נגמר הפסח, עברה העצירות, נפרקו המזוודות, חוזרים ללחם, לעוגות ולביקורת הספרים. וגם לאימונים, למי שבעניינים.
הוצאת ידיעות אחרונות עשתה כל מאמץ לשוות לספר "סופו של מיסטר Y" נופך מיסתורי וחצי-עתיק. כריכתו אדומה-כתומה, אותיות גותיות בשחור וזהב מוטבעות בה, והחלק החזק ביותר: דפי הספר שחורים מבחוץ. אכן הברקה עיצובית והספר פשוט קורא לך "אנא, הרם אותי מהמדף, לא תצטער". הרמנו (כבד המנוול), וגם קראנו.
גיבורת הסיפור, דוקטורנטית תלושה לספרות החובבת מדע, פיסיקה וסקס מלוכלך, מגלה עניין בסופר עלום שם וביצירתו המפורסמת שלא נתגלתה מעולם והזוכה אף היא לשם "סופו של מיסטר Y". משמתגלגל הספר לידיה, עוברת היא שורה של מרדפים, חזיונות, תיאורים ארוכים עד אין קץ של ישויות פיזיקליות, כימיות ותיאולוגיות, עד שהכל (או הרוב) בא על מקומו בשלום. דומה כי הסופר חכח בדעתו איך להוציא תחת ידו רב מכר, ושלושה סיפורי הצלחה עמדו לנגד עיניו: (1) מטריקס, (2) ספרי מדע פופולרי ו(3) הסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'. קח מרכיבים משלושת יצירות אלו, אמר לעצמו, ערבב היטב בבלנדר ותקבל ספר פצצות. אמר, ועבר לעשייתו.
למרות היסודות המקוריים, הרי שתוצאת המרקחת היא די אומללה. הגיבורה טוחנת, או שמה יש לומר, חופרת ארוכות ביסודות ההומואופתיה, ביסודות הפיסיקה הקוונטית, בתיאוריות ספרותיות וכל אלו באריכות ובלמדנות עמוקה (למרות זאת הטקסט די קריא, בסגנון סיימון סינג), בין לבין היא נופלת לתוך עולם מקביל המתקיים כישות וירטואלית לצד עולמנו אנו, אליו אפשר להגיע וממנו אפשר לצאת רק לאנשים השולטים במרחב הזה (שימו לב: מטריקס, אבל לגמרי), ואז מגלה המספרת כי היא יכולה לשלוט בתודעתם של אלו שלמרחב הוירטואלי שלהם היא חודרת (ג'ון מלקוביץ' אחד לאחד). רק מה, בעוד ששלושת היסודות האלו החזיקו כל אחד יפה מאוד את עצמו, מרגע ששמו אותם בכפיפה אחת, בתוך מסגרת סיפור לא-הגיוני, לא-אמין ולא-ממש-עושה-את-זה, נשארנו עם ספר נפוח ומיותר שפלצנות היא שמו השני וover דרמטיות היא האמצעי היחיד שנותר לו כדי להחזיק את הראש של הקורא מעל למים. זה לא ספר מדע פופלרי. זה לא ספר פנטזיה. זה לא מדע בדיוני. זה לא רומן. זה סתם, גיבוב של "קטעים רבותי קטעים". סופו של מיסטר Y אינו מצדיק 426 עמודים ולא 88 שקלים.
הוצאת ידיעות אחרונות עשתה כל מאמץ לשוות לספר "סופו של מיסטר Y" נופך מיסתורי וחצי-עתיק. כריכתו אדומה-כתומה, אותיות גותיות בשחור וזהב מוטבעות בה, והחלק החזק ביותר: דפי הספר שחורים מבחוץ. אכן הברקה עיצובית והספר פשוט קורא לך "אנא, הרם אותי מהמדף, לא תצטער". הרמנו (כבד המנוול), וגם קראנו.
גיבורת הסיפור, דוקטורנטית תלושה לספרות החובבת מדע, פיסיקה וסקס מלוכלך, מגלה עניין בסופר עלום שם וביצירתו המפורסמת שלא נתגלתה מעולם והזוכה אף היא לשם "סופו של מיסטר Y". משמתגלגל הספר לידיה, עוברת היא שורה של מרדפים, חזיונות, תיאורים ארוכים עד אין קץ של ישויות פיזיקליות, כימיות ותיאולוגיות, עד שהכל (או הרוב) בא על מקומו בשלום. דומה כי הסופר חכח בדעתו איך להוציא תחת ידו רב מכר, ושלושה סיפורי הצלחה עמדו לנגד עיניו: (1) מטריקס, (2) ספרי מדע פופולרי ו(3) הסרט "להיות ג'ון מלקוביץ'. קח מרכיבים משלושת יצירות אלו, אמר לעצמו, ערבב היטב בבלנדר ותקבל ספר פצצות. אמר, ועבר לעשייתו.
למרות היסודות המקוריים, הרי שתוצאת המרקחת היא די אומללה. הגיבורה טוחנת, או שמה יש לומר, חופרת ארוכות ביסודות ההומואופתיה, ביסודות הפיסיקה הקוונטית, בתיאוריות ספרותיות וכל אלו באריכות ובלמדנות עמוקה (למרות זאת הטקסט די קריא, בסגנון סיימון סינג), בין לבין היא נופלת לתוך עולם מקביל המתקיים כישות וירטואלית לצד עולמנו אנו, אליו אפשר להגיע וממנו אפשר לצאת רק לאנשים השולטים במרחב הזה (שימו לב: מטריקס, אבל לגמרי), ואז מגלה המספרת כי היא יכולה לשלוט בתודעתם של אלו שלמרחב הוירטואלי שלהם היא חודרת (ג'ון מלקוביץ' אחד לאחד). רק מה, בעוד ששלושת היסודות האלו החזיקו כל אחד יפה מאוד את עצמו, מרגע ששמו אותם בכפיפה אחת, בתוך מסגרת סיפור לא-הגיוני, לא-אמין ולא-ממש-עושה-את-זה, נשארנו עם ספר נפוח ומיותר שפלצנות היא שמו השני וover דרמטיות היא האמצעי היחיד שנותר לו כדי להחזיק את הראש של הקורא מעל למים. זה לא ספר מדע פופלרי. זה לא ספר פנטזיה. זה לא מדע בדיוני. זה לא רומן. זה סתם, גיבוב של "קטעים רבותי קטעים". סופו של מיסטר Y אינו מצדיק 426 עמודים ולא 88 שקלים.
ולסיום - שמירה על כושר-על עלולה להיות לעתים מסוכנת, כמו שמתאר הקטע הבא מYnet שפורסם היום. פחד.
4 הערות קוראים:
בוקר טוב ושלום לכולם
אכן חג עמוס אירועים ואוכל עבר על כוחותינו. אצלנו בלילה בין שבת לראשון ב 20.4 נולדה בתי ה"קטנטונת" נעמה בשעה 1:45 לפנות בוקר במשקל של 3.910 ק"ג. את החג ביליתי בעיקר בהנפות עדינות שלה ושל בני הגדול.
שני ילדים בהחלט מוכיחים שאחד ועוד אחד הם לא שניים. כרגע אני בפסק זמן מהאימונים, בעיקר בגלל שעות השינה המקוטעות. אני מתעד לחזור במהלך השבוע הבא, כאשר נעמה תיכנס יותר לתלם של לישון בלילה ולא ביום.
פרט אליה, גם בטח נוספו עוד איזה כמה גרמים עלי מכל האוכל שהמשפחה שלחה אלינו : ).
מזל טוב, בנאדם!
ותתחדש על התמונה בפרופיל. נראה שצריך להרחיב את הכתפיים כי תיכף כבר שניים ירצו לשבת שם...
מזל טוב
מזל טוב!
אי מקווה שתשאר בסביבה, אני אוהב את התגובות שלך..
אגב, מצטער שנעלמתי בזמן האחרון.
אני פשוט לא יכול להתאמן וזה לא באשמתי. בזמן האחרון החלו לכאוב לי הכתף ופרק היד השמאלי. בינתיים הרופא אמר לי למרוח וולטרן להקלה, ולנוח (למרות שבכלל לא אימצתי את הפרק (הייתי באמצע שבוע וחצי של מנוחה בלי אימונים כלל)) עד הודעה חדשה. בינתיים, בדיקות.
משתדל לעבוד על הרגליים, הבטן והגב למרות שזה מוציא את כול המוטיבציה (וחוץ מזה, אני לא רוצה להשאר לא מאוזן מבחינת כוח בפלגי הגוף השונים).
מקווה שזה יעבור במהירות, אני מת לחזור להתאמן.
תהנו כולם, לילה טוב..
הוסף רשומת תגובה