אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מילואים, אוכלים ונהנים

אתמול, בין מנגל אחד לשני, שמעתי שוב ושוב את ההערות המקובלות: תרד על הבשר חופשי עם דיאטת החלבונים שלך, אבל אל תשכח לקבוע תור לקרדיולוג...
רוב מוחלט של הציבור עדיין מאמין בלב שלם כי שומנים זה רע ולא בריא וכי המנעות מדגנים וסוכרים זה קיצוני, לא בריא ולא מאוזן.
המעניין הוא כיצד השתרשה תפיסה זו בציבור עד שהיא נתפסת כאמת מוחלטת ובלתי ניתנת לערעור. מכיוון שהיום ומחר אני במילואים, איני יכול לכתוב כעת הסבר ארוך על ההיסטוריה של ההיסטריה הזו, אבל אני אעשה זאת בקרוב.
לעת עתה נאמר רק שמשפט מתאים כהסבר הוא: "אבן שזרק שוטה אחד לבאר, חמישים חכמים לא יוציאו".
ומה דעתכם: מדוע כה קשה לאנשים לקבל את העובדות המדעיות על (חוסר הקשר שבין) שומנים ומחלות לב?

(ואני תפוס מאימון דדליפטים-מרפקים-קופסה עצבני).
Share/Bookmark

By מר קדמוני with 3 comments

3 הערות קוראים:

לדעתי, אנשים עושים הקשר בין שומן בגוף (לא בריא החל מרמה מסוימת) לבין שומנים במזון; זה נראה הגיוני שהשומן במזון הוא זה שממלא את תאי השומן בגופנו והופך אותנו לשמנים ולא בריאים.
על פחמימות רובנו גדלנו (במבה, בישקוטים, לחם וכד') ולכן הם נתפסות כחלק טבעי מהתזונה וכמשהו בריא (תינוקות הרי אוכלים במבה וגדלים להיות ילדים בריאים, לא?).

דווקא במבה זו דוגמא למזון עתיר שומן שהוא לא בריא ולא למזון פחמימתי לא בריא.
אחוז השומן הקלורי בבמבה הוא כ60%
למה כל האמהות בגינות הציבוריות חושבות שבמבה זה בריא?
לא בגלל הפחמימות, אלא בגלל שיווק רצחני שמכר את הבמבה להמונים כמקור טוב לויטמינים ומינרלים.

אתה רוצה להיתפס לבמבה כי היא מכילה גם שומן?

הוסף רשומת תגובה