אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מזונות טובים לילדים - חלק שני - המעשים

אחרי שסקרנו כמה מיתוסים מקובלים בתזונת ילדים, נעבור לשלב המעשים על איך מגדלים משפחה בריאה ושבעה. ומרוצה.

  • דוגמא אישית. הילד שלכם מסתכל עליכם בראש ובראשונה. מכם הוא לומר לדבר, להתנהג, לשחק ולשיר. הוא מחקה ומזהה את כל תנועותיכם. הוא רואה טוב יותר מכל בלש ורגיש יותר מכל חיישן. אם אתם אוכלים בערב "חטאים" כאלו או אחרים, גם אם זה הרבה אחרי שהילדים הולכים לישון, הם איכשהו ידעו על זה. הילדים מאמינים לכם, ועוד יותר, מאמינים למה שהם רואים במציאות. אם תגידו דבר אחד ("חשוב לאכול בריא") אבל בפועל תעשו דבר אחר ("איזה טעים היה הבורקס אתמול"), אל תצפו שהילדים שלכם יתעקשו על ארוחת בריאות.
  • המזווה (והמקרר) שלכם, מלמדים את הילדים שלכם טוב יותר מכל הרצאה. מעבר לדוגמא האישית, מה שיש בבית הוא סימן הכי טוב בעולם למה שעומדים לאכול בבית בסופו של יום. אם יש לכם במזווה שוקולד לבן, שוקולד למריחה, קטשופ, צ'יפס קפוא, ועוד ועוד - אל תתפלאו אם הילד יתעקש (ובסוף גם יקבל) את הצ'יפס עם קטשופ בפיתת-שוקולד שלו לארוחת הערב. אם לא יהיו לכם בבית שמנים תעשייתיים, הילדים שלכם לא יאכלו שניצלים (חוץ מאת אלה שאמא שלי מתעקשת להביא איתה בתיק כשהיא באה לביקור). אבל אם תהיה ספטה, זה מה שיאכלו. אם לא היום, אז מחר.
  • להכין ולבשל ביחד. אם הילד חותך בעצמו את הירקות של הסלט, ולבד מתבל אותו אחר כך, יש אחריות יצרן שהוא גם יאכל ממנו. אם הילד מתבל את הסיר עם העוף או קושר את הפסטרמה לפני האפייה, הוא יאכל מהם כשייצאו מהתנור. אמר רבינו בחיי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", וזו אמת קטנה ופשוטה ונכונה. מה שאתה עושה, זה מה שאתה אוהב. ואם הילד שלך (עוזר לך להכין) אוכל טוב, הוא גם יאהב אותו. כנראה.
  • לגלות מה הילד אוהב. אוכל בריא יכול וצריך להיות אוכל טעים, אבל לא כל מה שבריא טעים לחיך של המפונק הקטן שאתם מגדלים בבית. לא להתייאש. לנסות את זה, ולנסות את זה ולנסות גם אחרת.
  • להסביר. להגיד "תאכל את הבשר שלך" זה אולי קל אבל לא תמיד יעיל. להגיד "בשר גם ישביע אותך וגם יתן לך מספיק קלוריות לגדול. וגם הוספתי לתיבול שלו את תבלין הפיצה שאתה כל כך אוהב", עשוי לעבוד טוב יותר. הילדים צריכים לדעת מה אתם רוצים מהם, ולמה. כבר בגיל צעיר מאוד, הבן שלי הסביר פעם לאמא שלי על החביתה ש: "יש בזה הרבה חלבונים". לאכול אותו. הם מבינים והם שואלים, והם יהיו איתכם. אל תפחידו אותם ("אם תאכל פיתה תבוא מכשיפה"), אבל בהחלט תסבירו להם מה טוב ולמה זה עדיף. תחזרו על זה כל יום במשך חמש שנים, ואני מבטיח לכם שהמסר יקלט.
  • להשקיע. כל ההצלחות מתחילות בנשמה. אם אתם אוהבים מישהו, תפנקו אותו. אם הילד שלכם רואה אתכם טורחים ומתאמצים ומנסים לעשות את המנה הזו יפה, וטרייה, וארוזה יפה, וטעימה, ומתאימה לשגעונותיו, הוא יאהב את זה. גם בכיתה א' וגם בכיתה ח' (יש לי משני הסוגים) ילדים מתים על קופסה ארוזה ואטומה עם ירקות טריים שנחתכו באותו הבוקר, עם פרוסות מוצרלה מעל, וקצת מלח גס ופלפל שחור. זה לא רק הטעם, זו גם ההשקעה.
  • לא לפחד מקשיים. שנים שהבת שלי לא רצתה לשמוע על זה. היא התעצבנה כשדיברנו (בינינו, המבוגרים) על תזונה, ועקמה את האף כשהכנו בשר (ראש). אחרי זמן מה, היא שינתה את התזונה שלה והפכה לסיפור ההצלחה הכי מרשים (והכי יפה והכי חמוד) שלי. גם היום היא עדיין מעקמת את האף כשמכינים בשר (ראש), אבל בלחם, פיתות ופסטה היא כבר לא נוגעת מזמן. תאמינו בעצמכם, והקשיים יעברו.
  • לתכנן ולהתארגן מראש. סוף מעשה במחשבה תחילה, וסנדוויץ' לבית הספר הוא הפתרון המהיר והיחיד אם לא חשבתם והתארגנם על אלטרנטיבה בריאה מראש. לא תהיה לכם קופסה, או לא ירקות או לא מצב רוח, או לא זמן, או לא כל הנ"ל. תתארגנו ותצליחו.
בפוסט הבא בסדרה, נדבר על קצת רעיונות קונקרטיים לתזונת ילדים בריאה, אם כי אני חושש שלזה צריך ספר, ולא פוסט...

מחשבות?
שתפו אותנו!

(והערה: המהממת בתמונה זו הבת שלי)

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 9 comments

9 הערות קוראים:

מזמן חכיתי שהיה פוסט על הדור הצעיר והינה עשיתה כמה

נפלא!!!!

דעאל, על איזה מותג של חמאת שקדים אתה יכול להמליץ? יש איזה מתכון של פנקייק בננה באתר של מארק שאני פשוט חייב להכין

דעאל, הפוסט בא ממש בזמן! הוא מצוין.
יש לי התייסרות לגבי עוגת יומהולדת לילדים. הכנתי אמנם גירסה בריאה מקמח שקדים, פירות ומעט דבש, ובכל זאת הגיעה דרישה מצד הילדים לעוגת יומהולדת "אמיתית". אני מבועתת מהמחשבה להכניס סוכר וקמח הביתה, מה עושים??

יש לי בבית חמאת שקדים של ניצת הדובדבן ולפני זה היתה לי של השקדייה ואני לא מרגיש שאני יודע לחוות דעה מעבר לזה, וגם ככה אני כמעט ולא משתמש בזה. שתיהן בסדר גמור.
ולאנונימית המבועתת קלות. יש המוותרים. יש המתגמשים. יש המאלתרים ליד או בערך (כמו שעשית). אפשר לשדרג קלות בעוגה ללא קמח אבל עם הרבה שמנת, שוקולד מריר וביצים (יש אחת כזו אפילו לקארין גורן), או עוגות על בסיס פירות וחמאה. אני מסכים: זה לא פשוט ורעיונות נוספים יתקבלו בשמחה.
וחוצמזה, בסוף עוגת יומולדת נקבעת לפי העובדה שיש לה ציפוי שוקולד מבריק ונר דולק. נר זה קדמוני לגמרי, וציפוי שוקולד אפשר לעשות משוקולד איכותי וחמאה. גם אם הבפנים יהיה ללא קמח... (ואפשר להחליף סוכר בדבש, זה עדיף בודאי).

הבאתי חמאת מקדמיה אורגנית מיוהנסבורג.
אוכל בכפית - מעדן :)

לאנונימית היקרה
אני מבין את ההתנגדות שלך לעניין אך לא את ההתייסרות שלך.
אם ביום אחד מתוך ה-365 שקיימים בשנה הילדים שלך יעכלו קצת קמח וסוכר, אף אחד לא ימות.
אני חושב גם שאם תמנעי מהם דבר לחלוטין, הם יפתחו כלפיו סקרנות טבעית וירצו להתנסות בו. במקרה הזה, לא עדיף שיתנסו בו בפיקוח שלך ובתדירות שאת תקבעי מאשר לבדם, אחר-כך?
בהצלחה.

דעאל. תודה רבה על תשובתך המפורטת בעניין עוגת יום ההולדת.
ולאנונימי שענה לי - כאשר אנו מבקרים משפחה וחברים ויש עוגת יומהולדת חגיגית (או כל ארוע אחר) הילדים אוכלים כי לאנשים אחרים אינני יכולה לקבוע איך להכין את העוגה שלהם, וזה כמובן לא יום אחד בשנה.
אני בביתי שלי רוצה לשמש דוגמא לילדיי ולנסות להראות להם שיש גם אפשרות אחרת - להנות ולהתפנק על עוגה בריאה שאין בה קמח וסוכר. כאן באה ההתייסרות שלי - להוכיח להם שזה אפשרי כשלי זה עדיין קשה.

דעאל, האם אתה אוסר על ילדך לאכול מהמוצרים הלא טובים, או שזה בגדר המלצה והבנה של הבית שהדברים האלה לא טובים.
אני שואל זאת כי כשילד גדל הוא יכול להחליט ולוותר על התזונה הנכונה ולאכול את כל הדברים שככל הנראה תמיד רצה או חשב לטעום, וזה יכול להיות קיצוני יותר אפילו מכאלה שהתזונה שלהם לא הכי טובה.
הריי הרבה פעמים קורה מצב כשהורה אוסר בתוקף על הילד שלו לאכול ממתקים, לדוגמה, הילד גדל וכשהוא לא בחסות הוריו הוא פשוט מתמכר לממתקים, או מבין מה הוא "פספס"

אני לא אוסר עליהם לאכול דבר, אלא מסביר מה טוב ומה רע (הם יגידו שאני חופר). בסופו של יום הם ילדים ואם בא להם פיצה או פלאפל או מקלות סוכר, שיאכלו. אם זה יהיה כל יום, אני אומר לא. בפועלף זה קורה מעט יחסית ולאורך ציר הזמן הם אוכלים נכון וטוב. אני פשוט לא קונה דברים גרועים וכך זה לא נכנס הביתה.

פרסום תגובה