אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

סוף סוף חורף - אז מה עושים?

Cuba Gallery: Cinematic / rain / landscape / umbrella / beautiful / lightroom preset / rose vogue / romantic / water / love

נו, סוף סוף קצת גשם ומיד כולם מתחבאים בבתים, רואים טלוויזיה וטוחנים שוקולד. קר, רטוב, בוצי, וגם חושך מוקדם - אז איך אפשר לשמור על כושר בתנאים האלה? מכיוון שידעתי שעלולים להיות לחלקכם תירוצים "למה לא לעשות ספורט" (בבית אי אפשר להתאמן עם משקולות ואי אפשר לרוץ) אז הנה מספר עצות של אימונים שקל לעשות גם במזג אויר קשה/טוב (אוהב חורף שכמותי):
  • עמידת ידיים. ליד קיר, בבית, עם גרביים בלבד (אתם לא רוצים להשאיר סמני נעליים על הקיר שלכם), תרגלו עמידת ידיים. מתקדמים יעשו כפיפות מרפקים בעמידת ידיים, ומתחילים פשוט יעמדו ליד הקיר כמה שיותר זמן. אחלה אימון לכתפיים. שמעתי שנזירי שאולין מתבקשים לעמוד כך לפחות 4 דקות רצוף, אז יש לכם מה להתאמן אני בטוח.
  • שכיבות שמיכה/כפיפות בטן/סקוואט: כל שילוב של החברים האלה הוא סבבה. אני ממליץ על טבאטה (20 שניות עבודה, 10 שניות מנוחה, כפול 8 סיבובים, עבור כל אחד מהתרגילים)
  • קפיצות חבל. תמיד טוב. אימון חביב יהיה 500 קפיצות כפולות בחבל. מתחילים יעשו עשרה סבבים של 10 קפיצות כפולות, למשל. וכל טווח באמצע יהיה טוב גם כן.
  • אימון אכזרי ופשוט, ואין כמוהו לבית ולערבי חורף: 150 בורפיז על זמן.
  • צעדי ענק עם כדור כח של 7 ק"ג מעל לראש. יש לכם מספיק מקום בבית כדי להתעייף כהוגן. 150 צעדים יהיו אימון חביב מאוד.
  • בכל זאת - לצאת החוצה ופשוט לרוץ (ארוך או קצר, רציף או אנטרוולים - תלוי בכם). יש כיף מיוחד בריצות חורף, ביחוד שמטפטף קלות. עשיתי זאת אמש (5 ק"מ) וכשלבשתי את חולצת הריצה הארוכה ואת הכובע לא היה כמותי מאושר. והערה על ריצה במזג אויר קשה: לפני חודשיים פגשתי, במסגרת העבודה, בנקאי מנורווגיה. קשקשנו על התחביבים שלנו ומיד גילינו ששנינו פריקים של ספורט. הבחור (בן 60 בערך), רץ כל בוקר 8-10 ק"מ. הצדעתי לכבוד ולנחישות הנורווגית ושאלתי אם לא קר מדי לפעמים. הוא אמר שעד 19- זה בסדר גמור, אבל אם זה יורד ל 20 מתחת לאפס הוא לא רץ. מפונק שכמותו. רואים שהוא לא עשה צבא אצלנו.
יש לכם רעיונות נוספים? מה עשיתם אתם אמש, בליל הסופה? ספרו לנו!

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

אפשר גם ללכת לעבוד באיזו חנות שצריך כל הזמן ללכת מצד אחד לצד שני, להזיז ערימות ממקום למקום ולהישאר עד כמה שאפשר אדיבים ורגועים (האתגר האמיתי, ביננו).
ואגב עבודה, מישהו שאל אותי ממש שלשום אם אני ממליצה לו על הספר "המחקר הסיני"...מממ...אז גם יצא לי לנהל דיון ממש מעניין על תזונה אאוט-אוף-דה-בלו באמצע יום עבודה, וגם הסברתי לו ברוגע ובאדיבות איפה הוא יכול לקרוא עוד על העניין הזה.. *אהמ**אהמ*
והוא לא קנה אותו בסוף, כמובן :-)

שאפו לסתיו, נציגת המהפכה בחנות הספרים הקרובה למקום מגוריך...

אני דווקא התענייתי מאוד בפוסט שאחרי זה על "השומר החדש", אך אני לחצתי תצוגה לפני שליחת התגובה ואז נמחקה לי כל התגובה הכי חמה וחכמה ברשת, ככה פתאום...
anyway -
אני דווקא כן מתאמן אך ורק ובביתי עם משקולות, לא יוצא החוצה לצערי
ומתאמן עם השכל, אף פעם בלי הדחפים, בלי עצבים ומרשה לעצמי לכעוס באימונים עם המשקולות בידיים ובגלל זה אני מצליח לשחרר את כל העצבים שלי בשקט...יחסית...
האימון שלי הוא בעיקר עובד על כוח מתפרץ וזינוקים מהמקום עם משקולות, אני כמעט ולא נושם וזה מגביר אצלי את העירנות ואת הסיבלות הלב ריאה, אינסטינקט.
ככה אני חי מיום ליום ובונה את כל הגוף מחדש.
קטן עלי כל החורפים האלה...הייתי ב 932 בחורף הכי קשה שהיה לי בחיים.
בהצלחה לכולנו.
ביי
אל-הד

פרסום תגובה