נתחיל באזהרה: רוב מוחלט של הפירות היבשים מפוצצים בסוכר ובחומרים רעים אחרים (כמו גופרית שעושה את המשמשים כתומים. משמשים מיובשים אורגניים יהיו תמיד חומים, והרבה יותר טעימים).
מכיוון שהסובבים אותי שומעים לא אחת (under statement) את דעותי על נושא תזונה, והחשיבות של המנעות מדגנים, סוכרים, ושומנים צמחיים תעשייתים, אני נתקל לא אחת בתגובה הבאה:
"אוקיי, אולי יש בזה משהו, אבל בשום דבר לא צריך להגזים. בלי לחם ובלי קמח בכלל זו קיצוניות והתזונה הרי צריכה להיות מאוזנת. כל תפריט קיצוני הוא לא בריא, ולכן התזונה שאתה ממליץ עליה היא לא סבירה לאדם נורמלי". או בקיצור: "הגזמת. צריך איזון".
האמנם? האמנם איזון יושג ע"י שמירה על התזונה הנוכחית של מרבית העולם המערבי?
לי דווקא נראה שהאמירה הזו היא הדרך הקלה לאי-התמודדות. תמיד קל לומר "בואו נמצא את דרך האמצע, את שביל הזהב", לחפש את המקום בו נוכל לחיות בנוחות מבלי להדרש להחלטות לגבי מה בריא ומה לא בריא. נאכל "לחם בריא", הרבה סיבים ולא נאכל מרגרינה, והופס: הנה אנחנו בתזונה בריאה ומאוזנת. כך, ההכללה של המנעות מדגנים כמעשה קיצוני ולא מאוזן מכניסה מיד את כל אורח החיים הזה למשבצת של "אנשים מוזרים" שמרעיבים את עצמם לדעת או נוקטים בקיצוניות לא בריאה.
אז אני לא חושב כך. אני לא מאמין בלהרעיב את עצמך. אני לא מאמין בספירה אובססיבית של קלוריותץ אני מאמין שהתזונה שלנו אכן מוכרחה להיות מאוזנת ומתאימה לגוף האנושי. העובדה שגלוטן ועודף סוכרים מעלים את רמת האינסולין, יוצרים טריגלצריטים בכבד, מעודדים דלקתיות ושלעומת זאת העדרם מעודד אנרגיה, תחושה טובה ובריאות מעולה (מערכת חיסונים ועוד ועוד) - אלו הן עובדות מדעיות וחד משמעיות. אנחנו צריכים לצרוך הרבה מאוד שומן איכותי וטוב (שומן רווי ממקורות טבעיים כמו חמאב, בקר, קוקוס, אבוקדו וכדומה) ולא לגעת בשומן תעשייתי צמחי (סויה, תירס, חריע, חמניות וכו').
אכן עלינו למצוא את שביל הזהב אבל נדמה לי שלא נמצא אותו במאפיות אלא אצל הקצב ואצל הירקן.
מהו האיזון שלכם?
שלחו מחשבות בהערות
התמונה באדיבות NCinDC
4 הערות קוראים:
אני הולך בכיוון של ה 80 / 20, 80 אחוז מהזמן אני שומר באדיקות ו 20 אחוז אני מפר חלק מהכללים. מה שאומר שבערך 5 ארוחות שלי במהלך השבוע, יכללו בהגדרה של שבירת כללים. זה מתאים לי ואני מרגיש עם זה טוב ולטעמי זה דרך לשמור על שפיות.
אין שום בעיה בסטיות, כל עוד חוזרים לתלם בארוחה הבאה.
20/80 היא דרך טובה להתחיל ולסגל את הגוף (והנפש) לעובדה שאפשר בלי דגנים וסוכרים. ההמלצה ה"קלאסית" היא ארוחה אחת בשבוע שהיא כוללת דגנים, למי שממש בעניין. אני כבר מסתדר בלי.
ה"חטא" שלי הוא עוגיה קטנה אחת מדי יום ב 4. זה בערך 5 גרם פחמימות, אפשר לסבול.
ולעניין האימונים, שכחתי לספר שאמש עשיתי גרסה מקוצרת של אימון אתמול - עשיתי ארבעה סיבובים (במקום 7), עם 28 ק"ג (במקום 40) של 7 חזרות power snatch, ואז 7 snatch balance, ועוד 7 Overhead squat. הפחתתי כי הגוף עדיין כאב מהאתגר של נח שעשיתי ביום שישי.
אני עוקב אחר הבלוג שלך כבר חודשיים כשהתחלתי באימוני קרוספיט. הבלוג ללא ספק העשיר את ידיעותי בנושאים שונים :)
בקשר לנושא, אני לא מצליח לראות איך מישהו כמוני, בן 18 (מאלה שרעבים כל הזמן :) ) יכול לסגל לעצמו הרגלי תזונה שכאלה.
התזונה היומית שלי כוללות המון ירקות ופירות וארוחה בשרית גדולה אחת ביום שגם בה אני חייב תוספת פסטה\אורז כדי "לסתום " את הקיבה.. בשאר הארוחות המרכיב העיקרי הוא הלחם שאין לי מושג איזה תחליף יש לו בשביל מישהו כמוני.. במיוחד אחרי אימון שאני יכול לאכול סיר פסטה שלם :)
אהלן עידן וברוך הבא. גיל 18 הוא אכן תקופה בה הגוף גדל וצורך המון אנרגיה, מכל סוג. אני חושב שיש שוני מאוד גדול בין תזונה ארוכת הטווח והנכונה לכל אדם, לבין תקופות מסוימות במחזור החיים בהן אנו צורכים אחרת (כמו, למשל בינקות ועוד).
אין לי תשובה קלה ופשוטה בשבילך, אלא לומר שהמודעות היא בחצי הדרך להטמעה. אתה יכול לאכול הרבה יותר תבשילי ירקות, הרבה יותר אורז בר, להמעיט ככל שניתן בתפוחי אדמה, סוכרים ודגנים מעובדים (ובודאי שלהעיף מהמטבח את השמנים התעשייתיים). אבל, לצורך העניין אני מניח שתצטרך להשיג את שיתוף הפעולה של אמא.
אולי כדאי להכניס אותה לבלוג?
אחרי הכל, ללא בישול מתאים, יהיה לך קשה מאוד ולא אפשרי בעליל לאכול נכון ובריא יותר.
שורה תחתונה: תאכל יותר ירקות ופירות, תאכל יותר בשר, דגים ועופות, גם גבינות וחלב (אלא אם כן אתה רגיש ללקטוז), ותראה איך הגוף שלך מגיב לזה ואיך הביצועים הספורטיבים שלך משתפרים.
ספר לנו גם בהמשך על ההרגשה.
הוסף רשומת תגובה