לפני כמה ימים חבר חזר מאמריקה, ואיתו גזיר עיתון עבורי. חמוד מצידו.
USA Today יצאו בכתבה נרחבת המשווה את יעילות דיאטת הפחמימות לדיאטת השומנים. טרחתי (מעט) ומצאתי את הגרסה האלקטרונית של המאמר (יש לציין שבעיתון זה נראה מאוד מרשים, עם תמונה ענקית של צ'יפסים בצלחת). הנה כאן. בחנו 300 איש משך שנתיים בין שני סוגי הדיאטות. ואכן נמצא כי בממוצע, משתתפים משתי הקבוצות השילו ממשקלן אחוזים דומים מאוד (כ 11%), אבל נמצאו יתרונות, בעיקר בממצאי הדם והכולסטרול, לדיאטת מועטת הפחמימות. ידענו.
זה מזכיר לנו את המחקר הענק שנעשה בזמנו בארץ, בקריה למחקר גרעיני ("הכור האטומי בדימונה"), וגם שם נמצאו ממצאים זהים. להורדה במשקל, כל הדיאטות יעילות, אבל דיאטת הפחמימות יעילה יותר לאורך זמן ולמעשה היחידה שלא הצריכה הגבלה קלורית (פשוט אוכלים כמה שרוצים) ובכל זאת הראתה את הממצאים הטובים ביותר.
אוקיי, מה כל זה אומר לנו?
1. שכשאנשים רוצים משהו באמת (במקרה הזה, לרדת במשקל), כל שיטה תהיה יעילה כי המטרה מאוד ברורה.
2. כשאנשים פחות רוצים משהו (במקרה הזה, להיות משועבדים כל החיים למשטר שמונע אכילה ספונטנית וסופר קלוריות), זה לא עובד או לא מחזיק מעמד לאורך זמן, אלא אם כן אתה מזין את הגוף במה שנכון וטבעי לגוף. במקרה הזה כל המערכות מסתנכרנות ללא מאמץ.
3. התזונה הטבעית לגוף האדם (שומנים מהחי, חלבונים, וללא דגנים וסוכרים) מראה תועלת כללית ונרחבת ולא רק בהורדה במשקל העודף.
4. שצריך לרצות כדי להצליח.
ההשואה הזו בין יעילות שיטות ההרזיה הזכירה לי ממצאים מזמן לימודי במגמה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית (מודה, יש לי גם תואר בפסיכולוגיה, מלפני שנים רבות). או אז למדתי כי ממצאי מחקרים קלאסיים הראו שכל שיטות הטיפול הפסיכולוגי יעילות באותה המידה (כלומר בין שיטות קוגניטיביות, פסיכודינמיות, התנהגויות, דיאדיות וכו') - ובלבד שהמטופל רוצה בהצלחת הטיפול.
מה זה אומר על הויכוחים העצומים בין חסידי האנליזה לחסידי התיאוריה ההתנהגותית? האם זה באמת משנה?
ומה זה אומר על הויכוחים בין הדיאטנים הממליצים לך "לאכול לפי סוג הדם שלך" לעומת אלו שאוסרים על שומן רווי ואלו המצדדים בצמחונות או ב"ניקוי הגוף על ידי שתיית מיץ ירקות בלבד"? אולי כולם יכולים דרך מקרה להצליח, פשוט כי אנשים מאוד רוצים לרדת במשקל, ולכן כל שיטה שלא תציע, יהיה מי שינסה אותה ויהיה מי שיצליח לרדת בעזרתה במשקל (גם אם זו שיטה של "תאכל רק מוצרים כפופים, כמו בננות או מלפפונים", או כל המצאה שלא תהיה, וכבר ראינו כמה הזיות שכאלה).
השאלה החשובה היא לכן: מה קורה ביום שהדיאטה נגמרת?
אני נגד דיאטות. אני בעד אכילה נכונה. גישה המונעת הפתעות ביום המחרת. גישה המשחררת מנוירוטיות של ספירת קלוריות והגבלת כמויות. שיטה טבעית ופשוטה.
מה איתכם? דיברתם על זה פעם עם האישה/חברה/אחות/אמא שאולי רוצה לעשות דיאטה?
0 הערות קוראים:
הוסף רשומת תגובה