היום מנוחה מאימונים ולכן שוב בקורת ספרים המוקדשת היום לזוכה פרס ספיר הטרי (זכה אתמול), פרופסור צבי ינאי. צבי ינאי מוכר לחלק מאיתנו כאותה דמות קירחת שהופיעה לגיחות טלוויזיוניות נדירות בתוכניתה של יעל דן, אי שם בשנות השמונים או ראשית התשעים, "תצפית". בקיצור, הבחור היה מנכ"ל משרד המדע, מדען לא קטן בזכות עצמו שחיבר כמה ספרי מדע. עכשיו, והוא למעלה משבעים, הוציא ספר מיוחד ונוגע ללב: "שלך, סנדרו". הספר כולו הוא מכתבים בלבד. מכתבים אותם הוא כותב לאחיו האובד אותו לא פגש למעלה משישים שנה, מאז הפרידה אותם מלחמת העולם השניה.
שלא כמו רוב הסיפורים אותם "התרגלנו" (לצערי) לשמוע על אימי השואה, ספור משפחתו של ינאי לקוח ממחוזות שנשמעים הזויים לחלוטין. אימו היתה רקדנית יהודיה שהתחתנה עם נוצרי הונגרי, ויחד הם נדדו בהופעות ברחבי איטליה הפשיסטית, כאשר ילדיהם (וביניהם צבי), גדלים כילדים נוצרים לכל דבר. איכותו של הספר הוא באותנטיות ותיעוד הסיפור האישי אך הלא יאמן של המשפחה. עם זאת, כמדען, צבי ינאי רגיל לחקור בפרטים ולהסיק מסקנות על בסיס תצפיות. לאור זאת, הספר עמוס במידע רב, רב מדי לעיתים, והכותב-המספר מנתח באיזמל דק כל אפשרות, השערה או שלב בפאזל אותו הוא מנסה לבנות מרסיסי המכתבים והתמונות שנותרו ברשותו.
בשורה התחתונה, זהו ספר חשוב בהיסטוריה שלנו כעם וכחברה, ונותן מקום לא רק למימד האישי של המספר, אלא גם לראות את התוצר בהקשר הלאומי הרחב, בו עלו הניצולים ארצה לאחר המלחמה ובנו את עצמם מחדש לחלוטין. בהחלט בהחלט שווה קריאה, עם כי לא הכל תמיד זורם.
דרך אגב, עטיפת הספר נהדרת ומספרת בדרכה את הסיפור כולו: אושר ותמימות שאבדו ונותרו ממהם רק קרעי מכתבים עליהם חותמת הצבא הנאצי.
1 הערות קוראים:
מזכיר לי את הספר "מכתבים לתיאו" - אוסך מכתבים שכתב וואן גוך לאחיו, ספר נהדרת, במיוחד לחובבי אמנות.
שני מאמרים מעניינים שמצאתי:
1
2
תהנו..
הוסף רשומת תגובה