אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

מנוחה - והתפוח היומי של מארק

הי חברים. היום, יום מנוחה (או השלמות) נמליץ על בלוג שאני אוהב. התפוח היומי של מארק.
מארק הוא פריק אורח חיים נכון שכולל אכילה נכונה, הומור, חיים יפים, כושר (קרוספיט) ועוד. הוא בחור משעשע בן 54 שמצרף תמונות נהדרות לטקסט משובח. אחד המאמרים החשובים שלו נקרא The Primal Blueprint ובעברית נקרא לו "תבנית היסוד לחיים טובים". מארק מונה את עשרת המרכיבים לחיים נכונים לפני 10000 שנים, וכמה נחמד, כל המרכיבים האלו נכונים לגמרי גם היום (רק בשינוי קל של הקונטקסט). תאכל נכון, תישן טוב, תשחק, תתפוס קצת שמש, תרוץ מהר לפעמים, תרים משקלים כבדים, תמנע מפציעות, אל תאכל רעלים ותשתמש במח שלך. נשמע פשוט, אבל יפה וגם נכון.
לאור ההצלחה העצומה של הפוסט ההוא, התחיל מארק עם יוזמה של "אתגר לחיות נכון לפי תכנית היסוד", שעיקרה הוא לעשות הכל, אבל הכל, בצורה נכונה, בריאה, ולפרסם חוויות.
פרסמו מחשבות ופידבק בהערות


Share/Bookmark

By מר קדמוני with 4 comments

4 הערות קוראים:

אתמול התחלתי את שבוע האימונים, לאחר סופ"ש קשה של התקנות וקדיחות בבית חדש שחברים שלנו רכשו.
לפי רוס האימון של אתמול היה אמור לעבוד על 10 סיבובים ב 20 דקות, של:
pull ups *5
med ball slems *10
burpee * 15
jumping jacks *20
מכיוון שלא התאפשר לצאת להתאמן, נשארתי בבית ובחרתי בביצוע של סנדי.
אבל מה שינוי קל, כיוונתי את ה gymboss שלי לעבוד ב 10 סיבובים של 2 דקות.
מה שאומר שעלי לסיים כל סיבוב תוך 2 דקות, אם סיימתי לפני מה טוב יש לי זמן מנוחה עד שעוברות 2 דקות ומתחילים מחדש.
השיטה הזאת פגעה בול, הצלחתי להשלים 10 סיבובים בסנדי שזה 2 יותר מהרגיל.
המסגרת הזו שאתה קובע, ממש עוזרת מבחינת הביצוע והמוטיבציה.
בממוצע לקח לי כל סיבוב קרוב ל 45 שניות. מה שאומר שבפעם הבאה שאני וסנדי נפגשים השעון עומד על 1:40 דקות שזה אמור להיות 12 סיבובים ב 20 דקות.

מניסיון, זוהי שיטה מצוינת. האתגר הוא לזהות נכון את הקצב המירבי שעדיין אפשר לעמוד בו. ניסוי וטעייה. אני בדרך כלל משתדל לתת לעצמי פחות זמן, ולהוסיף קצת כשאני רואה שנגמר לי האוויר...(כשניסיתי סנדי בקצב של סיבוב בדקה, החזקתי מעמד יפה, אבל נגמרתי ב 16, אם אני זוכר נכון)

שני הסנט שלי בסוגיה.
האמת, אני התחלתי כמו צבי, בחרתי קצב ועמדתי בו. אחר"כ עברתי לשיטה דיי דומה לשיטה של דעאל - גם היא עבדה לא רע.
אבל מה שעובד הכי טוב *לי* הוא דווקא לקבוע מטרה (למשל מספר סיבובים, או זמן מסויים להשלמת אימון (למשל הבורפיז של אתמול)).חבדוק את הקצב המשוער שבו אני רוצה לעבוד, ולבצע שינויים לפי הקצב שבו אני אתעייף (בערך).

מספיק עם התיאוריה, מה זה אומר בתכלס?
לסנדי (אימון במסגרת זמן): אני בוחר במטרה: סיבוב בדקה, למשל. אם סיימתי את הסיבוב בפחות מדקה אני לא נח, אלא ממשיך כדי "לצבור פער" על הזמן. אני מאמין דגול בכוח האינרציה - אני מפסיק רק כשאני עומד למות. כול עצירה מבחינתי אומרת לגוף שלי שאני כבר עייף וכדאי להפסיק את האימון ולנוח.
ייתרון נוסף בלא לעצור הוא שאתה יכל לעבור את המטרה שלך, ובכך להגיע לשיאים חדשים. בניגוד לשיטה של צבי בה המקסימום אליו אתה יכול להגיע הוא המטרה שלך, אצלי אפשר גם לעבור את הזמן הזה, כאשר הוא משמש אך ורק כ"זמן מטרה" שאותו יש לעבור.

לאימון "על זמן": אני בוחר שוב זמן מטרה (4 דקות, למשל), ואז מחליט שאת הסיבובים הראשונים אני אגמור בקצב מהיר יותר מהראשונים (בכול זאת, מתעייפים תוך כדי ואז התפוקה יורדת).
אתמול למשל החלטתי שאני אגמור את כל שלושת הסיבובים הראשונים בשתי דקות, ואז דקה לכל סיבוב. ככה אני מבטיח לעצמי מספיק זמן לכל סיבוב וגם שומר על התפוקה (עד כמה שאני יכול עם ליטרים של חומצת חלב בדם).

אגב, צבי, הקישור של הדברים שאפשר להכין לבד בבית מדהים, למדתי המון משם.

הי אור, אני יכול לומר שבתחילה פעלתי כמוך ולאחר מכן שיניתי את דרכי. זה בעצם מדגים כיצד, כל אחד בונה את ההתמודדות המנטלית שלו עם האימון והדרך שלו לבצע אותו. לדעתי חלק גדול מהאימון הוא מנטלי ואם אין לך את הדרייב המתאים לא משנה מה מצבך לא תסיים.
אצלי הפער של המנוחה הוא מעין זמן בו אני מפמפם את עצמי מבחינה מנטלית לעבודה. אני מניח שדעאל יכול להתחבר לזה, זה די דומה לעבודה בקרבות. ההכנה והמיקוד לפני כל קרב ובין הסיבובים שלו.
לגבי הקישורים, אכן מאגר חומר מדהים.
אני בנתיים מכין את האביזרים לתרגול איזומטרי. קניתי שרשרת וווי תפיסה, נחבר אותם לקרשים המתאימים ויאללה יש מכשיר אימון איזומטרי למשרד.

פרסום תגובה