סבתא שלי (שבשבוע שעבר חגגה יום הולדת 89), היא ייקית אמיתית, וככזו היא נוהגת לעתים להחליף בדיבור את האות ד' באות ט'. כך קורה שמילים או שמות המתחילים בד' - למשל דודו - הופכים ל"טוטו". אם משהו נפל היא תאמר: "אין טפר". דרבוקה תהיה לטרבוקה (גם ככה זה לא כלי שניגנו עליו בגרמניה של פעם), ולדפוק בדלת הופך ללטפוק בטלת.
למה אני מספר את זה?
כי כשאני נתקל במילים המתחילות בד' אני תמיד מהרהר איך זה היה נשמע אם סבתא שלי היתה באיזור. מילים שמתחילות ב ד' יש הרבה, אבל רק מפעם לפעם נתקלים במילה שמתחילה ב ט'. השבוע נפגשתי עם מילה שכזו: טופו.
סבתא שלי יכולה להסתדר מצוין עם טופו, כי כשהיא אומרת את זה, לא שומעים בכלל את המבטא. אולי בכלל קראו לזה במקור דופו והייקים היו הראשונים שייבאו את זה ארצה? (כמו חברת הדלק פז שלפי האגדה הוקמה על ידי ייקים שמכרו פנזין וזולר).
מכל מקום, הבן הצעיר שלי (כיתה א') עושה עניין גדול מבשר לאחרונה. הוא פשוט לא אוכל כמעט בכלל, ולפעמים עושה טובה ונוגס טיפל'ה באיזה שניצל (דווקא אחיו, כאמור, הוא קרניבור אמיתי). לעומת זאת, הקטן התאהב לאחרונה בטופו במקרה, אצל חבר. כן, טופו, אותו גוש לבנבן אפרפר עם מרקם המוזר העשוי מפולי סויה מעובדים.
בצד החיוב נספר שטופו עשיר מאוד בחלבון, כמעט כמו בשר, ושאפשר להכין אותו בשלל צורות שמסוות את הצבע והמרקם החיוור שלו. מצד השלילה זהו בסופו של יום מזון מעובד, כך שאני אישית לא משתגע עליו כחלק משמעותי בתפריט, אבל מה יש לומר: הילד צריך לאכול חלבון.
מה אנחנו עושים עם הטופו?
המתכון הכי פשוט הוא זה שזוכה בינתיים להצלחה הכי גדולה. מקפיצים ירקות בווק - הולך טוב עם כרוב, גזר, בצל, פלפל וחבריהם. חותכים את הטופו לקוביות לא קטנות במיוחד, זורקים פנימה. מוסיפים מעט רוטב סויה (אזהרה: רוטב סויה בסגנון סיני של אוסם הוא מי סוכר ואין בו סויה כמעט בכלל מרוב חומרים משמרים וסוכר. לעומת זאת רוטב סויה של קיקומן הוא פשוט סויה וללא סוכר כלל. גם יותר טעים וגם יותר בריא) וגם קצת רוטב צ'ילי מתוק, מקפיצים עוד קצת עד שהטופו משחים. וזהו. לצלחת.
הילדים אוהבים וזו ארוחת ערב משפחתית חמה וטעימה בימי חורף.
מכירים מתכוני טופו טובים ופשוטים שתרצו לחלוק איתנו?
11 הערות קוראים:
בעצם, ההיגוי האמיתי בסינית מנדרין הוא דואו פו (DOU FU)
אגב, רוטב צ'ילי מתוק מכיל המון סוכר...
תודה אנונימי. כנראה שאכן ייקים ייבאו ראשונים את הדופו...
:-)
לגבי רוטב הצ'ילי - אתה צודק. שים לב שככלל אני לא מנסה להמנע מסוכר בכל מחיר. פשוט לרוטב סויה "סיני" יש תחליף טוב, בריא וטעים יותר. "נגיעה" של רוטב צ'ילי לא משנה משמעותית או תזונתית תבשיל שלם, אבל עשויה בהחלט לשפר את הטעם (ואפשר גם לוותר כמובן).
האמת שאני מופתע. לא ציפיתי לראות מתכוני סויה פה בבלוג. הייתי נזהר מלהפוך את הסויה (במיוחד הלא מותססת) לחלק משמעותי בתפריט במיוחד של ילדים בתהליך התבגרות. אפשר למצוא מקורות טובים יותר לחלבון, ולא כל מה שהילדים אוכלים אצל השכנים צריך להיכנס גם אלינו לבית (אם מחר הוא יגיד שהוא שתה אצל החבר קולה והיה ממש טעים?).
אני לא מאמין שאני מטיף לך בבלוג שלך, דעאל! לאן הגענו?
בנוסף, סויה של קיקומן מכילה חיטה (גלוטן). אפשר לקנות רוטב סויה טאמרי (בחנויות האורגני ודומיהן) שהיא נטולת גלוטן.
תודה מורן, אני אנסה את הטאמרי. הערות:
1. אני לא מטיף לטופו, לא התבלבלנו. אני חושב שיחסית זו בחירה סבירה לצמחונים אדוקים (חלילה) או לילדים עקשנים ויכול להיות לעזר-מה לבעלי המשפחות שבינינו.
2. יכול להיות שבחינוך ילדים יש לך עוד מה ללמוד, ואין כמו להתנסות בזה בעצמך... אני לא מאמין ב"לא" גורף - זה אולי עובד טוב אצל מבוגרים, אבל זה לא תמיד יעיל או סביר במשפחה. ולכן, בעיני עדיף חלבון מעט מעובד מאי-חלבון. חוץ מזה, ילדים לא מתים מזה שמפנקים אותם.
3. קולה ומשקאות קנויים לא נכנסים אלינו הביתה.
4. יש דברים הרבה יותר משמעותיים שקשה להפטר מהם. למשל, מדגני הבוקר של הילדים עוד לא הצלחנו להפטר לגמרי (הגדולים כבר כמעט ולא אוכלים את זה, אבל הקטן מכור). לחנך ילדים בהתכתבות זה סיפור אחד. לגדל אותם זה סיפור אחר.
ולקחתי על עצמי לכתוב פוסט ייעודי לבעלי ילדים.
דעאל, יש לי ילדה בת שנה וחצי (כמעט) ככה שאני לא לגמרי (זה עדיין מוקדם והיא רק אחת) מדבר בצורה תיאורטית. אני לחלוטין מודע לזה שגידול ילדים זה אומנות הפשרה ושכמעט תמיד "טוב מספיק" זאת האופציה היחידה ("מושלם" יש רק באגדות). לכל אחד יש את הקוים שלו ואת ההבנה שלו לגבי מה יותר מזיק ומה פחות ואיפה הוא עושה את הפשרות. פשוט הופתעתי שטופו כתחליף בשר הוא בצד הירוק של הקוים שלך (אני מקוה להמשיך לשמור אותו בצד האדום אצלי).
שאלה תיאורטית (אני לא מנסה להקניט, אני באמת מתעניין), מה יקרה אם תפסיק לקנות דגני בוקר יום אחד? כמה חיכוך זה יצור ולאורך כמה זמן?
ילדים צריכים לאכול משהו בבוקר, וילדים, אם הם לא אוהבים משהו, הם פשוט לא אוכלים. בלי קרונפלקס הוא פשוט לא אוכל כלום. as simple as that. אחים שלו יכולים לאכול תפוח או טוסט עם משהו או אפילו תותים עם שמנת (בלי סוכר), אבל הוא עדיין לא בעניין. זה לא תמיד עניין של מניעת חיכוכים אלא עניין של יצירת הצלחות.
למה לקשר ישר צריכה של חלבון לא מהחי עם טופו
זה מרגיש לי כאילו אתה מומחה גדול במשהו ספציפי אבל כשאני
פונה שמאלה אתה מתקשה, זה נשמע מנוגד לקרוספיט
חלבון לא מהחי אפשר להשיג באמצעות שילוב של דגנים מלאים וקטניות
למשל: מגדר'ה(אורז עם עדשים), לחם(גוואלד!)עם חומוס(אמיתי ולא שמיוצר במפעל כלשהו בכמויות מסחריות), מרק אפונה ואורז
ואפשר גם להשיג משילוב של זרעונים (אגוזים למיניהם,שקדים...) ושל קטניות
ויש גם סיכוי שאפשר להשיג ממזונות נאים שלא חוממו יתר על המידה וגרמו לדנטורציה (הרס המבנה החלבוני)
לפרטים- http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%AA
או מתי יצא לך לאכול עלה חיי?- http://www.to-heal.com/Default.asp?PageId=14563&FragmentId=36863
וואלה, טופו נחמד מוציא את כל הטרולים מהארון.
אנונימי, אני לא יודע למה ועל מה בדיוק אתה זועף ורוטן. אם אתה קורא כאן אתה אמור לדעת שאני לא מטיף לטופו אלא למזון טרי ובריא, מהחי ומהצומח, בעדיפות מוחלטת למזון פרה-חקלאי. כולה אמרתי שהבן שלי הקטן לא ממש אוכל בשר ושהוא ביקש טופו, וזה נראה לי תוספת נחמדה ולא מזיקה. לא מקור יחידי לחלבון ולא נעליים.
חוץ מזה שהלינק שנתת על אומגה 3 הוא גם לא קשור וגם לא נכון. אומגה 3 ממקור צמחי יעילה במידה מאוד מאוד נמוכה (כ10% מאומגה 3 מהחי) ואתה מוזמן לקרוא את הסקירה שכתבתי על ההבדל ביניהן, כאן: http://crossfitisrael.blogspot.com/2010/12/3.html
ברור שהטופו מוציא כל מיני שלדים מהארון אתה משווה את התמונה של הטופו לסיר אסאדו מיום שישי או לבלוג של מורן
http://paleo.co.il/?p=125
אני לא צריך לקרוא שום מחקר או ללכת לאף מומחה תזונה לדעת מה יותר טוב לבריאות שלי. אבל עם ילדים זה סיפור אחר הבן שלי חיי על קורנפלקס בשר ועוף אף ירק ואף פרי הוא לא טועם אני לא בטוח שאפשר להכריח היום את הילדים לאכול כמוך אני מאמין שעם הגיל והמודעות לבריאות הוא לבד יצמצם את צריכת הפחמימות והסוכרים.
אם כבר טופו, הנה כמה מתכונים שלי
http://www.articles.co.il/article/6624/%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95
ממליצה בחום על הטמפה, אפילו מזינה יותר מהטופו
http://www.ima-adama.co.il/healling_methods/naturopathy/nutrition/naturopathy_vered_lev17_tempeh.htm
(תתעלם מהצעת ההגשה האחרונה, או צור אותה בלי הלחם)
ורד לב
מאמר נחמד על הקושי של צימחונים לספק את כמות החלבון המומלצת
Link
הוסף רשומת תגובה