אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

יום מנוחה ובקורת ספרות נוספת

יחידה נפרדת/ שולמית ואמיר גלבוע – הוצאת ידיעות אחרונות

יחידה נפרדת הוא ספר טיסה. כלומר, קריא, פשוט, סקסי, חותר לפאנץ' ליין ואמור להעסיק אותך כמה שעות בין שדה תעופה זה ואחר, כל זאת בלי לדרוש מאמץ אינטלקטואלי רב מדי. תכונות אלו של הספר מצביעות על כך כי אני, כאחד שטס לפחות פעם בחודש, יכול להחשיב את עצמי כמועמד ראוי לחוות בקורת.
"יחידה נפרדת" מתאר את סיפור יחסיהם של אם ובנה הבוגר, בני האלפיון העליון, שמוטלים לתוך סיטואציה בה עליהם לגור יחד למשך תקופה ארוכה, למרות שהנם שונאים זו את זה ומתקוטטים כחתולים. הבן, חתיך וכריזמטי, מספק בעלילותיו את מנת סקס המתחייבת מהז'אנר, והאם, עדינה ומסובכת, מספקת מנת פסיכולוגיה בגרוש (מלשינה לפסיכולוגית שלה: הוא לא אוהב אותי/ לא נטשתי אותו/ הייתי ילדה וכו'). האב המת מצידו (שבגין ירושתו כל העסק מתרחש) נותן את המסגרת ואת המניע הכספי. גם הטקסט ברמה טובה. עד כאן ציות מוחלט לכללים מהם רם אורן עושה מיליונים, אך מכאן ועד לקרוא לזה ספרות איכות עוד רחוקה הדרך.
אז ככה: הספר מתחיל טוב ומסקרן. הבן זרוק-דפוק בהולנד ומערכת היחסים מתחילה להתבהר מול האם. אבל, עם התקדמות העלילה מתפתחות גם בעיות הספר, ובראשן רמת העריכה. עריכה הנה מפתח לספר טוב. היא מחייבת את הכותב לקצר כשנדרש ולהאריך כשצריך. דומה כי עורכת הספר הזה נרדמה בשמירה. יש קטעים שלמים שפשוט לא מתחברים או סצינות שנחתכות בבת אחת ללא שום פשר ועוברות לתמונה אחרת, ככה סתם, בלי לאותת. מעבר לכך, הדמויות עצמן שטוחות כפלקט. למעט הבן והאם שזוכים לחשיפה מתמשכת, הרי ששאר הגיבורים נדונים להצגה רדודה, פונקציונאלית ולא ממש משכנעת. החלום הוא חלום העושר והבורגנות, המתח הוא בסוף מפתיע שאמור להחזיק את הספר כולו (במסורת סרטי הפאנץ' ליין כמו "החשוד המיידי"), אבל החלום לא תפס אותי וההפתעה נופחת ופוקעת כבלון או במקרה הטוב, כביצת קינדר.
ועוד קטע אחרון למחשבה. אמיר גלבוע הוא בנה של שולמית, סופרת ותיקה ומוערכת וזהו הספר הראשון שהם כותבים יחד. יש משהו מוזר בעובדה שהספר מדבר על מערכת יחסים פתולוגית בין אם לבנה ומשהו מוזר אף יותר בכך שהם מתגאים (כך התראיינו) בעלילות הסקס שכתבו יחד. אני הייתי קובר את עצמי six feet under לפני שהייתי מתייעץ עם אמא שלי בשאלות של ניסוח סצינות סקס. ואולי זה רק אני.
שורה תחתונה: אם הטיסה ממש ארוכה, וכבר ראיתם את הסרט שמקרינים, ונורא משעמם לכם, אז אפשר.

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

לצערי אני לא יכול לתרום הרבה בנושא הספרות כי אני לא מרבה לקרוא. למרות זאת הצלחתי לעבור על שני ספרים בזמן האחרון, לא בדיוק סיפורת אבל אני אתן את שני הסנט שלי.
הראשון הוא החיים או הכסף מאת: ג'ו דומינגז, ויקי רובין. אני מוסיף תיאור שלו מהרשת מהאתר טקסט ""החיים או הכסף 9 השלבים לשינוי היחס לכסף, השגת עצמאות כלכלית והגשמה עצמית" - זהוא שמו המלא של הספר. ספרים רבים עוסקים בכסף מהיבטים שונים: הם מלמדים אתכם איך לנהל את התקציב המשפחתי, איך להתעשר, איך לחסוך כסף ועוד. המכנה המשותף לכולם הוא שהם עוסקים בכסף במנותק מכל שאר מרכיבי החיים.

החיים או הכסף נוקט גישה אחרת לגמרי. הוא מאחד את כל החלקים המעשיים, הפסיכולוגיים והרוחניים של חייכם בתפיסת עולם הוליסטית שתחזיר אתכם לנקודת המוצא שממנה הכול מתחיל: שינוי היחס לכסף. " הספר הוא אכן כזה, מעין גישה שונה בכל הנוגע לניהול הכסף וההתייחסות אליו. אני לקחתי ממנו כעת את כל האספקט שמקום העבודה שלי לא מגדיר אותי באמת. מקום העבודה שלי הוא בעצם דרך להשיג כסף לבצע את העבודה האמיתית שלי שהיא להיות איש משפחה הורה ובעל תחביבים ואישיות מוגדרת. יש פה איזה שהוא דיון פילוסופי מסויים שקצרה היריעה, מלהכיל אותו כרגע.
הספר השני שחזרתי לקרוא אותו הוא מדריך להריון ולידה. החזרה אליו היא רענון לקראת לידת בתי הקטנה שהתאריך המשוער שלה הוא מחר. אני כבר מחכה בקוצר רוח, יש לנו כבר בן בן 3.5 ששמו איתמר וזו תוספת מבורכת לתא המשפחתי שלנו. בעקבות הלידה המתקרבת, נראה שאני אתחיל לפספס אימונים בעתיד הקרוב. בכל מקרה אשתדל מאוד לבקר בבלוג כמה שאפשר ולעקוב אחרי הכל.
במעמד זה אני רוצה לברך את דעאל על העבודה שהוא עושה ולהודות לו על ההשקעה. אחזור בקרוב ונשתמע עד אז.
לבסוף אני מוסיף עוד לינק להרצאה מעניינת בשם Jill Bolte Taylor: My stroke of insight .זוהי חוקרת מוח שזכתה בהזדמנות ה"נדירה" לחוות שבץ מוחי ממקור ראשון והחוויות שלה בעקבות האירוע.

1. תודה על הפרגון.
2. בתור אחד ש"לא יכול לתרום", אתה תורם הרבה מאוד! אחלה.
3. גם לי יש איתמר, כבר בן 8. איך שהזמן טס.
4. המדריך להריון ולידה זה ספר שהחזיר כל לירה שהשקענו בו, כי אשתי (בעיקר) קראה אותו 100 פעם לפחות, אז המחיר לעמוד יורד...
5. שיהיה ב-ה-צ-ל-ח-ה (מחר, או מתי שזה לא יהיה), ובמזל. כמו שנאמר: בנים, סימן לבנות...

פרסום תגובה