אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מחשבות על המטבח האנגלי

הכרוז בשוק של קמדן, השבוע. מעניין מה הוא אוכל? האם הוא מסתפק במועט?

השבוע האחרון בלונדון עורר בי את הצורך לאכול כמו בנאדם (קדמון) והעלה בי הרהורים על טיבו של המטבח הבריטי לדורותיו ומה אפשר ללמוד ממנו.
גם בלי להיות שף מיומן, ברור לכל בר דעת שהמטבח האנגלי עומד בקצה האחר של הקשת הקולינרית מאשר המטבח הצרפתי. בעוד שהאחרון הוא משובב עין, מעוטר במנות, חומרים טריים וגוון עצום הרי שהמטבח הבריטי הוא נוקשה, יבשושי, מועט מצרכים וחדגוני. עם זאת, ישנם לא מעט דברים שאפשר ללמוד מהבריטים, או לפחות מהמטבח המסורתי שלהם, וכיצד תרבויות שכנות בעלות אופי שונה סגלו לעצמן הרגלי חיים כה שונים.
כשאומרים מטבח אנגלי בדרך כלל מדמיינים תבשיל שעועית אדומה קר, דג מטוגן, גבינת צ'דר קשה, מלפפון חמוץ ופאי מבשר בקר. לא משהו. (והערה כללית: שווה לקרוא את ה wiki על הנושא). כשמסתובבים בלונדון רואים שהאמת לא רחוקה מהדמיון. פיש אנד צ'יפס הוא עדיין מנה פופלרית, ומלפפונים חמוצים שולטים בכל מנת רחוב. המטבח האנגלי הושפע מהאופי הבריטי הנוקשה ומסגנון החיים שקידש עבודה קשה וגם השפעות מהמזרח ומהמערב, אבל בלי ספק נותר איתן ועמיד בפגעי הזמן וארוחת הבוקר האנגלית של היום דומה מאוד לארוחת הבוקר של גיבורי צ'ארלס דיקנס (לפחות לאלו שיכלו להרשות לעצמם אחת).אז הנה כמה רשמים על מה טוב ומה פחות מרשים במטבח האנגלי:

1. הסתפקות במגוון מועט. מגוון מצומצם של מזונות מפחית את התגמול החיובי שיש מאוכל, ולכן אנשים שרצים לאבד משקל טוב יעשו אם ינקטו באסטרטגיה של צמצום מגוון המאכלים לתקופת הירידה. זה מפחית את ההנאה ולכן את התגמול. הבריטים לא מחפשים הנאה אלא יעילות, וככזה, המזון שלהם נבנה להיות יעיל ומזין, לא מרתק או מהנה. זה מזכיר לי תקופה לפני 15 שנה, אז עבדתי בתעשייה האוירית. שם, על חזית חדר האוכל המרכזי, יש כרזה עצומה משנות השבעים: "ברוכים הבאים למרכז ההזנה הראשי". לא חדר אוכל, לא מסעדה אלא "מרכז הזנה". במיטב המסורת הקומוניסטית, העובדים צריכים להיות מוזנים כדי שיוכלו לתת תפוקה, ולא על מנת שיהנו, חלילה. כדי שתאמינו לי, מצאתי באינטרנט מודעת דרושים של התעשייה האוירית מאתמול (!) בה הם מחפשים "מנהל מתחם הזנה". קטעים. הבריטים תרגמו את זה לחיי היומיום.

2. אוכל משומר. הבריטים היו חלוצים ומובילים בתחום הימי (הידעתם שדווקא סמי עופר תרם את האגף החדש במוזיאון הימיה המלכותי אשר בגריניץ'?). מלחים וימאים נמצאים זמן ממושך ללא יבשה ודרוש להם אוכל זמין ועמיד. כך כנראה התפתחה מסורת של מזון כבוש ומשומר. חמוצים וירקות מוחמצים הם דוגמא קלאסית. הם גם מרכיב טוב וחשוב בדיאטה כי הם נותנים למערכת העיכול שלכם חיידקים ובקטריות שמסייעות לתהליך העיכול וזה טוב יותר וטבעי יותר מהפרסומות המעצבנות של אקטימל ("אני כבר מרגישה שהבטן שלי פחות נפוחה"). אוכל משומר כוון גם לגבינות קשות, מיושנות, בעלות אחוז שומן גבוה מאוד. צ'דר וגבינות סקוטיות אחרות הם פתרון טוב גם ללא קירור. כך גם בשר מומלח או מיובש. כך גם שעועית לבנה. מתחילים לראות את הדפוס?

3. אוכל פשוט ומהיר. תפוחי אדמה מבושלים, שעועית ברוטב עגבניות, בשר קר, תה, שמנת - כל אלו מהווים אבני יסוד במטבח הבריטי ומשותף להם הצורך המועט מאוד בהכנה והיכולת לצרוך אותם מהר ובלי הרבה עניין. אין מנות של שלוש שכבות, זיגוג, קרמים, הקפצה וכולי אלא פשוט ומהר, גם אם הטעם לא משהו. מהירות זה דווקא משהו שאנחנו, הישראלים, מתחברים אליו מאוד...
4. ארוחת בוקר. ג'נטלמן אנגלי ללא ארוחת בוקר אינו אנגלי אמיתי. אני אמנם לא אוכל ארוחות בוקר, אבל האנגלים מקדשים את המוסד הזה מאוד. עיקרה היא מזון מטוגן וכוללת על פי רוב ביצים מקושקשות, בייקון, טוסט עם חמאה, ואולי גם שעועית ברוטב אדום. מדובר בארוחה עתירת שומנים וחלבונים ומועטת יחסית בפחמימות, וכמעט ללא סוכר בכלל (את הריבה הם שומרים לשעת המנחה, עם "תה ערבית" בחלב). יחסית לאלטרנטיבות המודרניות של דגנים בחלב, פירות ביוגורט או טוסטים עם שוקולד, הבחירה הבריטית מתאימה למזג האויר הקר ולימים הארוכים של הפועל.


5. ארוז וקח. לבריטים מסורת ארוכה של פיקניקים ושל ארוחה מאורגנת בכל מקום. הם לא חוטפים משהו בעמידה אלא יעדיפו סט עם אלף חלקים מפורצן, סכו"ם כסף, ואם אפשר גם ציורים קטנים וכחולים של אוניות על הצלחת, אז עדיף. במיטב המסורת הזו הבריטים אלופים באוכל מאורגן, מסודר, חתוך לקוביות וארוז היטב. ביקור בכל סופרמרקט אנגלי יגלה לכם שהכל ארוז, גם הפירות, גם הירקות, גם הבשר. בדרך כלל בקופסאות, שיהיה נוח. אוכל מהיר הוא חלק מהמסורת, ואת המנות בפאב או במסעדות יגישו לכם בדרך כלל מהר מאוד, יחסית לשאר אירופה.
6. לא מפונקים. האנגלים אולי מאוד מנומסים, אבל הם לא עם מפונק. הם מוכנים לעשות דרך ארוכה מאוד עבור האמונה שלהם, והם מצפים מכל בריטי שיעשה עבור הממלכה מה שהוא יכול. מסורת המחקר הבריטית רצופה סיפורים שלא יאמנו על הנחישות של האומה הזו, ושבזכותה הגיעה האימפריה הבריטית לממדים לא נתפסים של שליטה סביב העולם. איך זה קשור לענייני האוכל? זה קשור. האנגלים יאכלו מה שצריך כדי לחיות ולא יחיו כדי לאכול. במוזיאון Natural History (אחד המבנים המרהיבים ביותר בלונדון לכל הדעות) ראיתי תערוכה על המשלחת האחרונה של סקוט לאנטרטיקה, לפני 100 שנים, בה הוא ניסה להגיע לקוטב הדרומי (והפסיד את המירוץ [ואת חייו] בשבועיים לבריטי אחר, אדמונסון, שעשה את מסעו ההוא תחת הדגל הנורווגי), מסופר גם על מה האנשים במשלחת אכלו באנטרטיקה. שנה ויותר הם גרו שם וניהלו שגרת מחנה להפליא. הנחישות האנגלית הביאה להם הישגים כבירים, גם אם זה אומר לאכול שנה בעיקר כבדים של פינגוונים וכלבי ים. (התמונה האמיתי והמדהימה הזו מלפני 100 שנה היא מהתערוכה על סקוט במוזיאון הטבע הבריטי. שווה)

7. בשר. האנגלי צריך את הבשר שלו. לא אכפת לו אם הוא בצורה של רצועות בייקון מטוגנות, בצורה של נקניקיות, בצורה של פשטידה (פשטידת יונים מישהו?), או בצורה של פודינג (!!!), אבל בשר, וגם חלקים פנימיים (בעיקר כליות) הם חלק מהותי מהמטבח האנגלי לדורותיו.

אז מה אמרנו?
שהבריטים הם אומה רצינית, נחושה, מסתפקת במועט ועם חוש טעם מנוון למדי, אבל עם הגיון קולינרי פנימי. הם לא מפחדים משומן, ולא אוכלים הרבה סוכרים. והם גם פשוט לא נהנים מהאוכל.
מסכימים? ספרו לנו!

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 20 comments

20 הערות קוראים:

זה אחד הפוסטים הכי מדכאים שלך יוחזרו קדרות הבשר והכבש לאלתר

ואני בעד להחזיר את פאי הכליות... :)

האמת, בעקבות הטיול שלי באנגליה הרושם שלי הוא שאפשר בהחלט להנות מהאוכל האנגלי. יש שם מודעות גבוהה מאוד לאכילה של תוצרת מקומית ובגידול טבעי, באיזור הכפריים רבים הפאבים המתגאים בכך שלא תמצא בהם כל מוצר ממרחק של יותר מעשרה מייל. מה יכול להיות רע במנות שמהותן הרבה בשר מקומי וטוב בגרייבי סמיך ושמנוני?

לא נראה לי שמישהו אשכרה אכל כבד של כלב-ים ושרד לספר על כך:

http://science.howstuffworks.com/environmental/life/zoology/mammals/eat-polar-bear-liver.htm

תודה אנונימי, אבל בתערוכה היה כתוב אחרת (צילמתי את הכיתוב אז אני מצטט להלן):
They used what Arctic food sources were available and often ate fish, fresh seal and penguin.
Breakfast would include porridge, bread and sometimes fried seal liver, followed by bread, cheese, jam and occasionally tinned meat for lunch.
(בקיצור, אכלו מה שיש, כולל דגים, כלבי ים ופינגווינים ולארוחת בוקר דייסה, לחם וכבד כלב ים מטוגן).
תאמין לי שזו היתה תערוכה רצינית, והכיתוב הנ"ל היה בצמוד לתמונות מתאימות וליומן מטבח מפורט שאפילו הוא הוצג לראווה...

אנונימי - שים לב להבדל בין כבד של **דב** קוטב לכבד של כלב ים.

בריטניה - המדינה הכי שמנה באירופה
הייתי שם וכבר בשדה התעופה מחכים לך רק שוטרים ושומרים שמנים.
רק.

נראה לי שפספסתי את הפוסט על הפאי כליות יש לך לינק לא מצאתי בחיפוש

דרך אגב מושיקו פתח מועדון קרוספיט בפרדס חנה
http://gripcf.blogspot.com/
נראה לי שכמעט כל כל קוראי הבלוג הקדמונים פתחו מועדון ,
זה מזכיר לי שאנדי וורהול הלך לעולמו אתמול, הוא הפיק את האלבום הראשון של ה Velvet Underground שבזמנו אמרו שמעט מאוד קנו אותו אבל כל מי שקנה הקים להקה.

מושיקו, הוספתי אותך למפת מועדוני הקרוספיט.
http://crossfitisrael.blogspot.com/p/blog-page_21.html
מתחיל להיות כאן מלא ומעולה. כל הארץ דגלים דגלים.
קובי, בקרוב אצלך?

יש כבר מועדון בירושלים למזלי אני מתאמן עם ג'וש אנחנו מחליפים ידע, אולי אני אפתח מקום אחרי שאעבור הסמכה אצל עידו פורטל, תנועה, התעמלות מכשירים, הרמת משקולות, ו MMA הם האהבה שלי.

אין שום דבר באיזור רחובות? )-:

לאנונימי יש בראשון אצל צבי פרידמן
http://www.mbsathletics.com/
ובתל-אביב
http://theboxtlv.blogspot.com/

הבשר באנגליה לפי מה שאתה אומר גדל במרעה פתוח,מה שאומר שרוב הבקר אוכל עשב(ולא תערובת תירס כמו בארץ)לכן כמות הבשר שם מכילה יותר אומגה 3 בגלל העשב שהחיה אוכלת,אך בארץ לצערי הפרות לא חיות במרעה פתוח ולא אוכלות עשב, והן אוכלות את התערובת תירס שמכיל אומגה 6 אז בסופו של דבר אנו מקבלים את זה בצלחת.
לא כך?

בפוסט הזה דווקא לא דיברתי על איכות הבשר באנגליה אלא על המגוון, עיתוי האכילה וסגנון החיים. לגבי הבשר בארץ, כתבתי על זה לא מעט בעבר, ובקצרה: אכן הבקר בארץ (וגם רוב רובו של הבקר בעולם המערבי), מבוסס על אכילת תירס. למרות זאת, אין כמעט הבדל ברמות האומגה 6 בין בשר grass fed לבין בשר תעשייתי רגיל. ההבדל העקרי הוא ברמות האומגה 3 שכמעט ולא קיימות בבשר תעשייתי שתזנתו מבוססת דגנים, וגם הטעם אעפס, לא באותה ליגה.
אז שורה תחתונה, אנחנו מקבלים בצלחת בשר פחות איכותי מאשר בשר אוכל עשב, אבל זו עדיין בחירה עדיפה על פני עוף (בו רמות האוגמה 6 גבוהות מאוד, ובנוסף הוא נוטה לקבל אנטיביוטיקה ועוד).

אשמח לראות מחקר אמיתי שיראה לי שבעוף יש יותר אומגה 6 מאשר בבקר

http://nutritiondata.self.com/

האתר הזה נחשב לאמין מאוד.
אתה מוזמן לבדוק בעצמך.

הוסף רשומת תגובה