספיקה בשקט ל 20 מבוגרים רעבים). שתי משפחות רגילות יסתדרו מצוין עם פויקה מספר 3 אחת.
בזמן הזה מציצים מדי פעם פנימה כדי לוודא שהעסק רותח ושיש מספיק מים. אם זה לא רותח, מוסיפים גחלים. אם זה ללא מים מספיקים, מוסיפים מים. פשוט.


חג שמח חברים.
חג שמח בסימן "שבו בנים לגבולם".
חג שמח.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 4 comments

4 הערות קוראים:

נראה ממש טעים. אני זוכרת שהייתי קטנה בקיבוץ, כל חג החבר'ה הבוגרים היו יושבים ביחד ועושים פויקה. זיכרונות נעימים. תודה.

תמיד אני קורא את הפוסטים שלך בעבודה ואחר כך רעב כל היום נראה טעים וחג שמח

עם פויקה הבשר תמיד יוצא טעים

בישול עם סיר פויקה הוא בילוי מומלץ

פרסום תגובה