אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

ריצה - קצת אחרת


שבוע טוב. הערב, קריר ונעים, יצאתי כהרגלי לריצה.
אני מעולם לא הייתי רץ דגול. ההיפך. אבל אני מקפיד לעשות פעם בשבוע לפחות אימון ריצה. בדרך כלל זו או ריצת 4.8 ק"מ, או 6.5 ק"מ (אלו שני מסלולים קבועים שיש לי, האחד בתוך הישוב וזה טוב בעיקר בלילה, והאחר בשדות, וזה טוב לשעות היום וכשאין בוץ. שני המסלולים הרריים - כלומר, בעיקר עליות וירידות ומעט מאוד מישור. בריצת החמש אין בכלל מישור, בריצת ה6.5, בערך חצי מהמרחק). לחילופין, אני מבצע אימון אינטרוולים של 5*400, 10*200 או טבאטה ריצה או כל מיני אימונים אנטרוולים אחרים, ובלבד שיהיו קצרים ועצבניים. כאמור, על פי רוב יש לי אימון ריצה אחד בלבד בשבוע וזה מתאים לי ואני אפילו משתפר לאט לאט. (כן, אני יודע שזה מעט מאוד ריצה יחסית לחברי המכורים קשה לריצות, אבל אני סבור שזה מספיק בהחלט לשמור על כושר סביר ויעיל).
קיצור של עניין, הערב החלטתי לשנות את הרגלי ולרוץ את ריצת ה 4.8 ק"מ באותו מסלול קבוע אך מהסוף להתחלה. כלומר, זהו מסלול מעגלי שמתחיל ונגמר אצלי בבית, ותמיד אני משום מה מתחיל בירידה של 800 מטר, אח"כ עליה של 2400 מטר, אח"כ ירידה שך 1600 מטר והופ, הגעתי חזרה. הפעם רצתי הפוך והמסלול התחיל מיד בעליה של 1600 מטר, ירידה של 2400 ולבסוף עליה של 800 מטר. לכאורה, אמור להיות אותו הזמן. בפועל, לקח לי דקה שלמה יותר מאשר הקצב אותו עשיתי במוצאי השבת שעברה בדיוק. 26:56 במקום 25:56 לפני שבוע.
מה קרה? (ולמה זה מעניין מישהו בכלל).
ברמת העובדות, התחלתי כשאני רענן עם העליה דווקא וכנראה זה התנקם בי אחר כך. אבל הענין הוא לא הדקה אלא התובנה שפשוט נצמדתי לתבנית אחת יותר מדי זמן. אני בטוח שאחרי כמה ריצות "הפוכות" כאלה לא יהיה הבדל מבחינתי בין שני המסלולים, ובכל זאת - תמיד רצתי באותו האופן והדבר משלם מחיר באובן היכולת להעריך נכונה התקדמות, מאמץ וסבולת. קרוספיט, כשיטה, חרתה על דגלה את הרנדומליות ואת היכולת להתמודד בצורה איכותית עם כל מטלה פיסית. והנה, מבלי משים, התגנבו גם לתוך משטר האימונים הרנדומלי מאוד שלי, קבעונות והרגלים קטנים אבל נבזיים. פתאום, רק לרוץ לכוון האחר ואתה מאבד 4% מהיכולת. לא הרבה ולא קריטי אבל מלמד את החשיבות בלבדוק כל הזמן את עצמנו: האם אנחנו ולא שבויים בתכנית האימון שלנו? האם אנחנו שוברים את ההרגלים ואת השגרה ונותנים לגוף התמודדויות חדשות? (אולי זה פעם לרוץ בלילה ופעם בבוקר, פעם מעט ופעם הרבה, פעם אחרי צום ופעם אחרי אוכל, פעם בשילוב אנטרוולים ופעם בקצב אחיד, פעם במישור ובפעם בהרים, פעם באספלט ופעם בשטח, פעם יחף ופעם לא, פעם בקבוצה ופעם לבד, פעם עם שעון ופעם בלי, ועוד ועוד - וזה גיוונים רק בריצה).
מתי גיליתם בפעם האחרונה שאתם משלמים מחיר על ההרגלים שלכם ?


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

האם תוכלו לפתור לי את הקושיה אחת ולתמיד?
אם אוכלים חלבון חלקי (חומצות אמינו מסויימות) ואחרי כמה שעות עוד חלבון חלקי (חומצות אמיונו משלימות לקודמות) האם זה נחשב לי בגוף לחלבון מלא? או שצריך בהפרש זמן קטן? (באותה ארוחה\שעתיים,חצי שעה מרווח)
במקור אחד רשום ככה, ובמקור אחר אחרת. (ולשניהם יש רושם אמין)

אני זוכר שקראתי מאמר בבלוג של מארק שמדבר על הסכנות בריצות ארוכות, גם באחד הספרים שלו שנמצא להורדה חופשית באתר, תוכנית האימונים שמפורטת שם לא כוללת ריצה למרחקים ארוכים, אלא יותר ממוקדת על ריצות ספרינטים קצרות של 2-3 דקות כל חזרה.

תודה אדם. כן, כתבתי על זה כאן לא מעט: ריצות ארוכות זה לא מציאה גדולה. ריצת 5-6 ק"מ אינה ריצה ארוכה כלל וכלל. הבעיה מתחילה ב"ריצה כרונית" כלומר בגמיעת 30-60 ק"מ בשבוע. זה מעלה את רמת הדלקתיות, זה מעודד עייפות, זה מדלדל את מסת השריר, זה כמעט תמיד נגמר בפציעות, וככלל אצבע, זה לא בריא לשום דבר.
חלק מתפיסת הכושר של קרוספיט, ותפיסת הכושר שלי באופן אישי, היא אימוני אנטרוולים או ריצות קצרות או בינוניות מדי פעם. איך אתה מתאמן?
ואוריאל - בפשטות, אין לי מושג.

הוסף רשומת תגובה