אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

הטובים של 2011

הנה עברה חלפה לה שנה. בי בי 2011.

זמן טוב לעצור קמעה, להתבונן לאחור (בסיפוק) ולראות על מה כתבנו, ומה קרה.
ראשית, ברמת התוצאות וההשפעה והדיון, אז בשנת 2011 נוצר גידול משמעותי (למעלה מ 60%) בכמות המבקרים. תודה לכם! אני רואה את זה גם בכמות המיילים שאני מקבל (וסליחה לאלה שאני לא מספיק לענות להם או עונה בקיצור נמרץ בלבד), וכן, גם בפרגון העיתונאי!
בהתבוננות לאחור נראה לי שכתבתי אמנם פחות פוסטים מכל השנים שעברו (רק 141 פוסטים השנה, לעומת 317 פוסטים ב 2007), אבל האיכות עולה על הכמות. רציתי לכתוב יותר אבל קצרה ידי. אני בוחר להתבונן במה שיש, לא במה שאין.
במהלך השנה כתבתי הרבה על עצמי. הרבה מחשבות הנוגעות הן לקיום שלי כאן והן לנו, כחברה, וגורלנו כבודדים ובקבוצה. ומה אפשר לעשות עם זה. איכשהו, ולאו דווקא במפתיע, אלו הם הפוסטים להם אני מתחבר ביותר. אולי זה בגלל שחגגתי השנה את משבר גיל הארבעים.
כך או אחרת, אני משוכנע שמתרחשת כאן מהפיכה, ומשהו קורה עכשיו. זה כבר התחיל. אם אתם פה בפעם הראשונה, ויש לכם סבלנות רק לפוסט אחד מכל יבול השנה, אז תקראו אותו.
כאמור, עברתי השנה כמה תהליכים אישיים. עזבתי מקום עבודה ופתחתי עסק חדש. אבל מרוץ החיים והמפגשים דרכו עם שמחות ולהבדיל, עם מוות, חיזקו אצלי את הצורך לחיות את החיים ולמצות אותם, ולא לשכוח בדרך את סדרי העדיפויות האמיתיים, את המשפחה. לזכור את החיים ולחיות אותם הוא לקח שחוזר אצלי וכתבתי עליו לא מעט. וגם מה קרה לי מאז ששיניתי את סגנון החיים שלי. קדימה. גם אתם בבקשה.

ובכל זאת, השנה עסקתי כאן בעיקר בענייני תזונה. בעיקר כי נמאס לי מהבורות ומהשרלטנות של מומחי בריאות, תזונאים ורופאים שמדקלמים כמו תוכי פירמידות שמזמן כבר נפלו על הראש. ולכן אני כאן. כדי ליצור כאן שינוי. שינוי לאומי אם אפשר.

הפרכת מיתוסים תמיד היתה תחביב אצלי. השנה היא הפכה למקצוע:
לעומת הפרכת המיתוסים, עסקתי לא מעט בעזרה לכם, ידידיי, ובכתיבת מדריכים פרקטיים לתזונה:
היו גם מספר פוסטים חשובים ואהובים עלי, שנוגעים במהות התפיסה הקדמונית

היו גם פוסטים בנושאי כושר וספורט כתמיד:

כתבתי על מתכונים ובישול. מיומנות חשובה לכל אחד:
היו כמה פוסטים שלא קשורים לדבר, אבל נחמדים והיה לי כיף לקרוא אותם שוב:
והיו כמובן הרבה מכתבי קוראים שאני תמיד שמח לקבל. יש עוד המון בתנור...

יש כאן משהו שאתם שמחים לקרוא שוב (כמוני)?
משהו שרציתם שאכתוב עליו ולא קיבלתם?
ספרו לי, וספרו לחברים שלכם על מה שכבר יש.
המהפיכה בדרך.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 6 comments

6 הערות קוראים:

שאפו על ריכוז הפוסטים המעולים הללו.
אני נהנה מאוד לקרוא את הבלוג שלך. אתה כותב בשפה מאוד רהוטה וברורה, וכפי שכבר כתבו פה קוראים נוספים, אתה תותח. אין דרך אחרת לכתוב את זה.

הרבה הצלחה בשנה האזרחית החדשה. (לא מרגש כמו ראש השנה היהודית שלנו, לפחות בשבילי, אבל בהחלט נחשב).

דעאל יקירי,
זאת שוב אני. חלי השמנמנה ואוהבת הקורנפלקס.

כבר שבועיים אני על התזונה שלך באדיקות (כמעט... יש רגעי שבירה פה ושם , אך יציב בהרבה ממשברי הדיאטות הקודמות!). ומבחינת העיכול אני כבר רואה שיפור.

דבר אחד אני לא מצליחה לסלק מהתפריט, והוא בעצם מאפשר לי לחיות על מוצרים מהחי ושומנים: סלטים קנויים, בעיקר של חצילים וכאלה. אני רואה את החציל הפיקנטי על המדף בסופר, אני חייבת לקנות. ומאחר ומדובר פה בעצם על ירקות ושמן (אפילו שזה שמן צמחי ואפילו שזה מלא בחומרים משמרים וגם בסוכר...) קשה לי מאוד שלא לקנות. חוצמיזה, אני פשוט לא מסוגלת לנהל ארוחה שמבוססת על בשרים וביצים ושומנים בלי שתטבע ברוטב סמיך ואדום של סלט חצילים קנוי, או של פלפלים קלויים ברוטב עגבניות, וכו'.

מה מעמדם של סלטים מעובדים כאלה בתזונה הפליאוליתית? אני לא מסוגלת לאכול סתם חלבונים ברטבים של שמנת/קוקוס/חמאה, אני חייבת את הרסק הפיקנטי האדום שלי...

כמה פוסטים נפלאים בבלוג אחד...
אני מאושר מזה שחבר שלי הכיר לי את הבלוג שלך ואת התזונה הקדמונית בכלל לפני כמה חודשים (למרות שהוא עצמו לא חי לפיה בינתיים).
אחרי שכנועים מצד אחד והתעלמויות מאזהרות מצד אחר, ההורים שלי נכנעו לדרישה שלי לעבור לתזונה הקדמונית והתחילו לקנות מזונות בריאים יותר בשבילי (אבל כדי שהם ישתכנעו על עצמם צריך לחכות לבדיקות הדם שלי).
כתוצאה מכך ה-BMI שלי יורד כל הזמן ומתקרב למשקל תקין משבוע לשבוע, אני נראה ומרגיש טוב יותר וגם הביצועים שלי בשיעורי הספורט השתפרו (עדיין יש מקום לשיפור, אבל לפחות עכשיו אני עובר את הבגרות מבלי להגיד לעצמי את הססמה הנוחה "שישים זה עובר חבר".)
בקיצור, אני רוצה להודות לך על שסיפקת לי הרבה מהמידע וההדרכה שהייתי זקוק להם כדי לבצע את המעבר הזה לחיים בריאים יותר.
תמשיך בעבודת הקודש הזו שאנו קוראים לה "הבלוג של מר קדמוני", אתה וחלוצי התזונה הקדמונית האחרים מובילים שינוי שבחשיבותו אין לזלזל שקורה גם בארץ וגם בשאר העולם (על מחסור החמאה בנורווגיה שמעת?)
עמוס.

חלי, נראה לי שאת יודעת את התשובה גם בלי לשאול. בריא זה לא. טעים זה גם לא משהו (יחסית לחצילים טריים שהכנת לבד). פלפלים קלויים זה בכלל שנייה להכין, אז למה לקנות? תנסי פעם, תנסי פעמיים ובסוף יצא לך מצוין, אני בטוח. בהצלחה!

דעאל,
אני חושב שזו הזדמנות מצוינת להודות לך על כמויות הטקסט והידע. כאדם שעדיין גר אצל ההורים, עניין המזון הוא לא פחות ממלחמה. ויכוחים בלי סוף ושבירת מיתוסים וסטיגמות על מה בריא ומה לא..
אין ספק שאתה תורם במאבק.
ישר כוח!

חלי, אני אומר עכשיו את דעתי הכנה באמת ללא כל רצון לפגוע, אלא להיפך, לעזור (משום שגם ההורים שלי נשמעים בערך ככה).

כל זמן שתתייחסי למצבך ע"י מילים כמו "חייבת לקנות" ו- "לא מסוגלת לאכול..." "חייבת את הרסק..." המצב לא ישתנה.

זו בעייה נפוצה שהרגילו אותנו לחשוב במושגים כל כך מוחלטים. את -לא- חייבת לעשות שום דבר שאת לא -רוצה- והדגש הוא הרצון שלך ושלך בלבד. אמנם הפרסום, השפע, והפיתויים המודרניים קשים להתמודדות (אני יכול להעיד על עצמי) אבל בהחלט אפשריים אם מסתכלים על הדברים בטווח הארוך כדרך חיים ולא נותנים לכל מעידה קטנה להפוך לתירוץ לוותר על הדרך.

ממה שתיארת, המלצתי הראשונה והעיקרית- שלא יהיו סביבך דברים שהחלטת שהורסים לך את הבריאות, שלא יהיו בבית, אל תקני אותם בסופר ולמעשה את גם לא צריכה כמעט לעבור לידם בסופר כי בדרך כלל סוגי המזון האלה רובם באותם המדפים. נסי ליצור סביבך סביבה כמה שיותר תומכת, גם פיזית (מוצרים כאלה ולא אחרים) וגם חברתית (אנשים ספקנים הם אתגר לא קטן). אולי תשקלי אפילו להצטרף לאיזו קבוצת קרוספיט קרובה לביתך, זו אחלה דרך לשתף ולשמוע קשיים ובעיקר התמודדות של אחרים. אבל גם אם לא, כל מה שאת צריכה את כבר יודעת, אל תחפשי חיזוקים לדברים שאת התשובה עליהם כבר שמעת. את יודעת מה טוב ומה רע, והבחירה היא כל כולה שלך!!

בהצלחה!

פרסום תגובה