שלום וברכות. היום פק"ל בשם לין והוא כולל חמישה סיבובים, שבכל אחד נעשה מקסימום עליות מתח, ומקסימום דחיקות ספסל במשקל גוף (למי שיכול, או משקל מתאים אחר ליכולת).
אמש חתרתי חמישה קילומטר (כבר אמרתי שיש להם את כל הציוד שבעולם בחדר הכושר הזה?) וקבעתי שיא אישי של 23:19.
היום טיילנו ברובע האמנים, או ליתר דיוק, ב"סצנת האומנות" של שנחאי. עשרות רבות של לופטים במבנים שהיו בעבר מפעלים והוסבו ללופטים מגניבים, עם אמנות שחלקה ממוחזרת, אבל בחלקה הגדול עם אמירה ומודרנית ובהחלט לא פחותה בהיקף ובעניין מהגלריות בבירות העולם המערבי. הערב אנחנו עוברים להונג קונג (עכשיו בשדה התעופה, ולמרבה ההפתעה, לכל gate יש רשת אלחוטית משלו, ובחינם. סחה על הסינים). מה שבטוח, ששם יהיה יותר חם (כאן פשוט קפוא לגמרי, למי שעוד לא הבין).
ועוד שני סיפורים קטנים לפני הפרידה משנחאי. כבר אמרתי שהסינים קונים, והרבה, אבל בשנחאי כמות חנויות המותגים היא לא תיאמן. כל מותגי האפנה המערביים בכל מקום, בחנויות ענק (ממש ענק) ובעיצוב טיפ-טופ ובמחירים שגם בארץ היו גורמים לי להשתנק. יש להם כסף להוציא, והם מוציאים אותו על צריכה של האופנה המערבית. המועדונים והבארים מושקעים ואפילו ראינו להקת רוק כבד סינית בתוך פאב! חבל שהם היו כל כך פתאטים (דמיינו לעצמכם סיני בן 50 עם שיער ארוך ודליל, בנדנה על המצח, סגריה וגיטרת בס, עומד ומהמהם הברות גרוניות בבר מעוצב. משעשע. רק חבל שבגלל שהסינים מעשנים המון, אי אפשר לשבת, פשוט נחנקים).
סיפורון שני. זוגתי ביקרה במוזיאון היהודי בשנחאי (יש דבר כזה). היא צחקה עד דמעות ממדריך סיני שניסה להסביר לה בשיא הרצינות מי היה המן הרשע. שתדעו, הוא היה: very very bad guy
לילה טוב.
פרסמו אימונים ותוצאות.