אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מה אוכלים מחוץ לבית?

בשבוע שעבר פורסמה כתבת התחקיר של כולבוטק על תעשיית זיוף שמני הזית, ועד כמה אנו מקבלים שמנים גרועים ומסוכנים גם כשאנו חושבים שהזמנו מזון בריאות. הסלט הבריאותי בארומה, קפה קפה וגרג הסתבר ברוב המקרים ככל שמן אחר, אבל לא שמן זית. הזמנו זית וקיבלנו סויה. במקרה הטוב. מי שלא ראה, כדאי.


 זה מתחבר היטב למה שכתבתי כאן לאחר הסיור עם אורי צ'יזיק - קנו שמן זית מקומי עם פיקוח! וזה גם בא לי טוב עם שאלה ששלח לי הסטודנט אופיר:
"מה עושה סטודנט שבחלק מהימים נמצא שעות רבות מחוץ לבית וצריך להסתמך על אוכל מהבית או אכילה בחוץ (שאנו משתדלים להמעיט בה בגלל אי הוודאות שקיימת במה שתקבל במקומות זרים). אשמח אם תוכל לשפוך מעט אור בעניין ואם יש לך המלצות מנסיונך האישי."

אכן, אנו מוקפים בעולם המשופע באנשים שיעשו הכל כדי להרוויח כמה גרושים על הגב וגם על חשבון הבריאות שלנו. במעט מאוד תחומים בחיים אנו יכולים לסמוך על אחרים ולעתים לא נותר לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו ותושייתנו. אז להלן מספר כללים שיעזרו לנו לצלוח יום או ימים ארוכים מחוץ לבית, בהם אין לנו שליטה על מה מכינים ואיך.
  • תכננו. רוב האנשים יודעים מראש כיצד יראה יומם. האם הוא יהיה בבית, מחוץ לבית, אצל ההורים או בדרכים. סוף מעשה במחשבה תחילה ולכן כדאי לחשוב ולתכנן את סדר יומכם ואת המקומות בהם תאכלו (ומה תאכלו בהם) לפני שאתם יוצאים מהבית. אחרת אתם עלולים לגלות באמצע כביש 6 שאתם עומדים למות מרעב ואין לכם מה לאכול באופק (אל תבנו על מה שאולי תמצאו במזנוני דרכים. אולי תמצאו שם שמנת חמוצה). תבדקו מה יש באיזור שבו תהיו, היכן אפשר לאכול טוב או לקנות טוב, או שאולי כדאי להביא דברים מהבית. 
  • תארזו. אוכל שהבאתם אתכם יהיה כמעט תמיד משובח יותר מאוכל שאתם קונים במקום שאינכם מכירים. לכן אפשר בהחלט לארוז לעצמכם ארוחת צהרים לדרך. קנו לכם קופסאות איכותיות של Lock and Lock ובהם שימו כל טוב. קלאסי יהיה סלט עוף. את הרוטב שימו בשקית קטנה והניחו אותה בתוך הקופסה, כך לא יהפוך הסלט לסמרטוט עד הצהרים. אפשר לקחת בקופזאות כאלה שלל מנות קרות ורגישות כמו אבוקדו, בננה, ביצים וכל מה שבא לכם טוב, קל לקחת ורגיש לכל מכה קלה בכנף.
  • תשאלו. מצאתם מקום לשבת בו ולאכול, תתרגלו לשאול. גיליתי שחיוך פותר את רוב הבעיות ואם המלצר לא יודע הוא יגש לשאול. האם יש ברוטב סוכר? האם אפשר לקבל זאת ללא רוטב, האם אפשר לקבל רק שמן זית בצד (והודות לרפי גינת אפשר גם לשאול אם זה בוושאות שמן זית שנמזג כעת מהבקבוק) וכדומה. תשאלו מה שמו במרק או מה יש בקציצות. זה בסדר לשאול, אם אתם מוכנים להתמודד עם התשובות... 
  • תבחרו. תבחרו היכן לשבת ועל מה לדלג, ולעתים זה אומר שייקח לכם יותר זמן למצוא מקום שמתאים להעדפותיכם. ועם זאת גם במקומות קשים (נאמר, "מלך השניצל והחתולים") אפשר בקצת יצירתיות למצוא מה לאכול בלי לסכן את הבריאות יתר על המידה. אפשר לבקש "אולי תוכל להכין לי את חזה העוף על הפלאנצ'ה, ובלי הרוטב צ'ילי מתוק בבקשה", אפשר לבחור סלטים או תוספות שנראות לכם מתאימות להעדפות. 
  • תצומו. זה לא ישביע אתכם, אבל זו בהחלט אפשרות שאני נוקט בה לא אחת. אם אני יודע שיש לי פגישות במקומות שונים אני לעתים מעדיף לאכול ארוחת בוקר גדולה שתחזיק אותי באוויר עד ארבע או חמש אחר הצהרים, ואני צולח את היום בלי לאכול בחוץ. צום לסירוגין הוא בריא והוא יעיל מאוד לאיבוד משקל, ואף אחד לא מת מדילוג על ארוחה מדי פעם. 
  • תזרמו. אחרי כל האידאולוגיה והבריאות אנחנו גם אנושיים (לפחות אני מקווה להיות), ולכן אפשר גם לוותר לפעמים. אני לא ממליץ לכם לוותר כל יום ולאכול גרוע רק כי "זה לא מסתדר לי אחרת". אבל אם אתם יוצאים או נתקעים או מתארחים אצל מישהו שהכין במיוחד בשבילכם עוגת יומהולדת, קחו חתיכה ואל תעליבו לי את סבתא. 
בשורה התחתונה החיים שלנו מחוץ לבית אינם אקס-טריטוריאליים. הם חלק מהחיים שלנו וכמו כל חלק אחר, עלינו לנהל אותם ולא לתת בהם לשלוט בנו.
אז ספרו לנו מהם הדרכים שלכם לאכול בחוץ או להתמודד עם מבטים תהמים של מלצריות?
מה אתם אורזים לדרך ולמה אין לכם כח?

ואם בא לכם לשמוע עוד אפשר גם להרשם לניוזלטר, לעשות לייקים בפייסבוק או לפרוורד זאת בטוויטר (מילה הזויה, לפרוורד, לא?).


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 8 comments

8 הערות קוראים:

אני נוקט בשתי דרכים שונות, תלוי בזמן ובאדם שמולי.
אם אני מזהה שאין עם מי לדבר אז אני עושה פרצוף של סוכרתי ומתחיל לבדוק מה יש ברכיבים.
אם אני מבין שיש עם מי לדבר אז אני שואל לגבי מרכיבי המנה ופוצח בנאום על התזונה הנפלאה ומרכיביה...בדרך כלל סיום השיחה הוא בהפניה לבלוג זה או לאתר של עמרי בקרוספיט הרצליה...

אני בד"כ אורזת המון המון אוכל (יוצאת מהבית בשמונה בבוקר וחוזרת בשבע בערב). זה כולל ביצים קשות וירקות חתוכים לבוקר, איזושהי מנה בשרית וירקות חמים לצהריים (יש מיקרו באוניברסיטה), פרי או שניים ושבבי קוקוס או אגוזים אם אין לי לפינוק. הודות לקרוספיט אני יכולה לסחוב תיק כל כך כבד בלי לשבור את הגב...

גם אני מצטיידת אף פעם לא יוצאת בלי כלום, מכינה תמרים עם אגוזי מלך , תפוח קלמנטינה תפוז וירקות שלמים רחוצים ומנוגבים והיום שלי אנרגטי ושבע כמובן מים -בקבוק מים וכשבא לי להתפנק אני מבקשת כוס מיץ גזר ענק ברפטריות שמציעות לא תאמינו כמה זה סותם נסו ותהנו!

תודה על הפוסט דעאל. מצאתי את עצמי לא מעט מול מלצריות, וגיליתי שהשיטה הכי טובה ומצחיקה היא פשוט לתת למלצרית את ההרגשה שחיי בידיה.."אני רגישה לסוכר, אני רגישה לקמח, וכו" ואני פשוט מסבירה לך שאסור לי ושאני ממש מודה לה על העזרה..היא כמובן מרגישה טוב על היכולת לעזור וככה אני תמיד מקבלת פירוט מלא.
דבר נוסף, לפני שקוראים למלצרית, כדאי לבחור שתיים שלוש מנות שנראות לכם ולבקש ממנה לברר על כולן ביחד באותה הנשימה.

לגבי האוכל, מאז שאני אוכלת אכילה קדמונית אני משקיעה מחשבה וכוונהואני מתכננת יום לפני את היציאה שלי מהבית..(אם אני חוזרת מאוחר וכו) וגם שנסעתי לחופשה באילת של כמה ימים, התארגנתי בהתאם- שוב לא מחוסר ספונטאניות אלא מתוך כוונה והנאה וכבוד לדרך שלי..
לגבי שמן הזית..עצוב אך כבר השלמתי עם העובדה שלא משנה כמה אני אקפיד, אני תמיד אכניס משהו לגוף שלי שלא יהיה בתוצרת הגבוה ביותר..אין מה לעשות, אנו חיים בעולם לא סטרילי ואני לא משלה את עצמי..אני כן שומרת על הגוף שלי ביום יום על מנת שיהיה לו מספיק כוח להתמודד עם הרעלים אשר שלא בשליטתי נכנסים..:)
תודה על הטיפים, כמו תמיד מצויינים.

אני צמה כל יום צום לסירוגין, אך תמיד יהיה לי פרי בתיק או אגוזים, למקרה והצום לא מסתדר לי.
בנוסף אני מחליטה על יום אחד מרוכז בשבוע בו אני מבשלת כמות גדולה שמספיקה לי לכמה ימים וכך אני יכולה לארוז ולאכול בחוץ. זה אולי פחות טרי אבל זו סטייה קלה מבחינתי.


הדבר האחרון הוא- בעיקר להנות מהדרך הקדמונית על צורותיה ולעשות הכל מתוך שמחה ולא מתוך מחוייבות כבדה שתעיק על היום יום.

גם אני סטודנט ואני פשוט (או אולי לא כל כך פשוט) מכין לעצמי אוכל לכל יום ולוקח בקופסאות.

חזה עוף/כבד/תבשיל בקר/כרעיים/ביצים קשות/בטטה מבושלת/כרובית... ותמיד גם סלט כלשהו בקופסא נוספת. אני לא אוכל בוקר אלא רק צהרים וערב והימים שלי הם לרב מ-8 עד 16:00 17:00. מה שאני לוקח מחזיק אותי יפה עד ארוחת ערב בבית (להוציא מהמקפיא כבר בבוקר).
אני משתדל שמנת הבשר תהיה לפחות 250 גרם או 300 גרם לצהרים, גיליתי שפחות מזה לא מרגיש מספק. וכמובן סלט "גדול" (כמה שנכנס בקופסא שלי).

אכן, סוגייה חשובה מאין כמוה.

זה מה שאנחנו עושים, אם לא תכננו להישאר מחוץ לבית והרעב מציק ולא התכוננו מראש (שזה מה שקורה כמעט תמיד...):

אפשרות א' - מכולת: שמנת חמוצה/יוגורט בלי סוכר/גבנ"צ שמנה

אפשרות ב' - פיצוצייה: חופן שקדים/אגוזים

אפשרות ג' - סופרמרקט: עוף בגריל/בשרים קרים לא מעובדים

אפשרות ד' - מסעדות: כל מסעדת בשרים. אין שום בעייה לוותר על התוספות...

הערה חשובה: מקפידים להחזיק באוטו באופן קבוע כלי אוכל חד פעמיים ומגבונים - חיוני במיוחד אחרי שטורפים עוף שלם בגריל עם הידיים...

ואוסיף עוד אפשרות
ה-בתחנות דלק ילו-פירות או רצועות אגוז קוקוס
(בחנויות מנטה של דלק הקוקוס לא בנמצא)

בהחלט כיף לאכול מחוץ לבית מפעם לפעם קצת להשתחרר מהיום יום ! אבל יחד עם זאת צריכים להיות זהירים וללכת למקומות מוכרים. בדרך כלל לקוחות רבים הינו סימן של טריות ואיכות המוצרים !

פרסום תגובה