המשחקים המקומיים - בין מסורת לזיעה ~ מר קדמוני

היום התקיימו משחקי קרוספיט ישראל לשנת 2013 בארגון והפקה של עומרי מקרוספיט הרצליה. אתמול היו המוקדמות, היום הדבר האמיתי. צופים, טריבונה, מכירות נעליים, מתחרים ומתחרות מזיעים, מוטות משקולות אולימפיים לעשרות, קטלבלס, כרזות, צלמים, מעודדים, מעודדות, מיליון שופטים, די-ג'יי.
אנרגיות.
הייתי שם כל הבוקר והיתה שמחה בלבי לראות את ההתלהבות, האנרגיות, המאמץ והארגון המופתי (שאפו, עומרי).
70 איש ואישה ניסו כמיטב יכולתם לזכות בתואר "Fittest in Israel" או לכל הפחות להצליח לעמוד בתחרות עצמה שהתנהלה בסדר מושלם, ובצד כל מתאמן עמד שופט קשוח שלא ויתר ולא עיגל פינות. אחד המתחרים בכה לי שהוא עשה 70 "בהונות למתח" במקום 30, כי פסלו לו כל תנועה שנייה. קיטר, אבל גם חייך חיוך גדול ואמר: "צודקים". בגזרת הנשים שמחתי לראות נחישות שלא מביישת מתחרת רציניות, וטכניקה יפה, ובכלל, תחרות כמו תחרות. נותנים את הנשמה.
צעקות "קדימה" ו"את יכולה" ו"לרדת יותר נמוך" (בסנאצ'ים), ליוו את היום.
אפילו מזג האוויר שיתף פעולה ואחרי בוקר קודר ועגמומי, השמש יצאה והיה נעים ואידיאלי למתחרים ולצופים כאחד. לא עשיתי ספירת מלאי אבל היתה כמדומני נציגות יפה לכל המועדונים בארץ, מחיפה ומאשדוד, מירושלים ומתל אביב, מפרדס חנה וממכל שאר הארץ. באו, עודדו, התחרו, צחקו, והתחבקו.
שבט של סוסונים וסוסוניות.

הבנות נותנות בראש - 30 חזרות של 38 ק"ג סנאצ'. הבנים עשו זאת עם 60 ק"ג (וזה רק מקצה אחד מתוך המון)

(הערה: בפנים היתה מכירה עצבנית של נעלי ריבוק-קרוספיט בחצי המחיר, ורק כדי שאוכל לדווח לכם על ממצאי, רכשתי לי זוג נעלי הרמת משקולות יפות ויעילות (כך אומרים). אז על ענייני הנעליים יבוא פוסט נפרד, כשנראה מה אפשר להרים איתן...)

הצעצוע החדש שלי. 275 ש"ח במקום 550.

אז מה המסקנות שלי מהיום הנחמד הזה?
כבר סיפרתי פה פעם שלפני 6 שנים בערך עומרי ואני נפגשנו לראשונה, ישבנו על כוס בירה בפאב במרינה בהרצליה וחשבנו על העתיד של קרוספיט בארץ והאם יהיה סיכוי יום אחד להקים כאן מרכז קרוספיט או אפילו משחקים של ממש יום אחד.
כך עברו השנים והשיחה הפכה למציאות והבשורה הפכה לעשייה ויש היום לא מעט מרכזים פעילים וכל שבוע כמעט אני מקבל מייל מעוד מישהו או מישהי שעשו את ההסמכה של קרוספיט ורוצים לאמן שם בחוץ. תבדקו את המפה.
בין לבין נוצרה כאן קהילה.
אדם אחד סיפר לחברו, אישה לרעותה, אחד פרסם לינק, אחר סטטוס, שלישי צייץ, רביעי סיפר לחבר'ה, חמישי עשה אימון והדביק את החבר'ה ליחידה. מפה לאוזן, ללא ממסד, ללא רשויות ופרסומים, קרוספיט בארץ הפך לתופעה והוא בא כדי להשאר.
אפשר ללמוד מזה לא מעט - לא רק על ספורט אלא על היכולת לייצר שינוי ולעשות את הדבר הנכון.
דברים טובים, מתגמלים, נכונים, שמרגישים נכון ועושים נכון - יש לנו את היכולת ואת הכח לעשות שינוי, לייצר מגמה, ליצור תופעה. לייצר מציאות.
אנו קובעים את המציאות.
אם תאמינו שאתם יכולים לעשות עשרים עליות מתח, תוכלו לעשות זאת.
אם תאמינו שאתם יכולים להרגיש נפלא ולאכול נכון, תוכלו לעשות זאת.
וגם ברמה החברתית, הציבורית, הקהילתית: אם תאמינו שאפשר להשפיע על דעת הקהל ולזרוק לפח מיתוסים משומשים, נוכל לעשות זאת.
כל אחד מאיתנו יוצר מציאות, כל אחד מאיתנו משפיע על סביבתו.
תסתכלו קדימה, הביטו אל האופק.
בואו ניצור כאן מציאות טובה יותר לעצמנו ולילדים שלנו.
וכדאי להתחיל כבר היום.

שבת שלום
דעאל