אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

בסוף הסוכר הורג אותנו

המדע מיישר קו.

הנה מחקר חדש, שהתפרש על פני 14 שנים וסה"כ יותר מ 600 אלף שנות אדם (רק בסינגפור הם מספיק מסודרים לנהל כזה מחקר), ומראה כי הסיכוים לחטוף סרטן לבלב (לא סימפטי. פחות מ 5% סיכויי שרידות), עולים בצורה מובהקת בקרב אלו שצורכים 2 פחיות משקה קל (כמו קולה) בשבוע.
הנה הכתבה של ynet
והנה הטקסט המלא באנגלית, למשקיענים.
בואו נדייק. זה לא הקולה שהורגת, אלא זו הנטייה לצריכת מתוק. הסוכר. ברור שמי ששותה קולה (גם ספרייט נופל לקטגוריה הזו. גם פאנטה. גם פפסי. גם...), צורך הרבה סוכר. הסוכר, כבר אמרנו, מעלה את רמת הדלקתיות בגוף (גם ריצה כרונית, דרך אגב), ונראה שמשם הדרך לבית החולים, לא עלינו, מתקצרת. אז בואו פשוט נשאיר את הסוכר מחוץ לצלחת (ולכוס), נרגיש יותר טוב ונחיה יותר שנים בריאות ומאושרות.
וסבתי אומרת: "שלא תגידו שלא אמרתי לכם".

Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

דעאל, למען ההגינות הייתי מצפה שתתייחס למחקר אפידימיולוגי שתומך בדוגמה שלך באותה מידה שבו תתייחס למחקרים אפידימיולוגים שמצביעים על קשרים דומים בין שומן רווי למחלות לב, או בין צריכת בשר לסרטן, או בין כמות הפיראטים והתחממות גלובלית. זה לא שווה הרבה.

האמת מורן, שיש לך הרגל מגונה להעמיד אותי במקום. ומה לעשות שאתה צודק.
אז ככה. ספציפית למחקר הזה, לא עשיתי בו דוקטוקט, אבל הוא רציני. אני מקווה שכל אחד מבין שלא שתי פחיות הן הגורמות לסרטן אלא שיש כאן קשר ולאו דווקא סיבתיות (ובכלל מחקרי סטטיסטיקה לא מוכיחים הסברים אלא מוצאים מתאמים).
צריכת פחיות מעידה על פרופיל תזונתי מסוים, שעשוי מאוד להיות הגורם המסרטן (יכול להיות שבמקרה כל החולים גם עבדו בכור גרעיני, אבל אין אחד כזה בסינגפור). ממקורות אחרים אנחנו יודעים שלפרופיל התזונתי יש משמעות רבה בקביעת איכות החיים והבריאות, שדלקתיות מעודדת סרטן, ושסוכר מעודד דלקתיות. אחד ועוד אחד.
נכון שיש גם כאלה שחושבים אחרת, מהם גם אנשים רציניים או רציניים לכאורה, אבל אני לא מהאו"ם, ואין לי כוונה או רצון לייצג כל דעה באותה המידה.
מכל מקום, אני אנסה לקחת את ההערה שלך בשתי ידיים ולהביא כמה מהוויכוחים היותר עדכניים בנושא - מפי מומחים.
אני גם חושב שבסופו של יום, בעידן המודרני, בו האינפורמציה נוגעת בקצות אצבעותיך, חובה על כל אדם להיות אדון לבחירות שלו. עברו הימים שאנו מקבלים את דעתו של הרופא כתורה מסיני. אנחנו שואלים, בודקים, שואלים חוות דעת שניה, פונים לרב פירר - בקיצור - הממסד הרפואי הוא רק ממסד ועלינו לבחון אותו ואת המלצותיו בשבע עיניים.
אז בקיצור, מסכים שצריך התייחסות יותר רחבה.
 

הביקורת שלי היתה כלפי החשיבות והערך שהצמדת למחקר אפידימיולוגי בלי להתייחס לכשל הבסיסי של כל מחקר מהסוג הזה. המחקרים האלה רק מראים על קשרים, אסוציאציות וקורלציות. אין ביכולתם להראות סיבתיות. הם נועדו כדי למצוא קשרים שמהם אפשר לפתח תיאוריות ולבחון אותן באמצעות מחקרים מבוקרים. צריכת הפחיות יכולה להעיד על פרופיל תזונתי, אבל באותה מדיה היא יכולה להיות קשורה למרכיב שלישי שאינו בהכרח קשור לתזונה כמו עישון.
ההערה שלי לא היתה בנוגע לסוכר כאחד הגורמים למחלות שכל כך נפוצות בעולם המערבי. אני בהחלט מסכים עם זה. הבעיה שלי היא החשיבות שניתנה לראיה הספציפית הזאת.

‘Soft drink consumption in Singapore was associated with several other adverse health behaviours such as smoking and red meat intake, which we can’t accurately control for.’

הוסף רשומת תגובה