אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

חמש סיבות לצאת לטרק


עמדנו על אוכף גבוה, בין שתי פסגות סלע המבצבצות מבעד לאשוחים ואלונים, והבטנו משתאים אל הנוף הנפתח סביב. היה זה לאחר עליה מפרכת בת שעתיים, ואני הורדתי לרגע את הכובע וניגבתי את הזיעה. שתיתי כמה לגימות. זה לא חדש שהמים תמיד קרים יותר וטעימים יותר כשאתה עמוק בטבע. כי אז, ברגע שחולף בין סוף העליה ותחילת הירידה, לרגע אתה על גג העולם. וגם אם יש פסגות גבוהות יותר, ותמיד יהיו פסגות גבוהות יותר, הרי שאתה עומד שם עם עצמך ועם הטבע ויש שקט עמוק וירוק מסביב, והלב מדלג באושר. 

זה היה ביום רביעי האחרון. 

זוגתי ואני חזרנו השבוע מחמישה ימי טרק בחבל הפלופונז שביוון. צעדנו משהו כמו 15-18 ק"מ כל יום, בין הרים ובין סלעים, אבל אי אפשר לומר שטסנו כרכבת. חזרתי לא כדי לספר איך היה (היה מעולה!), אלא כדי לשתף למה כדאי גם לכם להתחיל ולתכנן את הטרק הבא שלכם, ועדיף כבר כעת.

1. עמוק, עמוק בטל, פועם לבבי. כך כתבה פעם לאה גולדברג. בעין המשוררת החדה שלה היא זיהתה את החיבור הפשוט, המיידי של האדם והטבע, זה שמעורר בנו משהו חי ופועם, עתיק וקדמוני. החיים המודרנים הרחיקו אותנו מהפשטות של הטבע, מהטל ומהעשבים ומהחיות והעצים והציפורים והאבנים. אבל כולם עדיין שם בחוץ, ממתינים לנו שנשוב. אבל יותר משהטבע מחכה לנו, אנחנו מחכים לפגוש אותו. מיכה חנונה אמר לי פעם שאצל כל אחד בפנים יש דוב, וכשאנו יוצאים אל השטח, הדוב הפנימי מתעורר. אז כן, צאו לטבע, כי הדוב שלכם רוצה שוב לנהום.

2. גוף של פלדה. אני מתאמן בקרוספיט כבר 15 שנים בערך (את הבלוג הזה, ששמו המקורי היה "קרוספיט ישראל" פתחתי בשנת 2006). אפשר לומר שאני בכושר סביר. אמנם אני לא ספורטאי-על ומעולם לא הייתי - בטירונות סיימתי אחרון את מבחן הבר-אור - אבל מאז אני בכושר טוב בהרבה. ועדיין, הליכה של 15-20 קילומטרים ביום עם תיק על הגב דורשת מהגוף והנפש (ומאצבעות הרגליים) לא מעט. טרק יחזק לכם את הרגלים (כי הולכים) ואת הידיים (כי מקלות הליכה) ואת הכתפיים (כי תיק) ומה לא. זו אולי הדרך הכי קדמונית ויעילה "להיכנס לכושר". פשוט זה מה שעשו בני האדם מאז ומעולם: קמו והלכו ונדדו. הם וציודם איתם. גם אנחנו יכולים. 

3. אנשים טובים באמצע הדרך. טיילנו פעמים רבות בעבר. עשינו את הטרק של סובב אנאפורנה (עשרה ימים), עשינו טרקים בפירנאים ובאלפים, עשינו טרקים בהררי הודו. הלכנו לא מעט. אבל תמיד טיילנו כזוג או כמשפחה. והנה השבוע טיילנו דווקא בקבוצה. לפני שיצאנו הילדים צחקו: "הגעתם לגיל שאתם יוצאים לטיול מאורגן". צחקנו איתם והתבאסנו בסתר. מה, אנחנו צריכים קבוצה? אבל כן. מעבר ליתרונות הברורים (המדריך הנפלא ג'אן-שי דניז, תכנון וארגון המסלול, הזמנת מקומות, העברות ולוגיסטיקה של הציוד מכפר לכפר ועוד) גילינו שהליכה בקבוצה של אנשים שלא הכרנו קודם היא חוויה נהדרת. אנשים שונים, כל אחד עם סיפור אחר, ממקום אחר, וכולם חולקים את התשוקה אל ההרים והמרחבים. אנשים טובים שכיף לשוחח איתם תוך כדי צעידה בשביל. ואולי זה כי כולנו צאצאים של שבטים קדמונים, וההליכה יחד מחזירה אותנו למקום הראשוני ההוא. כתף אל כתף. גברים ונשים צועדים יחד במשעולי הגבעות והשדות. השבט שוב נודד. 

4. להקשיב. בטרק אתה שומע את הקולות טוב יותר, רואה את הצבעים ברור יותר, מריח את העולם קרוב יותר. עמוק בהר אתה שומע את הרוח. את הדהוד הנחל הזורם עמוק בתחתית המדרון. את שירת הציפורים שאולי אינך רואה אבל הן מלוות אותך מראשי הארזים, את המולת השיחים והשדות והציקדות, נושם את האחירותם שפורח כעת בצהוב עז ומלא ניחוח, שומע דנדון פעמונים רחוקים מעדר עיזים, ואת קול צעדי ההולכים אחריך. טרק מחדד את החושים. 

5. להתגבר. הדברים שמרגשים אותנו הם לעתים קרובות גם הדברים שמפחידים אותנו. ללכת כמה ימים עם ציוד על הגב זה תמיד מרגש ותמיד גם קצת מפחיד. איך יהיה. ואיך תהיה הקבוצה. ואיך הגוף שלנו יעמוד בזה. ואיך יהיה מזג האויר בעונה ההפכפכה של האביב. ובאמת טרק אמור להיות גם קשה. גם מאתגר. העליה מתגלה כתלולה יותר, היום כארוך יותר, התיק ככבד יותר. ובכל זאת, מתגברים. כי כל טרק הוא מסע. הוא מסע אל ההרים ואל עצמנו ואל היסודות עליהן נשענת הנפש. ותמיד נצא נשכרים ממסע שכזה. 

אני לא יודע מתי ואיפה יהיה הטרק הבא שלכם, אבל אני ממליץ לכם להתיישב על המפות כבר עתה.

את הטרק הבא שלנו סגרנו ביומן כבר מזמן. תכלס זה רק עוד חודש וקצת. ב 5 ליולי, עשרה ימים של סובב מון-בלאן (רק שבינתיים צרפת לא מרשה להיכנס בלי בידוד אז אולי חלילה חלילה נאלץ לבטל ולדחות לשנה הבאה). כך או אחרת, אני לא מתכוון לחכות עוד שנה עד הטרק הבא.

אני מקווה שכך גם אתם.


**
(וחוץ מהטרק שיהיה או לא יהיה, יש לי סיבה נוספת לחכות בקוצר רוח לתחילת חודש יולי. אבל על זה אכתוב בפוסט נפרד ומרגש יותר). 


By Dael with 1 comment