טעויות אני משתדל לעשות רק פעם אחת. על הצלחות, לעומת זאת, אני משתדל לחזור.
בהקשר זה, הבוקר עשיתי טעות. הבוקר התחיל לפני די הרבה שעות מבחינתי, בכלל ביבשת אחרת מזו שאני נמצא בה כעת. היה בוקר לחוץ. יצאתי מהבית מהר ולא התארגנתי כמו שצריך לטיסה. היום זה היה תל אביב-ניוארק. 11:25 בבוקר. בגלל הפקקים העצומים של ימי ראשון בבוקר (והבוקר במיוחד), וכביש 6 שהיה סתום וקשה כמו קיר, הגעתי באיחור אופנתי לשדה (50 דקות לפני הטיסה), וכך שלא היה לי זמן לפני שעליתי על המטוס לתקן את הטעות שעשיתי קודם לכן, בבית. כתוצאה מכך, תפסה אותי טיסה טרנס-אטנלטית כשאני לא מוכן. "מה ז'תומרת לא מוכן?" אתם שואלים. אז הנה אני עונה.
מי שבעניין של תזונה פריימל (או פליאו), ומי שבעניין של בריאות (וודאי מי שבעניין של שתיהן) – מבין שטיסות בכלל, ואוכל של מטוסים בפרט – זו ערובה בטוחה לזוועה קולינארית ואסון בריאותי. לכן, למי שנאלץ לטוס למחייתו, כמוני, יש מספר המלצות שטובות תמיד, רק שלצערי הבוקר לא את כולן לקחתי בחשבון, כאמור, וזה די נדיר אצלי.
- קחו לכם שקית גדולה גדולה של אגוזים ושקדים. יש לי אחת תמיד בתיק (ודווקא הבוקר שכחתי אותה במטבח כשהוצאתי משהו). החטיפים במטוס לעולם יהיו סוג נחות של דגנים כלשהם: שקית קטנה של בייגאלך " (אם זו טיסת קונטיננטל) או "נישנושונים" (באלעל) או משהו בלתי מזוהה אך פריך (בלופטנהנזה). אגוזים יתנו לכם תעסוקה לשיניים ויעשו טוב בלב. לא לשכוח.
- קחו לכם כמה פירות טריים, אבל כאלה שלא נמעכים בקלות (לא בננה), ותשתמשו בהם בתור קינוח בארוחה. בדרך כלל הארוחות המוטסות יכללו מן עוגת חנק בתור קינוח (בצבא קראנו לסוג העוגה הזה "עוגת שבע": כי אחד אוכל ושישה דופקים לו על הגב). לפעמים יש מוס (זוועות), לפעמים משהו אחר, אבל הסיכוי שתקבלו פרי טרי של ממש נמוך – אלא אם כן אתם טסים מתיאלנד או ארצות טרופיות – אז יש אחלה פירות בארוחה. היום שכחתי.
- שימרו לכם בתיק חבילה איכותית של שוקולד מריר 85%. במקום מיני מתיקה עמוסי סוכר, שוקולד מריר גם בריא וגם זמין, הולך יפה מאוד ליד האגוזים, וישדרג לכם את הקפה או את ההמתנה בשדה התעופה. זהירות: אם יש לכם בתיק גם מחשב, ואם שכחתם לכבות אותו, הוא עלול להתחמם ולהמיס את חבילת השוקולד, ואתם מקבלים תיק חמים וחום מבפנים. מניסיון, זה לא נעים. בכל זאת אני לא מוותר על "קוטה-דור" 86% או תחליף איכותי שווה ערך. היום הייתי בלי.
- כדאי שיהיה בתיק גם בקבוק קטן וריק של מים. ריק, כי האמריקאים משוגעים, ויחד איתם כל העולם, ואין ברירה. טיסה מייבשת ואם בטיסת לילה מתעוררים עם גרון ניחר, כדאי שיהיו מים זמינים ולא רק בכוס-הדגימה המטופשת שמקבלים עם הארוחה.
- גרבי טיסה. האביזר החשוב ביותר, כי אתם לא רוצים להסתובב במטוס עם הגרביים שלכם ולקלוט את כל הדרעק אל כפות הרגליים, אז פשוט עוד זוג גרביים, וכדאי שיהיו עבים מאוד – ויאללה, הסתדרתם. לטיסה היום באתי עם הויבראם, כך שנחיצותם של גרבים גבוהה לאין ערוך מהמצב הרגיל. אבל גרביים היו לי בתיק, מזל. דרך אגב, כדאי שיהיו גרביים שמעט לוחצות. כפות הרגליים נוטות להתנפח בטיסות (זו לא המצאה שלי, וזה גם די הגיוני, בייחוד אם יושבים כמעט 12 שעות רצוף, כמו בטיסת הבוקר שלי היום!), אז גרב לוחצת טובה גם בהיבט הזה.
- תתעקשו על מושב מעבר, עוד בהזמנה. גם אם אין לכם נוסע מתמיד וגם אם זה ברגע האחרון. תתעקשו כמה שצריך עד שתקבלו מושב מעבר. הסיבה היא, איך לא, בריאותית לגמרי. כשאתה במעבר אתה קם יותר. כשאתה קם יותר, אתה זז, השרירים שלך עובדים, מחזור הדם פועל, אין "הרדמויות" של ידיים/רגליים, ובכלל, אם אני לא קם, אני לא קיים. אחרי שכבר קמתם ואתם עומדים, לא להתבייש לעשות מתיחות, סקוואטים (בחיי, להזיז קצת את הברכיים – אבל אל תנסו לעשות טבאטה או משהו מופרע – רק לחלץ אברים בשיטות שהגוף שלנו מכיר).
- כיסוי עיניים ואטמי אוזניים. Must. אור פוגם באיכות השינה. גם רעש. לא רק בגלל שקשה יותר להרדם וקל יותר להתעורר, אלא גם בזמן השינה "נטו", אור רקע מעיב על איכות השינה. כיסוי עיניים יגרום לכם להתעורר רעננים, ולטיסה לעבור מהר יותר. פחות אור = יותר בריאות. כנ"ל לגבי הרעש.
- תכננו מראש של אסטרטגיית השינה שלכם, ופעלו לפיה. בטיסות לאזורי זמן אחרים, ג'ט-לג, או בעברית עייפת, הוא צרה צרורה. כדי להתגבר על הג'ט-לג, חשוב בעיקר לתכנן את המעבר שלכם בין איזורי הזמן. כך למשל, אם אתם טסים במוצאי שבת טיסת חצות לניו יורק , אתם תנחתו באמריקה בחמש בבוקר של יום ראשון. לכן, כדאי מאוד שלא לישון בצהרים בשבת שלפני הטיסה, כדי שבטיסה עצמה תהיו עייפים, ותזכו למקסימום שעות שינה (נגיד, חמש), ואז הגעתם בבוקר לניו יורק ואתם יכולים "למשוך" עוד יום שלם עד הערב לפני שתתמוטטו מעייפות, או אז תרדמו לשנת לילה מלאה ותקומו ליום שני באמריקה כבר מסונכרנים לשעון המקומי. בטיסות למזרח זה קשה יותר, ואז אני ממליץ מאוד פשוט על כדור שינה.
יש לכם עוד עצות הקשורות לבריאות הנוסע המתמיד? ספרו לנו עליהם.
אני, מכל מקום, בגיחה קצרצרה לארה"ב וכבר ביום רביעי בערב אני בדרך חזרה.
אמריקה, הנה אני בא.
2 הערות קוראים:
היום: סוג של טבאטה על האופניים. 30 שניות און, 15 אוף. מרחק כללי: 2.4 ק"מ.
היה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי, מסתבר שלהאיץ אופניים מ0 למהירות סבירה(25-35)לוקח זמן, ולוקח גם זמן לעצור אותם בחזרה.
לגבי שינה בטיסה: אני תמיד בבעיה בטיסות ארוכות, לא משנה אם לא ישנתי קודם ואני מת מעייפות - קשה לי מאוד להירדם במטוס וגם כשאני כבר נרדם זה אף פעם לא לאורך זמן אני מתעורר כל הזמן. אחרי הטיסה אני תמיד סמרטוט ולוקח לי כמה ימים להתאפס. הפתרון שמצאתי לאחרונה בביקור בארה"ב הוא כדור שינה (שניתן במרשם) בשם אמביאן שמאוד מוכר בארה"ב, אני לוקח אותו כשממריאים ותוך 20 דקות אני ישן שינה ערבה ללא התעוררויות במשך כמה שעות רצוף. תענוג....
הוסף רשומת תגובה