יום בהיר אחד קיבלתי את המייל להלן:
****************************
שלום דעאל. ניתקלתי בספר שלך ופשוט התרגשתי...
אני המייסדת והמדענית של חברת ביוטק צעירה המנסה לפתח מוצר מועשר במיטוכונדריה לטיפול במחלות רבות שבהן המיטוכונדריה פגומות (מחלות מטאבוליות, ניווני שרירים, מחלות לב, כלי דם, נוירודגנרטיביות ועוד..). המיטוכונדריון הוא אברון מדהים המצוי בכל התאים האנושיים (ואחרים כמובן, כולל צמחים) ומייצר את מרבית האנרגיה התאית (ATP). בנוסף לכך למיטוכונדריה תפקידים רבים כגון יצירת הורמונים סטרואידים באיברי הרבייה, אחריות על מנגנון ההתאבדות התאי ופירוק שומנים.
ובקשר לספר שלך – הקשר הישיר בין אורח חיים בריא, פעילות גופנית מאומצת לזמן קצר, תזונה נכונה ועוד ועוד – הוא המיטוכונדריה!
כל טוב, נטלי
Natalie Yivgi-Ohana, Ph.D
****************************
אחרי המייל המסקרן הזה, כמובן שנטלי ואני שוחחנו ארוכות, ונטלי הסכימה לכתוב פוסט אורח (להלן חלק ראשון) ששופך מעט יותר אור על המיטוכונדריה ותפקידה, ולמה אם נאכל נכון ואם ננוע נכון, נשמור על בריאות מולקלורית ולא רק על בריאות כוללת. רוצה לומר - מדוע הסוד הקדמוני עובד עלינו גם ברמה התאית, ולא רק שומר לנו על משקל תקין.
זה חומר מרתק, ונטלי תשמח לענות על השאלות שלכם (בתגובות)!
שלום דעאל,
שמחתי כל כך לגלות את ספרך "הסוד הקדמוני" על המדף בחנות הספרים, ואפילו יותר ככל שקראתי והעמקתי בספר. הסיבה העיקרית היא שהתיאוריות התזונתיות שלך מתאימות כל כך לתיאוריות המקשרות בין תזונה נכונה לאברון התוך-תאי המרתק המיטוכונדריון ובהיותי חוקרת מיטוכונדריה אשמח לעשות את הקישור הזה עבור הקוראים:
המיטוכונדריון (ברבים: מיטוכונדריה) הוא מעין בית חרושת לייצור אנרגיה של התא. בכל תא יש בין עשרות לאלפי מיטוכנדריה, תלוי בדרישות האנרגטיות של התא (למשל: בשריר ובשריר הלב בפרט המיטוכונדריה תופסים יותר מ 40% מנפח התא, וזה כדי לעמוד בדרישות האנרגטיות הגבוהות של תנועה מתמדת).
בנוסף להיותם האתר שבו חומרי המזון שאנו צורכים הופכים לאנרגיה (האנרגיה התאית נקראת ATP), המיטוכונדריה הם כמו תא בתוך תא: יש להם ממברנות חיצוניות המורכבות מחלבונים ושומנים (המגיעים מהמזון כמובן), הם מתחלקים ומתרבים ויש להם חמור גנטי (DNA) משלהם. מרבית האנרגיה הנוצרת ע"י המיטוכונדריה מקורה מפירוק סוכר (גלוקוז) וחומצות שומן המגיעים מהמזון. המיטוכנדריה משתמשים בכ 90% מהחמצן שאנו נושמים כדי להניע את תהליך יצירת האנרגיה. המיטוכונדריה אחראיים על יצירת מרבית האנרגיה החיונית לתא (ATP): הן דרך פירוק גלוקוז והן דרך פירוק חומצות שומן. תהליכים אלו מחייבים נוכחות של ויטמינים, בעיקר מקבוצת B הנחשבת לקבוצת האנרגיה (;B1, B2, B3, B5, B6 מצויים בשפע בבשר וחלקי פנים, ביצים, ירקות ואגוזים), ומינראלים כגון ברזל (מצוי בעיקר במזון מן החי כמו בשר, עופות, ביצים וכן בירקות וקטניות) וגופרית (המצויה בשפע בברוקולי למשל). רכיב תזונתי הכרחי נוסף לתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה הוא קואנזים Q10 המגיע בשפע ממזון מן החי. יעילות יצירת האנרגיה מגרם חומצת שומן גדול פי כמה מזו הנוצרת מגרם גלוקוז (תלוי באורך חומצת השומן, למשל מפלמיטאט נוצרים פי3.5 יותר מולקולות ATP מאשר מגלוקוז).
מדוע חשוב כל כך לשמוע על המיטוכונדריה?
כיוון שאם אין אספקה סדירה של אנרגיה לתאים, הרקמות והאיברים לא יתפקדו כראוי. בהתאם לכך, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי עומד בבסיס הגורמים לזיקנה חולנית ועייפות כרונית. בנוסף, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי הוא גורם מכריע בהתפתחות מחלות כרוניות רבות, כגון אי-ספיקת לב, סכרת ופרקינסון. בנוסף למחסור באנרגיה, מיטוכונדריה פגומים מייצרים חומרים רעילים לתאים (רדיקאלים חופשיים) הגורמים נזק למטען הגנטי, לחלבונים ולשומנים. בשל ייצור מוגבר של רדיקאלים חופשיים מומלץ לצרוך ויטמינים מסוג E ו C המונעים את הנזקים הללו. כיום מקובל לחשוב על תהליך הזיקנה בכללותו כתהליך המונע מנזקים מצטברים למיטוכונדריה. מחקרים מראים שפגיעה בתפקוד המיטוכונדריה גורמת להזדקנות מואצת, הלבנת שיער, נשירת שיער, עייפות וחולשת שרירים.
המיטוכונדריה חיוניים וחשובים לפינוי הגלוקוז מזרם הדם, להאצת פירוק שומנים מרקמות שומן ולהפיכתם לצורת האנרגיה החיונית לכל פעולה שהתאים שלנו מבצעים ולתפקוד איברי הגוף (תנועת שרירים, פעילות מוחית, יצירת הורמונים, תנועתיות תאי זרע ועוד ועוד).
הקפדה על הזנת המיטוכונדריה חשובה: לאכול מזון עשיר בחלבונים, שומנים מן החי, ויטמינים ומינראלים, שכן פירוק חומצות שומן ע"י המיטוכונדריה מניבה הרבה יותר אנרגיה לתא מאשר פירוק סוכרים.
שומן הוא האנרגיה המועדפת על ידי המיטוכונדריה.
****************************
****************************
שלום דעאל. ניתקלתי בספר שלך ופשוט התרגשתי...
אני המייסדת והמדענית של חברת ביוטק צעירה המנסה לפתח מוצר מועשר במיטוכונדריה לטיפול במחלות רבות שבהן המיטוכונדריה פגומות (מחלות מטאבוליות, ניווני שרירים, מחלות לב, כלי דם, נוירודגנרטיביות ועוד..). המיטוכונדריון הוא אברון מדהים המצוי בכל התאים האנושיים (ואחרים כמובן, כולל צמחים) ומייצר את מרבית האנרגיה התאית (ATP). בנוסף לכך למיטוכונדריה תפקידים רבים כגון יצירת הורמונים סטרואידים באיברי הרבייה, אחריות על מנגנון ההתאבדות התאי ופירוק שומנים.
ובקשר לספר שלך – הקשר הישיר בין אורח חיים בריא, פעילות גופנית מאומצת לזמן קצר, תזונה נכונה ועוד ועוד – הוא המיטוכונדריה!
כל טוב, נטלי
Natalie Yivgi-Ohana, Ph.D
****************************
אחרי המייל המסקרן הזה, כמובן שנטלי ואני שוחחנו ארוכות, ונטלי הסכימה לכתוב פוסט אורח (להלן חלק ראשון) ששופך מעט יותר אור על המיטוכונדריה ותפקידה, ולמה אם נאכל נכון ואם ננוע נכון, נשמור על בריאות מולקלורית ולא רק על בריאות כוללת. רוצה לומר - מדוע הסוד הקדמוני עובד עלינו גם ברמה התאית, ולא רק שומר לנו על משקל תקין.
זה חומר מרתק, ונטלי תשמח לענות על השאלות שלכם (בתגובות)!
****************************
 |
| מי אני ומה שמי? |
שלום דעאל,
שמחתי כל כך לגלות את ספרך "הסוד הקדמוני" על המדף בחנות הספרים, ואפילו יותר ככל שקראתי והעמקתי בספר. הסיבה העיקרית היא שהתיאוריות התזונתיות שלך מתאימות כל כך לתיאוריות המקשרות בין תזונה נכונה לאברון התוך-תאי המרתק המיטוכונדריון ובהיותי חוקרת מיטוכונדריה אשמח לעשות את הקישור הזה עבור הקוראים:
המיטוכונדריון (ברבים: מיטוכונדריה) הוא מעין בית חרושת לייצור אנרגיה של התא. בכל תא יש בין עשרות לאלפי מיטוכנדריה, תלוי בדרישות האנרגטיות של התא (למשל: בשריר ובשריר הלב בפרט המיטוכונדריה תופסים יותר מ 40% מנפח התא, וזה כדי לעמוד בדרישות האנרגטיות הגבוהות של תנועה מתמדת).
בנוסף להיותם האתר שבו חומרי המזון שאנו צורכים הופכים לאנרגיה (האנרגיה התאית נקראת ATP), המיטוכונדריה הם כמו תא בתוך תא: יש להם ממברנות חיצוניות המורכבות מחלבונים ושומנים (המגיעים מהמזון כמובן), הם מתחלקים ומתרבים ויש להם חמור גנטי (DNA) משלהם. מרבית האנרגיה הנוצרת ע"י המיטוכונדריה מקורה מפירוק סוכר (גלוקוז) וחומצות שומן המגיעים מהמזון. המיטוכנדריה משתמשים בכ 90% מהחמצן שאנו נושמים כדי להניע את תהליך יצירת האנרגיה. המיטוכונדריה אחראיים על יצירת מרבית האנרגיה החיונית לתא (ATP): הן דרך פירוק גלוקוז והן דרך פירוק חומצות שומן. תהליכים אלו מחייבים נוכחות של ויטמינים, בעיקר מקבוצת B הנחשבת לקבוצת האנרגיה (;B1, B2, B3, B5, B6 מצויים בשפע בבשר וחלקי פנים, ביצים, ירקות ואגוזים), ומינראלים כגון ברזל (מצוי בעיקר במזון מן החי כמו בשר, עופות, ביצים וכן בירקות וקטניות) וגופרית (המצויה בשפע בברוקולי למשל). רכיב תזונתי הכרחי נוסף לתהליך יצירת האנרגיה במיטוכונדריה הוא קואנזים Q10 המגיע בשפע ממזון מן החי. יעילות יצירת האנרגיה מגרם חומצת שומן גדול פי כמה מזו הנוצרת מגרם גלוקוז (תלוי באורך חומצת השומן, למשל מפלמיטאט נוצרים פי3.5 יותר מולקולות ATP מאשר מגלוקוז).
מדוע חשוב כל כך לשמוע על המיטוכונדריה?
כיוון שאם אין אספקה סדירה של אנרגיה לתאים, הרקמות והאיברים לא יתפקדו כראוי. בהתאם לכך, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי עומד בבסיס הגורמים לזיקנה חולנית ועייפות כרונית. בנוסף, אי-תפקוד מיטוכונדריאלי הוא גורם מכריע בהתפתחות מחלות כרוניות רבות, כגון אי-ספיקת לב, סכרת ופרקינסון. בנוסף למחסור באנרגיה, מיטוכונדריה פגומים מייצרים חומרים רעילים לתאים (רדיקאלים חופשיים) הגורמים נזק למטען הגנטי, לחלבונים ולשומנים. בשל ייצור מוגבר של רדיקאלים חופשיים מומלץ לצרוך ויטמינים מסוג E ו C המונעים את הנזקים הללו. כיום מקובל לחשוב על תהליך הזיקנה בכללותו כתהליך המונע מנזקים מצטברים למיטוכונדריה. מחקרים מראים שפגיעה בתפקוד המיטוכונדריה גורמת להזדקנות מואצת, הלבנת שיער, נשירת שיער, עייפות וחולשת שרירים.
המיטוכונדריה חיוניים וחשובים לפינוי הגלוקוז מזרם הדם, להאצת פירוק שומנים מרקמות שומן ולהפיכתם לצורת האנרגיה החיונית לכל פעולה שהתאים שלנו מבצעים ולתפקוד איברי הגוף (תנועת שרירים, פעילות מוחית, יצירת הורמונים, תנועתיות תאי זרע ועוד ועוד).
הקפדה על הזנת המיטוכונדריה חשובה: לאכול מזון עשיר בחלבונים, שומנים מן החי, ויטמינים ומינראלים, שכן פירוק חומצות שומן ע"י המיטוכונדריה מניבה הרבה יותר אנרגיה לתא מאשר פירוק סוכרים.
שומן הוא האנרגיה המועדפת על ידי המיטוכונדריה.
****************************
באותו עניין, יש סרטון נהדר של ד"ר טרי וואלש, פרופ' לרפואה פנימית שחלתה בטרשת נפוצה ועברה שינוי מדהים לאחר שינוי תזונתי שמטרתו, כך לדבריה, "להבריא את המיטוכונדריה שלי". (די מדהים ש TED החליטו אחרי שלוש שנים מאז שהסרטון עלה, להכנע ללחץ של מונסנטו, הספונסר הראשי, ולהוסיף "אזהרת צפייה" לסרטון הזה. כדאי לראות, ולו בכדי לעצבן אותם).
אז עד כאן היה בקצרה החלק ראשון מאת נטלי (ובשני נגלה איזה סוג ספורט מעדיפה המיטוכונדריה שלנו: הרמת משקולות, ריצות ספרינט או ריצות מרתון?)
כיתבו בתגובות מחשבות ושאלות, ושתפו, בכיף.
תהיו לי בריאים, דעאל
