אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מה צריך כדי ליצור שינוי? מחשבות עוצרות לעומת מחשבות מקדמות

מחשבות חיוביות
בימים האחרונים, ימי חג ומועד ונופל, התרבו ההזדמנויות לשוחח עם חברים קרובים ורחוקים תוך כדי ניפנוף נמרץ
מעל מנגל מעשן. עם ישראל יצא לחיק הטבע ולפקקים, ועל כל גבעה מוריקה התרוצצו קטנטנים ולצידם מתבגרים ישובים על מחצלות, מדפדפים באייפון, ומאחור מבוגר אחראי עם צידנית מלאה בשר. ואוהלים.
כאלה אנחנו.
ישראלים. אוהבי טבע ומלאי תקווה שלא נתקע בפקקים בדרך ושוב מתאכזבים לגלות שנתקעים.
התקווה והאכזבה הן אחיות תאומות שהופרדו בלידתן. האחת נוצצת ואופטימית והשניה קודרת ודכאונית. אבל ככל שהן רחוקות ושונות זו מזו, אנשים רבים מגלים שקל להן מאוד לעבור במהירות מעמדה אחת, אופטימית, לעמדה ההפוכה, המאוכזבת. פער אדיר ביניהן אבל מרחק קצר. כמו היו שתי גדותיו של נהר ברוחב מספר סנטימטרים בלבד.
מצידו האחד תקווה, מצידו האחר אכזבה.
באיזו גדה אנו עומדים היא החלטה רק שלנו, לא של המציאות.
החשש הוא הדלק שמעביר אותנו מהגדה האחת אל הגדה האחרת.

כך, באחת הגיחות הללו לחיק הטבע השבוע הזדמן לי לשוחח עם ידידה קרובה שכבר כמה זמן רוצה, באמת רוצה, לעשות שינוי. היא לא לגמרי בקו הבריאות. יש לה צרות מצרות שונות: דלקות, פטריות בלשון, כתמי עור ועוד מרעין בישין שמציקים ומסרבים להיעלם. היא יודעת שהיא לא אוכלת טוב ומרגישה שהמטרדים הבריאותיים שלה קשורים קשר הדוק לאורח החיים הנוכחי. היא ישנה מעט מדי, לחוצה הרבה יותר מדי והתזונה שלה מבוססת על פסטה. ולחם מקמח מלא שהיא אופה לבד. והיא גם אמא מסורה לשישה ילדים קטנים.
היא כבר קראה הכל, והיא חקרה, והיא מאמינה בקשר בין תזונה לבריאות והיא מאמינה שאם רק תעשה שינוי ותתמיד בו בריאותה תתוגמל ותשתפר, אבל היא נכשלה עד כה בניסיונותיה לעשות שינוי. והיא דווקא ניסתה. שבוע. אבל אחרי שבוע חזרה להרגלים הישנים ולצרות הותיקות. היא מספרת לי למה ומונה שלל סיבות לאכזבה שלה, וחשבתי שהסיבות שהיא מנתה יכולות להיות רלוונטיות גם לאחרים שרוצים אבל לא מצליחים. לקוראים שהנם מלאי תקווה אבל גם מלאי חשש.
כי יש מחשבות שעוצרות אותנו, ויש מחשבות שמקדמות אותנו ומול בעיה או קושי אנחנו יכולים וצריכים לבחור מה לחשוב: מחשבה עוצרת ומנטרלת או מחשבה מקדמת ומדרבנת.
הנה מה ששמעתי ממנה השבוע:
  • "לא היה לי זמן לזה". אמר נפוליאון: "בקשו ממני הכל - רק לא זמן". המחשבה השלילית ש"אין זמן" מנסה לקחת אלמנט אחד באורח החיים הקדמוני ("לבשל אוכל טרי ממוצרים טובים") ולתת לו להשתלט על המציאות. אוקיי, זה ברור שאין לך עודף זמן לבשל יותר, אבל מחשבה מקדמת תהיה: מה אני מבשלת היום גם ככה ואיך אני יכולה את אותו הבישול ואותו המאמץ להחליף לאופציה בריאה יותר. למשל במקום לבשל לילדים פסטה, לבשל אורז. אותו זמן. אותו מאמץ. אותו נפוליאון אמר גם שכדאי לפעול עכשיו כי הזמן לפעולה לעולם לא יהיה מושלם. צודק. זמן הוא משאב שלעולם יהיה בחסר, ולעולם נרדוף אחריו, אבל אנו יכולים גם לנהל אותו, ולא להתייחס אליו כאויב אלא כידיד. 
  • "יש לי עוד משפחה שלמה". כשיש לך שישה ילדים ואתה רוצה לעשות שינוי ואתה מנסה לתפוס את הכל בבת אחת, המחשבה העוצרת אומרת שזה לעולם לא יצליח. זה שינוי גדול מדי, חד מדי, קשה מדי. אבל מחשבה מקדמת תפרק את השינוי הזה. אני עושה שינוי. רק אני. כן, זה נכון שיש לי אחריות לילדים אבל התחלה צריכה להתחיל בתנאים שיאפשרו ניצחון ולא בתנאי פתיחה שיבטיחו תבוסה. תתחילי עם מחשבה פשוטה: אם זה רק לי, זה די פשוט. אחרי שהשינוי ה"קטן" הזה יקרה, אפשר יהיה להמשיך ולהרחיב ולשכלל אותו ולשנות עוד דברים בתפריט המשפחתי אבל אם המשימה היא כה גדולה שהיא משתקת, אז בהחלט כדאי ונכון לפרק אותה. 
  • "זה יקר מדי". מחשבה עוצרת קלאסית היא שאכילת בשר אנטריקוט בוקר צהרים וערב וטיגון בשמן קוקוס אורגני שעולה פי עשר משמן סויה יבטיחו חורבן כלכלי. בודאי למשפחה ברוכת ילדים. אבל מחשבה מדרבנת תגיד: אפשר למצוא פתרונות זולים בלי להתפשר על הבריאות. אבל ללא ניצוץ המחשבה האופטימי הזה, לא ניתן להגיע לפתרונות יצירתיים כמו קניית לב בקר (15 שח לקילו), כמו הכנת שמן מגריבעלך מעופות או משומן בקר (בשני המקרים העלות היא אפס), כמו הכנת מרק מעצמות (זול ובריא), כמו אורז כתחליף לחם ועוד. התבוננות על אידיאל תזונתי עשיר במשקפיים עוצרות תמנע מכם לפרוח, ובזול.
  • "בסוף אני רעבה אז אני אוכלת פרוסת לחם". המחשבה השלילית והעוצרת היא שהתנהלות היומיום היא לא בשליטתי אלא בשליטת כוחות עלומים ומסתוריים. שאנו מוטלים בעולם חסרי שליטה עד שאנו "מגלים" שאנו "מתים מרעב" ואז "אין ברירה" וכו', וכדאי כבר עכשיו להרים ידיים. מחשבה מקדמת במקרה הזה תהיה "אעשה קניות מתאימות כדי שאם אגלה שאני רעבה מאוד יהיה לי מה לחטוף מיד". ביצים קשות במקרר, אגוזים בארון, תפוחים על השיש, שוקולד 85% במזווה ועוד שלל פתרונות יכולים להעביר לכם יום חסר שליטה עם זאטוטים מצווחים בלי למות מרעב ובלי לקרוס. אבל המחשבה האופטימית שאפשר ושזה יתכן היא בסיס לשינוי ולהצלחה.
  • "אתה לא יכול להבין". לא צריך פירוט נוסף. המחשבה השלילית אומרת שהצרות שלכם מיוחדות ולכן שום פתרון שמישהו מציע "מהמדף" לעולם לא יוכל באמת לפתור אותם. לעומת זאת מחשבה חיובית באותו העניין תסכים שהצרות שלכם מיוחדות ואישיות אבל גם שאתם מסוגלים להתאים את "פתרונות המדף" לצרכים האישיים שלכם. זה נכון שכל אדם מיוחד בדרכו שלו, ולכל אחד מתאים מינון אחר של בישול/חלבונים/שינה/ספורט/כסף/פחמימות/whatever. ועדיין, אימוץ עקרונות ש"עושים לכם שכל" יאפשר לכם להמשיך לחקור ולהתאים ולתפור את הפתרון האישי והמושלם עבורכם. אבל זה מצריך מחשבה בונה ומקדמת ולא מחשבה עוצרת ובולמת.
אני וידידתי נפרדנו בתחושת החמצה הדדית.
היא, שלא הצליחה להשיג את מה שהיא מבקשת להשיג.
ואני, שלא הצלחתי לעזור לה להשיג את זה.

אז אולי אצליח קצת לעזור למי מביניכם שעדיין חושש ונע על הציר שבין תקווה לאכזבה: אל תתנו לחשש להעביר אותכם מגדת התקווה לגדת האכזבה. נטרלו את החשש. פיתחו את הראש. חישבו מחשבות חיוביות ונעימות. דמיינו לכם עתיד בריא ונפלא. האמינו ביכולתכם. 
מחשבות מקדמות יקדמו אתכם. מחשבות עוצרות יעצרו אתכם. אנחנו רוצים רק מחשבות מהסוג הראשון.

שבת שלום וחג שמח,
דעאל

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 12 comments

12 הערות קוראים:

אפשר להביא סוס לשוקת...
I can only show you the door...

מי שימצא את הדרך להעביר אנשים מעבר לדלת או לסוס לשתות יהיה איש מיוחד ביותר.

כל אחד צריך לעבור מסלול אחר כדי להגיע להחלטה לשנות, אם בכלל.
כל הכבוד על הנסיונות, חשוב שמי שמרגיש שהוא מסוגל, ימשוך אחריו אחרים לשינויים חיוביים.

חג שמח.

איפה אתה מוצא לב במחיר כזה?
אני מצאתי במחיר יקר הרבה הרבה יןתר

יש אנשים שיתנו לך את הלב בחינם (-:

באמת אפה אתה קונה לב ב 15?

באייזן חיפה, לב טרי 15 ש"ח.

בהמשך לתמונה... ולמנגליה...
יש לי בעיה -
היום לדוגמה, היו לי סטייקים וקבבים, והכנתי אותם בדרך היחידה שאני מצאתי לנכון - הכנתי אותם על הכיריים בבית על מחבת פסים. יצא מאד טעים, אבל... כל הבית מריח אח"כ כמו אחרי מנגל... שלא נדבר על הלכלוך, אבל זה מילא, אפשר לנקות. יש רעיונות? יש לנו מרפסת בדירה שבקומה 6, אבל אף פעם לא חשבתי לעשות שם מנגל... מה אתם אומרים? אשמח לרעיונות!

נועה, מרפסת זה מקום מעולה באמת למנגל קטן שיעמוד שם בדרך קבע.
דבר נוסף הוא קולט אדים... אנחנו גם בדרך לשם. אני בטוחה שזה יקל מבחינת הריח.
אפשר גם באולד פשן וויי, לפתוח חלונות ליד הכיריים ולאוורר את הבית אח"כ...

אני אוהב את הריח של הכנת אוכל (אם מדובר באוכל טעים). אז אני מציע לעבור ל"לאהוב את הריח". זה אמנם דורש יותר זמן, אבל זה לא תופס מקום וזה נורא זול.

גם אם אוהבים את הריח, מנגל במרפסת הוא אביזר חיוני...

תודה!
יש המלצות למנגל למרפסת? אני ממש לא מומחית, בלשון המעטה בנפנופים...
ולגבי הריח, גם אני אוהבת אותו, אבל הוא נשאר הרבה אחרי הכנת הארוחה, עם חלונות פתוחים ואוורור, והוא מאד חזק...

פרסום תגובה