אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

דיכאון ומזון

הנה עוד שאלה שקבלתי לא מזמן במייל (ואני, בהזדמנות זו, מעודד גם אתכם לשלוח לי שאלות דרך ההערות או אלי למייל):
"אשתי מסרה לי מ"מקורות יודעי דבר" אצלה בעבודה (שם קוד ל"ד'בות") טוענים שהעדר פחמימות גורם לדיכאון. חוות דעתך מתבקשת".

אכן, שאלה טובה העולה כמעט כל פעם שאני מדבר עם מישהו על תזונה בריאה. מה הסיפור של פחמימות ושל מצב רוח?, מה הקשר בין השניים, והאם תזונת primal, היינו המותאמת לאורח החיים הקדמון ולגנטיקה האנושית מסייעת או חלילה פוגעת במצב הרוח שלנו. אנחנו הרי רוצים לא רק להיות בריאים בגופנו אלא גם בנפשנו, וכל בר דעת יודע שהגוף והנפש מחוברים בעבותות ומשפיעים זה על זה.

הטענה המרכזית והמקובלת היא שפחמימות (ובעיקר העדרן) פוגעת במצב הרוח. טענה כזו מקבלת רוח גבית למשל מהמחקר הבא, שיצא לאור ממש לא מזמן, ובו בתקופת זמן של שנה אכן נראה ירידה קלה במצב הרוח בדיאטה שהגבילה לחלוטין את צריכת הפחמימות (ועדיין נשאר לגמרי ברמת הנורמה של מבוגרים בריאים). בואו ונקרא היטב מה היה שם. מדובר בדיאטה בה המשתתפים צרכו פחות מ20 גרם ליום פחמימות בחודשים הראשונים, ואח"כ "עלו" לרף של פחות מ 40 גרם ליום. אלו ערכים השקולים להעדר מוחלט של פחמימות (לא פירות, כמעט ללא ירקות וודאי שלא פחמימות של ממש). למשל, בתפוח עץ אחד, רגיל, ממוצע ואדום, יש 19.8 גרם פחמימות. כלומר, במחקר הזה השתמשוו בתזונת "אטקינס" שמטרתה היחידה היא ירידה במשקל ובשום אופן אינה תזונה מאוזנת או כזו שאנו נמליץ עליה. באורח החיים שאנו ממליצים עליו נצרוך כ 100 עד 150 גרם פחמימות ליום, ואם רוצים לרדת במשקל נצרוך כ 80 ג'. בכל מקרה זה פי ארבע מאשר במחקר הזה, שכפה על אנשים תזונה קיצונית ולא טבעית בעליל.
לעומת זאת, מחקר אחר לא מצא כל הבדלים ברמת מצב הרוח בין הדיאטות השונות, אבל מצא שלל יתרונות לדיאטה מעוטת הפחמימות ועשירת החלבונים/שומנים כמו ירידה בתחושת הרעב. השדה המחקרי עמוס לעייפה במחקרים אבל רגע נרחיב מעט על מה שמסתתר ביסוד מצב הרוח והקשר לתזונה. על מצב הרוח החיובי שלנו שולט הורמון קטן וממזרי שמיוצר במוח ושנקרא סרוטונין, יחד עם נורואדרנלין ודופמין. סרוטונין משתחרר כתוצאה ממזון וגם כתוצאה מכל מני פעילויות אחרות (למשל, אחרי פעילות גופנית עולה רמת הסרוטונין, ולכן אנשים מתמכרים לביצוע ספורט ולמעשה להרגשה הטובה הבאה לאחר מכן), ובעיקר, סרוטונים משתחרר כתגובה להמצאות של אינסולין בדם. ואינסולין, את זה אתם כבר יודעים, משתחרר כתוצאה מהמצאות סוכרים היינו, מפחמימות.
אז מה רע? לכאורה, אם נאכל הרבה לחם ונהיה מאוד שמחים!
אז זהו, שהדברים מורכבים יותר. אנחנו רוצים תזונה שתשמור על איזון בין כל המרכיבים שעוזרים לנו לשמור על מצב רוח טוב. התנודתיות ברמת האינסולין, כנגזרת מהרכב התזונה הפחממי, יוצרת תנודות מקבילות ברמת הסרוטונין ולכן יש שינויים במצב הרוח והגוף לא לומר לייצר בעצמו את הכמות הנדרשת. למעשה, התשוקה לפחמימות היא נגזרת ישירה של אכילתן, והדיכאון מונע לא אחת ע"י התשוקה לפחמימות ולמעשה השינויים הפיסיים הנוצרים בהעדרן. ישנו קשר מובהק וסיבתי בין דכאון לבין עמידות לאינסולין (הנגרם מצריכת יתר של פחמימות). מחקרים מעודכנים קובעים כי דיכאון קשור לרמת הדלקתיות הגוף (inflammation). הדלקתיות ניזונה ומתפתחת מצריכת סוכרים ופחמימות ומעודדת מחלות שונות בנוסף כמו התקפי לב וסרטן (וכבר כתבתי על זה), ובהעדרן היא פוחתת ונעלמת.

נו, גם בלי להכנס לויכוח מחקרי, ברור שאבותינו הקדמונים לא היו בדיכאון או שהאנושות לא היתה מתפתחת וממשיכה כל כך יפה. וברור גם שצריכת הפחמימות שלהם היתה נמוכה, נמוכה מאוד אפילו. אני יכול להעיד מגוף ראשון שתזונה ממנה נעדרים כל הדגנים, סוכרים ומאכלים עתירי פחמימות תורמת למצב הרוח, וכמוני גם מאות אלפי אחרים. כשאנו אוכלים מזונות טבעיים ובריאים, אנו מרגישים קלים, יעילים, אנרגטיים ויציבים (לא רעבים פתאום או מדוכאים פתאום). אנחנו פשוט ממשים טוב יותר את מערכות הגוף שלנו.

ומה דעתכם אתם?
האם אתם שבויים במעגל הקסמים של "לאכול מתוקים" כדי "להרגיש יותר טוב" רק כדי לגלות שאחרי כמה שעות צריך שוב "חיזוק" נוסף בצורת חטיף או שוקולד או פרוסה עבה?
האם אתם רוצים להחלץ מהדינמיקה הלא בריאה הזו?
נשמח לשמוע בתגובות על מחשבותיכם ושלחו את הלינק לחברים/חברות לשמוע מה דעתם גם.

והערה לסיום: אז לא כל הרופאים אומרים אותו דבר, אז מה. לא תמיד צריך לקחת את טענות הרופאים כתורה מסיני.




Share/Bookmark

By מר קדמוני with 14 comments

14 הערות קוראים:

דעאל- ממזר אתה...

מענין מאוד אבל אני מתחיל לחשוש שהעיסוק בתזונה ודוגמנות תרגילים גורמים לך ל"הזניח" את הכתיבה על קרוספיט. סתאאאאאאאאאאאם, תמשיך כך וכמו שאומרים אצלכם במגזר- יישר כוח.
להשתמע

קשים חיי הכותב: מה שלא כותבים, יש טענות. מצד שני, בשביל זה בדיוק אני כותב. כדי לעורר תגובות.
בכל מקרה, הערב עשיתי אימון ספרינטים של 2 דק' ריצה, דקה מנוחה, כפול 6. ואתמול אימון חזרות בודדות של power clean, אימון שהיה די חלש מבחינתי משום מה.

לא יודע, אני מניח שיש משהו די נכון בהשפעה שיש לפחמימות על מצב ברוח...(אני מדבר על עצמי כמובן)
יצא לי לעשות כבר מחזורי דיאטות כאלו ואחרות,
שמתי לב שאני הופך טיפה עצבני וחסר מנוחה ואפילו טיפה "קצר" ביחס לסובבים אותי....
כמובן שנכון לכמה הימים הראשונים של הדיאטה, לאחר תקופת התסגלות קצרה, אני חש הרבה יותר טוב...והמחסור בפחמימות אינו מורגש כלל.

בכל מקרה - לא מדובר על שום דבר מדעי אלא על תחושותי בלבד.

לדעתי אנשים שמחים כשהם אוכלים מתוקים ופחמימות כי זה טעים, ומתבאסים כשהם אוכלים ירקות ודברים משעממים כי אז צוחקים עליהם שהם חסרי טעם מדכאים, ואז נכנסים לדיכאון בעצמם :)

ישר מתחשק לי לרוץ לאכול איזה תמר:(
סובלת מדיכאון וחרדה (באים והולכים)ברור לי הקשר למתוק, לא יודעת איך להגמל. רק חושבת על זה וישר החחשק למתוק עולה

אהלן אנונימית
דיאטה לא בהכרח פותרת בעיות קליניות, אבל היא מסוגלת לצמצם את ההשפעה או התדירות שלהם. לעבור לתזונה קדמונית אומר לאכול טוב ולא להיות בהגבלה קלורית (כלומר, כן, לאכול "כמה שרוצים"), מה שכבר משפר את הסיכויים להיות במצב רוח טוב יותר. לאכול הרבה יותר שומנים טובים ולהפסיק לצרוך סוכרים ודגנים (ועדיין לקבל די פחמימות מירקות ומעט פירות), עשויה לעשות שינוי גדול מאוד בחוויה ובמצב הרוח. אולי שווה לנסות?

איזה כיף,תגובה כזו מהירה כבר עושה מצב רוח טוב:)
בטוח שווה לנסות רק קשה לוותר (ככה זה כשמכורים)
מוצרים מעובדים סוכרים פשוטים וגלוטן אני לא צורכת אבל פירות ואורז, תפו"א ובטטה, או! על אלו אני עדיין לא הצלחתי לוותר

אהבתי את המאמר גם אני לא אוכלת לחם וטוב לי ושמח לי מאוד מי שעושה פעילות גופנית חייב להיות שמח
בענין הלחם מה לעשות בשבת?אגב ראיתי את הפרסום בפייסבוק עם הקופת חולים כללית באמת הזוי הם מתחילים לפחד שפותחים לאנשים את העינים והמודעות ושיפסיקו ''להאכיל'' אותנו לוקשים (תרתי משמע)

מה יש לעשות בשבת? אם את בעניין, תעשי "המוציא" על קובית חלה, זה לא יהרוג אותך.

ואני רוצה לספר משהו אחר, אני כברה קרוב לשנה סובלת מחרדה כללית, חוויה לא נחמדה כלל וכלל. מאז שעברתי לפליאו (לפני שבועיים בערך) החרדה נעלמה כמעט לחלוטין והמקרים שכן יש התקף הוא חלש בהרבה וניתן לחלוף דרכו ולהמשיך הלאה. התחלתי בגלל שאהבתי את הרעיון של תזונה שלא מרעיבה אותי אבל אמשיך בגלל מה שזה עושה למצב הרוח שלי. זה ממש נס קטן מבחינתי.
אז לא דיכאון, שאגב לא מאוד נפוץ באכלוסייה, אלא חרדה כללית, שקרוב ל 15% מהאכלוסייה סובלים ממנה גם אם לא מאובחנים. חומר למחשבה :)

תודה אנונימית. נפלא לשמוע!!!

פרסום תגובה