ביטקוין – למה, איך וכמה?

 

כשעליסה נפלה אל תוך מאורת הארנב, היה זה רגע מפחיד מאוד, אבל גם תחילתו של מסע מרתק. רגע אחד היא התנמנמה על גדת הנחל, וברגע הבא היא צנחה אל עולם זר ומוזר. היא לא ידעה שבעולם הזה יש חוקים אחרים. שהיא תפגוש בו אנשים מוזרים שמבטיחים הבטחות, שהיא תתכווץ לגודל קטנטן, ושרגע אחר כך היא תגדל במהירות עצומה, שהיא תתעמת עם השלטון הרודני של מלכת הקלפים ותנצח בעימות, ולא ידעה שבסוף היא תתעורר מחדש מתחת לעץ, רק עם חיוך גדול, כשהיא חכמה יותר ומנוסה יותר.

אני מבטיח שאם תתקרבו אל מאורת הארנב של הביטקוין, זה בדיוק מה שיקרה גם לכם. תצאו למסע מרתק ומסחרר שיעמת אתכם עם הנחות היסוד שלכם, יפגיש אתכם עם עולם מקבילי שיש בו המון יופי, הרבה סכנות, והמון המון פוטנציאל.

אני צללתי אל המאורה הזו כבר לפני יותר מחמש שנים, ואני מציע לכם כאן הצצה קטנה, רגע לפני שאתם קופצים גם.

***

כולנו שמענו על ביטקוין הרבה דברים: זה אמיתי, זה לא אמיתי, זה וירטואלי, זה כסף, זה לא באמת כסף, זה לרמאים ופושעים, זה עומד למות, זה נצחי, המדינות יהרגו אותו, זה לספקולנטים, זה העתיד, זה העבר, זה אנונימי, זה לא אנונימי, זה חדשני, זה מיושן יחסית למטבעות אחרים, זה הימור, זה בטוח, זה ללא ערך פנימי. אני מקווה שלא שכחתי משהו.

הדברים להלן נועדו לעשות מעט סדר בחרושת השמועות. זה באמת רק על קצה המזלג, וכדי לדעת ולהשתכנע צריך לקרוא הרבה יותר (המלצות בהמשך), אבל היי, צריך להתחיל איפשהו.

 ***

כלל ראשון: ביטקוין הוא משהו אמיתי, והוא כאן להישאר. לתמיד.

ביטקוין הוא חיה מוזרה מאוד. הוא לא אינטואיטבי וקשה מאוד להבין כיצד הוא עובד ומדוע הוא מצליח. למרות זאת, ביטקוין הוא אחת ההמצאות החשובות אי פעם: לראשונה בעידן החדש, בני אדם יכולים להעביר ערך זה לזה באופן אוטונומי, ללא כל צד שלישי (אין מדינה שקובעת את קצב הדפסת הכסף, אין ריבון, אין בנק ששומר על ההון, אין חברת אשראי, אין צורך לבקש רשות מאף אחד, אין גבולות). אני יכול להעביר כסף לכל אדם בכל מדינה אחרת בתוך שניות, ואף כוח בעולם לא יכול לעצור זאת. אני יכול לשמור אצלי הון ואף כוח בעולם לא יכול לחלט או להלאים אותו. אני יכול להחזיק ביטקוין ואף מדינה לא יכולה לדלל אותי או ליצור אינפלציה או לגרום לפיחות בהון שלי. למעשה, ביטקוין הוא בדיוק כמו גידור הנכסים ע"י החזקת זהב, רק שהוא יעיל הרבה יותר: הוא דיגיטלי, לא תופס מקום או משקל, אי אפשר להחרים אותו, אי אפשר לזייף אותו, והוא עומד להיות הרבה יותר נדיר מזהב.

המציאות היא שביטקוין קיים כבר יותר מעשור, ובכל הזמן הזה כולם אמרו "זה עוד מעט יפסיק לעבוד", אם בגלל סיבות טכניות או רגולטוריות. בפועל אנו רואים אימוץ הולך וגובר שלו בכל מקום, כי הוא פותר בעיה אמיתית: כסף הפיאט (דולר, אירו, שקל, וכו) כולם מונפקים על ידי מדינות וכולם לא מגובים במאומה אלא בהבטחת המדינה ש"יהיה בסדר". בפועל ברגעי משבר כמו שאנו חווים כעת ב 2020, מדינות מדפיסות את עצמן לדעת וכתוצאה מכך מפחיתות את ערך המטבע. אבל הביטקוין חופשי ממשוגות בני האדם ומפוליטיקאים ונגידים חסרי אחריות. הוא כאן כדי להישאר וככזה, הוא לעולם יעמיד אלטרנטיבה למטבעות הפיאט. האופן הטכני בו ביטקוין עובד הוא מתוחכם ומורכב (לא, זה לא רק בלוקצ'יין. זה גם חלוקה, וגם תגמול, וגם הוכחת עבודה, ועוד כמה). לצורך העניין: אם אתם לא גיקים תוכלו פשוט להסתפק בעובדה שזה עובד. למען האמת זה עובד כל כך טוב שאף אחד לא הצליח לשבור את זה אפילו קצת. זו מערכת תכנה עם זמינות מוחלטת, שלעולם לא למטה, לא עצרה לנוח, לא הושבתה מתקלה, לא נפרצה על ידי שום האקר. היא חסינה לחלוטין 24/7/365, כבר 11 שנים. זה לא עומד להשתנות. היא הרשת החזקה והיציבה ביותר בעולם, בפער. ביטקוין כאן להישאר.

 

כלל שני: ביטקוין זה לא "קריפטו"

כל מיני יזמים נכלוליים, כל מיני מומחים מטעם עצמם (או מטעם המדינה או הבנקים - ארגונים שמתעבים את החופש שהביטקוין מביא עימו) כותבים המלצות על השקעות ב"קריפטו". בדרך כלל כדי לשכנע אתכם להשקיע במטבע הקריפטו החדש, המיוחד, בעל העתיד המזהיר שלהם. כאילו יש למילה קריפטו איזו משמעות מיוחדת. ההיפך הוא הנכון. כמעט כל מיזמי "הקריפטו" נועדו לכישלון והם מבחינת פיתיונות לדגים התמימים ששוחים שם בחוץ. ביטקוין הוא חיה אחרת (על רגל אחת: יש בו משהו חד פעמי שאי אפשר לשכפל למטבעות אחרים. גם הביזור שלו, גם נתח השוק שלו, גם גודל וחוזק הרשת, גם האנונימיות של יוצרו ועוד). אז אם אתם רוצים חשיפה "לקריפטו" אמליץ לכם על חשיפה לביטקוין. תשאירו את משחקי הקריפטו לתמימים ולכרישים ותלכו על בונקר: על המטבע היחיד שהוא גם ותיק, עמיד, ומחזיק לבדו 60-70% משווי שוק הקריפטו כולו, ושלא הולך לשום מקום, בטח לא להיעלם.

 

כלל שלישי: אולי אתם סוחרי מניות מומחים, אבל אתם לא סוחרי ביטקוין מומחים

כשאנשים שואלים אותי איך לקנות ביטקוין, כמעט תמיד השאלה הבאה שלהם היא איפה כדאי לסחור בביטקוין. על פי רוב הם מתאכזבים מהתשובה שלי: לא כדאי לסחור בביטקוין.

ביטקוין הוא נכס מאוד מאוד תנודתי. הוא עלה פי שלושים בערכו בשנת 2013, רק כדי ליפול ב 90% ב 2014.הוא התחיל את שנת 2017 בשווי של 1000 דולר אבל סיים אותה כמעט פי עשרים, ב 19 אלף דולר ליחידה אולם לאחר מכן ירד עד 3000 דולר לביט. עכשיו, אם תהיתם, הוא שוב באיזור ה 12 אלף דולר. למה הוא כה תנודתי? כי הוא מבוסס על ציפיות של אנשים ופחות על שימוש קשיח בו. רוב מחזיקי המטבעות משתמשים בו כדרך לשמור על ההון שלהם ופחות לטובת מסחר וקניית חפצים. לכן רוב הערך בא מהציפיה כלפי מחירו העתידי ומכאן גם התנודתיות (ועדיין במבט על משנה לשנה כמות המשתמשים גדלה, כמות המחזיקים וכמובן שווי השוק והערך הגלום במטבע). התנודתיות מפחידה אנשים אולם גם הופכת לתקווה אצל אחרים: מה הבעיה, נקנה בזול ונמכור ביוקר. אז זהו, שלא כל כך. כן, יש אנשים שהם סוחרי יום בביטקוין וקונים ומוכרים (נדרש לכך חשבון בבורסת קריפטו), אולם זו בעיקר דרך טובה לשחוק את האחזקות שלכם, להיעקץ, להתפתות, להמר, ובסופו של יום להפסיד. אם אתם בוחרים להיכנס ולהשקיע בביטקוין, כדאי לעשות זאת לטווח זמן משמעותי ולפי קריטריוני יציאה שתחליטו עליהם מראש. לקפץ אחר כל אתר חדשות בניסיון להכות את השוק, לא יביא ברכה לרוב בני התמותה. השיטה הזו נקראת בז'רגון HODL. ובתרגום לעברית: אני הודל, אתם הודלים, אנחנו מהדלים. תהדלו, זה הרבה יותר סבבה.

 

כלל רביעי: להחזיק ביטקוין זה מאתגר (אבל יש פתרונות)

ביטקוין זה לא חשבון בנק. דרוש ארנק ייעודי. יש לגבות את הארנק. יש לדעת כיצד לאבטח ולבצע העברות וגיבוי. כדאי לרכוש רק מחלפן רשום או מזירה מפוקחת ומקובלת ויש להיזהר מנוכלים. אוהו. כן, כל אחד יכול ללמוד כיצד לעשות זאת אבל זה לא פשוט ואינואיטיבי כמו ארנק שטרות בכיס או כרטיס אשראי. ועדיין, ודאי שאתם יכולים להבין את זה, וכדאי מאוד להשקיע את הזמן הנדרש לכך. אחזקת ביטקוין בסכום משמעותי מחייבת הבנה ולימוד. אין ברירה.

אלטרנטיבה היא לרכוש כלים מחקים. יש מספר קרנות באירופה ובארה"ב המאפשרות חשיפה למטבע מבלי להחזיק את נכס הבסיס עצמו. כמובן שיש כאן פער מהותי: אתה נדרש לסמוך על צד שלישי שאכן יחזיק מטבעות כנגד הדולרים שלכם ושהוא יהיה שם כשתרצו למשוך את הכסף, רעיונות שבדיוק כדי למנוע אותם נולד הביטקוין. אבל היי, זו דרך פשוטה מהירה להגדיל את החשיפה שלכם. למשל קרן GBTC האמריקאית (כיום גוף המחזיק בלמעלה מ 4 מיליארד דולר בביטקוין). אפשר לרכוש אותה בכל פלטפורמת מסחר בנקאית והיא משקפת את מחיר הביטקוין (כמובן עם פרמייה מסוימת ודמי אחזקה שנתיים). זו אינה המלצת מסחר אבל זו אופציה שיכולה להיות חלק מתיק המניות שלכם גם בלי לצאת מהמערכת לטובת חלפנים וזירות קריפטו. אפשר אפילו לרכוש זאת דרך ה IRA שלכם.  יש עוד פתרונות ביניים כמו להחזיק ביטקוין באמצעות חברות Custody, יש קרנות גידור פרטיות המחזיקות ביטקוין ועוד. תלמדו להחזיק ותחליטו איך. 

 

כלל חמישי: השמים הם הגבול

שווי שוק ניירות הערך העולמי הוא 90 טריליון דולר (לא כולל נגזרים). שווי כל שוק הזהב בעולם הוא רק 8% מזה - כשבעה טריליון דולר בלבד. שווי שוק הביטקוין כולו הוא כ 200 מליארד, כ 2% משוק הזהב בלבד. אם נתח השוק של הביטקוין יהיה שווה לזהב בערכים של היום, זה אומר שהמחיר יצמח פי שלושים לפחות. יש לא מעט המהרים על ערכים גבוהים אף יותר, ואין מי שבאמת יודע מה ילד יום. לביטקוין יש את כל הנתונים להמשיך ולצמוח: הוא גלובלי, הוא בראשיתו, האינפלציה שלו מוגבלת לחלוטין (לא יהיו לעולם יותר מ 21 מיליון מטבעות. הוא יהפוך להיות המשאב הנדיר ביותר בטבע). ובעיקר, הביטקוין נותן מענה אמיתי לבעיית יסוד בעולם: אנחנו חייבים לתת אמון במערכת הפיננסית בעת שאנו יודעים שהיא שבירה ונשחקת באינפלציה. הביטקוין עמיד לכל אלה, וככזה, יש הרבה יסוד להניח כי הרשת תמשיך ותגדל, ולכן תמשוך אליה עוד מתעניינים ומשקיעים ומשתמשים וממילא תוסיף לערכו הדולרי (או שהדולר סתם יוסיף להישחק למולו, איך שתבחרו). עינינו הרואות כי רק בחודשים האחרונים הרבה חברות ציבוריות בחרו להשקיע הון בביטקוין, וכשהמוסדיים וחברות ציבוריות נכנסות להשקעות, זה סמן חיצוני חזק מאוד לטרנד. כך למשל חברת MicroStrategy הודיעה לפני מספר שבועות כי השקיעה 425 מיליון דולר (!) מההון שלה בביטקוין. פייפאל הודיעו השבוע שיאפשרו קניה ומכירה של ביטקוין או שימוש בו לטובת תשלומים. העולם צועד אל הביטקוין בקצב מעורר השתאות.

 

וכלל שישי ואחרון: תקראו, תלמדו עוד

אל תאמינו לעיתונים. אל תאמינו למבטיחי תשואות בזק. אל תתפתו לעסקאות מפוקפקות. אל תאמינו ל"דעות". Do your own research - האמינו רק לעצמכם. לצורך העניין, אל תאמינו גם לי. לכן אני מזמין אתכם לא להסתפק בפוסט הזה, שהוא באמת על קצה המזלג, אלא להרחיב ולהקדיש לכך זמן. אנחנו עדיין בשלב ההזדמנות הנדירה, כדי שיום אחד תוכלו לומר לילדיכם "הייתם מאמינים שהצטרפתי לביטקוין כל כך מוקדם שהצלחתי לקנות כמה ביטקוינים שלמים בעצמי!?". כבר היום אין מספיק לכולם.

כדי להצליח בתהליך הצלילה הזה, שהוא מפחיד וקשה וארוך, דרושה סבלנות ודרושה הנכונות להשקיע בעצמכם: לקרוא ולשאול וללמוד ולנסות ולא לסמוך על הכותרות המתחלפות כל יומיים.

להלן המלצתי על  כמה מקורות בעברית:

• ביטקוין – הקהילה הישראלית, בפייסבוק. זהו מקום לכל שאלה והרבה הפניות לחומר רקע מצוין.
• שגרירות הביטקוין בישראל. ארגון נפלא העוזר מאוד ומפרסם הרצאות פתוחות לקהל הרחב, ולאחרונה אף העלה לרשת (יוטיוב, ספוטיפי וכו) את סדרת הרצאות המבוא בנושא ביטקוין. מומלץ מאוד.
• יש ערוץ וידאו ופייסבוק מצוין הנקרא "ביטקוין בדקה" עם סרטונים קצרים, יעילים וטובים ויש מדריך ממוקד ויעיל על הקמת ארנק שנקרא ביטקוין על בירה https://bek.beer/
• יש *המון* חומר וספרים באנגלית בנושא. אמליץ על סדרת ההרצאות ביוטיוב של Andreas Antonopoulos (ועל הספר שלו), על האתר של James Lopp המחזיק מעין אינדקס מעולה של חומרים באנגלית כאן https://www.lopp.net/bitcoin-information.html
• במיוחד לקורא הישראלי כתבתי את הספר "ביטקוין והעתיד הכלכלי שלך" שנותן את התורה כולה ואפשר למצוא כאן:  https://bitcoin.daelshalev.com. אפשר לקרוא את הפרק הראשון ומקורות מידע וחומרים חינם (כמו ה bitcoin white paper בתרגום חדש לעברית ועוד) ולהשיגו בכל ספרייה או חנות ספרים או באתר עצמו.
• למי שאין כוח לספר יש גם מאמר נרחב שנקרא "ביטקוין – הצצה לכלכלת העתיד" שכתבתי והופיע בעבר בכתב העת השילוח, ואפשר למצוא אותו אונליין ברשת.
• יש סדרת וידאו הנקראת "המסלול המהיר למתחיל בעולם המטבעות הדיגיטליים" של קריפטו ג'נגל CryptoJungle
• לרכישת מטבעות בארץ כדאי אצל אחד משני השחקנים הותיקים והאמינים בישראל: Bits of Gold או  Bit2C

  

ומה עכשיו?

פשוט תקפצו למאורת הארנב. יהיה מרתק. אני מבטיח.

 **

תזכורת: אני לא יועץ השקעות ולא תזונאי (ואמליץ לקחת את דברי עם קורטוב של מלח. זו בכלל גישה בריאה לחיים). אפשר למצוא את הפוסט המלא בבלוג שלי "מר קדמוני" 

By Dael with 3 comments

תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד - מה מסתתר מאחורי המילים היפות?

 

זהירות, דעה לא פופולרית (וארוכה מאוד). 

תיקון חוק שכר שווה לנשים עומד להכנס לתוקף בחודש הבא, וזו הזדמנות מצוינת להדגים איך בשם השוויון וערכים יפים יוצרים פה מיטת סדום נוראה, שתפגע קודם כל בנשים, ומיד אחר כך בכולנו. והכל בשם הטוב והצדק. 

בקצרה, החוק מחייב חברות גדולות (מעל 518 עובדים) לפרסם דוח שנתי פומבי על פערי השכר בחברה בין המינים בחתכים שונים. החוק גם מחייב כל מעסיק (גם אם יש בחברה רק שני תכנתים ושתי תכנתיות) לתת את האינפורמציה הזו לכל עובד לפי דרישתו, גם אם אין לחברה חובת פרסום פומבית. לכאורה התיקון לחוק מבטיח כי נשים יהנו מאותה רמת שכר בדיוק כמו לגברים. סבבה. נשמע נכון וצודק ומלא טוב. מה, לא?

ובכן, לא! זה הכי רחוק מצדק ומטוב ומאמת. זהו חוק שתוצאותיו עלולות להיות הרסניות לחברה ולהערכתי שום אשה לא תצא נשכרת ממנו, תרתי משמע. 

למה ישנם הבדלי שכר בין נשים לגברים?

הטענה שבבסיס החוק אומרת שנשים זהות לגברים בכל, ולכן ההתפלגות אמורה להיות שווה בכל. כלומר היינו אמורים לראות את הגברים בכל המקצועות ואת הנשים בכל המקצועות ולמצוא שכר זהה בממוצע בין גברים ונשים. מכיוון שאיננו רואים שוויון בעיסוק ולא שוויון ביכולת ההשתכרות, הדרך הקלה והאוטומטית היא לצעוק: אפליה, אפליה. רוצה לומר, נשים מסכנות נופלות קורבן בידי בעלי עסקים אכזריים, המעדיפים להעסיק גברים ולכן אם באה אשה, הרי שמיד שכרה יהיה נמוך כי היא לא שווה כמו גבר. למעשה אומר התיקון לחוק שגברים ונשים הם זהים בתכונותיהם ורק הבדלי כוח גרמו להבדל בשכר ולכן נתקן זאת בחקיקה, אלא שהטענה הזו שגויה מיסודה.

• ראשית, דווקא יש הבדלים בין גברים לנשים בתכונות שלהם. מחיקה של ההבדל מעוותת את המציאות, מתגמלת את האנשים הגרועים ומענישה את הטובים. 
• שנית, הבדלי השכר לא נובעים בגלל פערי כוח ושליטה אלא בעיקר בגלל בחירות לגיטימיות, חופשיות והעדפות אישיות של הצדדים בעסקה. 
• ואחרון חביב, החוק הזה לא עוסק כלל בשוויון בהזדמנויות אלא בשוויון בתוצאות, וזה תמיד רע מאוד. 

שוויון בהזדמנויות מול שוויון בתוצאות. 

בעיני, הדרישה לשוויון בתוצאות היא היא מידת ומיטת סדום. 

בסדום, כך מספרים לנו, היתה מיטה בגודל אחיד ואת האורחים קיצצו או מתחו כך שיתאימו למידותיה. זוהי עיקר הדרישה של שוויון בתוצאות: הפרט לא משנה, העדפותיו לא משנות, ובלבד שכולם יסיימו עם אותה תוצאה (שכר) בדיוק, ולא משנה המחיר בדרך. לעומת זאת, שוויון בהזדמנויות הוא בעיני ערך עליון בחברה פתוחה ודמוקרטית. חברה כמו שלנו רוצה להבטיח כי כל אדם, לא משנה מה מוצאו, צבעו, מקום מגוריו, דתו או נטייתו, יוכל ללמוד כל דבר ולעסוק בכל עיסוק, בתנאי פתיחה שווים ככל הניתן, ולפלס לעצמו את מקומו בעולם. לעתים, בעיקר בשל עוולות העבר, יש אוכלוסיות להן קשה יותר לממש את זכותם זו, כי המעסיק מעדיף שלא כדין אוכלוסיה אחרת. זה נכון בכל תחום. בתי ספר עלולים להעדיף ילדים מהעיר ולא מהפריפרייה. אוניברסיטאות עלולות להעדיף תלמידים מדת מסוימת לשם הדימוי. מעסיקים עלולים להעדיף עובדים בצבע שיער שטני ארוך (למשל אם הם מסעדנים). לכן המחוקק קבע תקנות וחוקים שונים למניעת אפליה. יפה. כי הערך העומד בבסיס מניעת האפליה הוא שלכולנו מגיע שוויון. וזה נכון. כולנו שווים בזכויותינו וצריכים להיות חופשיים לבחור בכל עיסוק שנרצה. להיות כבאית או צייר או מצילה או מהנדסת או רופא. הבחירה בידינו. 

אבל ההנחה הטמונה בתיקון חוק שכר שווה היא שכולנו זהים. שאין הבדלים בין גברים לנשים ואסור שיהיה הבדל שכזה. אסור בחוק. ומה רוצים העובדים ומה רוצים המעסיקים לא רלוונטי אלא רק מה שמרשה לנו המחוקק לרצות. חוק העוסק בתוצאות ולא בהזדמנויות הוא חוק רע ומטופש. 

האם יש הבדלים בין תכונות גברים לנשים

המדע והמחקר הפסיכולוגי אומרים שכן. חד משמעית. גברים הם אגרסיביים יותר, נוטים לקחת יותר סיכונים, יותר דומיננטיים ונשים יותר נוטות לרצות, נוטות לטיפול באחר, יותר נוטות להגיע להסכמות ועוד הבדלים רבים. אין הבדל אגב ברמת האינטיליגנציה בין המינים. אבל התיקון לחוק מניח שאין הבדלים (אחרת הבדלי השכר או לפחות חלקם היו תולדה של הבדלים בין המינים). הדרישה לשויון בתוצאות היא תולדה הכרחית של הכחשת ההבדלים. אז יאללה, זורם, נניח שאין הבדל בין המינים. אז בואו נעזוב שכר בחברות ונעבור לדבר על בתי הסוהר בארץ. 

יש כ 13 אלף אסירים בישראל. שאלתם את עצמכם כמה מתוכם הן נשים? בטח תהיתם. 

ובכן התשובה היא 200. 

קראתם נכון. 

יש בקושי מאתים אסירות בישראל אבל 13 אלף אסירים. חלקן באוכלוסיה, אגב, הוא קצת יותר מ 50%. 

הכיצד?

הלא אם נשים וגברים שווים באופיים, היינו מצפים לראות חצי חצי בין יושבי בתי האסורים. ואולי באמת לגברים יש יותר נטיה לאלימות, או שזו מחשבה אסורה בעידן השווין המוחלט? (דרך אגב, גם אם לגברים יש יותר נטיה לאלימות זה עדיין לא מסביר דומיננטיות של 98.5% בבתי המאסר). מאידך, האם באמת אחוז הנשים העבריניות הוא אפסי או שיש כאן אי שוויון ואפליה (בחקירה, בתביעה, בשפיטה, במאסר, בשחרור)?

ואם באמת לגברים יש יותר נטיה לאגרסיביות ופשיעה, למה מומחי הפוליטיקלי קורקט פוסלים על הסף שלגברים גם יותר נטיה לתחרותיות, השגיות, ועוד כמה תכונות שדווקא מוערכות ומתוגמלות בשוק העבודה? (איש מכירות למשל צריך להיות יותר אגרסיבי, הישגי, תחרותי לעומת האדם המצוי. אנשי מכירות הם מובילי השכר ברוב הארגונים. לכן, אגב, רוב אנשי מכירות הם גברים). 

לנשים יש גם הבדלים נוספים באופי, לשמחתנו דווקא. למשל נשים טובות יותר במתן טיפול ועזרה לאחר. בסבלנות. בהוראה. כך למשל בשנים האחרונות רוב בוגרי בתי הספר לרפואה הן נשים, והאחוז גדל משנה לשנה (ורפואה היא מקצוע נחשב, יוקרתי, מתגמל ועם השכלה בטופ. לא שמעתי על "הסללה" נגד נשים שם). לעומת זאת יש אכן מיעוט של נשים בפקולטות להנדסה. האם יתכן וזו בחירה עצמאית של הנשים או שהכל "מאבקי כוח ושליטה"? לכל אישה צריכה להיות הזכות להיות מהנדסת חומרים, תוכנה או חלל ולכל גבר הזכות להיות למשל עובד סוציאלי או גנן ילדים. אבל הרוב הולך אחר נטיית ליבו ולאו דווקא אחר המקום בו השכר הוא הגבוה ביותר. לכן שוויון בתוצאות הוא הרסני, כי הוא משטח את המציאות ומעקר את ההבדלים בין המינים, הבדלים שהם חלק מאיתנו. כן, בהחלט יש נשים יותר אגרסיביות, ויש גברים יותר עדינים. נטיה ממוצעת ברמת המין לכיוון תכונה זו או אחרת גם לא אומרת שיש פורמט תכונות "נכון" או "תקין" לגבר לעומת אשה. לא. לכל אחד יש סט תכונות שונה ואישי ונתון לבחירה. אבל זה כן אומר שבמבט על, כחברה, גברים ונשים בממוצע יבחרו עיסוקים אחרים ובתוך אותם עיסוקים, יפעלו בדרכים שונות, ושזה בסדר גמור. לעומת זאת כפיית שוויון בתוצאות הוא הרס חופש הפרט והקרבתו על מזבח הכחשת האמת וטשטוש הזהות. 

האם שכר עבודה הוא בחירה חופשית של הצדדים?

שמעו סיפור על איך נקבע שכר עבודה והכיצד יתכן שעובדת תרוויח פחות מעובד מקביל למרות שכולם בסדר גמור:

• מפתחת יכולה להגיע לראיון ולבקש שכר נמוך יותר כי באותו הראיון היא גם מבקשת לצאת כל יום בארבע הביתה, ורוצה שיתחשבו בה יותר. טוב לשני הצדדים. זה דיל מקובל. במו אוזני שמעתי לא אחת. 
• מפתחת יכולה לבקש בראיון שכר גבוה מאוד אבל להתפשר עליו בקלות כשתשמע לא. למה? אולי כי האופי שלה הוא פחות אגרסיבי ולכן המו"מ שלה פחות מוצלח לעומת עמית אחר.
• מפתחת יכולה להיות מרוצה בשכר פחות גבוה אולי כי היא ביקשה שלא ישלחו אותה לנסיעות עבודה בחו"ל. קורה הרבה. 
• מפתחת יכולה להרוויח פחות ממקביל עם ותק זהה של שלוש שנים, אבל בגלל שהיא היתה בשמירת הריון + שנה בחופשת לידה, הרי שההתפתחות המקצועית שלה התעכבה יחסית לעמיתה שהתקדם וצבר יותר ניסיון בשלוש השנים האחרונות ולכן גם תוגמל כעת יותר.
• מפתחת אולי קיבלה פחות תוספת שנתית לשכר לעומת עמית אחר כי החליטה במהלך השנה האחרונה להישאר פחות במשרד אחרי שעות העבודה, כי יש לה ילדים והיא מעדיפה אותם על עוד שעות במשרד עבור בונוס השקעה לעומת עמיתה הרווק בן השלושים.
• מפתחת יכולה גם להיות מובילת השכר בחברה פשוט כי היא הכי טובה מכולם, ובפער. בחברה שלי היתה עובדת כזו במשך תשע השנים האחרונות, ברצף. 

בכל המקרים הללו לשני הצדדים היה חופש מלא לבחור כיצד לפעול, ובהנחה שהמעסיק הוגן ורוצה לשמור אצלו עובדים מצטיינים (גברים ונשים כאחד), הוא מתגמל אותם בהתאם. 

אבל עכשיו בא חוק השוויון ואומר לעזאזל ההתקדמות המקצועית, שעות העבודה, ההשקעה, ההצטיינות או ההעדרות. לעזאזל הכל: מעתה כולם יקבלו הכל אותו דבר (אלא אם כן אתה גבר כמובן. שם מותר לתגמל על בסיס תכונות אישיות, השקעה, מקצועיות וההתקדמות. אבל אם את אשה, מגיע לך כמו לממוצע האחרים שסביבך, גם אם את מעדיפה קריירה ביתית). זה רע. 

בכלל דומני כי מחוקקי החוק מעולם לא הפעילו בעצמם עסק ובוודאי שלא עבדו בחברת הייטק כלשהי. משכורות העובדים היא סוד שמור ועניין אישי (יותר מהסוד כמה שילמת על כרטיס טיסה לעומת זה שיושב לידך על הטיסה). ועכשיו המחוקק רומס ארצה את השכר האישי, הדיסקרטי, ואומר לא, הכל יהיה פתוח לדרישת כל עובד. כאילו הבדלים בשכר קיימים רק בין גברים ונשים. לא. לעתים קרובות מאוד יש הבדלים עצומים בשכר בין שני עובדים באותו מין, באותו תפקיד ובאותו ותק. למה? מאלף ואחת סיבות: כי עכשיו יש צורך למצוא מישהו מהר בכל מחיר, כי הוא ביקש שכר נמוך מאוד, כי הוא ביקש שכר גבוה מאוד, כי יש מדיניות חדשה להנהלה שנכנסה אתמול, כי יש תקציב, כי אין תקציב. ובעיקר: כי זה מה שנסגר בסוף במשא ומתן מול העובד הספציפי ומול המנהל הספציפי. ואילו עתה החוק אומר למעסיק, כל מי שירצה, חשוף בפניו את הכל. גם אם אתה חברה קטנטנה. גם אם אתה חברה בינונית והכי קל בעולם זה לעשות 1+1 ולהסיק מי זה בדיוק "השכר הממוצע של מחלקת ההנדסה" שכוללת בדיוק 2 אנשים.

יאמר מעתה המעסיק הסביר לעצמו (או המעסיקה, אין הבדל בין המינים בעניין זה): למה לי כל הכאב ראש הזה? למה זה טוב? אם היום יש אצלי 20% נשים, אז מחר יהיו 100% גברים וחסל דוחות אפליה בין המינים. חסל דוחות המפרטים בדיוק כמה העובד האחר מרוויח. 

שאלו את עצמכם: מי יפגע ראשון מהחוק הזה? הגברים או הנשים? הרי מישהו ישלם את המחיר על השכר העודף שנכפה כעת על השוק. סורי, אבל האשה מעולם לא היתה קטנה ו"מוחלשת" יותר. האיוולת מעולם לא היתה זועקת יותר לשמים.

כיצד *כן* אפשר לקדם שוויון בהזדמנויות?

אני מאמין כי במקום להתמקד באכיפה חסרת תועלת של שוויון בתוצאות, המצמצמת את חופש העיסוק, יש להתמקד בשוויון בהזדמנויות, הפותחת אותו. במקום להתמקד בחקיקה וצמצום המרחב, יש להתמקד בעשייה ובהרחבת האפשרויות. שכן אני מאמין שהרחבת האפשרויות תתן תועלת גבוהה יותר בתוצאות. למשל: עד היום היינו מוגבלים (תודעתית בעיקר) להגעה ולעבודה פיסית במשרד. והנה הקורונה הכריחה עסקים רבים לעבודה מרחוק, ופתאום עובדים גם עובדים מהפריפרייה יכולים להיות חלק מכוח העבודה (יותר שוויון בהזדמנויות). האפשרויות התרחבו. באופן דומה עבודה מהבית לנשים עובדות כבר אינה משהו חריג יחסית לעמיתיהן הגברים ולכן גם התוצאות יהיו דומות יותר, והפערים קטנים יותר. 

המחוקק, אם ממש דחוף לו להתערב, יכול לעשות בדיוק את זה: להרחיב ולאפשר בכל מקום. למשל לאפשר למעסיקים להכיר בהוצאות העובדים הקשורות לעבודה מהבית. למשל לאפשר לאמהות ולעובדים להתקזז במס ולהכיר בהוצאות מעון או מטפלת. זה לבדו עשוי לפתוח אפשרויות שוויון בשכר לנשים רבות בלי שום שוט וסנקציות רעות, אלא רק עם כוחות השוק.  

יש עוד רעיונות רבים לקידום שוויון, אבל המחוקק בחר בינתיים בדרך הקלה והפופוליסטית, שלצערנו, היא גם הדרך הלא יעילה והמזיקה. 

ומה אתם חושבים?

הערה: אני במקרה גם גבר וגם מעסיק, אבל אני מאמין שהטיעונים שלי תקפים ללא קשר לכרומוזומים שלי. אשמח שיח מול הטיעונים, לא מול אומרם. רקאומר. 

Image Creator: kmlmtz66 Credit: Getty Images

By Dael with 5 comments