אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן

לא, לא השתתפתי במסיבת חנוכה באיזה גן (תודה לאל, הקטן שלי כבר בכיתה א', אז נחסך ממני השנה הצורך לראות סביבון ענקי יורד מהתקרה, ועשרות זאטוטים נמרחים בריבה ואבקת סוכר). ובכל זאת, המילים, המילים ("כל אחד הוא אור קטן") עושות לי את זה. כזה אני, רגשן.
גם קרוספיט וגם תזונת פריימל (פליאו, קדמוני, או איך שלא תקראו לה) הן מגמות של העשור האחרון, שהתחילו מיוזמה וחלוציות של יחידים, ואט אט תופסות מעמד של כבוד ושל "מיינסטרים" בחלקים נרחבים יותר בציבוריות.
כשאני עושה אימון קרוספיט, בטח אם זה אימון בחזרות מרובות, התגובה המקובלת של אלו שלא ראו אימון כזה בעבר היא: "טירוף". באופן דומה, כשאנשים שומעים שאני לא אוכל לחם, צמרמורת עוברת בגבם ("שום לחם? שום כלום? גם לא קצת? אז מה אתה אוכל בארוחת ערב?" הוא הדיאלוג המקובל). אלו מגמות הנתפסות כמוזרות במקרה הטוב, וכמאיימות על ה"סדר החברתי" של מה נכון ומה לא נכון, במקרה הרע.
אנחנו (מתאמני קרוספיט, אוכלי הפריימל) טורפים את הקלפים ומחלקים אותם מחדש. לקחנו את הקלפים "בריא" ואת "מזיק", את "בכושר" ואת "משמין", ועשינו משחק "רביעיות" חדש לגמרי. פתאום המזיק של אתמול הוא הבריא של היום והכושר של אמש הוא הפעילות הכרונית המזיקה של הבוקר. זה עלול לבלבל לא מעט אנשים (אני חושש שמי שלא קורא את הפוסט הזה בתשומת לב, עלול גם הוא להתבלבל. עמכם הסליחה).
דוגמא מהשבוע: בחמש השנים האחרונות שכב לי במחסן שק אגרוף גדול, כבד ואדום. פעם קניתי אותו, ואפילו השתמשתי בו כדי להתאמן בבעיטות קראטה. אבל כאמור בשנים האחרונות הוא תופס רק שטח רצפה ואבק. לא יודע למה, אבל שלשום הוצאתי אותו ממחבואו, העמסתי אותו על הכתף, מבחינת "סחיבת פצוע", ויצאתי לאימון. (אני לא יודע כמה הוא שוקל, אני חושב שלפחות 30 ק"ג). האימון כלל שלושה סיבובים של 500 מטר ריצה עם השק, 12 קפיצות קופסה 60 ס"מ ו 12 עליות מתח לחזה בכל סיבוב. אני נהניתי, אבל שכנים שראו אותי מתרוצץ עם שק אדום ועצום על הכתף נדו בראשם בייאוש ומלמלו לעצמם: דווקא בחור טוב הדעאל הזה, חבל שהוא ככה השתגע.
מה אומר לכם: קשה לפעמים להיות צודק. אבל, כאמור, כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן.
המגמות האלה, שהחלו בקול ענות חלושה, מתחזקות, גדלות ומקבלות חשיפה ציבורית ובקרוב יהיו הן קול ענות גבורה.

מרגישים ככה? ספרו לנו!
חנוכה שמח (ומה אתם אוכלים במקום סופגניה?)

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 5 comments

5 הערות קוראים:

אני מתכנן לאכול לפת.

בתיאבון אנונימי. לידע כללי: פירה לפת הוא טעים, מזין ודל בפחמימות: מבשלים לפתות קלופות וחתוכות לרבעים. כשזה רך מועכים + חמאה + חלב + מלח והרבה פלפל שחור. יוצא אחלה!

לדעתי כל אחד הוא אור גדול ולא קטן כמו השיר שאומר ואם לא אז רק אני... (!) ככה זה להיות מואר.

אני לא אוכל הרבה...
הבנתי שעדיף להיות שמח ובריא מאשר לבחור את סוג האוכל המדויק והבריא. בעבר הייתי עושה ממש כך וממש סבלתי מאופן ההכנה של המזון ועוד מלא דברים באופן אישי.
ולרוב ויתרתי על ה: קטניות לדוגמא - שעועית מכל הצבעים, כנ"ל עדשים, אורז מלא הכל אורגני, עשב חיטה שעושה בחילה, לא נעים, או סלט ודגים (לא אלו באריזות הפלסטיק בסופר מרקטים, ראיתם כלבוטק ? אני ראיתי טעמתי ונגעלתי)...סכנה !
עדיף לשמור על המצב רוח שיהיה טוב - זה הכי בריא ! וזה מתוך ניסיוני. אני גם לוקח ויטמינים - אומגה 3, 1000 מ"ג ויטמין C, קומפלקס B וקצת משנה פה ושם. (במקום סופגניות) !!?
נכון שיש אוכל מסוים שהורס את הגוף ובגלל זה גם נראה לי שהוא לא טעים, בעליל -
מקדונלד , שווארמות, פלפאפלים, צ'יפס בשמן וכל המזנונים המהירים האלו.
לכן איך שאני מרגיש בהווה על פי בחירתי כך בדיוק שאני ארגיש בעתיד. ולא ע"פ מה שיש לי בחיצוניות אותו הרגע, השעה, השנה וכל מה שיש לי בחיים, מכיוון שכל המציאות החיצונית נקבעת אך ורק לפי הרגש הפנימי, שלרוב לא נודע בכל לבני האדם כי הוא נמצא עמוק בתת ההכרה. (!)
עדיף לדאוג לרגש האמיתי מאשר לסוג האוכל שנראה לנו הכי בריא!!! אותו הרגע.

יש עוד את חוקי היקום שעוזרים להצליח, לא פלא שהם לא מה שמלמדים בבית הספר ובטלויזיה בעולם כיד שלא נצליח מעליהם. סודות.

והכי אקטואלי לאתר - אני לקחתי ומוצא המון תרגילי קרוספיט ואני מתאמן בהם כל יום כמעט ומבלי לנשום ולהוציא אוויר, ככה אני עושה את זה, אינסטינקט.

תודה אלהב.

נתניההההההההההההה):

ודווקא אני ממש מתקשה, במיוחד בתקופה האחרונה, לשמור באדיקות על התזונה שלי. אם בתור חיילת הייתי הרבה פחות בררנית (כי אין הרבה מה לברור גם ככה), עכשיו אני מוצאת את עצמי מתוסכלת מחוסר גיוון. אותה הרוטינה כל יום בשינויים קלים מאוד, ולהביא אוכל לעבודה זה בכלל פרויקט (או להביא סנדביץ' או לכלות את המשכורת שלי על פאסט-פוד - זה נבלה וזה טרפה)
אז איך יוצאים מזה? רעיונות, מתכונים, טיפים- בשמחה

קודם כל סתיו, תהני מהאזרחות!
תזונת פריימל יכולה וצריכה להיות מאוד מאוד מגוונת. פשוט צריך לקרוא מתכונים, לקנות מצרכים שיהיה בשפע, ולהתחיל להתנסות.
לגבי "אוכל לדרך" או לעבודה, זה שווה פוסט נפרד, אבל בקצרה, יש לא מעט אפשרויות לקחת איתך מוצרים שעדיפים בהרבה על סנדוויץ', ושלא מסובך במיוחד להכין אותם: אבוקדו, ביצה קשה, קוטג', גבנ"צ איכותית, סלט חזה עוף, פרי וסלטים בכלל.

פרסום תגובה