אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

קצת מחשבות על צום

תשעה באב היום, וזו הזדמנות לדון קצרות בצומות.

לא בעניין הרוחני או המסורתי דווקא (זה כל אחד יעשה לפי מצוות ליבו ואורחות חייו), אלא לדון קצרות בהיבט הבריאותי והתפקודי של הצום.
צום הוא מצב טבעי אצל כמעט כל בעל חיים בטבע. מזון הוא משאב ומשאבים על פי רוב מצויים במחסור (שכן היכן שיש יותר משאבים, תהיה יותר תחרות עליהם), בוודאי שבתקופות ובזמנים שונים משאבים נמצאים בחוסר רב, ולכן רוב האורגניזמים סיגלו לעצמם מנגנונים של עמידות המערכות הביולוגיות גם במצב של חוסר מזון זמני. אצל בני אדם, למשל, דרוש חודש שלם של חוסר מוחלט במזון, לאדם ממוצע ששוקל 70 ק"ג עם 10% שומן (שזה נמוך חבר'ה, נמוך מאוד), כדי למות. חודש. על פי רוב במצב זה של הרעבה האדם מת מקריסה של הלב שכן לאחר רעב מתמשך רקמת השרירים (כולל שריר הלב) מתפרקת במטרה לספק אנרגיה לגוף. לא סימפטי.
אז קודם כל אנחנו מבינים שמרעב קצר לא מתים. השאלה היא האם צום בריא במשהו?
האמירה המקובלת בקרב תזונאים ודיאטנים למיניהם היא "תאכלו הרבה ארוחות קטנות במשך היום" וזאת במטרה לשמר רמת סוכר קבועה, ככל שניתן, בדם, ולכן, לכאורה, פחות לחוש רעב, פחות תנודתיות בכמות הסוכר ולכן גם פחות שומן שיצטבר. לכן גם ארוחת הבוקר היא "חשובה ביותר" ואוי לנו אם נחמיץ אותה. כך גדלתי אני.
אבל מה יקרה אם לא נאכל במשך היום, או שנעשה הפסקה של 12, 18 או 24 שעות בין הארוחות שלנו?
רמות הסוכר ירדו, נכון, ונרגיש רעב, נכון. אבל מתרחשים גם מספר מנגנונים סמויים במקביל. המוח, אותו איבר מפונק שמאותת לנו פסיכולוגית ופיסית שאנו רעבים, לומד שאנחנו מסתדרים ושנקבל את האוכל בסוף, אז אחרי כמה מעגלי צום שכאלה, הוא מפחית את עוצמת השדר ואנחנו מגלים שאנחנו יכולים לתפקד לא רע בכלל עד הצהרים גם אם לא אכלנו כלום בבוקר.
מעבר לכך, הרגישות לאינסולין, שהיא המפתח באורח חיים בריא, הופכת להיות יעילה הרבה יותר. אלו מנגנונים אבולוציוניים פשוטים והגיוניים כי נשמע סביר ביותר שרעב היתה תחושה מוכרת מאוד לאבותינו הציידים הלקטים ולכן הגוף למד לתפקד היטב תחת רעב. בצום לסירוגין יש תועלות אחרות ומפתיעות, כמו רקמות שמתחדשות רק תחת צום ואפילו למגר סרטן. השדה המחקרי עמוס ממצאים על תועלות הצום, הנה לקט.
צום לסירוגין מזרז מאוד ירידה במשקל (למי שבעניין), וכנראה מביא תועלת רבה לכלל המערכות הגופניות שלנו.
ולקינוח מצאתי ברשת ספר משנת 1900 שכתב בחור מוזר ושרירן על תועלת הצום והאימון לבריאות כללית. הבחור צם משך שבעה ימים מלאים ואת מסקנותיו תוכלו לקרוא כאן. ובתמונה הוא מרים משקולת של 100 lb לאחר שבוע מלא של צום.

האם אתם צמים לפעמים או מוותרים על ארוחות?
צום קל.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 20 comments

20 הערות קוראים:

אכן הצום הוא דבר נפלא,יש הרבה מחלות אוטואימיניות שהצום מרפא כגון דלקת פרקים והרשימה ארוכה.,והוא נותן מנוחה למע' העיכול..אך כל זה צריך לעשות כמובן ללא אימון ובהשגחה,ןלא על דעת כל אחד.,בנוסף למה שכתבת שהוא הרים משקולת בסוף הצום,אני יכול להגיד לך מניסיוני שגם אני אחרי צום הרגשתי כח,הסיבה לכך נעוצה בגל שהצום מעלה את הורמון הגדילה מה שמאפשר לי כח,לכן המרץ..
שאלתי אותך בעבר מהיכן לוקחים את כל התוכניות אימונים שאתם עושים?אשמח לקבל תשובה..

באיזה ערוץ אפשר לראות את המשחקים של הקרוס פיט?ובאיזה שעות זה?

משחקי קרוספיט כבר הסתיימו אבל אפשר לראות ארכיב מלא של כל מה ששודר כאן: http://live.crossfit.com
שווה לראות, בטח שאת שעות הצהרים ואחה"צ של יום המשחקים האחרון.
ואלעד, תכנית האימונים של קרוספיט מפורסמת ונכתבת ע"י www.crossfit.com. לגבי איך התכנית נבנית ואיך הלוגיקה שלה כבר כתבתי לא אחת. ממליץ לעיין בהיסטוריה (לפי תגיות). כמו כן פורסמו מספר מאמרים על זה בקורספיט ג'ורנל.
בפשטות: פונקציונליות עם מרכיב מיקרי, כאשר יש תבנית מחזורית של שילוב או משקולות, או אירובי, או תרגילי משקל גוף, כל פעם בדגש אחר ובקומבינציה אחרת (שלושתם, שניים מתוכם או רק מרכיב אחד).

אשמח אם תיתן לי קישור לתגית ששם כתוב האימון..והבנתי שהאימון נעשה יום אחר יום,אני אישית עשיתי את האימון בהרצליה וה CPK שלי למחרת הרקיע שחקים סתם בשביל לדעת המדד צריך להיות עד 200,ושלי היה 7000,הרבה מעל הנורמה,והכל אודות לאימון,אז גם איך להתאמן צריך לדעת ואל להגיע מעבר לסף,אחרת יש פה יותר נזק מתועלת,לכן שאלתי מי מרכיב את האימונים,במיוחד שזה נעשה יום אחר יום..נראה לי שהעומס על השלדוכמו שראית גם בדיקות הדם לא מעידות בחיוב על האימון (הוא גבוה),ואני אחד שמתאמן ,אז מה קורה לאנשים שאינם מאומנים..?

שלום אלעד.
איזה אימון עשית בהרצליה ולמה, לעזאזל, אתה בודק את ה- CPK שלך אחרי אימון?!
האימון בקרוספיט, לפי האתר הראשי, מתבצע במתכונת של 3-1, כלומר 3 ימי אימונים ואחריהם יום חופש וחוזר חלילה; אפשרות אחרת היא 5 ימי אימונים יומיים חופש.
מן הסתם, העצימות באימונים וסוג העבודה צריכים להשתנות מיום ליום כדי לא לגרום לפציעה או פגיעה אחרת בבריאות. בנוסף, יש מרכיב מרכזי שנקרא "התאמות": כל מתאמן צריך להתאים את העצימות של האימון בהתאם לרמתו, בין אם זה אומר פחות משקל, מרחק קצר יותר, פחות חזרות, תרגיל אחר וכד'. בשביל זה יש מדריך :).
מקווה שתמשיך לעשות קרוספיט.
אלון.

מסכים עם כל מילה של אלון.

האימונים בקרוספיט נעשים בצורה מאוד עצימה,זה מזכיר את מה שהיה בעבר NO PAIN NO GAIN.אך זה לא נכון להיום.ראו שדווקא להפך-שפעילות גופנית בינונית מאפשר לגוף לעמוד בפני זיהומים באופן יום יומי,התגובה נשמרת 12 שעות לאחר הפעילות,אך בפעילות עצימה התגובה הפוכה,ראה את כל הספורטאים ההשגים שמע' החיסון שלהם חלשה בגלל האינטסביות של האימונים ולכן הם חולים לעיתים קרובות,לכן המסקנה שלי שאם אתה רוצה לקרוע את הגוף ולהתיש את המערכת שזה לא מטרתי,אז למה לי לבצע את האימון ברמה כזאת של מאמץ..שלא נדבר על תרגילים מסויימים שכבר יצאו מהלקסיקון של האימון כמו אולר,100 כפיפות בטן וכו,יש המון עומס על החוליות במיוחד עם עושים זאת מהר,אז מה הטעם בכל ההספק הזה אם מוותרים על האיכות??

אלעד.
1. אף אחד לא מכריח אותך לעשות קרוספיט.
2. מה שאתה כותב פשוט לא נכון, לא מחקרית ולא אבולציונית. האדם נועד לפעול בפעילויות עצימות לפרקי זמן קצריםת. מערכת חיסונית חלשה קשורה לא לפעילות בעצימות גבוהה אלא לפעילות בנפח מאוד גבוה, וזה ממש לא אותו דבר.
3. אם אתה כ"כ בטוח שמאה כפיפות בטן יצאו מהלקסיקון, עיין הערה 1 לעיל.
4. אם תצליח להניח בצד את הדעות הקדומות ולנסות קרוספיט בעצמך, תוכל לכתוב לנו שוב בעוד שלושה חודשים איך הכושר שלך השתפר ואיך אתה מרגיש! בהצלחה.

אלעד: אתה יכול לתת דוגמאות ממשיות לספורטאי הישגים שחולים לעתים קרובות?
בנוסף, אי אפשר להשוות בין האימונים של מתאמן קרוספיט חובבני (או כל מתאמן חובבן אחר) לספורטאי מקצוען: הם מתאמנים בתכיפות גבוהה יותר ובמאמצים גדולים יותר, כך שהם יהיו חשופים יותר לפציעות.

אפשר לראות את הסגל האולימפי שלנו אריק זאבי וכו..שנפצעים לעיתים קרובות..וזה ידוע שספורטאי הישג חולים יותר.
לגבי הרעיון של האימון שיש אתר עולמי שמכתיב את הדברים זה נחמד,אני אחד שאוהב גיוונים,ואנסה את השיטה,לא את כל התרגילים כמו שציינתי מקודם,אך יש תרגילים בהחלט מאתגרים,וסך הכל יש עבודה על הרבה מריכיבי כושר כך שזה נשמע נחמד,ומגוון..דרך אגב אתם פועלים כל יום לפי הפרטוקול אימון של הקרוספיט העולמי?

נתת דוגמה אחת וכמובן שאי אפשר ללמוד מדוגמה בודדת, גם לא מ- 10 דוגמאות. גם יש הבדל בין "פציעה" לבין "מחלה" ובבקשה, אל תכתוב "ידוע", אלא הבא מחקרים :).
באופן אישי, אני מתאמן ב"קרוספיט הרצליה" ושם האימונים נבנים ע"י עומרי פלד, בעל המקום.

קראתי את כל התגובות ואני רק יכולה להוסיף ולומר היפה בקרוספיט שיש את האפשרות לעשות התאמות לכל ספורטאי ברמה החובבנית וברמה המקצועית. כל אחד מתקדם בקצב שלו. בהתחלה , נכון שאיכות התנועה אינה מושלמת אצל כולם אך עם הניסיון החוזר ותרגול התנועות שוב ושוב, איכות ויעילות התנועה משתפרת א. בעקבות הקואורדינציה הבין שרירית והתוך שרירית ב. ביכולת גיוס סיבי שרירי נוספים (עלייה בכוח בעקבות גירוי המערכת הנוירומסקולרית) ואלו הם עובדות בשטח ראיתי אנשים חסרי כל ניסיון באימוני כוח וכיום הם מרימים משקלים יפים מאד ובתנועה נכונה ויעילה. כך שיש צורך להשים את התיאוריה ומה מומלץ או לא מומלץ ומנגד יש את התוצאות בשטח.
בנוסף, אני מחזקת את אלון ולעניות דעתי אין תרגיל מומלץ או לא מומלץ , ובהתייחס לעומסים על חוליות ע.ש כל עוד כל תרגיל מבוצע ונבנה בהתייחס לאדם עצמו גם תרגילים שאינם מומלצים "כביכול" לפי הספרות מתאימים לגוף האדם מכיוון שהוא בנוי לבצע כל תנועה. גם אבות אבותינו הקדמונים שלא ידעו ולא קיבלו הכוונה מה מומלץ לגוף ומה לא, ביצעו כל תנועה ולא סבלו מהשלכות נגד, לא קרה להם כלום (אלא עם כן איזה ממוטה החליטה לדרוך עליהם).
בקרוספיט הרצליה יש מאמן נפלא - עמרי פלד שבהחלט יודע לתת התאמות לכל אחד , וזה פשוט עובד יופי.
בקשר לפציעות ספורט ידוע שיש הרבה גורמים סביבתיים שגורמים להן(לחץ נפשיים, תזונה לא נכונה, עייפות, מחסור בשינה, חוסר מוטיבציה ועוד) ואי אפשר להאשים בכך רק את האימון ועצימותו.

תודה שרי וברוכה הבאה לקהילת הקוראים המגיבים כאן!
אני מסכים בהחלט ומזדהה עם דברייך.

דעאל, תודה רבה על הידע שאתה נותן כאן, אני עם הרבה מאוד בעיות עיכול ואני חושבת שזה מה שיכול לעזור לי אבל לא ידעתי האם צום יכול להזיק לי .
טוב לדעת עכשיו שזה בסדר ובהחלט אנסה את זה.

מה ההבדל בין צום לבין דיאטה נמוכה מאוד בקלוריות?
כמו שאני מבינה דיאטה עם מעט מדי קלוריות לא מומלצת כי זה מכניס את הגוף לסטרס ויש עצירה בירידה במשקל
ואילו לגבי צום נאמר שזה מסייע בירידה במשקל
איך זה מסתדר, האם אין כאן סתירה?

הי אנונימית. צריכה של קלוריות נמוכות מאוד לאורך זמן של שבועות וחודשים מסוכנתת מאוד (במיוחד בעזרת עזרים כימיים כמו דיאטת "הורמון ההריון") מכיוון שהאברים בגוף צריכים את האנרגיה ובמצב של חוסר מתמשך תהיה פגיעה בהם.
לעומת זאת, צום לסירוגין או צום מוחלט אפילו של עד כמה ימים הוא בטוח לחלוטין, ויותר מזה, יש לכך תועלות בריאותיות רבות (כמו אוטופגיה ועוד).

אז בעצם ההבדל הוא אורך הזמן? שצום זה אפיזודה יחסית קצרה ודיאטה דלת קלוריות זה משך זמן ארוך? בכך ההבדל המהותי?

אני צמה לפחות פעם ביום. כך יוצא. נניח אוכלת ארוחת ערב ב19 ויום למחרת אוכלת בשעה 13, 14 . לעיתים יותר . בהתחלה זה קצת קשה אחרכ זה נהיה הרגל

ההבדל הוא בין צום לבין הרעבה. אנחנו לא רוצים להכנס למצב של הרעבה מתמשכת לגוף כי אז עלולה להיות פגיעה ברקמות ואברי פנים. צום לעומת זאת הוא מצוין ובריא וחלק טבעי ממחזור החיים שלנו.

לגבי סרטן, למשל, אוטופגיה היא חרב פיפיות. ידוע שבהיעדר תהליך אוטופגי מוצלח, נצברים נזקים לדנ"א שיכולים לעורר סרטן, ולכן אם נעודד תהליך זה, הוא עשוי להגן מפני המחלה. ועם זאת, כאשר כבר יש גידול, האוטופגיה תורמת לו, אומר אלעזר. "הגידול מתחלק בקצב מואץ. הוא רעב, והוא צריך כל מיני חומרים שלא זמינים לו. חלקם הוא משיג על ידי פירוק עצמי של רכיבים בתאים שלו. זה גורם לו נזק, אבל לא כזה שהוא אינו יכול לעמוד בו. בשלב מאוחר יותר הוא יוצר מערכת כלי דם חדשה שמספקת לו את מה שהוא צריך, ואז הוא כבר לא יהיה זקוק לאוטופגיה הזאת".

הוסף רשומת תגובה