השף העירום, ג'יימי אוליבר, ילד הפלא מאססקס, שמאחוריו שנים של תוכניות בישול מצליחות, ספרי בישול במיליונים ומעריצות לרוב, זכה השנה (2010) בפרס TED. אלו 100,000 דולר שמחולקים כל שנה (בדרך כלל לאנשים עשירים ומפורסמים כמו ביל קלינטון, בונו ועוד כמה סלבריטי, שיוצאים בהצהרות על הצורך בעולם טוב יותר ותיכף מקבלים על זה פרס. קחו לדוגמא את אובמה ופרס נובל לשלום, אם כי זה ארגון אחר), בגדול, פרס TED מיועד לאנשים שיש להם חזון חברתי להפוך את העולם למקום טוב יותר. או לפחות כך הם מקווים.
במקום לזלזל (מה שבא טבעי לאור הכותרת הזו, אני מודה), אני מאוד ממליץ להקדיש 21 דקות ולראות את הנאום של ג'יימי בקבלת הפרס. לא ממש נאום אם כי מצגת, הופעה, והעברת חזון. לא נשחזר את כל מה שהוא אומר, אבל יש לו כמה קווים עיקריים והצעות לייעול המציאות התזונתית של החברה האמריקאית. אז הנה כמה נקודות שהוא מציין בהרצאה, ששווה לחשוב עליהן:
- 10% מתקציב הבריאות הכולל האמריקאי מוקדשים לטיפול בבבעיות הקשורות להשמנת יתר, וצופים שזה יגיע ל 20% תוך 10 שנים. הרבה כסף.
- לא לאוכל מעובד ותעשייתי וכן לאוכל מקומי וטבעי. האמריקאים שכחו שאפשר לבשל.
- שבסופרמרקטים יהיו אנשים שיעזרו לנו לקנות נכון (לא עולה הרבה כסף לסופרים, והצרכנים יכולים וצריכים לדרוש את זה).
- שבבתי הספר יבשלו ויקנו אוכל נכון ובריא.
- חינוך - שבבתי הספר ילמדו ילדים על תזונה וילמדו אותם לבשל לפחות עשרה מתכונים.
- שתאגידי המזון הגדולים יכניסו את לימוד התזונה לגרעין העסקי שלהם, כך שהמזון שהם מייצרים יהיה בריא יותר.
- שינוי נושא התוויות המטעות (ג'יימי נותן דוגמה מאכלים שהם "מופחתי שומן" בתווית, בעוד שלמעשה הם מפוצצים בסוכר, המזיק בהרבה. יפה).
זו יוזמה מבורכת ובעיקר המודעות שג'יימי יוצר בפרזנטציה מעולה, בסגנון דיבור מהיר, מלא רגש, ובמבטא בריטי נפלא (אבל לגבי התסרוקת, מישהו צריך לומר לו שהוא כבר לא בן 25). הרעיונות של ג'יימי בעיקר נשמעים טוב (בטח שבאנגלית), ובוודאי שזהו תהליך בכוון הנכון, אבל אני לא בטוח שזהו לב העניין. בארץ למשל, רוב המשפחות מבשלות והילדים ודאי שיודעים להבדיל בין סלק לבצל ובין עגבניה לתפוח אדמה (לא ייאמן, אבל לא כל הילדים יודעים זאת בחלק ממדינות ארה"ב). ובכל זאת, בארץ יש השמנה, הנובעת לאו דווקא מאי-צריכת ירקות ופירות או מזון טרי, אלא מאי-הבנה ומודעות ל"מחיר" הסוכרים והדגנים בהשמנה וליתרון הבריאותי של שומנים טובים וחלבונים. אני חושב שג'יימי ממוקד, אולי בצדק, ב"כיתה א'" (פשוטו כמשמעו, ראו בסרט), אך כיתה א' לבדה לא תשנה מציאות לאורך זמן.
מה דעתכם?
4 הערות קוראים:
פסוט מעולה, הרגליי התזונה שלי השתנו משמעותית וקרדיט לא קטן על זה מגיע לך.
ג'יימי אוליבר גאון אני אשלים בהזדמנות את כל הנאום כי הוא מצחיק ומציין נתונים ודברים מענינים.
חובה לראות את הסרטונים היום של הסנאצ' באלאנס.. וואו כמה כוח יש לאנשים.
אני חושב שאחד הדברים הקשים בקרוספיט הוא להסביר למישהו מה השיטה ומה הסגולות שלה, צריך לשנן איזה משפט או שניים כי יותר ויותר אנשים שואלים אותי על זה בחדר כושר ויותר ויותר חברים שלי מתעניינים,
אנחנו גדלים זה בטוח.
איך אתה מרגיש דעאל? מקווה שתחזור למוטב במהרה ומודאג מזה שלא ניפגש על קו הזינוק :(
השלמתי אימון מקרוספיט אנדורנס במקום האימון היומי, בתקווה להפוך את זה להרגל קבוע.
8 כפול 30 שניות ריצה ו 20 מנוחה. 100% בכל סיבוב.
רצתי 7 סיבובים (בסביבות 1200 מטר) ואת האחרון השלמתי בהליכה מנסה לא להתמוטט בדרך.
אז היה לנו סבל משותף :)
גם אני עשיתי אותו דבר על הליכון עם שיפוע 12% מהירות 13.5 קמ"ש. השימוש היחידי הטוב להליכון, אם הייתה לי עלייה ארוכה לעשות הייתי עושה את זה בה.
באמת שזה אחד האימונים הקורעים ביותר שעשיתי לאחרונה,
הסיבוב האחרון היה כבר מועקה רצינית.
אור פיספסת את הפואנטה.. **** שיפוע 12% (עלייה רוצחת) בקצב ששווה לקצב של PR ב-5ק"מ, או קצב קצת איטי יותר. ****
הוסף רשומת תגובה