שאלות שלכם (נולדנו לרוץ, דלקתיות, כולסטרול, נעלי ריקוד, ומה לא)

חוקרים בריטים בקוטב בראשית המאה שעברה, אחרי שנתקעו שלושה חודשים בחורף הארקטי ושרדו על אכילת פינגווינים בלבד.
הבעיות שלהם היו קשות יותר.

הי חברים וחברות,
אני תמיד שמח לקבל מכם מכתבים, המלצות, קושיות, שאלות, בקשות לפוסטים בנושאים שונים, הפניות לחברים, פוסטים על הקיר שלנו בפייסבוק, וכל אלמנט של שיתוף וקהילתיות (ובהזדמנות זו אזכיר שכדאי גם להרשם ליוזלטר - כאן מצד שמאל. לוקח שניה). עם זאת, בהתבוננות על המיילים עליהם עניתי לאחרונה גיליתי שרוב תשובותי קצרות להחריד, מקוצר זמן ועבודה קשה, אבל עמכם הסליחה. תמשיכו לשאול, ואולי עוד אחדים מביניכם יכולים לענות טוב ממני לשאלות אחרים.
בשביל זה אנחנו כאן.
מכל מקום, הנה שלל מקוצרר מחלק מהמיילים שהחלפתי עמכם בשבועות האחרונים. תגובות והפניות יתקבלו בשמחה כמובן. שאלותיכם באדום ותשובותי בשחור.


רציתי לשאול איזה נעל ספורט מומלצת על מנת לשמור על הברכיים למי שרוקד אירובי כי המליצו לי על ''סוקוני'' שזה טוב הלכתי לקנות ,וממש יש לי כאבי רגליים מהם, כמובן שהפסקתי לנעול אותם בכלל ,הייתי שמחה לקבל הכוונה מה רצוי לנעול

בריקוד ונעלי ריקוד איני מבין. ככלל בחיים, כדאי נעל קלה מאוד, רחבה מלפנים ושטוחה, ובעיקר נעל חייבת להיות נוחה ביותר לא משנה המותג. זה צריך להרגיש בול. אם זה עומד בסטנדרטים האלה, כאבים יכולים להיות גם בגלל סיבות אחרות כמו דלקת ועוד. נראה שאין תשובה שמתאימה לכל אחד בעניין זה.

היי דעאל! אני קורא סמוי בבלוג שלך כבר כמה זמן. מעניין שם מאוד. בהזדמנות עוד יצא לי לכתוב מכתב ארוך יותר על למה דווקא כטבעוני אני מעריך מאוד את אנשי הפליאו... יצא לי למען האמת לקחת כמה עצות תזונתיות, שקשורות בעיקר להפחתה של פחמימות ולהתבססות קצת יותר משמעותית על שומן בתור מקור אנרגיה.

בכל אופן, אני יודע שאתה מתעניין בריצה יחפה/מינימליסטית ורציתי להזמין אותך למפגש של ריצה קצרה וידידותית שתהיה בת"א ב5.5.13, כחלק מהInternational Barefoot Running Day. המטרה של היום הזה היא בסופו של דבר לקרב עוד אנשים לריצה שהיא טבעית יותר לגוף שלנו וכמו שאני מאמין - גם בסופו של דבר טובה יותר לנו. אשמח אם תוכל לעזור לי לקדם את הארוע דרך טוויט או פוסט-קצרצר. אני בטוח שיש לך לא מעט קוראים שיתעניינו בזה. 

בכיף חביבי, בכיף. כולם מוזמנים.

הי מר קדמוני, אני קוראת בשקיקה את המיילים שאתה שולח. לא עושה קרוספיט (בת 63 +) וכבר לא אתחיל עכשיו, אבל מאמינה בהרבה מן הדברים שאתה מאמין, ואוהבת את הכתיבה ואת המתכונים שאתה שולח. גם את סיפורי הסלמון שלך אהבתי, רק נחרדתי קצת (יותר מקצת) מהנייר אלומניום שבא על התבנית והופ לתנור! כפי שהובא לידיעתי: נייר אלומיניום מגיר טיפות אלומיניום לתוך המזון כשהוא מתחמם וכך מזהם את האוכל. לכן, כשמכסים תבנית שנכנסת לתנור לאפיה מניחים קודם כל נייר אפיה, שאותו מכסים בנייר האלומיניום, וככה נמנעת דליפת המתכת הרעילה. אין בעיה לכסות באלומיניום מזון קר שנכנס למקרר. אני נוהגת כך כבר שנים רבות, ומקווה שבכך אני תורמת לבריאות בני המשפחה.

הי ותודה על המייל! האמת שאת צודקת בהחלט ובדרך כלל אני שם נייר אפייה מתחת לנייר הכסף, בטח שבאפיות ארוכות אבל ב 20 דקות דג זה נראה לי לא ממש קריטי, אבל אין שום סיבה לא להזהר יותר!

דעאל שלום, אני בת 35, רופאה במקצועי,  וניסיתי בעבר כל מיני שיטות תזונתיות (טבעונות,  קינגסטון, איורודה) אבל הרגשתי רעבה או חלשה ויש מספר קילוגרמים שאני מורידה ומעלה חזרה... כבר זמן מה אני מתעניינת בשיטה שלך ויש לי כמה שאלות:
א. הבעיה העיקרית שלי היא ארוחת בוקר, אני ממש מרגישה צורך בסוכר האם ניתן לאכול כמה פירות, תמרים עם אגוזים וכו'? ניסיתי לאכול חביתה עם סלט וכו' אבל אני מרגישה שהמוח זקוק לסוכר..
ב. האם אפשר לאכול גבינה 5% או שמומלץ להמנע? 
ג. אני חוששת לאכול הרבה בשר, האם זה לא מעלה כולסטרול/ יוצר עומס על הכליות  לאורך זמן. האם יש מחקרים ארוכי טווח לגבי השיטה ?

הי טל ותודה על המייל, הנה התייחסותי בקצרה:
א. את ניסית לשנות רק את ארוחת הבוקר או את כלל התזונה? הגוף יכול וצריך ללמוד להסתגל לעבוד תחת רמות סוכר נמוכות יותר ואחרי כמה שבועות רוב האנשים יכולים בקלות לדלג על ארוחת בוקר בלי בעיה (אני יודע גם מניסיון אישי, גם אישתי ובני ביתי ועוד). בקיצור, אפשר לאכול בבוקר עוד דברים רבים מעוטי סוכר ובכלל פחמימות בבוקר זה לא מוצלח. אם את מרגישה שאת חייבת, כמובן שתאכלי. אני מציע שתנסי דברים עתירי שומן במקום (למשל חביתה, יוגורט שמן או שמנת). קחי את זה בהדרגה יחד עם שינוי כולל.
ב. מותר הכל ותמיד. אישית אני ממליץ לא לאכול או לצמצם מוצרי חלב קלאסיים. זו גם יכולה להיות הזדמנות לניסוי עצמי האם את רגישה להם (את עלולה להיות מופתעת). אם זה בא לך טוב, אוקיי.
ג. המחקר ארוך הטווח ביותר שאני מכיר לגבי אכילת בשר נמשך כבר 2.5 מיליון שנים, ועד כה אנו עומדים בו יפה מאוד כמין אנושי. אין שום קשר בין אכילת שומן ובשר לבין הופעת סרטן או בין אכילת שומן רווי לתחלואה לבבית, זה הכל אגדות עם. כנ"ל לגבי עומס או נזק אפשרי לכליות. סורי אבל זה בולשיט. בלינקים לעיל ולהלן הבאתי כמה מחקרים ששווה לעיין בהם או מטה-אנליזות רציניות רק כדוגמא. מה שמשעשע לעתים הוא לקרוא לעתים את המסקנות. למשל כשמצאו של 75% מהאנשים הסובלים מהתקף לב יש כולסטרול נמוך מ100 (!!), המליצו להוריד את רמת הסף... בקיצור, אני מעודד אותך לקרוא עוד, לא להאמין לי ולא להאמין לשום דבר שקוראים בעיתון אלא להסתמך על כישורייך כרופאה וללכת למקור המחקרי עצמו ולראות אם הוא רציני או פופוליסטי. ואם כבר, כדאי לעיין בבקורת האקדמית על ההמלצות התזונתיות של "פירמידת הבריאות" המערבית. ובעיקר לא להבהל מקשקושים כמו המחקר האחרון שתפס כותרות על הקרניטין כגורם המחץ בסכנות הבשר, מחקר שכבר מועמד לתואר "המחקר הגרוע ביותר של השנה". הנה ארבע מאמרי בקורת (באנגלית) כלפניו וכדאי לעיין בהם: אחד, שניים, שלוש וארבע. אפשר עוד... לצערי, יש אולי רבע אחוז מהאנשים במדינה שקוראים את מאמרי הההתפכחות הללו אבל 99.99% רק יודעים ש"בשר אדום זה רע" למרות שזה מעולם לא הודגים או הוכח, לא בעבר ולא כעת, לא מחקרית ולא אבולוציונית.

שלום מר קדמוני. איך מגלים אם אני רגיש ללקטוז? אני לא מרגיש רגיש ללקטוז, אבל השאלה אם לא יתכן שאני כן גם בלי לדעת ושאכילת מוצרי חלב גורמת לפיכך נזק. 

הדרך הטובה ביותר היא לנסות. נסה להמנע שבועיים-חודש ולראות אם אתה מרגיש אחרת. אם אין שינוי ואתה מרגיש נפלא כך או אחרת, לא נראה לי סיבה מיוחדת לדאגה.

הי מר קדמוני, ...לפני כמה חודשים העלתי במשקל (57-8 ק"ג). אני כבר חודשיים שומרת בקפדנות על "כללי" הפליאו. הרגשתי תחילה ירידה קלה מאוד במשקל. בימים האחרונים אני מרגישה שהעלתי במשקל. אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה שאני מתעסקת בנושא האכילה כל הזמן... הפליאו עושה לי טוב מבחינת הרגשה - אבל כל זה לא שווה אם אני מרגישה שאני משמינה. סבלתי הרבה מההיפוגלוקמיה ואני בהחלט מעריצה של הפליאו.
קראתי הרבה מאמרים שלך ובעיקר על המלצותיך למי שרוצה לרדת במשקל. צמצמתי "נשנושי" פליאו והפסקתי לאכול בבוקר (די בקלות האמת). מה עוד אפשר לעשות?...אני באמת כבר עייפה ומותשת מהמלחמה היומיומית הזאת. מצחיק איך ש3 ק"ג מצליחים להוציא אותי משלוותי. מה שיותר מטריד זה שעדיין עם הפליאו אני העלתי במשקל...אולי המטבוליזם שלי נדפק לגמרי, לאור ההאיבקות , מאז ומתמיד, במשקל ? אולי אני צריכה לקחת יותר את הזמן? 

הי, בלי לדעת יותר מדי זה נשמע לי שהורדת קצת פחמימות אבל הוספת המון שומנים "כי צריך". זה לא תמיד עובד ככה. אני לא חושב שצריך לצמצם מאוד מאוד את הפחמימות אלא לרמה שתאפשר יכולת לצום בלי בעיות ותחושה יציבה ללא רעב במשך היום (אבל כמובן שבהחלט לצמצם את כל הפחמימות ממקורות רעים כמו דגנים וסוכרים). מאידך, שומנים זה מצוין, ובעיקר שומנים טובים, אבל לא צריך לצרוך אותם כל הזמן ובכל מחיר. אם חלב לא עושה לך רגישות, את יכולה לשתות קפה עם מעט חלב (אלא אם כן את מתכוונת לקפה הפוך). שורה תחתונה: תאכלי לשובע, ושתרגישי בנוחות אבל לא בהכרח תעמיסי אינסוף שומן על כל מזון. יש הרבה מקום לניסוי אישי ומציאת המקום הנוח. נראה לי שאת לא מאוד רחוקה משם, ונשמע שאת מתעמלת נפלא ואוכלת אוכל אמיתי ובריא! רע זה לא יכול להיות בהצלחה

קראתי עכשיו את Born to Run. קראת? מומלץ בחום. אם קראת אשמח לאינפוט שלך לגבי הרצינות של החלק שטען שכציידים-לקטים נולדנו לרוץ אולטרה מרתונים (או משהו דומה). גם העובדה שטבעונים יכולים להיות אלופי אולטרה היא מעניינת בהקשר הקדמוני, נכון? (אפשר אני מניח להיות צמחוני וסוג של קדמוני, אבל טבעוני זה כבר די קשה לא?) 

הי אופיר, אני מכיר את "נולדנו לרוץ". נושא של persistence running הוא קיים כמובן וגם נכון (ויש סרט נחמד תיעודי על זה ביוטיוב. כדאי לראות), אבל וזה אבל גדול, זה לא מסביר 90% מהעניין. יש מעט מקומות בהם זה היה אפשרי (בעיקר במקומות חמים מאוד) כי דרוש טמפרטורה גבוהה  וקיצונית על מנת להתיש את החיות. מה גם שצייד בשיטה זו אינו בדיוק ריצה אלא גישוש. החיה רצה מהרכמחמישה או עשרה קילמוטרים והציידים ספק הולכים ספק רצים על עקבותיה. אלו גששים עם סבולת מדהימה אבל הם לא רצי מרתון. ממש לא. זה גם לא שיטת הצייד בכל מקום - למשל זה לא רלוונטי באיים, במקומות צפופי צמחייה והרריים ועוד. זה נחמד וזה בסדר וזה חלק מה(פרה)היסטוריה שלנו אבל זה רק אומר שיש אנשים שיותר מותאמים לריצות ארוכות ויש כאלה שפחות. להניח שכולנו מרתוניסטים זה פשוט עוות. ועדיין, כשאני רץ, אני רץ יחף (כלומר עם נעליים מינימליסטיות).


אני כבר קצת יותר מחודשיים אוכלת לפי הפליאו (עיגולי פינות קטנים בפסח - מעבר לזה 90% ומעלה פליאו) 
אני בת 30... ומתחילת השינוי אני כן רואה שינוי במראה הכללי - עור זוהר יותר, שיער נושא פחות אבל לא ממש שינוי שמתבטא בגוף (ואני משתדלת להוריד פחמימות למינימום). ועכשיו לשאלה: 
אני מתכננת הריון, בכל אחד מההריונות הקודמים שלי עליתי 25 קג למרות ששמרתי על תזונה מאוזנת... הגורם לעלייה במשקל הוא הפסקה של ספורט אינטנסיבי (ספינינג, ריצה, חדר כושר). כיום אני רצה 3 פעמים בשבוע + 2 אימוני משקולות בחדר כושר (משקל חופשי). השאלה היא אם יש תכנית אימונים כלשהיא שיכולה ״להכניס אותי לכושר״ וכזאת שאפשר לשמור עליה גם לאחר מכן בהריון... שוב, המטרה היא השלת עודפי משקל ועיצוב...

הי מיכל וברוכה הבאה לקהילה. אני שמח לשמוע שההרגשה שלך השתפרה, אבל לא הבנתי מה בדיוק הבעיה - האם העובדה שאת עדיין לא יורדת במשקל? (מניסיון שלי: לנשים רגישות יותר מגברים לשומנים בעוד שלגברים מספיק להוריד קצת פחמימות והם יורדים 'חת שתיים במשקל). נשמע לי שאת מאוד מאוד ספורטיבית אז לגבי ההריונות, למה את מפסיקה בהן פעילות ספורטיבית? למיטב ידיעתי והמציאות ההיסטורית הפשוטה אין שום בעיה לעשות ספורט, גם מאומץ, בזמן הריון. אל תשתגעי ואל תרימי משקולות אבל אימוני ריצה, אימוני משקל גוף (כמו מתח, סקוואים וכדומה) יהיו מתגמלים ומצויינים גם בזמן הריון. להשראה, ראי כאן. דעאל


בעוד חודש אני משתחרר מהצבא... כיום אני מתאמן 5 פעמים בשבוע באיגרוף ובקרוספיט... סיפרו לי על דיאטת הפליאו... התעניינתי... קראתי... למדתי! התחשק לי לנסות אבל יושב לי פחד ממש גדול שזה לא יעזור לי להרזות, ועוד יותר גרוע - שאני אשמין במקום! בבקשה תעזור לי בעניין ותסביר לי (תשכנע אותי קצת) איך הפליאו יעזור לי להרזות. מה אני צריך לעשות ואיך לעשות כדי שאני לא רק אהיה יותר בריא אלה מצד אחד ארזה ומצד שני אמשיך להתאמן, להתחזק ולהיות יותר בריא.  כי הגישה זאת מעניינת והייתי רוצה לנסות, פשוט הפחד הזה שאני אשמין מונע ממני להתחיל ולנסות...

הי יאן, לא ברור לי למה בדיוק אתה מצפה. אני כותב כבר שנים ארוכות על הנושא מכל זוית אפשרית, ויש קהילה גדולה בפייסבוק גם. יש מליונים בעולם שנוקטים בגישה הזו וכולם מרוצים. אם יש לך שאלות ספציפיות אשמח לענות.
לא, שומן לא ישמין אותך, ואם אתה חושש, אל תשתגע איתו. תתחיל בהפסקה מוחלטת של סוכרים ודגנים ושמנים העשויים מזרעים ומשם כבר תרגיש טוב יותר ויהיה קל. בהצלחה

אני עוקב אחר הבלוג שלך כבר כמה זמן בהערכה רבה כאחד שעושה פליאו וקרוספיט.
נתקלתי לפני כמה ימים בסרטון מעניין שמעלה כמה שאלות על הפליאו ורציתי לדעת מה אתה חושב עליו.

תודה. מדובר בעיקר אוסף חרטוטים במסווה מדעי או בטענות שאינן סותרות את גישתנו. מיקי כתב יפה בקורת ששווה לקרוא.


על אילו סוגי דגים אתה ממליץ? כלומר חוץ מסלמון (שיקר בטירוף) וסרדינים (שבאים רק משומרים)?

הי נטע, מי אמר לך שאין סרדינים טריים? יש ויש, וגם מיובאים קפואים (שלמים, ללא עיבוד) מספרד וזולים מאוד (גג 20 שח לקילו). יש גם פורלים מצויינים. אח"כ כל דגי הים יהיו טובים ופחותים מהם בהרבה יהיו דגי בריכות. דגים קפואים איני קונה כלל - הם ברובם מעובדים מאוד.


שלום דעאל, האם בצום של 24 שעות  של אחת לשבוע לצורך זירוז ירידה במשקל, כפי שהמלצת מספר פעמים בבלוגך? מותר בסיום הצום לאכול הרבה יותר, כמעט בשאיפה להשלים את מכסת הקלורית היומית או שזה יהרוס את רוב האפקט של הצום? הבנתי שהדילוג על הארוחה מעודד את הגוף להשתמש בשומן וכולי. השאלה היא אם הפחתת הקלוריות המשתמעת מכך קריטית אף היא לתהליך זה, או שמא היא זניחה, ואני יכולה בכיף להוסיף קלוריות לארוחה הלילית. תודה

לצום אפקט בריאותי כשלעצמו גם לירידה במשקל כמו שאמרת. תאכלי את ארוחת סוף היום לתיאבון ולשובע אבל אל תאביסי את עצמך. גם אם זה יותר מארוחה רגילה כנראה זה לא יהיה כמו יום אכילה. בהצלחה


שלום דעאל, אני קצת חדשה בתחום - קצת יותר מחודשיים אבל כבר מאוהבת ומנסה לסחוף את מי שרק אפשר כי עם תוצאות אי אפשר להתווכח :-) במסגרת הדיונים המשפחתיים הצלחתי ״להדליק״ את חמתי על העניין רק שהיא ובעלה (65+) חולי סכרת. השאלה היא האם יש לך המלצות לתזונה מומלצת להם במסגרת הפליאו - או מאמרים (בעברית) שינפצו את החשש שלה מאכילת מוצרים בעלי אחוזי שומן גבוהים שלטענתה לא טובים לחולי סכרת... 

תודה. אני מניח שאת מתכוונת לסוכרת סוג 1, ולא לסוג 2. סוג 2 היא המחלה הנפוצה בעולם וודאי שתזונה קדמונית תעזור, בהפחתת רמת האינסולין ובשיפור הרגישות אליו. לגבי סוג 1, גם אני כתבתי, אבל מידע מרוכז לסוכרתיים תמצאי את אסף פלדמן, חולה סוכרת 1 בעצמו ב"בלוג דל פחמימות" ובמידע של ד"ר ברנשטיין בתחום.


יאללה, מספיק להיום.
שבת שלום, ותהיו לי בריאים,
דעאל

שאלות שלכם (נולדנו לרוץ, דלקתיות, כולסטרול, נעלי ריקוד, ומה לא)

By מר קדמוני with 15 comments