אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

בריאות לבבבית - חלק ראשון - הסיכונים

אוי אוי אוי הכולסטרול.

נדמה לי שכל בנאדם שני בסביבה מצוי בהיסטריה מוחלטת מרמות הכולסטרול שלו. כל אדם שלישי כבר לוקח סטטינים (להורדת הכולסטרול, וזוהי התרופה הנמכרת ביותר בעולם! מעניין). ואם הכולסטרול שלך (הכולל) גדול מ 200, מיד נכנסים לבונקר וחרדה כללית עוברת על המשפחה.
רבותי, בואו נפתח בצפירת הרגעה, ונתבונן במציאות במעט יותר תשומת לב. מה באמת יש שם. מה באמת ידוע למדע הרפואה על הסיכון הלבבי שלנו ובעיקר, מה אנחנו יכולים לעשות בעניין. לחכות עד שנמות מהתקף לב? לקחת כדורים? אולי לעשות שינוי בסגנון החיים?
אני נדרש לעניין כי אני מקבל הרבה מאוד מכתבי קוראים המודאגים מאוד מרמת הכולסטרול שלהם. לעתים הם לא מספרים לי מאומה על עצמם, על מה הם אוכלים, על כמה הם שוקלים, על סגנון החיים שלהם, ורק הנקודה הקטנה שמרצדת מחוץ לסוגריים בתוצאת בדיקות המעבדה מטרידה אותם יותר מכל. התליין הקטן. הנקודה שמחוץ לסוגריים.
נו.
עובדה ראשונה: ל 75% מהאנשים הסובלים מהתקף לב יש רמות הכולסטרול תקינות לחלוטין, כלומר LDL פחות מ 130. אצל רבע מהחולים ה LDL היה נמוך במיוחד, פחות מ 100. (המקור כאן. דרך אגב, החוקרים האומלים במחקר העצום ההוא ממליציםמרוב תסכולל הוריד עוד את רמת ה LDL המוגדרת כמסוכנת, וכך לא יהיה מצב ש 75% מחוץ לגרף הסיכון ולכאורה, לפי ההגיון העקום הזה, זה יהיה מנבא "טוב" יותר. הזוי). מה קורה כאן? גם אם נניח לרגע שהכולסטרול ה"רע" (LDL) הוא מנבא מוחלט ומדויק (והוא ממש לא, תיכף נראה), הוא לא מכסה שלושה רבעים מהיכולת לנבא איזשהו סיכון. שוב: רוב מוחלט של הסובלים מהתקפי לב LDL תקין לחלוטין. כלומר אם גם אתם מבטיחים בעזרת ניסים, נפלאות ותרופות שהכולסטרול שלכם ישאר נמוך כים המלח, אתם כנראה מפספסם עדיין את החלק הארי של התמונה. מה עם השאר?
אז לפני שנמשיך לחפור בכולסטרול, ולספק עוד כמה עובדות, יש להבהיר נקודת מוצא: הגוף שלנו הוא מכונה משוכללת. מאוד משוכללת. מורכבת. מסובכת. עדינה. ולא, אין לנו מושג ירוק איך היא עובדת. כבר לאונרדו דה וינצ'י עשה דיסקציות ורשם רישומים ואולי היה אז מי שחשב שהכל כבר ברור וידוע. אבל מאז המדע רק מתקדם ועדיין ברור לכל שרב הנסתר על הנגלה. אנו משערים, מדמיינים, בודקים קשרים אבל רק מנחשים את התהליכים עצמם.
תזכרו את זה כשנדבר על סיכון לבבי כזה או אחר ועל "גורמים" או "סיבות".
לכן ראשית חכמה נאמר שהסיכון הלבבי שלך הוא פונקציה של גורמים רבים מאוד, חלקם כלל אינם ידועים לנו, ולעולם לא נכון להבין סיכון על בסיס פרמטר בודד אחד. יש סימנים מעידים המצויים בקשר חזק יותר עם הופעת התקף לב, ויש סימנים הנמצאים בקשר חלש, אבל כלל הסימנים האלה אינם סיבות אלא תופעות. (קשר הוא לא סיבה. הזכירו זאת לעצמכם. הזכירו זאת שוב).
אז בואו נמנה סימנים מעידים מקובלים יותר או פחות לסיכון לבבי. בפוסט הבא, אינשאללה, נדבר על איך משפרים את הבריאות הלבבית שלכם. בת'כלס. ובלי קשר, בהזדמנות קרובה גם נצלול לנבכי הכולסטרול ונראה אם הוא אכן השטן הגדול או שהוא רק נקודה קטנה שלפעמים נופלת מחוץ לסוגריים, לפעמים עם משמעות ולפעמים בלי. עוד נראה.
קדימה, סימנים מעידים:
  • פרופיל השומנים בדם. נתחיל מהפרמטר שמקבל הכי הרבה יחסי ציבור וגורם להכי הרבה תרופות מיותרות. כולסטרול ושומנים בדם. ארבעה פרמטרים חשובים כאן שצריך להכיר: HDL, LDL, TC (total Cholesterol)l ו TG (טריגליצרידים). כמו בכל משפחה, היחסים ביניהם לא פשוטים. את ה LDL קשה למדוד ולכן התוצאה שיש לכם בבדיקות המעבדה היא למעשה חישוב של ה LDL לפי נוסחה הלוקחת בחשבון את שלושת המרכיבים האחרים, מוסיפה,מחסרת ומחלקת מספרים עד שבסוף מתקבל המספר הנוסף. הדעה המקובלת היא שLDL מעל 130 הוא גבוה. ממצאי מחקרים מצאו קשר מובהק לתמותה מהתקפי לב בLDL מעל 250, אבל זה לא מפריע לרופאים רבים לרשום סטטינים כבר ב 190. בקצרה ה LDL מוביל שומנים וכולסטרול ואנרגיה מהכבד אל תאי הגוף, וה HDL עושה את הדרך ההפוכה - מהתאים אל הכבד למטרות חידוש ורענון. ה TG הם חומצות שומן המאורגנות בשלשות (ומכאן שמם). לא נכנס כאן לעובי הקורה ולהסבר השוני בין סוגי הכולסטרול, אלא על תבניות ויחסים. בגדול חשוב לזכור שהמספרים עשויים להצביע על בעיה, אבל הם לא בעיה כשלעצמם. מספרים שאנחנו רוצים להכיר:
  • היחס בין ה HDL ל LDL הוא חשוב. אתם רוצים יחס כמה שיותר גדול. יחס מעל 0.3 נחשב "מגן". למשל, אם ה HDL שלך הוא 45 וה LDL הוא 150, היחס ביניהם מצוין. אם ה LDL שלך 130 אבל ה HDL רק 25, זה עלול להיות דגל אדום. ובכלל, HDL גבוה מנבא בריאות לבבית טוב בהרבה מאשר LDL נמוך.
    הערה: אל תתעלמו מפרופיל השומנים בדם; הוא חשוב מאוד ועשוי לעזור לאבחן בעיה, אבל תזכרו שהוא לא חזות הכל.
  • ה TG הם השומנים בדם (ורמתם מושפעת בעיקר מרמות הסוכר, ולאו דווקא מצריכת שומן). מכל מקום, רמות גבוהות של TG עלולות להעיד על סיכון ובדרך כלל בשילוב עם HDL נמוך. שוב, היחס בין החלקים הוא המשמעותי. מתחת ל 150 נחשב בנורמה. לא על כל עליה של 15 נקודות ב TG יש מקום לפניקה.
  • ל total cholesterol אין שום משמעות קלינית בפני עצמו.
  • הערה מתודולוגית: ה LDL עשוי מאוד להיות בחריגה משמעותית מהערך "האמיתי" שלו, הן בגלל שיטת המדידה (או החישוב) והן בגלל סוג ה LDL. ישנם גופיפי LDL גדולים ותפוחים (וטובים) וישנם גופיפי LDL קטנים ודחוסים שנוטים להתקע בכלי הדם של המערכת הלבבית ולעשות צרות. אתה לא יודע מבדיקות הדם הרגילות כמה "גדולים" וכמה "קטנים" יש לך ב LDL. אבל אנחנו כן יודעים שרמות סוכר גבוהות מעודדות יצרת גופים קטנים ודחוסים. תזכרו את זה.
מילה על בדיקות דם באופן כללי: תוצאות אלו עשויות להשתנות מאוד מבדיקה לבדיקה ואפילו באותו היום. לבדיקה בודדת אין משמעות אלא לרצף של בדיקות המצביע על מגמה. ועדיין לא כל שינוי מגמה מצביע על בעיה. מהו גודל השינוי. מהו השינוי בפרמטרים נוספים. התמונה היא מורכבת ואל תכנסו ללחץ (ראו להלן) מכל שינוי. כן תהיו עירניים. כן תתייעצו, אבל אל תקפצו למסקנות מהר מדי, ואל תקחו תרופות לפני שאתם משוכנעים שיש לכם בעיה שדורשת טיפול תרופתי.
  • רמות סוכר (בצום). נתחיל ב נו נו נו: משום מה אנשים רבים מזלזלים בצורך אשכרה לצום לפני הבדיקה. זה מאוד משמעותי. אנחנו רוצים רמה של פחות מ 100. רמה גבוהה של סוכר בדם עשויה להצביע על בעיה באינסולין - סוכרת או עמידות לאינסולין או על בעיה הורמונלית אחרת. רמה גבוהה של סוכר בדם בצום מוגדרת כחלק מהסיכון הלבבי והנה חלק מהמדדים של תסמונת מטבולית (ראה להלן).
  • דלקיות מערכתית. הנה בומבה. דלקתיות (ששווה לכתוב עליה בנפרד) היא נסתרת לעתים קרובות, אבל השפעתה על הסיכון הכללי לתחלואה הוא גבוה מאוד. בבדיקות דם בדר"כ ניתן לראות את ה CRP כמדד לחלבון המיוצר בכבד ורמות נמוכות מאוד ממנו מגיעות למחזור הדם, אלא אם כן ישנה דלקתיות. לא בהכרח יש דלקתיות, זה יכול להיות גם כתוצאה מנסיבות אחרות כמו הריון, תרופות ועוד. דלקתיות יכולה להיות סיבה רצינית מאוד לבעיות לבביות.
  • לחץ דם. יתר לחץ דם עשוי להעיד על סיכון לבבי. שוב צפירת הרגעה קלה לחרדתיים שבין הקוראים: מדידת לחץ דם משתנה מאוד מאוד במהלך היום ובין יום ליום וקריאה בודדת לא תאמר לכם הרבה. אם יש קריאה חריגה ואתם בסך הכל בריאים, תבדקו שוב, ושוב. יתכן שינה בעיה, אבל אל תקפצו לתרופות בגלל קריאה אחת של לחץ דם גבוה. אולי סתם התרגשתם מהאחות.
  • Atherogenic dyslipidemia הוא מצב מטבולי שכולל מספר סימנים מעידים. דומה לו ומעט יותר נרחב הוא תסמונת מטבולית. הגדרה. שני השמות המפוצצים האלה מייצגים מכלול של סימנים מעידים ולא סימן בודד. ה Atherogenic dyslipidemia מורכבת מרמה נמוכה של HDL, רמה גבוהה של TG ורמה גבוהה של גופים קטנים ודחוסים ב LDL. נשמע מוכר? נחשב לסיכון גבוה לבבי מובהק. התסמונת המטבולית היא דומה אבל כוללת גם התייחסות לעמידות לאינסולין, רמות סוכר, השמנה ודלקתיות. בקיצור, אם כל הסימנים המעידים שלכם גרועים, יש לכם תסמונת מטבלוית,ואם יש לכם אותה, קדחת.
  • ויטמין D. אחד השובבים הפחות ידועים בציבור, אבל בודאי שרמות נמוכות של ויטמין D עשויות להצביע על סיכון לבבי משמעותי . כאן יש לי סיפור קטן: יש לי ידיד רופא שאבא שלו קיבל התקף לב. הרופא התלונן שאבא שלו היה בריא כמו שור וגם כשעשו לו אלף בדיקות אחרי ההתקף, כל מדדי הדם היו תקינים לגמרי (ע"ע סעיף ראשון לעיל). מסתורי. הצעתי לו שיבדקו גם ויטמין D, כי בטח לא חשבו לבדוק את זה. הוא הרים גבה (הוא לא רגיל לקבל דיאגנוסטיקה והמלצות מלא-רופא) אבל הקשיב ועשה. אחרי כמה ימים הוא פגש אותי ברחוב ואמר לי תודה. לאבא שלו התגלתה רמה של 12 ויטמין D. רמה תקינה היא מעל 30. אתם רוצים 50-60.
  • היקף מתניים. גם הוא חלק מהתסמונת המטבולית, אבל גם בלי תסמנות ושמות מפוצצים, קוראים למרכיב הסיכון הזה: המראה. מה שרואים בראי לא משקר. אם יש לך מותניים עבות מאוד משומן, בריא זה לא, ובריא ללב זה בטח לו. וכן, גם המחקר מצביע על הקשר הזה.
  • לחץ. איזה לחץ. רבותי, לא פחות מכל הדברים שנמנו לעיל, לחץ נפשי, מה שקוראים אותו סטרס, הוא גורם סיכון משמעותי מאוד. אתם בלחץ או במצב נפשי ירוד (כמו דכאון)והלב שלכם עלול לא לעמוד בעומס. לחץ בעבודה עושה גם הוא שמות.
  • עישון. דא.
  • כושר גופני. אם אתה לא יכול לבצע הליכה פשוטה על ההליכון בצורה יעילה, הלב שלך כנראה לא משהו. אתם רואים מישהו מתנשף אחרי קומה אחת של מדרגות, לא צריך מחקר גדול ומומחים כדי לדעת שהוא בסיכון לבבי. וכן, זה לא רק נדמה, זה גם מוכח מחקרית. פעילות גופנית נמצאה גם כיעילה במניעה.
  • היסטוריה וגנטיקה. נא לא להרים ידיים. בסדר, אז אבא שלך וסבא שלך ודודה שלך, כולם קיבלו התקפי לב. האם זה אומר שגם אתה נדונת לחיים בחרדה ולסיומת נוראית? לא בהכרח. כלומר, יכול להיות. אבל יכול גם מאוד שסגנון החיים של המשפחה היה כזה שעודד דלקתיות, סוכרתיות, השמנה, לחץ דם, ויטמין D נמוך, לחץ נפשי רב, אי פעילות גופנית, HDL נמוך, LDL גבוה עם גופיפי LDL קטנים ודחוסים, ואילו אתה תוכל לנטרל כל אחת מהבעיות האלה על ידי אסטרטגיה מתאימה. האם גורלנו נגזר מהגנים או שיש לאל ידינו להשפיע כאן?
יכול מאוד להיות שישנם עוד כמה סיכונים למחלות לב שלא ציינתי כאן.
תזכורת חשובה: אני לא רופא ולא בן רופא. אני כן חושב שכל אחד מאיתנו צריך להיות מודע למצב הבריאות שלו ולהבין את החלקים הפעילים העקריים ומה אפשר לעשות עם זה.
להבין רק בקרבורטורים של מכוניות לא יעזור לך אם הקרבורטור של הגוף שלך יסתם... זה אולי פחות נוצץ ואטרקטיבי, אבל הרבה יותר חשוב.
בפוסט הבא בסדרה נדבר על מה אפשר לעשות כדי לשפר את הבריאות הלבבית שלכם.
שאלות בינתיים?

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 33 comments

33 הערות קוראים:

היי, פוסט מקיף ונכון. רק תיקון קטן לגבי רמת סוכר בצום, אם הסוכר בדם גבוה זה לאוו דווקא אומר שיש הרבה אינסולין בדם, אלא יכול להיות גם להפך, שהסוכר לא יורד בגלל שאין הרבה אינסולין - למשל במצב של סוכרת סוג 1 או בהחרפה של סכרת סוג 2.

תודה אסף, צודק. תקנתי את הניסוח.

כתבה טובה!
אפשר גם לציין שמספרי ה"גבולות" של כולסטרול הם די, איך אגיד, לא חרוטים בסלע. קודם כל אני לא זוכרת שאי פעם ראיתי או שמעתי על מספרים "נורמלים" מלפני שמשהו החליט על 200 כ"נורמלי". כמו כן המספר הזה הינו איזו ממוצע של אנשים בריאים, וז"א שגם 220 בריא. אבל משום מה רופאים אוהבים לתת תרופות כבר ב-200 ...

חוץ מזה אני ממליצה בחום שכל משמתעניין בכולסטרול ואם זה טוב או רע, לקרוא את הספרים של ד"ר אופה ראבנסקוב! ("מיתוס הכולסטרול", "שומן וכולסטרול הינם טובם לך!", עוד.

מצפה לכתבה הבאה :-)
דינה

שלום,
רציתי להיוועץ עמך בעניין אבקות חלבון.
יש בביתי אבקת חלבון של מי גבינה 100%, מסוג איכותי. אני נערה קטנה שלא ממש מתעמלת (בטח שלא משקולות וכאלה), בעיקר הולכת ברגל לעבודה וכו'. גם אין לי כוונה להתחיל באימונים אינטנסיביים - אבל רציתי לדעת האם אבקת החלבון יכולה לבוא כחלק מהתפריט היומיומי שלי (פשוט כי זה נורא טעים, וכבר יש לי בבית...), נגיד אני מערבבת עם יוגורט ויוצא לי כזה פודינג טעים. זה יכול לבוא כחלק מהתזונה הפליאוליתית? או שכל כך הרבה חלבון לאדם קטן-מימדים עם מסת שריר נמוכה שלא מתאמן, זה עלול להיות קטלני?
הדיאטנית ששאלתי אותה אמרה לי שהרבה חלבונים לאנשים רזים שלא מתאמנים עלול להוות סכנה בריאותית..

תוכל להרחיב מעט בעניין התסמונת המטאבולית והקדחת?
אז מה באמת תמליץ למוכי הקדחת והגורל, עבי המותניים, דפוקי הגנים המתוקים (מלבד ההמלצות הרפואיות המסורתיות)?

בטח ארחיב, בפוסט הבא, על מה לעשות לשיפור המצב הלבבי. ולא, זה לא ממש ההמלצות המסורתיות (תאכל סטטינים וחיטה מלאה ואל תאכל חמאה, ואל תתאמץ מדי). החדשות הטובות הן שיש מה לעשות.

סיקרנת אותי :)
מחכה בקוצר רוח מפוסט הבא !

מה לגבי טריגליצרידים ?
ברמה של 170

אם יורשה לי לחזור על מה שכתבת במילים אחרות,אני לוקח דוגמא את עצמי ,שאכלתי סוכרים ובצקים רמת ה ldl שלי היתה "בסדר" אבל טרגליצרידים היו מעל הנורמה ,לאחר שהתחלתי את שינוי סוג האוכל שאני אוכל בלי סוכרים בלי קמחים ובצקים ושומניםפ רעים , הטגליצרידים ירדו תוך כמה חודשים מ 200 ל 93 ,אבל ה ldl שלי עלה ל 196 ,עדיין ידעתי שאין מצב שאני טועה,וכמובן שאין מצב שאחזור לאכל סוכרים ובצקים בשביל לחזור ל"נורמות בריאות",אז עשיתי חיפוש על הנושא וראיתי הסבר שבעצם ממחיש את החישוב שעושים היום ,ובעצם הטגליצרידים הם חלק מה ldl,והמדד בינהם תלויי אחד בשני,ובמילים אחרות הכל בסדר אצלי , יש בו חישוב פשוט שכל אחד יכול לבדוק לפי הבדיקות שלו,
הנה:People don't understand that LDL is not routinely measured but rather is calculated using the Friedewald equation: LDL = total cholesterol - HDL - Triglycerides divided by 5 (which is actually the calculated VLDL.)

From this you can see that as triglycerides drop, LDL AUTOMATICALLY goes up! Doing Atkins quite frequently raises LDL, but it's only because Atkins consistently LOWERS triglycerides. At the same time, the LDL that are present are most likely Pattern A LDL, the "good" LDL which are larger, fluffy, buoyant, and the kind less likely to oxidize and cause problems.

For example:

Total Cholesterol 320
HDL 60
Triglycerides 500 divided by 5 = 100
Calculated LDL 160


Total Cholesterol 320
HDL 60
Triglycerides 150 divided by 5 = 30
Calculated LDL 230


Total Cholesterol 320
HDL 60
Triglycerides 50 divided by 5 =10
Calculated LDL 250

Ss you can see, merely lowering or raising triglycerides will lower or raise LDL, whether LDL actually changed or not. If you have copies of previous cholesterol tests, and the results include triglycerides and HDL, do your own calculations.

When triglycerides go up, so does the VLDL. High triglycerides also means high VLDL; low triglycerides means low VLDL. VLDL (very low density lipoprotein) is a dangerous lipoprotein, so it's a good idea to lower triglycerides...if one believes that cholesterol causes heart disease.

There are good LDL and bad LDL particles. Pattern A is considered the good LDL. Pattern B is considered the bad LDL. Therefore, ratios that have anything to do with LDL are meaningless. The ratio would only be relevant if there is no such thing as good LDL, and if the LDL was the only lipoprotein reflected in an LDL result.

Also, because the LDL is calculated, everything that isn't HDL and VLDL gets lumped under LDL, whether it's LDL or not. There are other lipoproteins that aren't measured and these are lumped under the LDL. Therefore, the calculated LDL number is misleading, and doesn't really mean much.


So, just what exactly does it mean LDL "went up?" It means absolutely nothing! The only way to know your true risk from LDL is to have the LDL particles measured and quantified. You have to ask specifically for the LDL to be measured. If you've been adequately controlling generated blood sugar and eating enough saturated fat, your LDL particle will most likely be LDL Pattern A.

השכלתי מאוד ,איך מורידים את ה LDL
והאם שומנים כמו חמאה של תנובה הם טובים בשביל להעלות את ה HDL??

תוכל בבקשה להשיב על התגובה שלי?...
שאלתי לגבי ריבוי חלבונים בקרב נערה קטנת-גוף שאינה מתאמנת.
הנה העתק של התגובה (מלמעלה):
שלום,
רציתי להיוועץ עמך בעניין אבקות חלבון.
יש בביתי אבקת חלבון של מי גבינה 100%, מסוג איכותי. אני נערה קטנה שלא ממש מתעמלת (בטח שלא משקולות וכאלה), בעיקר הולכת ברגל לעבודה וכו'. גם אין לי כוונה להתחיל באימונים אינטנסיביים - אבל רציתי לדעת האם אבקת החלבון יכולה לבוא כחלק מהתפריט היומיומי שלי (פשוט כי זה נורא טעים, וכבר יש לי בבית...), נגיד אני מערבבת עם יוגורט,. זה יכול לבוא כחלק מהתזונה הפליאוליתית? או שכל כך הרבה חלבון לאדם קטן-מימדים עם מסת שריר נמוכה שלא מתאמן, זה עלול להיות קטלני?

הדיאטנית ששאלתי אותה אמרה לי שהרבה חלבונים לאנשים רזים שלא מתאמנים עלול להוות סכנה בריאותית..

0.8 גרם חלבון לכל ק"ג אמורה להיות הצריכה היומית שלך (לפי חיפוש גוגל פשוט, יכול להיות שיתקנו אותי) במידה ואת לא מתאמנת אינטנסיבית,
תשתדלי לא להגזים.
לא אמורה להיות מניעה לקחת תוספים, אבל לא נרצה להגיע למצב של עומס.
בתיאבון!

אחלה של פוסט, באמת חיכיתי שיהיה משהו על סיכונים לבביים כדי לי סוג של To-do List מבחינת בדיקות דם (וכמובן גם מבחינת על מה צריך להקפיד בלי קשר לזה).
שבוע טוב :)

מצאתי כתבה מגניבה על אבוקדו (http://www.haaretz.co.il/gallery/1.1528866)

כמה ציטוטים נבחרים שגרמו לי מיד לחשוב על הבלוג של מר קדמוני:
ספירת קלוריות היא שיטה פסולה מפני שהיא מתכחשת לאופן שבו המזון מתעכל, נספג ונטמע בגוף. העובדה שאדם סביר מעדיף חטיף אנרגיה היא פרי של עשרות שנות שטיפת מוח, שבהן התרגלנו להתייחס לאוכל כאל מוצר תעשייתי מדיד ולא כאל מזון שייעודו לספק את צורכי הגוף ולטפח אותו.

גוף האדם מתייחס אל המאכלים האלה באופן שונה בתכלית. בשבילו חטיף האנרגיה הוא בדרך כלל לא יותר מאשר סוכר וכימיקלים שהוא אינו מסוגל לא לפרק ולא לעכל. העובדה הזאת תגרום לו לצבור פסולת ולהוסיף משקל. לעומת זאת, אל האבוקדו מתייחס גוף האדם כאל מכר ותיק וחביב ולכן מסוגל לפרק אותו ולעכל את כולו. משום כך, מספר הקלוריות, משקל החלבון וכמות השומן והפחמימות הם, במקרה הטוב, מידע חסר תועלת.

לפני שמכניסים משהו לפה, כדאי לשאול אם הוא במצבו הטבעי או שלפחות ניתן לזהות את מקורו. אם התשובה היא "לא", כמו במקרה של חטיף האנרגיה, מוטב להשליכו לפח. פה הוא לא פח.

תודה אנונימי. על זה נאמר, גם שעון מקולקל מראה את השעה נכון פעמיים ביום. שכן רחל טל שיר, הכותבת של הכתבה ההיא בהארץ, היא צמחונית שלפחות בעבר כתבה המון (אבל המון) בעיקר על האסונות הבריאותיים שבאכילת מוצרים מהחי וקידוש הצמחונות. היא חלק מתפיסה שעיתון הארץ נוקט בה כבר שנים - עמדה חד משמעית שבריא זה צמחוני או להיפך. אכן יצא לה מוצלח על האבוקדו, אבל עצות בריאותיות הייתי נזהר מלקבל ממנה. ואולי גם היא משתנה כחלק מהמהפיכה שאנחנו מובילים?

רחל טל שיר היא חרטטנית-על. הבעיה בחטיפי אנרגיה היא לא שהם "לא מתפרקים ולא מעוכלים" אלא להפך - הם מתפרקים ומעוכלים מהר מדי וטוב מדי מכדי לאותת לגוף שהוא צריך להיות פחות רעב (לפשטות, אני בכוונה מכליל)

מאמר טוב על חישוב HDL, LDL וטריגליצרידים

link

הנוסחה האירנית היא נוסחה גרועה ואין סיבה להשתמש בה. נוסחת פריידוואלד יותר מדויקת, גם לבעלי רמת טריגליצרידים נמוכה.

הכתבה של עיתון הארץ גרועה ביותר. שום מזון לא משמין. -עודף- מזון משמין(בפעם המיליון, בקטע של משקל קלוריות כן משנות). ולגוף אין דרך פלאית לדעת אם מה שאכלנו מעובד או לא.

בכל מקרה כתבה טובה מר קדמוני למרות שאני לא בטוח אם גם היחסים האלו אומרים משהו. אני לא בטוח אם כולסטרול וטריגליצרדים מעידים על משהו חוץ מעל מה אנחנו אוכלים. אם זכרוני לא מטעה אותי לKitava היה טגליצרידים גבוהים וכולסטרול לא מזהיר(כולל HDL לא כזה גבוה) וכמובן בלי מחלות לב.

תודה ספקני על התגובה, תוכל לפרט קצת יותר למה הנוסחה האירנית גרועה

ידידי - בערוץ 20 מתקיים כרגע משדר עם גיא מרוז לגבי התקפי לב.
ארחו קרדיולוג שעבר איתו בסופרמרקט ונתן חוות דעת לגבי כמה מוצרים, הרביץ תורה לגבי הקמח המלא ("גאונים מי שהכניסו את זה לתודעה של הציבור" - כמזון בריאות..) ודי ביטל את כל מדף הלחמים, מיצי-הוויטמינים ודגני הבוקר.
אני מרוצה :)

לקובי, בפיתוח נוסחה יש 3 שלבים:
1) בחירת מודל
2) חישוב פרמטרים למודל בעזרת נתוני אימון.
3) אימות יכולת הניבוי של המודל על נתונים שאינם נתוני האימון.
המאמר האירני לא ערך את שלב 3 ולכן אין ערך לנוסחה שלהם.
במילים אחרות, הנוסחה שלהם מדויקת רק על קבוצת האנשים שהם בדקו, ואין שום יסוד להאמין שהיא תהיה מדויקת על אנשים אחרים. בבדיקה שעשיתי על 2 אנשים שפרסמו את תוצאות בדיקות הדם שלהם (עם ערכי LDL אמתיים), הנוסחה האירנית הייתה אכן פחות מדויקת.

ספקני: מי פרסם תוצאות של בדיקות דם שבהן היתה ספירה של חלקיקי LDL?

ספקני: מי פרסם תוצאות של בדיקות דם שבהן היתה ספירה של חלקיקי LDL?

אלון, לא קשה לחפש בגוגל. הנה התוצאה הראשונה בחיפוש של LDL direct iranian

http://www.marksdailyapple.com/forum/thread20633.html

ספקני, אני חשבתי שמדובר על ביצוע הבדיקה כאן בישראל המתקדמת...

ספקני, אתה מאוד נחרץ לגבי משהו שמעט מאוד מחקר נעשה בו.

חיפשתי וחיפשתי אבל לא מצאתי מאמר אשר עושה בדיוק את מה שביקשת בסעיף 3 - לוקח קבוצה גדולה של אנשים (עם TG נמוך מ-100) ובודק מי מהנוסחאות טובה יותר עבורם (או אולי שניהן שוות לת**). מה שהבאת היא עדות אנקדוטלית, גם אני יכול:

http://www.archivesofpathology.org/doi/pdf/10.1043/0003-9985(2001)125%3C0404%3ALTLACO%3E2.0.CO%3B2

אבל כמובן שזה לא אומר כלום. ללא מחקר כפי שתיארתי למעלה, כולנו מנחשים את עצמנו לדעת.

כתבה בווינט משנת 2009:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3821184,00.html

"ה-FDA ממליץ: תרופה לכולסטרול לאנשים בריאים
פאנל מומחי מינהל התרופות האמריקני ממליץ על מתן תרופה להורדת כולסטרול למניעת התקפי לב גם לאנשים בעלי רמות כולסטרול תקינות. הסיבה: מחקר הראה כי התרופה מונעת התקפי לב גם בקרב אנשים בריאים. מומחית ישראלית: החלטה מרחיקת לכת"

כן שכחת את הומוציסטאין.

אני חדש יחסית בבלוג אבל קורא אותו בהתלהבות
וזאת תגובתי הראשונה
אתה אומנם לא רופא ולא בן של רופא אבל גם הרב פירר לא רופא וקהילה שלמה של רופאים נעזרים בו. ואתה הרב פירר של הרפואה המונעת :-).
ודבריך משכנעים אותי מכל כתבה רדודה שקראתי ביונט.

תמשיך לתת לנו המלצות חמות

גיא

שלום דאעל,

ראשית אציין כי אתה נשמע בחור רציני ובעקבות הבלוג הזה אני בתהליך של שינוי התזונה.

אודה להתייחסותך לעניין הבא,
במקור אליו אתה מפנה נכתב כך:

Mean lipid levels were LDL 104.9 +/- 39.8, HDL 39.7 +/- 13.2

כלומר היחס הממוצע עומד על כמעט 0.4
כיצד זה מתיישב עם הטענה על היחס המגן של 0.3

תודה על המחמאות אנונימי. הטקסט הזה הוא בן 5 שנים, ואני ממליץ לך לקרוא עוד ובהרחבה על הנושא בספר שלי. היחסים ה"מגינים" לא אני קבעתי כמובן אלא רבים וטובים ממני והמחקר הנ"ל הוא רק דוגמה מיני רבים.
לאחרונה תורגם לעברית ספר מצוין העוסק גם במיתוסים סביב הנושא, בשם "רפואת יתר" . אמליץ לקרוא.
מאז מחקרים רבים נעשו שהוכיחו שוב ושוב שהיפותזת הכולסטרול היא בעיקר עורבא פרח.

הוסף רשומת תגובה