עוד מכתבים שלכם (נעליים, מזון מלאכותי, מבוגרים עקשנים ועוד)

בשבוע האחרון קיבלתי לא מעט מיילים בנושאים שונים, וחשבתי שאת חלקם לפחות כדאי לשתף.

כתב לי רן:
תרשה לי לפרגן על הבלוג / אתר המושקע שלך.

אני רץ מינימליסט מזה כמה שנים, ובתקופה האחרונה גם עברתי שינוי תזונתי, ובאופן פלאי אני דווקא ממקם את עצמי איפשהו בין פליאו לטבעונות (אני יודע שזה ישמע מוזר, אבל אני לא אוכל בקר/עוף מטעמי מוסר, כן אוכל דגי ים, ומשתדל להמנע ממוצרי חלב, גלוטן). בלי להכנס לדיון התזונתי, כיוון שאני דווקא מכבד את אנשי הפליאו האמיתיים וגישתם, כמו שאני בטוח ומשוכנע שאתה רוכש כבוד עבור הטבעונים.
אני דווקא רציתי להעיר את תשומת לבך לעניין ההנעלה המינימלית שאתה מקדם, ומשותפת לאלה שמחפשים את החזרה לפעילות ותזונה יותר טבעית.
דווקא אני אישית בעקבות טרנספורמציה שעברתי גיליתי ושם דגש על הנעלה מינימלית לא רק בשבילי אלא בעיקר בשביל ילדים. אני מזמין אותך לקרוא את הפוסט שכתבתי, ואשמח גם אם תשתף אותו אצלך, שכן אני רואה בעניין הזה חשוב מאין כמוהו וחושב שהמסר צריך להגיע לכמה שיותר הורים.
הסבה של בוגר מהנעלה רגילה למינימלית היא לא דבר טריוויאלי, אבל עם הילדים יש לנו עוד הזדמנות לתקן אם רק נכניס זאת למודעות של ההורים.
אכן קראתי ואני ממליץ גם לכם לקרוא. כאן כבר כתבתי בעבר על חשיבות היחפנות אצל ילדים.
ובעניין קרוב נאמר כי רמי הביא לתשומת ליבי כי מחקרים שנעשו לאחרונה על פציעות בקרב רצים יחפים הראו דווקא עלייה בשכיחות הפציעות. מעניין. לטעמי אפשר להתבונן בדברים מנקודת מבט פחות מחקרית ויותר בסיסית: אין ספק כי הנעלה מינימלית היא טבעית יותר לכף הרגל האנושית. עם זאת, המעבר אחרי 40 שנות חיים מרגל שצמחה במדרסים, משככים ותמיכות לריצה יחפה לחלוטין אינה פשוטה ולוקח זמן הסתגלות משמעותי. אני אישית רץ יחף* (יחף*= עם VibramFiveFingers או עם Vivobarefoot) ולמרות שסבלתי כל חיי מכאבים ברגל ופלטפוס, הרי מאז שהתרגלתי ליחפנות (בתהליך הדרגתי וארוך של שנה לפחות), אני רץ, הולך ומתאמן יחף* ללא שום כאבים כלל. אני גם מאמין שריצה יחפה מתגמלת אותנו בעוד רבדים למעט ההמנעות מפציעות: ההתחברות לקרקע ולסביבה, תחושת השחרור והיופי שבפשטות. מי שרוצה להתחיל יכול להזכר כיצד לעשות זאת עם הפוסט הותיק שלי בנושא: איך להתחיל לרוץ יחף בכמה צעדים פשוטים.

בשבוע שעבר קיבלתי אימייל מרגש מאלכס, בן 70, שהחליט בשבוע שעבר לעשות שינוי לתזונה קדמונית יחד עם אשתו שהתייעץ לגבי נושאים שונים ורשימת קניות. כבוד.  היידה אלכס!

כתב לי זיו ממגמה פיט בחיפה וכתב לי גם דיוויד מקרוספיט אשדוד על פתיחת המועדונים החדשים שלהם, ואכן עדכנתי את מפת מועדונים של כושר פונקציונאלי בארץ - עכשיו יש כבר לא מעט מועדונים של כושר פונקציונאלי בכל אשר נפנה כאן! היידה המהפכה.
לעומת זאת נשים ליבנו על העובדה שיש מקומות שאינם Affiliate מוכרים של קרוספיט ובכל זאת משתמשים בשם המסחרי - כמו ב Go Active, וזה בעיני גם לא הגון וגם מטעה את הציבור. זה בסדר לעשות כושר פונקציונאלי גם בלי "הכשר" של קרוספיט, אבל זה ממש ממש לא בסדר לעשות "קרוספיט" בלי להיות כזה.


כתבה לי דרייה:

היי דעאל, 
אני קוראת ותיקה וסקרנית מאוד לקרוא את דעתך על הכתבה הבאה
http://www.vice.com/read/rob-rhinehart-no-longer-requires-food
http://robrhinehart.com/

עניתי:
מרפרוף ראשוני עמדתי די ברורה: זה אפשרי תיאורטית אך לא מעשית. אני חושש מאוד שישנם מרכיבים רבים בתזונה שאין לאיש מאיתנו מושג מהם ומיהם (למשל ויטמין K2 התגלה רק בשנות ה 60), ובוודאי שאין לאיש מאיתנו מושג ירוק כמה בדיוק צריך מכל דבר וזה פונקציה עם אינספור משתנים. עצם ההחלטה על כך וכך מכל רכיב מנטרלת את יכולת הגוף להשפיע על הבחירות הלא מודעות שלנו שהן פונקציה של חוסר (בדיוק כמו שסוסים "יודעים" ללקק גוש מלח כדי להשלים חוסרי נתרן בלי שאף אחד אומר להם).  כל הקונספט שאנו יכולים להיות יותר חכמים, מדוייקים וצודקים מהטבע הוא שטות. אני מניח שאם צריך לשלוח טייסים לחלל לעשר שנים, אז זה יכול לעזור, בכל מקרה אחר הייתי בורח מתפריט כזה כמו מאש. ועדיין, זה ניסוי מעניין ביותר.

ומה אתם חושבים? האם זה איכשהו מזכיר לכם תפריטים אחרים מודרניים שמנסים להיות יותר צודקים וחכמים מאמא טבע?

קיבלתי גם מספר מיילים העוסקים באותו הנושא ממש: כיצד ניתן לשכנע הורים או קרובי משפחה אחרים ויקרים ללבנו לשקול לעבור לתזונה קדמונית. 

מאז המעבר לתזונה קדמונית הביצועים השתפרו פלאים, ההרגשה הכללית, והרעב פשוט נעלם (מה שלא האמנתי שיכול לקרות...). אז קודם כל תודה. בעייתי היחידה כעת היא ההורים. לאחר המעבר לתזונה ניסיתי לשכנע אותם להצטרף אליי אך ללא הואיל... הם טוענים שתזונה מסוג כזה פוגעת בבריאות, שקשה להתמיד בתזונה בלי סוכרים וגלוטן ("אי אפשר להינות מהחיים"), ושבטווח הארוך היא לא רצוייה. הלכנו לתזונאי, אמר בדיוק אותו הדבר. מפתיע... מה לעשות?

יש לכם רעיונות?

אני מקבל הרבה מיילים מקוראים שמדווחים שלראשונה בחייהם הם מרגישים שזו תזונה שמתאימה להם כמו כפפה ולא רק שאינם סובלים, אלא הם משוכנעים כי זה יאפשר להם לשמור על משקל תקין לאורך שנים, ולא שוב עוד דיאטת בזק או שיטת "יו יו" בה עולים ויורדים במשקל חדשות לבקרים. כך כתבה לי תאיר:

קוראים לי תאיר, והתחלתי את תזונת פרימל לפני כחצי שנה בזכות האתר המופלא שלך, ואכן לאחר שהורדתי סוכרים ודגנים כמעט לחלוטין ירדתי במשקל. אמנם בקצב צב אך ירדתי להערכתי כ- 6 ק"ג. חשוב להגיד שלקח לי זמן לרדת כי יש לי היסטוריה של דיאטות ובכולן תמיד עליתי חזרה הכל, אבל הפעם זה יחזיק לנצח ואני עדיין ממשיכה לרדת.

(ההדגשות הן שלי)

היידה, תאיר!

שאלה אותי צ':

אני מתנסה מזה 3 חודשים בתזונת הפליאו(וכמובן שמרוצה!) לאחרונה הגעתי למספר מאמרים המקשרים בין שחלות פוליצסטיות לבין תזונת הפליאו  ותומכים בתזונה דלת פחממות כדרך להתמודד עם שחלות פוליצסטיות.

לפי המידע שקראתי שחלות פוליצסטיות קשורות לעלייה במשקל משום שיש תנגודת אינסולין לכן כדאי להיפטר מהסוכר-דבר שבכל מקרה עשיתי עקב הפליאו . בנוסף  נודע לי שבשחלות פוליצסטיאות כדי להימנע ממוצרי חלב.לכן ניסיתי לעבור לחלב סויה(גדול עליי לוותר על קפה לצערי..) וכאן טיפה התבלבלתי ..

הרי  המטרה הינה לא לגרום לגוף להפריש אינסולין(לכן לא אוכלים סוכר) אך הערך הגליקמי של חלב רגיל (3 אחוזי שומן) הינו נמוך (11) ואילו ערך גליקמי של חלב מלא(משהו כמו 3-4% שומן) הינו גבוה יותר (21) ושל סויה לעמותו גבוה הרבה יותר (44). ייתכן ומעט עשיתי סלט , אבל שורה תחתונה נשארתי עם מספר שאלות לא פטורות :

1. מדוע חלב סויה לא ממומלץ בפילאו?

2. האם נכון למיין מוצרים לפי ערך גליקמי ? הרי המטרה לגרום לגוף לא לשחרר אינסולין לא?

3. ושאלה הכי חשובה מה לעשות עם הקפה ? עדיף על סויה או חלב רגיל? 

ועניתי בקצרה

יש הטוענים כי חלב הוא הסיבה לבעיות רבות, אך זה מעולם לא הוכח. זה נכון ששחלות פוליציסטיות כמו גם מחלות רבות נראות בקשר הדוק עם עמידות לאינסולין. הדרך לשפר את הרגישות לאינסולין היא הפחתת הפחמימות והסוכרים,

ושילוב של צום לסירוגין. חלב אמנם דל פחמימות אך הוא מעורר אינסולין. חלב סויה הוא מוצר תעשייתי והיפר מעובד ואיני רואה בו כל טוב. חלב בקפה אינו בכמות משמעותית מבחינת אינסולין. את גם יכולה להחליפו בשמנת מתוקה ויש שמחליפים בשמן קוקוס (!).

בכל מקרה, לדעתי זה בשוליים ולא המרכז. האפקט העקרי יגיע ממכלול התזונה, ושם את בדיוק הכוון הנכון! בהצלחה.

ואחרון חביב ולא לגמרי קשור: בשבוע שעבר ביקרתי במוזיאון ישראל בתערוכה הנהדרת "הורדוס הגדול: מסעו האחרון של מלך יהודה" ואני ממליץ לכל אחד לבקר בה. המלך העריץ, המגלומן והאכזר (רצח את אישתו ושני בניו) שחי כאן בדיוק לפני אלפיים שנה וחצב בסלע ערי ענק שנותרו עד היום (בירושלים, בהרודיון, ביריחו ובקיסריה) עולה אלינו מהאוב ונותר רק להשתאות מול העוצמה האנושית המתכבת עם הטירוף והגאווה, השררה והכבוד. אבל חוץ מהתמונה הרחבה על פועלו ומערביותו של הורדוס, אלי דיברה יותר מכל אבן אחת קטנה, מסותת היטב, שחרותות עליה אותיות עבריות שקל לקרוא עד היום: "לבית התקיעה לה...". לפני אלפיים שנה ניצבה האבן הזו על מעקה הפינה הדרום מערבית של הר הבית ולידה עמד כהן בימי שישי אחר הצהרים ותקע בחצוצרה להכריז על כניסת השבת. 

מאז עברו כאמור אלפים שנים, אבל בירושלים עדיין יש צפירה שמכריזה על כניסת השבת כמעט בדיוק כמו אז, וכל אחד מאיתנו מסוגל לקרוא את אותו הטקסט ולדעת למה שימש. האבן הזו היא אולי דבר קטן שנותר מכל הארמונות והמקדשים אבל היא דבר אמיתי שמחבר אותנו למורשת המקומית שלנו. לאמר, אנחנו מכאן. 

והיו עוד מיילים רבים שלצערי איני מגיע אליהם כנדרש (כבר אמרתי, תקופה עמוסה יותר מהרגיל אצלי). סורי. אבל לא להתייאש. 

בינתיים, שתפו אותנו במסקנות ובתובנות שלכם. 

עוד מכתבים שלכם (נעליים, מזון מלאכותי, מבוגרים עקשנים ועוד)

By מר קדמוני with 8 comments