עדכונון

שלשום קפצתי 5-10-15-20-25-30-35-40-45-50-45-40-35-30-25-20-15-10-5 קפיצות חבל כפולות. זה אימון אכזרי מבית היוצר של OPT, וזה לקח לי 19:59 (לסה"כ 500 קפיצות כפולות בחבל!). וואוו. אתמול, לעומת זאת, רצתי חמישה ק"מ. התוצאה המשולבת היא כפות רגליים תפוסות (?), תופעה חדשה גם בשבילי.

מישהו כאן עשה את זה פעם?

By מר קדמוני with 7 comments

למה אין לי משקל אדם בבית?

אתמול דברנו על משקל והיום נדבר על משקל.

נתחיל בוידוי: אין לי משקל אדם בבית ומעולם לא היה לי (במטבח דווקא יש משקל, אפילו שניים). זה לא עניין של התקמצנות. אחרי הכל, זה עולה משהו כמו 40 שקל. אם אתם רוצים משהו טיפ טופ מעוצב ושקוף, תשלמו 99. בהחלט זה מוצר זמין, זול, שעושה מה שהוא מתיימר: להראות כמה דברים שוקלים.

למעשה, אני לא יודע כמה אני שוקל. כלומר, אני כן יודע, אבל לא בדיוק. זה גם לא ממש מטריד אותי. בפעם אחרונה נשקלתי לפני שנה בערך, בבית מלון באירופה. פשוט היה בחדר ואחרי המקלחת היה לי משעמם, אז עליתי. זה באמת העביר את השעמום לשתי שניות. אחלה בילוי.

אז למה אתם לא באמת צריכים משקל אדם בבית? (או לפחות, למה לא צריך להשקל כל הזמן, גם אם יש לכם אחד כזה)

1. כי זה לא ממש מעניין. אנשים אובססיביים לגבי המשקל שלהם ללא שום סיבה מוצדקת. בדרך כלל הרצון הוא "להראות טוב" וישנה הנחה כי ככל שהמחט תצביע על מספר נמוך יותר, אנו נראה טוב יותר. החיים מלמדים שזה לפעמים נכון, והרבה פעמים גם לא נכון. אם כבר, יש קשר בין היקף המותניים לבין הבריאות. אפשר גם שהמחט תראה משקל גבוה, אבל הוא נובע ממסת שריר גבוהה יותר, ולאו דווקא שומן.

2. כי זה לא ממש חשוב. משקל עשוי להיות מנבא לבריאות שלך. עשוי. הבריאות מורכבת מאינסוף מדדים, ובעיקר, מתחושה כללית של האדם. במקום להשקל, שאל את עצמך: האם אני מרגיש היום טוב יותר מאתמול? מלפני שנה? האם אכלתי טוב היום או ג'אנק פוד? האם אני מרגיש טוב עם עצמי או לא.

3. אתה יודע יותר טוב מהמשקל. אתה יודע אם החולצה פתאום מרגישה לך צפוף או אם הג'ינס לא נסגרים או משאירים פתאום סימנים אדומים על המותניים. בהנחה שאתה כבר מעל גיל 18, זה לא קורה בגלל שגדלים אלא בגלל שגדלים לרוחב. אתה לא צריך מדד חיצוני, אתה יכול לדעת לבד איך הבטן שלך נראית היום. צריך רק מראה.

4. כי שקילה גורמת לך להיות אובססיבי. יש לי מכרים ומכרות שיודעים לדווח על כל שינוי של 150 גרם במשקל שלהם. הם אוכלים חתיכת עוגה ותיכף רצים למשקל לראות מה זה עשה. תרגיעו. זה הרבה יותר בריא לנפש. שינויים איטיים בריאים יותר והגיוניים יותר.

5. כדי שלא נגיע למצבים נוראיים כמו "לרדת בגדול". התכנית הזו, בערך כל מה שרע בטלויזיה ובריאליטי, מקדשת את המחט של המשקל על פני כבוד האדם ועל פני בריאותו. המתחרים האומללים עושים כל דבר כדי לרדת במשקל כמה שיותר מהר וכמה שיותר דרסטי, בלי קשר למה שזה עושה לבריאות שלהם, ובלי שום קשר ליכולתם לשמר את זה ברגע שהמצלמות כבות. לפני שנה פגשתי באימון, במקרה, את אחד מכוכבי אחת העונות הקודמות. לפני התכנית הוא שקל משהו כמו 160, וירד (בתכנית) ל 70. כשפגשתי אותו, זה היה שנה וחצי מסיום התכנית. ראיתי מולי הר-אדם. המאמנת שלו לחשה לי: "תראה איזה יופי, הוא הוריד כבר 60 ק"ג". לא הבנתי על מה היא מדברת. מסתבר שמה שראיתי היה גרסה רזה של 140 ק"ג בלבד, כי אחרי התכנית הוא עלה ל 220 ק"ג...

האם אתם "חייבים" לדעת את המשקל שלכם בכל יום?

By מר קדמוני with No comments

כמה מהר יורדים במשקל?

אחת מקוראות בלוג זה כתבה לי:

"...אחותי ואני בתחרות מי תרד 10 ק"ג יותר מהר (אנחנו בערך באותו משקל), אני אוכלת פריימל כמעט 100% והיא אוכלת "קונבנציונלי"- דגנים מלאים, דל שומן, סויה וכדומה. אמנם כבר 5 אנשים (שונים!) אמרו לי שרזיתי, ואני בסך הכל שבועיים בעניין, אבל על המשקל משום מה זה לא מתבטא והוא נשאר ממש קבוע. אחותי אמרה לי שאפילו שאני אוכלת ממש מעט פחמימות אני לא יורדת בגלל שאני אוכלת שומנים ויש בהם מלא קלוריות. יש דברים בגו? עדיף לצמצם?"

אוקיי, נתחיל מהיסודות:

• כסף. התערבות עם שיטות אחרות על קצב ירידה במשקל אינה מומלצת. יש סיכוי גדול שתפסידי, כלומר, בדיאטה אחרת אפשר לאבד משקל מהר יותר. אבל השאלה אינה כמה מהר מאבדים משקל, אלא כמה המשקל הוא יציב לאורך זמן, וכמה התהליך הוא בריא ונכון לגוף. התערבות בריאה (וכלכלית) יותר היא "מי תהיה חטובה יותר בעוד שנתיים". זה טווח זמן רב לא בגלל שלוקח כל כך הרבה זמן לרדת במשקל, אלא בגלל ש99% משיטות הדיאטה האחרות נכשלות כשלון חרוץ בשמירה על רמת משקל תקינה לאורך זמן. אמור מעתה: זה לא מעניין כמה מהר ירדת במשקל, זה מעניין כמה זמן אתה כבר שם.
• הקצב לא משנה, משנה המגמה: אלא אם כן אתה חייב לרדת במשקל כי אתה קבלת תפקיד ראשי בסרט והצילומם מתחילים בעוד חודש, אתה בהחלט יכול/ה לקחת את הזמן. ירידה איטית במשקל אומרת כי הגוף מסתגל וכי התפריט שלך נכון. (חשוב לדעת: לגוף יש מנגנון המנסה לשמר את המשקל שלו בנקודה יציבה כל העת. אם נרעיב עכבר מעבדה למשל, נקבל האטה בקצב חילוף החומרים שלו, כלומר ניצול מופחת של קלוריות. וגם ההיפך נכון. אם נאביס עכבר, הגוף יפטר מעודף הקלוריות על ידי הגברת חילוף החומרים. קצב מבוקר לירידה במשקל חשוב מאוד) הגוף עובר לנצל יותר שומן ולצבור פחות ומצד שני לא לאבד משקל כתוצאה מאיבוד מסת שריר אלא מירידה בשומן עודף בלבד. לרדת 250 גרם עד חצי ק"ג בשבוע זה בסדר גמור. זה פשוט יותר לאט משיטות אחרות, אבל הרבה יותר יעיל.
• (אני לא כותב כלל על עניין הבריאות, אבל ברור שדיאטת פריימל/פליאו בריאה מאוד לרמות הסוכר, הכולסטרול ולמניעתן של רוב "מחלות הציביליזציה": לב, סרטן, בעיות עיכול, ועוד)
• הערה לנשים: גברים יורדים מהר יותר בדיאטה מועטת פחמימות. הרבה יותר מהר. אין מה להתבאס, זה ככה וזהו.
• סוג ספורט שאתם עושים מאוד משמעותי לירידה נכונה במשקל. עדיף אימונים קצרים ועצימים, או אימונים ארוכים מאוד בקצב לב נמוך מאוד (ובפשטות: שעתיים טיול בקצב הליכה ראוי, אבל לא מסע כומתה).
• שומנים (בריאים, כלומר שומנים רוויים מהחי, וכן חמאה, שמן קוקוס ושמן זית) הם מקור אנרגיה מעולה לגוף וצריכתם מפחיתה את הרעב. אצלי למשל רוב הקלוריות מגיעות משומן (!). חשוב להעיף מהתפריט שומנים רוויים-תעשייתית (מרגרינה ומוצריה) ושמנים תעשייתיים (תירס, חריע, סויה ובני דודם). שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד. שומן הוא ידיד.
• המפתח לירידה במשקל אינו בכמות השומנים אלא בכמות הפחמימות. פחות מ 100 גרם פחמימות ביום, ויורדים במשקל ללא ספק. (לשם השוואה, דיאטת אטקינס מדברת על פחות מ 20 גרם פחמימות ביום. זה אמנם יוריד אתכם במשקל, אבל גם יוריד אתכם לברכיים. אנחנו לא אטקינס - ירקות ופירות הם ידידינו, לא אוייבנו, ולכן נצרוך אותם גם אם זה מעלה את כמות הפחמימות הכוללת).
• ירידה במשקל (ותחושה כללית טובה) יכולה לקבל זירוז חזק מצום לסירוגין. על זה נכתוב בפעם אחרת, אבל צום של 12-24 שעות פעם-פעמיים בשבוע יעשה פלאים (אפשר במהלך הצום לשתות מים ותה ירוק חופשי). וזה גם מאוד בריא (נזכיר כי הרעיון הוא חיים ברמות סוכר נמוכות יותר, ושליטה על רמת האינסולין. הגוף לומד לפעול היטב גם תחת צום).
• למעשה, מחקרים רבים הראו שאין כלל קשר בין כמות הקלוריות שאתה צורך משומנים למשקל הגוף. אפשר לחיות על חמאה וסטייקים ללא הגבלה ולהשאר רזים ושריריים. עוד אפשר לקרוא בספר המצוין ממש של גארי טיובס: Good Calories, Bad Calories. קריאת חובה למי שרוצה להתפכח ממיתוס השומן=מחלות לב.
• כמובן שמי שרוצה בעיקר לרדת במשקל, יכול לצרוך פחות שומנים בתקופת הירידה במשקל, אבל, וזה אבל חשוב, צריך עדיין לצרוך הרבה הרבה יותר מאשר בכל "דיאטה רגילה" (ואם לא הזכרתי את זה, אז על הדרך גם להעיף מהמקרר כל מוצר שכתוב עליו דיאט או 0% שומן. בריא זה לא).
  

ואחת לסיום: רוב הנשים מאמינות באמונה שלמה כי הן שמנות כי הן חזירות ועצלניות. או במילותיה של ידידה טובה שלי: "אני חזירה עצלנית. אם הייתי יודעת לסתום את הפה ואם היה לי כח רצון לעשות קצת יותר התעמלות אז הייתי בלי התחת הענק הזה".

אמרתי לה אז, ואומר את זה שוב כאן: בנות, הרגענה. אתן לא חזירות ואתן לא עצלניות. בהינתן תזונה נכונה, אתן יכולות לאכול כמה שאתן רוצות, מתי שאתן רוצות, ולא תשמינו. גם אם לא תעשו שום כלום של התעמלות. אני חושב שהתעמלות כדאי לעשות, אבל זה כבר עניין אחר. 80% מהמשקל נקבעים ממה שמכניסים לפה, ולא מכמה שמכניסים לפה, וודאי שלא מכמה שמוציאים. אני יודע שזה הפוך ממה שכולם אומרים, אבל מה לעשות, זה נכון.

התמונה של Carolinadoug

By מר קדמוני with 13 comments

סיפור מהתח...ת

הבוקר קיבלתי שאלה:

"...אני ובעלי עושים את הדיאטה שלך כבר שבוע, ואנחנו מה-זה מרוצים. מרגישים טוב, אנרגטייים ומה לא. אבל, לא נעים, יש לנו, איך נאמר, עצירות. לא יוצא. מה עושים?"

פעילות מעיים תקינה היא חלק מחיים בריאים ופעילות לא סדירה או לא נוחה של החלק התחתון עשויה להצביע על בעיות בתזונה או מתח נפשי. או שניהם. ולכן, כאשר מבצעים שינויים משמעותיים בהרגלי התזונה, סביר שנראה גם שינוי בהרגלי העודפים. אז הנה כמה טיפים ותובנות מניסיון אישי ומקריאה. נתחיל בעובדה כי מערכת העיכול היא אישית ומשתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן וכך אתם צריכים לנסות ולראות מה מתאים לכם.

אחרי ההקדמות, לעסק.

לפי הספר של ד"ר אטקינס, עצירות היא צפויה לחלוטין בשבוע-שבועיים הראשונים של המעבר ל"דיאטת אטקינס", בגלל השינוי בתזונה והגוף המגיב ב"בוא נראה קודם מה הולך כאן". לפי דבריו, זה עובד מיד אחר כך, כשהגוף מסתגל. נזכיר שדיאטת אטקינס מוציאה כמעט לחלוטין פירות וירקות מהתפריט, ואילו אנחנו חושבים שחשוב לצרוך 1-2 פירות ביום ולפחות 5-7 ירקות. אני לא זוכר עצירויות במעבר לדיאטת הפריימל, אבל הגיוני שזה קורה.

אז מסקנה ראשונה: בלי לחץ (תרתי משמע), זה יעבור אוטוטו.

הסיבה השניה לעצירות, היא חוסר בשומנים. אנשים המתחילים במעבר לדיאטת פריימל, מתחילים בהוצאת הדגנים והסוכרים (שזה מצוין), אבל לא מוסיפים די שומנים בריאים לתפריט. השומנים פשוט מחליקים לנו את השאריות החוצה, ומסייעים בריפוד הקיבה והמעי וכל העסק הופך לנעים יותר. קרוב שלי עשה פעם דיאטה הזויה המבוססת על אכילת כרוב בלבד (נשבע לכם - רק כרוב, כשהבסיס זה מרק כרוב). אחרי שבוע כזה, שאין בו כמעט כלל שומנים, האדם הזה כמעט והגיע לחדר מיון, בגלל, ניחשתם נכון, קרעים רציניים שנבעו מעצירות. אני מקווה שהשתכנעתם ששומנים זה חשוב. אז תוסיפו הרבה שומנים בריאים לתפריט, הרבה יותר ממה שהייתם רגילים בעבר. לא לדאוג, לא משמינים מזה!

מסקנה שניה: תוסיפו שומנים. שימו הרבה יותר שמן זית בסלט. תקחו תוספי שמן דגים בצורת כמוסות של אומגה-3, בבשר תאכלו יותר שומנים, תעשו את החביתות בהרבה חמאה. תתיידדו עם השומנים, ותרגישו הרבה יותר טוב.

סיבה קלאסית אחרת היא מחסור בסיבים. עבדכם הנאמן חווה את זה על בשרו פעם אחת גם תחת תזונת פריימל מלאה. אם אתם לא אוכלים די ירקות עשירים בסיבים, לא אוכלים פירות, אתם עלולים להתקע. הסיבים חשובים לפעילות מעיים תקינה וסדירה, אבל גם אין צורך להלחץ לשווא ולאכול "ברנפלקס סיבים מלאים". כמה ירקות וכמה פירות עושים את העבודה מצוין ועודף סיבים לא עוזר לכלום חוץ מלהכנסות של כמה יצרני מזון חלקלקים.

מסקנה שלישית: תאכלו את הסלט שלכם. בכל ארוחה (וכבר אמרנו: עם הרבה שמן).

ועוד שני טיפים: מוצרי חלב עשויים לעודד עצירות למי שרגיש לכך. תבדקו אם אתם שייכים לקבוצה הזו. וכמובן שלחץ הוא גורם קלאסי לעצירות, אז תשתחררו. תהנו מהחיים.

מסקנה רביעית: באנו להנות אז אין סיבה להיות בלחץ.

חג שמח!

התמונה באדיבות Piddleloop

By מר קדמוני with 5 comments

עוד קצת על ההיסטוריה ועל הגנים שלנו

טוב, אתם כבר יודעים שדיאטת האדם הקדמון היא הנכונה ביותר לבריאותנו.

הגנים שלנו מותאמים ומכווננים על מנת לנצל אנרגיה משומן ומחלבונים, ושיבושים קשים נוצרים כאשר עוברים לתזונה המבוססת פחמימות. נראה שאחרי שנים של עבודת מחתרת, השמועה הגיעה גם ל BBC, הנה כתבה עדכנית שלהם בנושא. הם אפילו מתייחסים לטענה הרווחת: "מה אתה מתלהב מהאדם הקדמון, החבר'ה האלה היו מתים בגיל מאוד מאוד צעיר". אמנם נכון ואמת. אך כפי שמנוסח היטב בכתבה "האדם הקדמון אולי מת בגיל מוקדם, אבל זה לא קרה לו בגלל בעיות תזונה"...

(ואם אתם כבר מתעקשים, אז הוא מת מאלף סיבות אחרות כמו חורים בשיניים, זיהומים ופציעות, ועוד - כל אותם דברים שהפנצילין העלים מהעולם).

ואפרופו הגנים שלנו וההתאמה של התזונה, הנה שוב השרלטן הנוראי שבנה "לאכול נכון לפי סוג הדם שלך" (אישתי אשכרה קנתה את הספר הזה לפני משהו כמו 10 שנים, אז אני יכול להעיד בגוף ראשון של מי שקרא אותו - זה הבל מוחלט). אז אחרי שהבחור מיצה את הפונטציאל המסחרי של השטות ההיא, הוא מביא עכשיו לעולם את "אכול נכון לפי ה DNA שלך". התקווה שלו, שכנראה מבוססת, היא שאנשים כה נואשים ממשקלם שהם מוכנים לקנות כל ספר ורעיון רוח, ולהאמין לכל רופא אליל, ובלבד שמישהו יגיד להם מה לעשות.

אז חברים מאותגרי משקל, הנה אני אומר לכם: אל תאכלו פחמימות מעובדות ואל תאכלו שמנים תעשייתים. זהו.

(המלצה יותר זולה מספר הזה והרבה יותר יעילה ובריאה).

מסכימים?

By מר קדמוני with 4 comments

מרתון בפחות משעתיים??

האם (או יותר נכון, מתי) יגיע הרגע בו רץ ישלים מרתון שלם בפחות משעתיים? נראה שהנושא הופך משום מה להיות "חם" בבלוגספירה לאחרונה.

הנה סרטון מעולה, המנתח בפשטות ובבהירות "מחיר" המשלמים רצים אמריקאיים על טכניקה לקויה בריצה, לעומת רצים אפריקאיים. אני לא משוכנע כי שיפור הטכניקה יוריד מיד את התוצאה, אבל זה מעניין וזה ברור למדי.

ניתוח הרבה יותר טכני וסטטיסטי על אותו הנושא ממש, תמצאו בפוסט של The Science of Sport.

השתכנעתם?

שתהיה לנו גמר חתימה טובה, צום קל ואימון קשה (במוצאי החג).

ושוב - שנה טובה.

By מר קדמוני with No comments

עדכון קצר על אמש

ארבעה סיבובים: 400 מטר ריצה, 30 קפיצות קופסה 60 ס"מ, 30 זריקות כדור כח. 24:48. אימון טוב.

By מר קדמוני with No comments

ארבעה סיפורים, ארבעה לקחים

השבוע היה לי שבוע חברתי במיוחד.

ככה יצא לי להפגש ולשוחח עם די הרבה חברים וידידים, כנראה בהשפעת אוירת החגים השוררת עתה. בין לבין, צדו את אוזני ואת עיני כמה סיפורים קטנים, כולם אמיתיים לגמרי וכולם מהשבוע, וחשבתי לשתף עם כמה מסקנות אישיות ותובנות.

הרץ החולה:

במוצאי שבת האחרונה הצטרפתי, שלא כהרגלי, לריצה קבוצתית. היינו כעשרה רצים, וכולם רצו 12 ק"מ. אני הודעתי מראש ש5-6 ק"מ מספיקים לי לגמרי, ואכן כך עשיתי. היתה ריצה סבבה שהורידה את כל האוכל שבלסנו בשלושת ימי החג. מכל מקום, בדיעבד הסתבר לי שאחד החברים יצא לריצה חולה. חולה ממש. פשוט, לדבריו "לא היתה לי ברירה, כי כבר לא התאמנתי כמה ימים קודם בגלל המחלה". חשבתי שאני לא שומע טוב. "מה פירוש, לא היתה לי ברירה?", שאלתי. והוא בשלו: "אני מתאמן למירוץ, ולא יכלתי להמשיך לא להתאמן רק בגלל שאני חולה".

רבותי, הגוף שלנו יודע היטב מתי הוא צריך לנוח. אחד הדברים הראשונים שלומדים כשמתאמנים בקרוספיט, הוא להיות יותר קשוב לפידבק מהגוף שלך. אם אתה יודע להקשיב לו, אתה יודע לעצור אימון בזמן, ולא להגיע למקום של פציעה או של התכווצויות אסוניות. אם אתה מודע, אתה נח כשצריך לנוח ועובד כשצריך לעבוד. מחלה היא איתות שמשהו לא בסדר, ולהכניס את הגוף למצב מצוקה (ריצה היא מצב מצוקה לגוף) כאשר הוא חלש וחולה, זה רעיון רע מאוד.

שורה תחתונה: תלמדו לנוח. החיים לא בורחים לכם, והמירוץ הבא יחכה בסבלנות שתחלימו ותחזרו לכוחותיכם המלאים.

המרזה היצירתי:

חבר אחר התחיל השבוע שינוי תזונתי, כך סיפרה לי אישתו, במטרה להפחית משקל. הוא קרא את כל הפרטים כאן בבלוג, והחליט להפסיק לאכול תפוחי אדמה, אורז, פסטה ולחם (אבל היא גילתה לי בסוד שאחרי יומיים הוא נשבר ואכל בורקס אחד, מעל הכיור, כדי שלא ישארו ראיות). המשעשע הוא שהם קוראים לזה בבית "דיאטת קרוספיט". אז קודם כל כבוד ושיהיה בהצלחה, אבל מסקנה קטנה ואישית: נראה שאני לא כותב מספיק טוב איפה נגמר קרוספיט ואיפה מתחילה התזונה. מצד שני, מה זה כבר משנה, העיקר הבריאות.

הנגמלת (?)

ידידה שלי היא צמחונית מלידה. היא ספרה לי אמש שמאז שקראה את הפוסטים האחרונים בנושא צמחונות, היא יצאה מאיזון. שנתה נודדת בלילות והיא מרגישה שעברה טלטלה רגשית עזה. האמיתות עליהן היא גדלה, הנחות היסוד, נסדקו סדק עמוק. היא כעת פונה להתבונן בעולם במבט חוקר וביקורתי יותר, ואולי (ומכאן ואילך זו כבר פרשנות שלי) היא תעבור בעתיד לתזונה מאוזנת יותר, עם חלבונים ושומנים גם מהחי. והמסקנה שלי: כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו הציל עולם מלא. כך אני באמת מרגיש.

המבוגר האחראי:

הנה חלק ממייל שקיבלתי השבוע: "...היום אישתי רצתה לבשל קלחי תירס ואמרתי לה שאני לא אוכל את זה ואז היא אמרה בטח תגיד לי עכשיו ששומן כבש יותר בריא מתירס וכשעניתי לה שברור ששומן כבש עדיף על תירס היא נעצה בי מבט שמשמעותו שצריך לאשפז אותי בכפיה וכמה שיותר מהר". מסקנות: 1. יש כאן קוראים שמבינים טוב טוב מה נכון וכדאי בתזונה שלכם, ו 2. טוב לפתח ערוצי תקשורת יעילים עם בת הזוג שלכם. אולי גם היא תכנס לעניין בסופו של דבר...

ואולי יש גם לכם סיפור שתרצו לשתף איתנו?

By מר קדמוני with No comments

שאלה: מה זה ההיפך מצמחונות?

תשובה: ליידי גאגא כפי שנראתה אמש במופע ביזארי של טעם רע - שמלה מבשר נא!

אולי היא הבינה לא נכון את הפוסטים האחרונים שלי בנושא צמחונות...

By מר קדמוני with No comments

אמונות ודעות

הדיון סביב הצמחונות מעורר מיד תגובה רגשית.

האם אני טורף? האם נכון שאהיה טורף? האם נכון יותר שאתנזר מבשר? האם הטבע שלי עומד בניגוד למה שטוב ובריא לי?

קריאה באתר אנונימוס, המשלב את הקריאה לתזונה צמחונית ו"בריאה" יחד עם הטפה ל"זכויות בעלי החיים" (כלומר נגד כל שימוש של בעלי חיים לטובת האדם, ובכלל זה סוסים או חמורים לעבודת אדמה, פרות לחלב, כבשים לצמר, דבורים לדבש, תרנגולות לביצים ועוד), מעלה הרהורים נוגים. תשפטו אתם, אבל ביסודו של דבר שתי הטענות (תזונה בריאה ואי שימוש בבע"ח) עומדים על כרעי תרנגולת (תרתי משמע):

1. התזונה הצמחונית היא אסון בריאותי. כאשר קוראים את המאמר "אבות המזון" באתר אנונימוס, אי אפשר להתיחס לזה ברצינות. הם מבססים את דבריהם על מחשבות לב ועל "אמיתות" שהופרכו מזה זמן. חד וחלק: שומן מהחי טוב ובריא לאדם. חד וחלק: פחמימת מעובדות הן בסיס להשמנה, מחלות לב וכו'. ההיפך הגמור מעמוד הסופרלטיבים הזה לחיטה ותירס.

2. אנונימוס הם אקולוגיים. הם רוצים שרידות ואיכות לכדור הארץ, ותמצאו אותם בהפגנות נגד הרס איכות הסביבה. אבל הטענות נגד ניצול בעלי החיים סותרות את הלוגיקה הזו באופן מוחלט. עד שהומצא הדשן הכימי (בשנת 1947, כתוצאה מפיתוח פצצות, נו מה), הדשן היחיד שהיה בשימוש עד אז הוא דשן בעלי חיים (אורגני). האנונימים שוכחים או לא יודעים שללא דשן, אין חקלאות. נקודה (האדמה פשוט מתה ללא חומר אורגני חדש). אז קודם כל נבין שהטענה נגד גידול בעלי חיים משמעה העיקרי הוא דישון כימי בלבד (ואז מאיפה יקחו החבר'ה של אנונימוס ירקות ופירות אורגניים???). וזאת מעבר לעובדה כי עצם החקלאות וההריסה ההולכת וגוברת של עוד ועוד בתי גידול, היא המהות של האנטי-אקולוגיה, של הרג מסיבי של בעלי חיים, של רוע ללא הצדקה.

הטורפים והנטרפים מקיימים מערכת יחסים הדדית, מתמשכת, בלתי נתנת להפרדה, טבעית. אנו בני האדם חלק מהמעגל הזה. לא נוכל לברוח ממנו. הוצאת האדם מהמעגל הזה היא פיקציה, דמיון, אחיזת עיניים. אנחנו בתוך הקוסמוס ובתוך הכדור הזה, מכאן לא נברח. כאן נחיה וכאן נמות. אנו, הצמחים, האדמה, בעלי החיים, המים. כולנו רקמה אנושית אחת, חיה.

אבל אני תומך לגמרי באנונימוס, או ליתר דיוק, תומך בעמדתם, בנושא הפסקת התעללות מיותרת בבעלי חיים (דוגמת פטם אוזים, קטימת מקורים, ועוד), ושל האבסתם באנטיביוטיקה כדי שיצליחו להגיע הכי חולים אבל למשקל הכי גדול. אני, לכן, משתדל לקנות "טבע עוף", הנקי מאנטיביוטיקה.

נו, ואיפה אתם?

By מר קדמוני with 1 comment

הבעיה המוסרית עם חיטה

החבר'ה מ"תנו לחיות לחיות" או מ"אנונימוס" ודומיהם, מגדירים כל אכילת בשר כ"רצח". מבחינתם, עולם מושלם הוא עולם ללא אכילת בעלי חיים, ובו נאכל רק מזון עונתי (תירס, חיטה, סויה, טופו וחבריהם), בתוספת ירקות ופירות.

אז לצורך הדיון, נשים בצד את העובדה כי תזונה כזו היא מזיקה לגוף וכי היא חסרה הרבה מהמרכיבים החיוניים לעצם קיומנו,

נתעלם גם מהעובדה כי גנטית ואבולוציונית גופנו זקוק לחלבונים ולשומן שאינם קיימים (כמעט ) במזון הצמחוני, ונתייחס לרגע רק להיבט המוסרי. האם אכילת בשר = רצח?

אני חושב שרוב הצמחונים האדוקים הם אנשים טובים שמאמינים בכך בכל ליבם, אבל אמונתם מבוססת על חוסר בידע פשוט ובסיסי לגבי העולם בו אנו גרים. בעולם יש שרשרת אינסופית של טורפים ונטרפים. הציפור אוכלת חרקים, החתול אוכל את הציפור, החרקים אוכלים את החתול המת, וחוזר חלילה. תחליפו את "החתול" ב"אדם" ואת הציפור בכל חיה, והמשוואה תשאר. למירב הפלא, המשוואה נכונה גם אם מחליפים את "ציפור" ב"צמח". צמחים, רבותי, אוכלים. הם אוכלים ממש. חלקם אוכלים חרקים ישירות, אבל רובם אוכלים מזון המבוסס על מותם של יצורים אחרים. ללא מוות, אין חיים. המוות הוא הבסיס לחיים. האדמה, השפע האינסופי, היא יצור חי (בכל כפית של אדמה יש מליארדים של אורגניזמים חיים. חיים ממש). הצמחים אוכלים וניזונים מהאדמה החיה הזו, והיצורים שחיים מעל האדמה מזינים אותה בפסולת שהם משאירים מאחוריהם, ובגופותיהם הנרקבות. כך נברא כל העולם אשר סביבנו.

כאשר חורשים ומעבדים את האדמה כדי ליצר גידולים עונתיים (חיטה), בשנה-שנתיים-שלוש הראשונות אין שום בעיה, כי הקרקע היא בריאה ומלאת חיים. ככל שעובר הזמן, אתה מוכרח לדשן את האדמה, אחרת היא תמות ותהפוך לאבק. אבק. הדשן מגיע, נכון, מפסולת של בעלי חיים או מדשן כימי שמקורו בנפט (שהוא גם בעלי חיים, רק כאלה שמתו ממש ממש מזמן).

מעבר לכך, כדי לאכול צמחוני אתה מוכרח לעבד איזושהי חלקת אדמה, נכון?

מאיפה יש לך חלקת אדמה?

או שירשת אותה (כנראה שלא), או שיצאת למלחמה וכבשת את השטח הזה. לא טוב. המציאות היא (וזה בהגדרה התרחש לפני שתי האפשרויות הקודמות) שאתה או אבותיך לקחתם פיסת אדמה טבעית ונושמת, והחלטתם לחרוש אותה. כדי לעשות את זה, היית צריך, ראשית חכמה, (1) לגדוע את כל העצים והצמחים שגדלו שם עד אז (2) להרוג את כל בעלי החיים שחיו שם עד אז - שועלים, חזירים, איילים, ארנבות, צפרדעים, צפורים (3) להשקות אותה, אז שאבת מים מהנחלים בסביבה או מהכנרת ועל ידי כך הרגת את הנחלים ואת הכנרת, ואת כל בעלי החיים - דגים, ציפורים, צמחיה - שהתבססו על המים האלה (4) לדשן אותה. לצורך זה השתמשת במשאבים מתכלים של נפט כדשן כימי או שהשתמשת בפסולת אוכלי עשב, אבל כדי לגדל אותם היית צריך לברא חלקת אדמה נוספת, וגם אותם להשקות כי הם לא טבעיים בסביבה שלנו (5) לרסס אותה, כדי להרוג את כל היצורים שאוכלים את התבואה שלכם (6) לקצור אותה ובדרך להרוג את העכברים, המכרסמים והארנבות שהצליחו איכשהו לשרוד את תופת הצמחונות עד לשלב הזה.

עכשיו תסתכלו שוב על פרוסת הלחם שלכם ותגידו שהיא הגיעה ללא מוות של בעלי חיים.

האמנם?

בשורה התחתונה, הטירוף שהשתלט על המין האנושי בהתמכרותו לפחמימות מעובדות יצר לא רק תת-תזונה בריאותית, לא רק גרם ל"מחלות הציוויליזציה" (סרטן, התקפי לב, השמנה שאינן קיימות בכלל בתרבויות של ציידים-לקטים), אלא החקלאות, ובעיקר החקלאות המודרנית (בגלל השימוש בדשנים כימיים והיכולת להטות מים ביתר יעילות), שינתה לחלוטין את פני כדור הארץ והובילה אותו לאבדון בטוח.

אופס, אני יודע שזה נשמע מוגזם וקיצוני, אבל אנא תתבוננו סביבותיכם:

מכלל הנחלים שהיו על פני כדור הארץ, נותרו אחוזים בודדים בלבד כנחלים חיים, עם דגה.

מכלל בעלי החיים שהיו כאן, נותרו אחוזים בודדים. כל היתר הוכחדו כאשר האדם הצמא ללחם חרש והשמיד את כל בתי הגידול.

מכלל האדמה הפנויה, נותרו רק אדמות צחיחות מדי או קרות מדי לחקלאות. כל היתר הפכו לתלמים.

כלל מעגל החיים הופר. הנטרפים לא נטרפים עוד, כי כבר אין כמעט טורפים בטבע, כתוצאה מכך, אוכלי העשב המעטים ששרדו בשמורות, מתרבים ללא הרף ומשמידים את בתי הגידול שלהם עצמם (למשל, אייל הצפון המשמיד את הבסיס של היערות בהם הוא מצוי בקנדה, מעודף מרעה ומחוסר בטורפים).

בשר = רצח נכון רק בעולם בו עוצמים עיניים ומדמיינים שאם לא נאכל בשר, יהיה פחות מוות. זה פשוט לא נכון. וזה גם, לדעתי, פשוט לא מוסרי.

ומה דעתכם אתם?

By מר קדמוני with 9 comments

גיבור, חפרו לך כל היום בעבודה?

אמש עשיתי את Severin, גיבור חדש.

הבחור כולל 50 מתח, 100 שכיבות שמיכה עצבניות (מרימים את כפות הידיים מהרצפה בכל חזרה, מה שהסתבר כעונש רציני ביותר ועליית מדרגה ברמת הקושי), ואז ריצת 5 ק"מ. הכל לקח ה-מ-ו-ן זמן. הגוף הרגיש עייף מהאימון של מוצאי שבת, ושכיבות השמיכה התפרקו לסטים של 5 בלבד, כך שהעסק כולו נמשך נצח. 44:38, אם להיות יותר מדויקים (אבל, תירוץ, הריצה במסלול של עליות וירידות).

מה עשיתם אתם אתמול? מזמן לא שמענו.

By מר קדמוני with 2 comments

מה אכל האדם הכי הכי הכי קדמון ?

כל מיני צמחונים ושוחרי טוב, מנסים להסביר לי כל פעם מחדש שהאדם לא נועד לאכול בשר, אלא מטבעו צמחוני הוא. בדומה להם, שוחרי בריאות שונים, שחיים עדיין בתיאוריות מהמאה הקודמת, מסבירים לי למה בשר בקר הוא רע לבריאות וללב.

לצערי, כל האנשים הטובים האלה טועים. לגמרי לגמרי טועים.

האדם נועד לאכול בשר. זהו המזון העדיף לגופנו והוא נותן לנו יתרונות עצומים, והוא עיצב, במידה רבה, את ההתפתחות של גוף האדם ואת מנגנוני צבירת ושימוש האנרגיה בגופנו. הנה הוכחה נוספת ממחקר דנדש. שני חוקרים גרמניים גילו באתיופיה, ערש האנושות הקדומה, הוכחות חד משמעיות כי כבר לפני 3.4 מיליון שנים בני האדם הקדומים ( Australopithecus afarensis) אכלו בשר והשתמשו בכלים כדי לחתוך אותו (ומן הסתם גם כדי לצוד אותו).

בתמונות רואים את החריצים שהותירו כלי האבן החדים בעצמות החיות הנאכלות.

הממצאים האלו הם קפיצה משמעותית לאחור במנהרת הזמן, הרבה יותר רחוק מכל הממצאים עד היום ש"נעצרו" לפני כ 2.5 מיליון שנים מקסימום. החבר'ה הקדמונים האלה מן הסתם לא נראו טוב (לפחות לא במושגים שלנו). הם היו נמוכים, כנראה שעירים, ודי קופיים, אבל למרות זאת הם היו לגמרי אנושיים. הם כנראה גם צדו (מכל מקום, הם אכלו בהמות של ממש, לפי העצמות מדובר בערך בגודל של פרות ימינו) והם יצרו והשתמשו בכלים של ממש כדי לפרק את הבשר, וכלים נוספים כדי לפצח את העצמות ולהגיע ללשד העצם המזין. זהו שימוש בכלים 800 אלף שנה מוקדם יותר מהכלי הכי קדום שהיה ידוע עד כה.

אוקיי. מה זה מוכיח?

זה מוכיח כי לבשר היתה עדיפות אבולוציונית וכי גוף האדם בנוי והתעצב בהתבסס על התזונה הזו, העשירה בחלבון ושומן. בחשבון פשוט תגלו שלגוף האדם היה פי 340 יותר זמן בתזונת ציידים-לקטים מאשר בתזונה מבוססת דגנים (שהיא חדשה בשכונה. רק 10,000 שנה - טווח זמן שלא הותיר מקום להתאמה פיסית ואבולציונית לקטסטרופה התזונתית הזו).

שיהיה לכם בתיאבון בסעודת ראש השנה. תאכלו בשר (ושומן) לתיאבון ותהיו לי בריאים!

By מר קדמוני with 15 comments

שלושה ימים, שלושה אימונים

אמש, מוצאי שבת, עשיתי אימון חדש וכיפי לגמרי.

50 קפיצות (גבוה), כדי לגעת בטבעת שתליתי חצי מטר מעל גובה היד שלי כשאני עומד על קצות האצבעות. בערך 3 מטר גובה.

40 סקוואטים

30 בטן

20 שכיבות שמיכה

10 מתח

עשיתי ארבעה סיבובים כאלה (האימון אמור להיות חמישה, אבל ארבעה הספיקו לי היטב). לקח בערך 25 דקות (סיבוב הקפיצות הראשון משום מה לא נמדד). ממליץ בחום!

ביום שישי, לעומת זאת, רצתי בשטח המוכר את המסלול הקבוע שלי. 6-6.5 ק"מ במסלול מעגלי והררי. כמעט 36 דקות. היה נחמד לרוץ שוב בשטח עם הויבראם וגם לא היה נורא חם.

וביום חמישי שעבר, עשיתי אימון כח: 5 thrusters, ו 7 Hang Power Clean ו 10 Sumo deadlift high pull. הכל עם אותו מוט של 40 ק"ג. מכיוון שעבר זמן מאז עשיתי לאחרונה אימון משקולות, אז ארבעה סיבובים בלבד, אוי לאותה בושה, הספיקו לי לגמרי.... לקח משהו כמו 8 דקות בלבד.

אז מהי השורה התחתונה? בשלושה ימים עשיתי שלושה אימונים שונים לחלוטין, כל אחד תובעני במידה סבירה ובדרכו, והיום אני מרגיש נהדר. קרוספיט עובד.

יצא לי פוסט כזה אינפורמטיבי, אבל וואלה, לפעמים גם את זה צריך לפרסם.

By מר קדמוני with No comments

מה אוכלים בטיול?

אנחנו, מעוטי הפחמימות המעובדות (אם אפשר לקרוא לזה כך), מוצאים את עצמנו בהתלבטות כל אימת שיוצאים לטיול או למסע, אישי או משפחתי.

מאז היינו ילדים בבית הספר היסודי חינכו אותנו שלטיול לוקחים ארבעה סנדוויצ'ים בתיק, כמה חטיפים (תפוצ'יפס וביסלי), תפוח ושני ליטר מים. וכובע.

מאז התבגרנו, הפסקנו לצרוך תפוחי אדמה ופחמימות מעובדות, התחלנו לשמור על הבריאות ועל הכושר הגופני, ועדיין אנחנו נהנים מטיולים בחיק הטבע. אלא שעכשיו המשימה של אריזת האוכל נעשית מורכבת יותר, או לפחות, דורשת מעט יותר מחשבה ותכנון.

אז הנה ההמלצה שלי למה שמים בתיק כשיוצאים ליום מחוץ למזגן, לפי עדיפות אישית שלי:

1. קופסה אטומה היטב ובה דוחסים כמה שיותר ירקות חתוכים (עגבניות, בצל, מלפפון, צנוניות וכו') ומוסיפים שפע שמן זית ולימון (כשפותחים, מוסיפים מלח ומלקקים את האצבעות). - הערה, בתמונה זו בדיוק הקופסה שאני משתמש בה. מושלמת.

2. קופסאות טונה. עדיף בשמן זית.

3. נקניק

4. גבינות קשות למיניהן בקופסאות

5. ביצים קשות

6. פירות קשים (תפוח)

7. אגוזים או שקדים או שניהם כנשנוש וחטיף. אם זה טיול ממש ארוך, אפשר להוסיף גם צימוקים ללא סוכר.

רשימה כזו תשאיר אתכם שבעים כל היום, וללא התלות בסנוויצ'ים של הפסקת עשר.

נשמע לכם?

By מר קדמוני with 8 comments

הופ, הופ, חזרנו בשלום

אהלן חברים.

היתה זו ההעדרות הארוכה ביותר שלי בכתיבת הבלוג במהלך שלוש השנים וחצי האחרונות. העדרות של למעלה משבועיים, בהם ביליתי היטב. לא שחשבתי שדאגתם במיוחד.

במהלך הזמן הזה בנכר, גיליתי (בדיעבד) שלא עשיתי שום פעילות קרוספיט "אמיתית", אלא פעילות טבעית בלבד - היינו, הליכה ארוכה על ההרים הגבוהים של אירופה, עם תיק על הגב. היה זה כיף לגמרי, (ולא תמיד קל) וכל מקרה היתה זו מנוחה מפרוטוקול האימונים הקבוע (והרנדומלי) שלי. אני בטוח שעכשיו יהיה נחמד מאוד לחזור לעשות קצת מתח וסנאצ'...

מה עשיתם אתם בחצי השני של אוגוסט?

הצלחתם להתאמן בחום האימים (ששמעתי) שהיה כאן או שגם אתם יצאתם לחופשה?

By מר קדמוני with No comments