על איוולת המחאה הנוכחית ומהי המחאה הראויה באמת

בימים האחרונים הפייסבוק, הטוויטר והווטסאפ שלי מתמלאים בזעקות שבר: הרכבת, החשמל, הנכים, המזון. אללי. דומה כי עוד מעט כל הארץ אפודים אפודים. זה קורא לי לצאת ולהפגין וזו אומרת כולם רשעים כולם. ואני מקשיב למוחים קשב רב ומוצא עצמי משתומם. איני מבין מה רוצים ממני. 

בסדר, נניח שאלבש אפוד זוהר. אבל למה שאעשה זאת? מה אתם מציעים לעשות בפועל כדי שישתנה המצב, כדי לתקן? 

לא, לא הבנת, אומרים לי. אנחנו נגד המצב הנוכחי. זו מחאה נגד המצב. נגד המחירים ויוקר המחיה. תראה איך הצרפתים שורפים את המדינה בגלל שעלה המחיר של הבאגט. כאן יקר יותר ואף אחד לא מצייץ. בושה. 

אה, אני אומר. נגד המחירים. סבבה. אף אחד לא אוהב לשלם. אני לדוגמה ממש מתעב תשלומים. אבל, אני עדיין תוהה, מה אנחנו מציעים שיקרה, בפועל, כדי להוריד את המחירים? 

הממ. זה די קל, עונים לי. נחליף את הממשלה.

אוהו, להחליף ממשלה נשמע טוב, במיוחד כשזו ממשלה שלא הצבעתי עבורה. אבל, מחשבה דוקרת אותי, כיצד החלפת הממשלה תוריד את המחירים? חשבתי שהעניין הוא סוג וטיב ההחלטות. אני רוצה להבין על מה המחאה: היכן הממשלה טעתה ומה יש לעשות אחרת, בלי קשר לזהות השר הממונה (וכך אולי אוכל לדעת במי לבחור בפעם הבאה).  

מה קורה לך בנאדם, עונים לי. הרי שודדים לנו את הגז. ממשלה חלופית תקנה קרונות לרכבת, תחסום את עליית המחיר של החשמל, תפקח על מחיר החלב, תעלה את שכר המינימום. נישאר במחירים טובים, ממש כמו פעם.

אבל אבל אבל אני מגמגם, זה הפוך לגמרי. המחיר של המזון עולה לא בגלל שלא היה פיקוח אלא בגלל שלא איפשרו תחרות. אסור לייבא מזון. יש מכסות ומכסים. אם רוצים להוריד את המחיר של המזון זה דווקא קל, צריך לבטל חסמים ובירוקרטיה. 

מה אתה דפוק, אומרים לי. אנחנו הרי מסבירים לך שהחשמל קופץ ב 8%! שודדים.

מעניין, אני אומר. אבל עליית מחיר החשמל נובעת ברובה מהחובה שהטילו על חברת החשמל לרכוש אנרגיה סולרית יקרה פי כמה, ומיסים שהטילו על הפחם, גם זה לטובת הסביבה, ומהתחזקות הדולר, שבכלל לא בשליטת איש. אתם מציעים לבטל את החוקים להגנת הסביבה כדי להוריד את התייקרות החשמל בחצי?

מה פתאום, עונים לי, זה מסביר רק את רוב מהעליה במחיר. יש איזה 40% בגלל הגז. הרי עולה 30 סנט לייצר ומוכרים לנו ב 6 דולר. יהודים! שודדים! (דמיינו את בגין מנופף בזרועות) 

נכון, 30 סנט ייצור. וכמה עולה למצוא את הנפט? ולבנות אסדות קידוח, ולהטמין צנרת הולכה? מליארדים. זה לא חלק מהעלות?

כן, אבל מה אתה מתקטנן עם מספרים. אז עזוב חשמל. רכבת, מה איתה? חסרים 150 קרונות והמדינה לא מוכנה לקנות אותם.

אוקיי, אז שהמדינה שמממנת רכבת במליארד שקלים לא מוכנה להוציא עוד מליארד? אני בעד תחב"צ, אבל מאיזה תקציב אתם מציעים שיממנו את זה? על חשבון מה? 

אוף איתך, אנחנו מוחים נגד יוקר המחיה, מה מסובך להבין, יא כבד. תראה את היצרנים החזירים, איך הם מעלים מחירים רק כי הם יכולים.

ודאי שהם יכולים. לשמחתנו זו מדינה חופשית. אבל איש לא מכריח אתכם לקנות מהם, תמיד אתם יכולים לקנות מהמתחרה (אבל רק למוצרים בהם המדינה מאפשרת בהם תחרות!). וחוץ מזה, באמת העלויות עלו. למשל הארנונה לעסקים עלתה, כי היא מוצמדת באופן מוזר ולא הגיוני לשכר במגזר הציבורי, שעלה בגלל הסכמי שכר האחרונים... כשמחלקים כסף, מישהו צריך לשלם על זה מהצד השני. 

אבל תראה את הצרפתים. אצלם שכר המינימום גבוה יותר!

אבל העלאת שכר המינימום דווקא פוגעת בשכבות בהן היא אמורה לתמוך, אני לוחש. מחר המעסיק הזעיר,  שיש לו שני עובדים בשכר מינימום ורווחיות גבולית, ייאלץ בחקיקה לשלם להם יותר. הוא יפסיק להרוויח, ולכן מיד יפסיק להעסיק אותם. הוא יצטמצם או יסגור. הראשונים שיפגעו ויפוטרו הם אותם עובדים שהמדינה "שמרה" עליהם. שכר מינימום גבוה הוא מתכון בטוח לאבטלה גבוהה יותר, בכל מקום שזה נוסה אי פעם. 

 לא ענית, מה עם הצרפתים, עובדה, הם מוחים!

הצרפתים שלנו? אלו שיש להם איגודי עובדים כה חזקים שמונעים התייעלות וכעת אין מי שישלם עבורם את הפנסיה? 

כאן בדרך כלל נגמר הדיון ואנשי המחאה המקצוענים מגלגלים עיניים ועוזבים אותי לנפשי. אני הרי לא מבין כלום במחאות.

לטעמי, יכול אדם למחות על התוצאה, ויכול אדם למחות על הסיבה. 

המחאה של התקופה האחרונה לא מציעה פתרונות אלא היא בעיקרה בכיינות המבקשת שעוד כסף ינחת מהשמיים. איכשהו. יקר פה אז שיורידו לנו את המחיר. "שהמדינה" תשלם (רק שאין דבר כזה מדינה. יש רק את מה שאנחנו, כל האזרחים, משלמים). המוחים מבקשים ששר הכלכלה ישלם למאפיות כדי שלא יעלו את מחיר הלחם (קרה במציאות). ששר האוצר ישנה את חישוב תעריף החשמל כדי שנשלם את העליה לאורך שנים ולא רק עכשיו (בקרוב במציאות), ששר התחבורה ישפוך עוד כמה מליארדים על חברת רכבות ממשלתית, לא תחרותית עם ועד עובדים אגרסיבי שמשבית אותה מדי יומיים (תבדקו), ששר החקלאות והאוצר יקבעו בחוק את המחיר המותר לעוד מוצרי מזון, ששר החקלאות יסבסד עוד חקלאים כדי שיוכלו כביכול לתת סחורה במחיר נמוך יותר, ובפועל יקר הרבה יותר.

שכחתי משהו?

כל ההצעות הללו הן הבל מוחלט. 

הן בדיוק ההחלטות האומללות שהביאו אותנו למקום הנוכחי, בו כוחות השוק אינם יכולים לפעול בחופשיות. בו המדינה מעורבת עד צוואר בכל פעילות כלכלית, ויוצרת משק מסורבל, עם מגזר ציבורי לא יצרני עצום וחסר פרופורציות, עם שר אוצר שידידו הטוב ביותר ותאומו הרעיוני הוא מזכ"ל ההסתדרות. דבר כזה עוד לא קרה בתולדות הכלכלות (הבריאות). בפועל, אף יזם אינו יכול לייבא עוד חמאה כדי להתחרות ולהוריד את המחיר, כי שר האוצר לא מרשה (הוא הציע פשרה לפיה במהלך עשר השנים הבאות המכסים על שוק החלב יופחתו בהדרגה. עשר שנים. בינתיים נשלם ביוקר). אי אפשר לייבא בשר. אי אפשר לייבא דגים ועגבניות. ודבש. וכל מזון שעולה על דעתכם כמעט.

בכל מקום בו יש מעורבות וניהול ממשלתי, אנו מקבלים חברות גרועות (רכבת), יקרות (פנסיה עודפת לעובדי חברת חשמל), בזבזניות בכוח אדם להחריד (רוב משרדי הממשלה) ושוק בלתי תחרותי בעליל, וכך אנו משלמים עבור הצריכה הרבה הרבה הרבה יותר. 

לכן מחאה חברתית היא ראויה ומצוינת, אבל היא צריכה להתמקד בדברים מועילים וממוקדי פתרון:

רכישת המוצר הזול ביותר היא תמיד אפשרות ראויה לצרכן. לא טוב לכם תנובה, קנו טרה. לא טוב לכם טרה, קנו גד. הכל בסדר, רק אל תבקשו מהמדינה לעשות זאת עבורכם, כי כשהיא מתערבת, זה יהיה רע מאוד לכולנו. 

• פתיחת כל שוק המזון לתחרות וייבוא חופשי. תחרות חופשית לעולם מורידה מחירים. 
• הורדת כל הרגולציה העודפת, המעלה את עלות הייצור של כל היצרנים, ואת המחיר עבורנו
• ביטול "פירמידת המזון" שהיא שקר ואיוולת מעודדת תחלואה המפורסמת בכפיית המדינה ובמימון אזרחיה 
• צמצום המגזר הציבורי, הצמדות השכר האוטומטיות, הצמדות הפנסיה התקציביות 
• צמצום הבירוקרטיה לעשיית עסקים בישראל. מי שלא ניהל עסק בארץ לא מדמיין איזה סיוט זה. בלי זה לעולם לא ירדו כאן מחירים של כלום, פשוט לאף יזם לא יהיה כדאי להתאמץ. 
• ביטול מעמדה של ההסתדרות כעמותה עות'מנית, שאינה מחוייבת לשקיפות, ושכולנו משלמים על הצללים שהיא מטילה.

כשאראה מחאה כזו, אהיה הראשון להפגין עם שלט.

אלא אם כן תרצו להצטרף אלי ולארגן יחד מחאה אמיתית שכזו. זה דווקא מדליק לגמרי. 

***
קרדיט תמונה: מוטי מילרוד, הארץ. 

By Dael with 4 comments

למה לראפרים יש שרשרת, ומה זה אומר עלינו?

צייד עם שרשרת מצדף קינה, שנחשב לכסף הלאומי בפפואה ניו גיני

כבר למעלה מ 12 שנים שאני כותב ועוסק בעבר הרחוק של המין האנושי, ובמסקנות שאפשר ללמוד ממנו על הווה. כיצד אפשר ונכון לחיות היום, לאור חכמת העבר. במרוצת השנים והפוסטים דיברנו על תנועה ופעילות גופנית, על הליכה וריצה יחפה, על צייד ועל אכילה, על בשר ועל עודף פחמימות, על חופש ממתח ועל חברה וקהילה. כל הדברים הללו עיצבו אותנו, בני האדם, והם חלק מאיתנו. איננו יכולים לברוח מהביולוגיה שלנו, איננו יכולים לשנות את הפסיכולוגיה הקדומה שלנו, שעוצבה במשך מליוני שנים. האדם הוא נוף מולדתו. האדם הוא תמונת אבולוציית אבותיו. 

איננו מנסים לחקות את האדם הקדמון. אין שום דבר רומנטי בחיים אלימים וקשוחים במערה קרה, במזון במחסור, ללא שירותי רפואה. לשמחתנו, יש לנו היום שפע מכל וחיינו טובים, ארוכים ונוחים הרבה יותר. אבל למרות שיצאנו מהמערה, המערה לא יצאה מאיתנו. הלב שלנו ממשיך לציית לחוקים קדמוניים בהרבה, ולא לאופנה החולפת של הפוליטיקלי קורקט או של דמיונות שווא. כך למשל הטבעונות משגשגת כרעיון אצילי, אבל כתפריט אנושי נרחב היא נכשלת לחלוטין. למעלה מ 80% מהעוברים לטבעונות מפסיקים זאת בתוך שנתיים. אנו פשוט זקוקים גם למזון מהחי. המין האנושי עוצב כאוכלי כל ואיננו יכולים לשנות את הפיזיולוגיה שלנו בשם רעיונות רוח. אנו גם זקוקים לקהילה ולחברה, ולכן התבודדות ונזירות אינם רעיונות מוצלחים במיוחד. 

איך הכל התחיל אפשר רק לשער. איננו יודעים מתי בדיוק קם המין האנושי על רגליו. ההומינידים (מיני האדם) הקדומים התנתקו משרשרת הקופים הגדולים לפני כארבע מיליון שנים, ומאז, בתהליך שלא עוצר, המשיכו להתפתח ולהשתנות ולהתפצל לסוגים ולמינים. אנחנו ההומוסאפיינס, המין האחרון בשרשרת, והיחיד ששרד. אנו בראש פירמידת החי בכדור הארץ, בעלי מוח מפותח שאיפשר לנו להשיג יותר מזון, לגלות את הבישול, לפתח כלים ולשכלל את הטכנולוגיה, ולהקים מערכים חברתיים מורכבים לעין שיעור מכל יצור אחר. ולמרות כל ההשגים האנושיים, מעולם לא יכולנו להשתחרר מההשפעה המהותית של הביולוגיה, הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה הקדומים שלאורם התעצבה ממלכת החי. 

כמו כל בעלי החיים, גם אנו יצורים חברתיים הבוחנים את מקומם בתוך היררכיה חברתית הטבועה בזהות הביולוגית שלנו ואנו רוצים לטפס במעלה הסולם החברתי לעמדה של כוח לא בגלל שסיפרו לנו שכך טוב או נכון לעשות, אלא משום שכל בעלי החיים בעולם מצייתים לאותו גן קדמון: אנו חלק ממבנה חברתי בו הפרטים לעולם מבקשים לשפר את מקומם. בעולם החי כל פרט מבקש לעולם להלחם על מעמדו החברתי ולבסס אותו גבוה ככל הניתן, שכן זה קובע את ההזדמנויות ואת היכולת להמשיך את השרשרת הלאה. זכר אלפא יהיה זה שיעביר את הגנים שלו הלאה, אך זכר חלש, לא יזכה להעמיד צאצאים. לביאה שליטה תעמיד יותר מזון לגוריה, ולביאה מזדנבת מאחור עלולה שלא לשרוד. בעולם החי אתה מוביל או מובל. אתה ראשון או שתישאר בתחתית הסולם, מלקט פירורים. הדרך לעלות ולרדת בסולם היא לעולם קשה ואלימה. אין בחירות או אספת חברים אלא כוח ומוות. גורילה שליט יגרש זכרים מתחרים, יהרוג את גוריהם, ויזדווג עם כל הנקבות. קרנפים, איילים ואפילו תיישים ותרנגולים ילחמו זה עם זה עד מוות או עד קריסה מוחלטת של היריב. בעולם החי, אלימות היא הדרך היחידה לקבוע ולבסס מעמד חברתי.

לא אצל בני האדם. 

לכאורה, לבני האדם לא היתה כל ברירה. אבותינו ההומינידים הקדומים חיו בלהקות וממילא שמרו על אותן פרקטיקות של קופי הענק. התפצלנו מהקופים, אבל נותרנו כפופים לפירמידה חברתית וכדי לעלות ולרדת בסולם היה נדרש להפעיל כוח, ואלימות עד מוות. אבל איכשהו זה כמעט ונעלם מהתרבות האנושית. הפוסט הזה מסביר כיצד.

איננו יודעים מתי היא נוצרה, אבל אין כל ספק כי אחד המרכיבים הבסיסיים והקדומים ביותר בהצלחת המין האנושי הוא השפה. הדיבור. כמעט כל החיות מתקשרות זו עם זו תחושות וכוונות באמצעות צלילים, אך רק בני האדם פיתחו שפה מורכבת המאפשרת לייצג גם מחשבות ותוכניות, רעיונות וסמלים. אבל בני האדם הקדומים לא פיתחו רק שפה של מילים המסמלות מציאות. יחד עם המצאת השפה האנושית, בני האדם הקדומים המציאו שפה המשתמשת בחפצים נדירים כסמלים לכוח. שפת ערך. זו שפה שנועדה כדי לתקשר ערך חברתי, ומאז ועד היום היא כלי לעיצוב היררכיה חברתית. שפה לתקשורת ערך בין בני  אדם. 

זה התחיל, כמו כל ההמצאות, כמעט במקרה. הצייד תלה על צווארו שרשרת מניבי אריות או מטופרי עופות דורסים כדי להוכיח את כוחו. שרשראות כאלו בנות עשרות אלפי שנים נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות רבות. השרשרת הפכה למסמל את מעמדו של העונד אותה: צייד. היא סימנה את חשיבותו לשבט, את עוצמתו. גם העברת השרשרת לצייד צעיר או לנער מתבגר היתה הוכחה לבגרותו, לעלייתו בסולם החברתי. בשפת המילים אי אפשר לייצג ולהעביר ערך, שכן מילים לא עולות מאומה. להגיד לאשה "אני אוהב אותך" לא שווה הרבה, אבל לתת לה טבעת זו כבר תקשורת אמיתית המשדרת את הערך שהיא נושאת. להגיד "אני זכר שליט" לא מוכיח כלום, כי מילים הן רק מילים: זכר מתחרה עלול להרוג את הדובר ולרשת את מעמדו החברתי אבל מי שחובש את כתר הזהב הוא המלך, ועוצמתו ניכרת לעין כל ומחסלת קריאות תגר. לכן כדי לדבר בשפת הערך צריכים "מילים" שהן נדירות וקשות להשגה. כתר שהמתחרה לא יוכל להשיג או לזייף בקלות. מסמני המעמד החברתי היו ונותרו רק חפצים שקשה מאוד להשיג. צדפים נדירים, אבנים נדירות, זהב. אלו סימנים ששומרים על הכוח החברתי ללא שחיקה. כי שפת ערך יעילה רק כאשר "המילים" שבה הן נצחיות. היינו, מורכבות מדברים שקשה להשיג ואי אפשר שיעלמו או יישחקו. דברים המייצגים אנרגיה מוחלטת, כוח אבסולוטי, כי אז כל "משפט" (טרנזקציה) הוא אמיתי. 

בזכות שפת הערך בני האדם הצליחו לראשונה לעצב את מעמדם החברתי שלא באמצעות אלימות. כי מי שאוחז בחפץ נדיר וקשה לשגה, מוכיח בכך את עוצמתו וכוחו. חפצים נדירים מייצגים אנרגיה ומאפשרים את הוכחת ו"שמירת הכוח". במקום שזכר האלפא יוכיח את הכוח שלו שוב ושוב ע"י הרג המתחרים, הוא מוכיח את מעמדו ע"י תכשיט העשוי ניבי נמרים. ובכך הוא מעיד על עצמו: אני בעל עוצמה אדירה. אני קוטל נמרים ומקשט את צווארי עם שיניהם. אני בראש הפירמידה. אל תתעסק איתי. 

הקישוטים הללו, כתר ראש השבט, קישוטי הצייד, תכשיטי האשה המחוזרת – כולם הפכו לבעלי ערך בפני עצמם, כי הם הכלי לסמן תקשורת ערך בין בני אדם. הם הפכו ל"כסף".

עיצוב ושינוי הסטטוס ההיררכי החברתי נשמר כך עד היום: כסף או משכורת הם שפת הערך של בני האדם. מי שהחברה נותנת לו יותר ערך, ירוויח יותר, והפוך. ובדיוק כמו בעבר, אנשים נוטים להדגיש את מעמדם החברתי באמצעות סימנים סטטוס חברתי שהכסף הזה מאפשר: מותגי יוקרה, רכב חדש, תכשיטים כבדים. גם היום, אם יבוא מולנו מישהו עם שרשרת זהב עבה של ראפר, נעדיף שלא להסתבך איתו. הוא מספר לנו שהוא אלפא מסוכן. 

וכך בני האדם המציאו דרך חדשה לעצב היררכיה חברתית. מהיררכיה המעוצבת ע"י אלימות בכל ממלכת החי, להיררכיה חברתית המעוצבת ע"י אביזרים מסמלי כוח שומרי אנרגיה. שפת הערך הזו היא יסוד התהליך שמנע מאיתנו להרוג אחד את השני במאבק על נשים, טריטוריה ומזון, ולהפוך אותנו לאנשים.

כסף הוא לא אויב האנושות, אלא אחד ממנועי ההתפתחויות שלה. 

מצב העניינים הזה לא השתנה במאומה מאז שירדנו מהעצים. בשיני טורפים כבר איננו משתמשים אבל הזהב משמש כבר 5000 שנים לפחות כהוכחה מוחלטת לכוח, ולכן הוא משמש ככסף טוב ומקובל בכל מקום בעולם: הוא שומר על האנרגיה שבו, לא נשחק מהדפסה עודפת. הוא הוכחה חד משמעית לעוצמת בעליו ולמעמדו החברתי. לכן נשים וגברים יעדיפו תכשיטי זהב על כל תכשיט פלסטיק, עץ או אבן. רק דברים נדירים באמת הם סימני סטטוס מוצלחים לעיצוב מעמדנו בהיררכיה החברתית.

הביטקוין הוא פשוט שכלול של שפת הערך העתיקה לשפה בין לאומית, מהירה ויעילה יותר לעומת כסף הפיאט (דולר, יורו, שקל), השומרת את האנרגיה טוב יותר (בביטקוין לעולם לא תהיה הדפסת כסף שתשחק את מעמדו, אך זה קורה תדיר בכל המטבעות האחרים), והשומרת על הסטטוס של הבעלים באופן בלתי תלוי בגורמים חיצוניים (המדינה או אלפות אחרים אינם יכולים לשדוד ממך את הביטקוין שלך, אך קל להם לעשות זאת לכסף מדינות).

ולמרות זאת, איננו יודעים עדיין האם הביטקוין יחליף את הזהב והכסף וישמש לצידם כחלק מהמילים של שפת הערך העתיקה.

להבנתי ובעיני, הוא כבר שם מזמן.

כך או אחרת, בכל אשר נביט, נגלה את עצמנו הקדמוני מציץ אלינו מחרכי ההיסטוריה ומעצב את התנהגותנו עד היום.

מתאמץ לתקשר ערך 

__

קרדיט לתמונת JZ ולתמונת צייד

By Dael with 1 comment