כל יום יומיים אני מקבל שאלה במייל או תגובה הנוגעת לחלב. איך אני מעז, או איך אני סבור שאפשר לצרוך חלב, ומה היה פעם, וכו'. אז הנה החדשות ועיקרן תחילה:
האדם הקדמון לא אכל מעודו חלב. אוקיי?חדשות מרעישות, לא?
כלומר, לפני שנכנס לוויכוח אם כן בסדר או לא בסדר לצרוך מוצרי חלב, ברור שלפני העידן החקלאי בני אדם לא צרכו כל חלב לאחר גיל שנה-שנתיים גג. ודאי שלא חלב פרות. חלב פרות הוא טבעי והגיוני אם אתה עגל או עגלה, אבל לבני אדם? אז מבחינה זו, הראשונית, האינטואיטיבית, חלב "נפסל" מהתפריט הקדמוני. ואכן, לורן קורדיאן (פרופסור קורדיאן בשבילכם, שטבע ראשון את הביטוי Paleo diet), וכן ממשיכיו כמו Robb Wolf לא כוללים בתפריט שלהם שום דבר מהחלב ומוצריו, וקורדיאן מתנגד להם נחרצות.
אוקיי.
עכשיו בואו נתבונן מעט יותר בדברים, ונפסיק לכנות בשם אחד כולל את כל מה שיוצא מעטיני הפרה, ונתייחס למוצרי חלב שונים באופנים שונים. חלב הוא לא חמאה, חלב גולמי אינו חלב מפוסטר, שמנת אינה קוטג' ויוגורט שמן וטבעי אינו דניאלה. תיכף נתייחס מי מתאים למי ולמה, אם בכלל.
בדרך כלל מתנגדי החלב מפרטים את הבעיות של החלב ומכניסים מיד לסל אחד את כל הבעיות יחד עם כל המוצרים. אנחנו נשתדל להזהר מעט יותר. הנה עקרי הבקורת כלפי החלב כפי שזו מופיעה בספרים שונים בתחום (ד"ר אבני הוא מוביל בתחום):
1. אי סבילות ללקטוז
2. אי סבילות לקזאין, ויצירה של שרשרת מחלות אוטאימוניות מכך וגרוע מכך, סרטן
3. השפעת ההורמונים שמקבלות הפרות
4. יצירת סוכרת (ובעיקר סוכרת נעורים)
5. עודף שומן רווי בחלב רע לבריאות
6. עודף ויטמין D בחלב רע לבריאות
ראשית נפטר מטענות 5 ו 6 שאני חושש שאין להן שחר. עודף שומן רווי אינו מזיק לנו, וכדי להגיע לנזק מעודף ויטמין D אדם צריך להיות ברמות שמעל 100 ng/l. ברוב המוחלט של הציבור יש חוסר חמור לויטמין D (
וכבר אמרתי, חברים, תלכו להבדק, ואם צריך, תתספו!).
עכשיו נתייחס ברצינות ובכובד ראש לטענות 1-4
ראשית, אם אתם לא אוהבים חלב או מוצריו, אין לכם סיבה להתחיל. אין שום צורך לצרוך חלב ואפשר לשגשג גם בלי חלב (ולא, לא צריך חלב בשביל העצמות או הסידן, זה סתם יחסי ציבור של תנובה. קבלו את הסידן מעצמות שאתם אוכלים. עדיף).
עכשיו לפרטים:
הלקטוז הנו הסוכר שבחלב והקזאין הוא חלבון העקרי בחלב. עבור שניהם יש לכל התינוקות אנזימים האחראיים לפירוקם, ולכן הם מתפרקים היטב בינקות, אבל אנזימים אלו אינם זמינים תמיד אח"כ, ואז מופיעות תגובות שונות אצל המבוגרים בהנתן חלב. נראה שרוב אוכלוסיית כדור הארץ אינה סובלת במיוחד לקטוז. אי סבילות ללקטוז מתרגמת לפעילות מעיים נמרצת (בין היתר)... ומעניין שסבילות ללקטוז היא אחת התופעות הגנטיות בהן אנו רואים התאמה גנטית בבני אדם במהלך התקופה החקלאית. כך, תושבי המדינות הצפוניות באירופה עמידים הרבה יותר ללקטוז מאשר אנשי אפריקה, למשל. זאת מכיוון שראשית המרעה וביות הבקר לחלב החל במדינות הצפון. אז אם אתה "אשכנזי" (סליחה על הגזענות) יש יותר סבירות שתיטיב לעכל חלב מאשר "לא אשכנזי", אם כי גם זה לא ממש ערובה...
אז באמת מי שסובל מרגישות ללקטוז, שלא יצרוך חלב (כדי לדעת אם אתם רגישים ללקטוז, אם אתם לא בטוחים, אני ממליץ להמנע מכל מוצר חלב לשבועיים, ולראות מה הולך. אולי תגלו שהבטן שלכם פשוט נפלאה עכשיו, אז סימן שיש בעיה). מאידך, גם מי שרגיש ללקטוז, יכול עדיין לצרוך מוצרים בהם הלקטוז הוא מינימלי (אלא אם כן הוא רגיש מאוד). למשל חמאה או חמאה מותכת (ג'י) בה הוסרו מוצקי החלב, וכך גם שמנת אמיתית ועבה. בכל אלה יש בעיקר שומן רווי איכותי הדומה בהרכבו לשומן מהחי (טוב, הוא באמת שומן מהחי) ואין בו את הלקטוז.
הקזאין (תזכורת, החלבון של החלב), גם עבורו יש רמות שונות של סבילות, וגם שם, מי שיש סבילות נמוכה עלול להגיב בתגובה לא סימפטית, בדומה לתגובת חולי צליאק ללחם. דודה שלי, למשל, לא מסוגלת לאכול בכלל בכלל כלום עם שריד חלב. היא פשוט לא מסוגלת לעכל את זה בכלל. ועדיין, רוב האנשים יבדילו מיד אם יצרכו
חמאה מותכת, למשל, בה יש שרידים בלבד של חלבון קזאין לעומת חמאה רגילה, וודאי בהבדל עצום מחלב.
ישנה שורה של מחקרים המראים קשר בין צריכת חלב לבין הופעת סרטנים שונים. אני באופן כללי חשדן מאוד מאוד מול מחקרים המראים קשר ומסיקים סיבתיות. גם אם אדם צורך גלון חלב ליום כל חיי, בלתי אפשרי להוכיח מכך שבגלל זה הוא מקבל סרטן. קשר אינו סיבתיות, וכבר חרשתי על הנושא. ובכל זאת, להתעלם לא נכון ולא חכם. בהחלט יתכן. אם כי,
בבקורת שכתב כריס עם השם משפחה הלא אפשרי מאסטרג'ון,
אחד מהבלוגרים הותיקים והנחשבים בעולם הפליאו, נראה כי הבעייתיות של הקזאין קיימת רק כאשר מפרידים אותו מהשומן הטבעי של החלב (למשל במוצרי חלב מופחתי שומן). אני לא משוכנע בביקורת של כריס ואני ממש לא משוכנע ממחקרי הסרטן. איש הישר בעיניו יעשה. אני חושב שאם אין לכם בעיה של אי סבילות אז מוצרים שמנים יהיו תוספת טובה לשומנים איכותיים מאוד וזמינים מאוד. חמאה, שמנת ויוגורט מלא אבל לא שום דבר 0%, 1% וחבריהם. החלבון יבוא טוב עם השומן הטוב, ואם נתחיל להתעסק איתם, הוא יתעסק איתנו חזרה.
הורמונים. כאן נשפכו נהרות של דיו וכותרות בעיתון וכל אחד יודע לצטט שילדות היום מקבלות מחזור בגיל 10 בגלל ההורמונים שבחלב (או בעוף). כאן המציאות בעיני המתבונן. יש הקושרים זאת לקרינה סלולרית דווקא, או לקרינה מגנטית, או לכספית שבדגים, או לחוטי החשמל שברחוב. בקיצור, תרגיעו.
חלב וסוכרת נעורים הוא עוד כותרת נפוצה הקשורה בעיקר לעובדה שהחלב מעלה מאוד את רמת האינסולין בגוף, כמו אחרי אכילת סוכר. ולכן, אם שותים כל הזמן חלב, רמת האינסולין תשאר בגוף גבוהה, ואנו הרי רוצים לפעול תחת רמות אינסולין נמוכות יותר. יש המקשרים זאת להופעת סוכרת נעורים, אבל גם שם הסיבתיות הממצאית חלשה מאוד. ואם אתם רוצים לשמור על יעילות ברמות האינסולין שלכם, אני מסכים עם
מארק שלשתות חלב אחרי אימון זה אולי לא רעיון פיגוז.
נו בקיצור, אז מה כן ומה לא?
אישית, אני צורך הרבה מאוד
חמאה וג'הי שעשיתי לבד בכל חביתה, בישול או טיגון. אנחנו בבית מוסיפים כמעט לכל מרק שמנת 38% בעת ההגשה (אבל לא למרק עוף...), והיא מצוינת גם כבסיס להכנת דגים. כחטיף אני אוהב מדי פעם פרוסת מוצרלה של גד 22%. אני גם אוהב יוגורט עבה לפעמים בבוקר (ובפעם אחרת אסביר למה הוא טוב מאוד למעיים, לפחות לשלי, אבל בדרך כלל
אני לא אוכל ארוחת בוקר). באופן כללי אני לא צורך כמעט בכלל חלב נטו או גבינות או קוטג'.
נראה שזה התפריט המתאים לי. הוא לא 100% קדמוני, אבל הוא 100% שלי.
בסופו של יום, חלב הוא חיה משונה ולכל שני אנשים שלוש דעות או תחושות. בשורה התחתונה אני ממליץ על סדר הפעולות הבא:
1. אם אתם לא בעניין של חלב, אין צורך שתתחילו
2. תבדקו אם אתם רגישים לחלב. אולי תעדיפו לא לצרוך אותו.
3. תתמקדו בשומנים. חמאה ושמנת כבדה. הם יהיו בסדר גמור לרוב מוחלט של האוכלוסיה.
4. תגוונו לכם בתפריט מוצרים פשוטים, טריים, שמנים, וכמה שפחות מעובדים. יוגורט 7% יהיה טוב.
ומה איתכם?
צורכים מוצרי חלב?
שותים קרטון ביום או טיפה בקפה? אולי תשקלו לעבור לשמנת בקפה במקום חלב? טעים לאללה, דרך אגב, ובריא בהרבה, לכל הדעות..
