אתר זה נראה הכי טוב בדפדפן Chrome

Paleo.co.il הבית שלכם לפליאו

כיצד להתחיל, כיצד לאבד משקל, מוצרי איכות, אירועים, מומחים וכל צרכי קהילת הפליאו

הסוד הקדמוני: לחיות כמו שהגוף שלך רוצה

הספר הראשון והטוב בעברית על תזונה קדמונית. אפשר לרכוש ולקבל הביתה עותק בההקדשה אישית

מדריך מעשי לתזונה קדמונית - איך ומה

תתנסו בעצמכם ומיד תרגישו אחרת לגמרי

האם בשר אדום יהרוג אתכם

בעתונות מתפרסמים כל יומיים מחקרים על כמה אכילת בשר אדום מסוכנת ומקצרת חיים. רק מה, על פי רוב אלו מחקרים חלשים, רעועים ופופוליסטיים. בואו לקרוא ולשפוט בעצמכם מה טוב עבורכם! (צילום תומי הרפז, כלכליסט)

מכתב גלוי לשר הבריאות

הפוסט הזה עוסק ב"פירמידת המזון" אותה פרמידה המטיפה לצריכה מוגברת של פחמימות ולצריכה מועטת של שומנים, וכל אותם הבלים שבמקום לקדם בריאות, מקדמים חולי. תקראו ותגיבו, יהיה שמח

איך נראה אימון קרוספיט שלי

סרטון ביתי בו אני עושה אימון "יציאת מצרים". תראו ותבכו יחד איתי

מה הסיפור של התימנים

איך זה שהתימנים היו פעם רזים ובריאים והיום כבר לא

ומה הסיפור של הצרפתים

איך זה שהצרפתים דווקא רזים

איך לקנות מוט משקולות אולימפי

מוט משקולות הוא אביזר בסיס בפרוטוקול קרוספיט. בואו לקרוא למה ואיך לבחור אחד.

מדריך השמנים והשומנים

איזה שמנים כדאי לצרוך ומאילו שמנים כדאי מאוד להמנע. חשוב לדעת, חשוב לצרוך נכון. תהיו לי בריאים

מניפסט הצמחונות

מהי העמדה שלי מול צמחונות ודיון בטענות נפוצות התומכות בצמחונות. שווה לקרוא, אובייקטיבית כמובן.

‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות

איפה תיק הנכסים של הציבור לעומת התיק הפרטי שלכם?

 


לפני שבוע פרסמתי כאן פוסט עם המלצה פיננסית. אנשים שפוגשים אותי בחיים האמיתיים אמרו לי: שמע, רק ראיתי התגלגלו לי העיניים. הגזמת!

וואללה, אולי באמת התחלתי ישר עם פטיש כבד ובמאה קמ"ש, ובמקום זאת הייתי צריך להתחיל רק עם פעמון אזהרה. אתם יכולים להתייחס לגרף המצורף כאן כמו פעמון אזהרה ונורית סכנה עבורכם. ממש כמו שהיה לבולבול אקבולבול, למי שזוכר.

בניתי את הגרף הזה מהאקסל שפרסם השבוע (כמו בכל חודש) בנק ישראל. אתם יכולים להוריד ולשחק איתו בעצמכם – מידע על תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור. רוצה לומר: איפה הכסף.

מדובר במיפוי של הכסף של הציבור: הכסף שכולנו ביחד מחזיקים בבנק, בחסכונות, בהשקעות וכדומה. "כסף" בלבד, לא כולל בתים ונדל"ן וחברות. יש כסף, והרבה. כמעט 6 טריליון ש"ח (6000000 מיליונים). אם נחלק את זה במספר משקי הבית בישראל (בערך 3 מיליון), נקבל 2 מיליון ש"ח הון בממוצע לכל משק בית. אולי עדיין לא במשק בית האישי שלכם, אבל זה עדיין הרבה מאוד כסף שמסתובב במשק. לצערנו, זהו כסף עצל. 

זו התמונה של המדינה, וזו תמונה עגומה מאוד.

אם חלוקת ההון האישי שלכם היא באחוזים דומים, אתם (1) כמו הממוצע (2) זה גרוע מאוד לעתידכם הכלכלי.

למה?

כי לפחות 40% מההון של הציבור לא צומח כלל, אלא במקרה הטוב שומר על ערכו, ורובו אפילו נשחק אל מול האינפלציה. רק שליש מההון, ואפילו פחות, מוקדש ל"מנועי צמיחה" כלומר לשוק ההון, לבורסה (ורק שליש מזה בבורסה הישראלית, שמצבה כך נראה, עגום מאוד). זה אומר שהציבור מאפשר רק לחלק קטן מאוד מההון שלו לצמוח. כל השאר, עומד במקום – או אפילו נסוג לאחור.

אז מה ההבדל בתכלס, אתם שואלים, אם 30% מההון שלכם, לעומת אם היחס יהיה הפוך ו 70% ממנו יהיה בשוק ההון?

נניח שיש לכם במשק הבית 2 מיליון שח (כולל קרנות פנסיה, עוש וחסכונות שונים). זה כאמור הממוצע פר משק בית. ונניח שגם בעשרים השנים הבאות הבורסה האמריקאית תעשה בממוצע 9%  לשנה (תזכורת: זה הממוצע שלה ב 90 השנים האחרונות!!!). אתם הולכים לישון ואחרי עשרים שנה קמים ומגלים:

שמשק א', הישראלי הטיפוסי, השקיע 600,000 ש"ח בשוק ההון (שזה 30% מההון שלו) ועוד 1,400,000 במזומן ופקדונות של 1%. אחרי 20 שנה יהיו לו:  3,006,775 + 1,710,618 וסה"כ 4.7 מ' ש"ח.

לעומתו, משק ב', הישראלי החכם, השקיע 1,400,000 ש"ח בשוק ההון (שזה 70% מההון) ועוד 600,000 במזומן ופקדונות של 1%. אחרי 20 שנה יהיו לו:  8,414,816 + 733,577 וסה"כ 9.2 מ' ש"ח.


אז מי אתם? ישראלי טיפוסי או ישראלי חכם???

***

וכמו בשבוע שעבר - אני לא יועץ השקעות או מומחה משום סוג, ואין בדברים כל עצת השקעה, וכמובן שרמת הסיכון חייבת להיבחן אישית, במיוחד כי ביצועי עבר לא מעידים בכלום על ביצועי העתיד. הדברים מוגשים לכם באהבה כחומר למחשבה ובמטרה לעודד פתיחת תהליך של מחשבה ובחינה עצמית. 

אבל אנא: צאו לדרך וקחו אחריות!


By Dael with No comments

הטיפ הפיננסי הכי חשוב שאף אחד לא סיפר לי עליו עד גיל 50

לפני ההתחלה 

זהירות: זהו פוסט ארוך מהרגיל (אבל כזה העשוי להרוויח לכם הרבה מאוד כסף. מי אתם: מקדישים עשר דקות לקריאה, או חוסכים עשר דקות ולעולם לא תדעו? ולא, אין לי כאן שום אינטרס ואני לא מוכר כלום). 

איזה מין טיפ פיננסי זה? בעיני זהו טיפ פיננסי טוב לכולם: לאנשים באיזור גיל 50, המרימים משקפת ורואים מרחוק את הפנסיה, וגם לצעירים בגילם וברוחם, הרוצים להביט קדימה אל עתיד נהדר.

ראשית כל נזכיר את הטריוויאלי: אנו רוצים להרוויח כמה שיותר תשואה על החסכונות שלנו. הפוסט הזה עוסק במכשיר פיננסי שרבים לא מכירים, שיש לו יתרונות *עצומים* בטווח הארוך. המטרה של הפוסט הזה היא לחלוק ידע, ואולי להביא לכם תועלת. מבטיח שלא באמת מסובך. בכל מקרה: לאחר שתקראו, עשו את הבדיקות שלכם בעצמכם.

אזכיר: אני לא יועץ פיננסי ולא יועץ פנסיוני (ולא תזונאי ולא דיאטן ולא רופא). אני ממליץ פשוט לקרוא, ללמוד ולהבין יותר. האחריות שלכם. בעיני, ניהול ההון היא אחת המיומנויות הכי חשובות לאדם בעידן המודרני. אל תפקירו אותה בידי זרים. גם אם הם מחייכים ולובשים חליפה, ובטח אם הם סופרים שטרות מזומן בטיקטוק או מבטיחים תשואות. מאלו בירחו ומהר. האחריות על ההון תמיד מתחילה איפשהו, ואפשר להתחיל גם כאן. 


האם יש לכם קרן השתלמות IRA  מעבר לתקרה או שזה סינית? 

אני לא מכיר את המצב הפיננסי שלכם, ואני לא יודע כמה אתם חוסכים ואיפה אתם משקיעים את הכסף שלכם, אבל למרות זאת משהו אני יודע: כנראה שאין לכם קרן השתלמות IRA (בניהול עצמאי). יותר מזה: אין כמעט סיכוי שיש לכם גם קרן השתלמות *מעבר לתקרה* (מה זה ולמה זה כדאי, עוד מעט). אבל איך אני יודע שאין לכם? כי לפי נתוני בנק ישראל, יש בידי הציבור כיום 5.5 טריליון ש"ח של נכסים פיננסיים (מזומן, מניות, קרנות, קופות גמל ועוד), מתוך זה רק 17.5 מיליארד ש"ח נמצאים בקרנות IRA בניהול עצמאי. אם נעשה את המתמטיקה נגלה שזה פחות מ 0.3% מהכסף (ועוד פחות אחוז מהאנשים, כי בעיקר אנשים עשירים הם אלו המחזיקים הרבה כספים בקרנות IRA). רוצה לומר, מתוך כל 1000 קוראים, סטטיסטית, יש פה גג שלושה עם קרן IRA, ושלושתם כנראה בגבוה של העשירון העליון. אז נניח שאין לכם (ואם יש לכם, תרגישו חופשי לדלג. מצד שני, אם יש לכם, סימן שיש לכם אוריינות פיננסית גבוהה אז אולי תרצו להמשיך ולחדד אותה עוד).


קצת בייסיק: מה משפיע על התשואה שלנו לאורך זמן:

אבן הראשה של הצלחה וחירות כלכלית היא גובה החסכון השוטף שלנו, כלומר כמה אנו חוסכים מתוך כלל ההכנסות שלנו. החסכון נגזר ממפגש המיומנויות שלנו עם האופי שלנו: המיומנויות יעזרו לנו להשיג תגמול גבוה, והאופי יגדיר עד כמה אנו מסתפקים במועט. וכך, ההפרש בין ההכנסות לבין ההוצאות הוא החסכון החודשי. ככל שהוא יהיה גדול יותר, כך יצמח מהר יותר, וככל שיצמח מהר יותר, נוכל להגיע לחירות כלכלית מהר יותר. 

אז נניח שאתם חוסכים את המקסימום שאתם יכולים בחודש (כל מספר זוכה), עכשיו השאלה היכן ואיך להשקיע את החסכון הזה, כך שיניב לנו את המירב לאורך ציר הזמן. אפשר להשקיע בעסקים, בנדל"ן, בביטקוין (הי, כתבתי על זה ספרספר), בסחורות, במניות, באגרות חוב, ועוד. המילים להלן מוקדשות למי שרוצה להשקיע דרך שוק ההון. כיום שוק ההון מאפשר לנו להשקיע ישירות בכל אחד מהמכשירים לעיל. כן, אפשר לקנות אפילו נדל"ן בבורסה (וגם ביטקוין). 


מה משפיע על תשואת התיק שלנו?

  • ביצועי הנכס הפיננסי (יהיה זה המדד, מניה, אגרת חוב, סחורה, ביטקוין וכו', או כל קומבינציה של אלו). השקעות "סולידיות" יתנו תשואה מתונה אבל בדרך כלל בטוחה יותר, השקעות "מסוכנות" יהיו, ובכן, מסוכנות או תנודתיות יותר... 
  • דמי הניהול אותם אנו משלמים. אפשר להשקיע ולקנות תיק מניות דרך הבנק, דרך חברת ברוקרים, או דרך קרנות למינהן, וכל אלו מוצעות אצל חברות שונות, בארץ ובחו"ל. כל חברה גובה דמי ניהול אחרים. ככלל, דמי הניהול תמיד מפחיתים לנו את התשואה, ולעולם נשאף לדמי ניהול מינימליים.
  • העמלות אותם אנו משלמים על הפעולות. כמעט כל פעולת קנייה או מכירה נושאת עמלת ביצוע. בדרך כלל כאחוז מסוים מהפעולה. עמלות אלו משתנות בין החברות, ובין המכשירים השונים. אנו רוצים להשקיע במקום בו עמלות הפעולה יהיו זולות, יחסית, כמובן.
  • המס אותו נשלם (מס רווחי הון, מס יסף או פטור ממס. והאם יש או אין קיזוז של האינפלציה לפני תשלום המס. גם אם זה נשמע לכם סינית, תזרמו הלאה בלי פחד בינתיים). ככלל אין ארוחות חינם, והכלל הידוע הוא שישנם שני דברים בטוחים בחיים: מוות ומיסים. בהשקעות הון אנו מדברים לרוב על מס רווחי הון. זהו מס בגובה 25% על הרווח. למשל, קניתם מניה ב 100 ומכרתם ב 200? תשלמו 25 ש"ח מס רווחי הון. ואם ההכנסה השנתית שלכם (מעבודה, או ממקורות נוספים) גבוהה מאוד ועולה על כ 600 א' ש"ח בשנה, תשלמו עוד 3% מס יסף, וסה"כ 28% מס על הרווח. לעומת זאת, המדינה גם מאפשרת פה ושם הטבות חסכון הפטורות ממס כליל. קרן השתלמות למשל, פטורה ממס רווחי הון לכל ההפקדות עד לתקרה המותרת. אוקיי אוקיי, עוד פעם יצא קצת סינית. תרגום: אפשר להפקיד לקרן השתלמות עד תקרה של 20 א' שח לשנה (בערך, לעצמאי. לשכיר זה רק בהפקדה חודשית), וכל הרווחים שייווצרו מההפקדות הללו, יהיו לעולם פטורים ממס. עוד על זה בעוד כמה שורות. 
  • עיתוי תשלום המס – ככלל, הרווחתם? שילמתם! היינו, את מס רווחי ההון יש לשלם מדי שנה. כלומר, אם יש לכם תיק מניות איפשהו, וביצעתם פעולות החייבות במס (מכירה של ני"ע למשל), גם אם הכסף עדיין בחשבון הבנק או הברוקר, הרי שעליכם לדווח ולשלם מס (רוב הגופים המוסדיים מבצעים את ניכוי המס וחישוב המס אוטומטית עבורכם). אולם, אם הכסף נמצא בקרן השתלמות או בקופת גמל, הרי שאין צורך לשלם מס עד למועד המשיכה מהקופה. המס נדחה עד למועד בו תחליטו למשוך את הכסף. מס נדחה הוא מתנה גדולה מאוד: הוא מאפשר לריבית דריבית לצמוח על ההשקעה. זו דרמה שתיכף נראה אותה במספרים.  

מה למדנו עד עכשיו? רק את הברור מאליו: 

אנו רוצים להשקיע במקום בו נשלם מינימום דמי ניהול ומינימום עמלות פעולה, נחויב במינימום מס רווחי הון או נדחה למקסימום את מועד חבות המס, וכל זאת על נכסים שיתנו תשואה מירבית. בארור.


אז בואו נכיר קצת יותר טוב מהי קרן השתלמות:

כולנו מכירים: קרן השתלמות היא אפיק חסכון לטווח בינוני (או ארוך) עם הטבת מס. בשש השנים הראשונות מפתיחת הקה"ש הכסף "נעול", אולם לאחר מכן הוא נזיל, גם אם תוסיפו כספים חדשים אל הקרן. גם אם תפתחו קרנות חדשות או נוספות, הן יכולות "לשאוב" את הוותק שלהן מהקרן הנזילה שלכם, כלומר אם כבר יש לכם קרן נזילה אחת, תוכלו בכל רגע לפתוח עוד קרן השתלמות - קרן שתהיה נזילה מ Day one 

  • קרן ההשתלמות הוא האפיק היחיד הפטור לחלוטין ממס רווחי הון לפני גיל 60. זו הטבה נדירה במדינתנו מוכת המיסים. 
  • יש קרן השתלמות לשכירים, ויש קרן השתלמות לעצמאיים. הן דומות מאוד, בהבדל אחד: בקה"ש לשכירים המעסיק משלם 3/4 מסך ההפרשה החודשית (ורבע מנוכה משכר העובד), ובקרן השתלמות לעצמאיים, העצמאי מפריש בעצמו את כל הסכום (ואין בוס). אבל ההטבה היא דומה מאוד. אם הפרשתם עד התקרה (כ 1500 לחודש, או חד פעמית כ 20 א' ש"ח פעם בשנה), אזי כל הסכום הזה, וכל הריבית והתשואה שתצמח ממנו, יהיו לעולם פטורים ממס.
  • הכוח של קרן השתלמות (ושל כל חסכון כמובן), הוא הריבית דריבית. שאלתם עד כמה ריבית דריבית זו דרמה? תשובה: הרבה יותר. אם אפקיד 1500 ש"ח לחודש לקרן השתלמות כעצמאי, ואם אקנה בכל חודש אוטומטית תמיד S&P500 (זהו מדד המניות האמריקאיות המובילות, שעשה בממוצע ב 90 השנים האחרונות כ 9% לשנה), ואעשה זאת במשך 30 שנה, מה יקרה? נניח שהמדד האמריקאי ימשיך בהרגלו ויעשה כ 9% לשנה גם ב 30 השנים הבאות. סביר. הרי שלאורך 30 שנה תפקידו אל הקרן כ 500 א' ש"ח, אבל תצברו בה הון של כ 2,700,000 ש"ח. היינו בתרחיש המצוין הזה, לאורך 30 שנה צברנו רווח של 2,200,000 ש"ח שכולו פטור ממס. זהו חסכון של לפחות 550 א' ש"ח במס. וזה רק אחרי 30 שנה. מה יקרה אחרי 40? 
  • לכן קרן השתלמות כדאי (1) לפתוח ולהתחיל להפקיד אליה כספים מוקדם ככל הניתן (2) להפריש אליה את המקסימום המותר עד התקרה (3) עצמאיים: אם אפשר, עדיף להפקיד זאת כבר בתחילת כל שנה וכך להרוויח את התשואה שתעשה הקרן במהלך השנה (4) הכי חשוב: לא לפדות את קרן ההשתלמות לעולם! שום דבר לא שווה את הויתור על הריבית דריבית הפטורה ממס שמאפשרת לכם קרן ההשתלמות. עבדכם כמובן עשה את הטעות הזו בעבר ופדיתי את כספי הקה"ש שלי כמה פעמים לכל מני דברים חשובים ביותר כמו שדרוג רכב או חופשה. זו טעות קשה. כל כסף אחר מכל מקור יהיה כדאי וכלכלי יותר לעומת ויתור על המשך צמיחה הפטורה לעולם ולחלוטין מכל מס. אם לא הבנתם, אכתוב זאת שוב: אל תפדו את קרן ההשתלמות שלכם. אף פעם. אם לקחתם מהפוסט הזה רק טיפ אחד, שיהיה זה זה. כמו שאמר ביידן: Don’t. 
  • מיד כשאתם עצמאיים תפתחו קרן השתלמות לעצמאיים. גם אם אתם עוסק פטור, וגם אם המחזור הוא רק כמה מאות שח בשנה, גם אז אתם זכאים לקרן השתלמות כעצמאיים. לא שואלים אף אחד. את תקרת ההפקדה אתם מכירים וכבר דיברנו כמה זה כדאי.
  • נזכיר: עצמאי הוא לא רק עוסק מורשה (היינו, שמוציא חשבוניות, משלם מע"מ ומשלם מקדמות מס). אפשר גם להיות עוסק פטור. עוסק פטור הוא מי שהמחזור השנתי שלו מהעסק הקטן הוא פחות מ 120 א' ש"ח (פחות או יותר, אל תתפסו אותי על השקל). גם אם אתם צופים שתוכלו להכניס מהעסק הקטן שלכם רק 1000 ש"ח בשנה (למשל, מכרתם עוגות בימי שישי, עשיתם בייביסטר, או נתתם הרצאה בשנה בתשלום), אתם יכולים להיות עוסק פטור. עוסק פטור, אגב, דורש מעט מאוד התעסקות פיננסית. אפשר להגיש את כל הדוחות הנדרשים למס בעצמכם, המדינה מאפשרת להכיר 30% מהמחזור כהוצאות מוכרות גם ללא איסוף קבלות, ואין התחשבנות מע"מ (כי לא משלמים ולא מזדכים עליו), והכל קל. כן, תשלמו על ההכנסה הנוספת מס, אבל היי, זה בסדר, הלא קיבלתם הכנסה נוספת, גם אם קטנה. 
  • בקרן ההשתלמות, על פני כמה עשורים, עשוי להצטבר סכום לא מבוטל. אבל מה נעשה ואללי, גם לשכירים וגם לעצמאיים ישנה תקרת הפקדה המותרת למס. הנחת עבודה היא שאתם חוסכים יותר מאשר 20 א' ש"ח בשנה שהיא תקרת קרן ההשתלמות, או שאתם *יכולים* לחסוך יותר מכך. זה סביר. מה גם שאם אתם שכירים אזי יורד לכם רק 500 ש"ח בחודש לקרן ההשתלמות. מה הסיכוי שאתם לא יכולים לחסוך יותר מזה? כיצד אם כן תחסכו את שאר ההון שלכם? או, הנה אנחנו מתחממים. 


קרן השתלמות מעבר לתקרה (לעצמאיים) - מתחילים

את המילים הבאות כדאי לקרוא גם אם אינכם עצמאיים כיום. 

ראשית, בעיני, כדאי מאוד להיות עצמאי (תמיד) מסיבות רבות כמו הגדלת מקורות ההכנסה, עמידות גבוהה יותר (כי תמיד אחד הערוצים יניב משהו), חיזוק שריר העצמאות, והגדלת היכולת שלכם לשרוד בעולם. גם ענייננו הקטן כאן – קרנות השתלמות מעבר לתקרה – הוא סיבה טובה דיה להיות (גם) עצמאי. קה"ש מעבר לתקרה זה פטנט שכדאי אם אתם עצמאיים, זה כדאי גם אם אתם שכירים המגיעים לתקרת ההפרשה בקרן ההשתלמות (כלומר, שמשכורת הברוטו שלכם היא מעל 15 א' ש"ח), ובוודאי כדאי אם אתם שכירים שהמעסיק לא מפריש לכם קה"ש כלל. בכל המקרים הללו אתם לא מנצלים את כל ההטבות שהמדינה מאפשרת לכם, הטבות שלאורך ציר הזמן עשויות להיות שוות כסף רב. מאוד.

אבל רגע: הלא כבר יש לי כבר קרן השתלמות כשכיר? אתה רוצה לומר שאקבל את הטבת המס (פטור ממס רווח הון) פעמיים, גם בקרן כעצמאי מעבר לתקרה? ובכן: התשובה היא... לא! תקרת ההפקדה היא לא פר קופה אלא פר אדם. לכל אחד מאיתנו יש פטור אחד בלבד. אז למה כדאי לנו קרן השתלמות כעצמאיים מעבר לתקרה אתם שואלים? ובכן, חברים, כאן מתחיל הקסם...


מילה מקדימה על שיטות חסכון

רבים רוצים לחסוך לדירה. או למשהו גדול בעתיד, או סתם, כדי להגיע לחירות ועצמאות כלכלית (כלומר, הקטנת התלות שלנו בעבודה). לא משנה מה הצורך שבחרתכם, ומה מכשירי ההשקעה לכך, עדיף לחסוך באופן שיצמצם למינימום את המס ולכן יגדיל את פוטנציאל הצמיחה. דאאה #2. אז כמו רבים אחרים, אולי החלטתם גם אתם לנהל את החסכון בתיק השקעות עצמאי. יפה מאוד. אני ממליץ לעשות זאת אך ורק בקרן השתלמות כעצמאי IRA מעבר לתקרה. באופן זה תהנו גם מחירות מוחלטת באופן ניהול ההשקעות, גם בעלויות ועמלות נמוכות מאוד, וגם תהנו מדחיית מס בעת ביצוע הפעולות. זה מושלם וקסום ומטורףףףף לגמרי שרק 0.3% מהכסף (והרבה פחות אחוז מהאנשים) עושים זאת. החדשות הטובות שאתם יכולים לעשות זאת כבר מחר, ובקלות. זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל.


מהי קרן השתלמות מעבר לתקרה 

קרן השתלמות מעבר לתקרה היא מוצר נפרד, אחר ושונה מקרן השתלמות רגילה. בעוד שקה"ש רגיל מוגבל בתקרת הפקדה שנתית ופטור לעולם ממס, הרי שלקה"ש מעבר לתקרה יש שני מאפיינים אחרים: א. אפשר להפקיד אליה כמה כסף שרוצים. אין לזה כל תקרה (כלומר יש תקרה, שהיא 5.95 מיליון ש"ח הפקדה לכל היותר. אני מקווה שזה לא מעט מדי עבורכם 😊). ב. אין פטור ממס אבל כל זמן שהכסף בקרן, אין חבות מס, כלומר המס נדחה עד לקץ הימים בו תחליטו למשוך את הכסף או חלקו. 

רוצה לומר, אם אתם תפקידו את החסכון העודף שלכם בקה"ש מעבר לתקרה, תוכלו להפקיד כמה שתרצו ותוכלו לעשות כמה פעולות שתרצו ועדיין להנות מדחיית מס. תוחלת הרווח כאשר המס נדחה לעומת מס המשולם מדי שנה היא עצומה (בהנחה שמדי פעם עושים פעולות בתיק, או לפחות שומרים את הגמישות לעשות פעולות אם צריך, וללא כל חשיפה של מס). הנה כך נראית שורת הרווח בלבד בהפקדה שנתית של 20 א' ש"ח בלבד לאורך 30 שנה, בהנחת תשואה של 9%, אם יש חיוב מס הון כל שנה, וכשהמס נדחה. הבדל של מיליון שקל.  


מאפיינים שווים במיוחד של קרן השתלמות מעבר לתקרה בניהול עצמי IRA

  • אפשר לפתוח קה"ש מעבר לתקרה בכל בית השקעות, אבל אפשר גם כקרן בניהול עצמי. IRA. 
  • לעומת כל מוסד אחר, בקה"ש בניהול עצמאי מעבר לתקרה תשלמו דמי ניהול דמי ניהול של 0.35% -0.25% (תלוי בחברה וגובה ההפקדה), זאת לעומת דמי ניהול של 0.8% ואף יותר בכמעט כל קה"ש אחרת. זה שליש העלות. שליש עלות על פני חיים שלמים זה הרבה הרבה מאוד כסף. זה כמובן יגדיל בהתאמה את התשואה.
  • בנוסף, בקה"ש מעבר לתקרה בניהול עצמאי אפשר להשקיע בכל אפיק שרוצים. אפשר לקבל חשיפה ל S&P500, לביטקוין, לנפט, לשוק המניות הישראלי או האמריקאי או הסיני. אפשר לתעשיות מסוימות, אפשר לנדל"ן (קרנות ריט ועוד דרכים). היא לא מגבילה אתכם כמעט כלל בסוג ההשקעות, היא לא מגבילה אתכם בסכום, היא הכי זולה שיש מול כל חלופה, והיא מחסנת אתכם מתשלום מס על הרווחים, גם אם עשיתם פעולות של קניה ומכירה. מעט מאוד אנשים עושים זאת, אולי  כי הם מפחדים לנהל את בעצמם את הכסף, אולי כי חלקם סבורים שזה מסובך, אולי כי אמרו להם "זה לא כדאי". אני מבקש מכם לשקול זאת שוב. אם בארץ רק 0.3% מכספי הציבור מנוהלים עצמאית, אז לשם השוואה בארצות הברית זה קרוב ל 30% מהכספים. כן, כל אמריקאי סביר מנהל את כספי הפנסיה שלו בעצמו. וכאן אנו לא מבקשים לנהל לבד את כספי הפנסיה (למרות שגם זה אפשר, ועל זה, אולי פעם פוסט נפרד), אלא אנו מבקשים לנהל את החסכון העודף שלנו. 
  • בום!
  • עוד פטנט שכדאי לדעת: כשתחליטו שאתם רוצים לפדות את הכסף מהקה"ש שמעבר לתקרה (או את חלקו), תשלמו כמובן את מס רווחי ההון היחסי, אלא שזה יהיה מס ריאלי בלבד! כלומר, בניכוי האינפלציה. נניח שחסכתם עשור, והאינפלציה היתה 3% בשנה, אזי תפחיתו את גובה האינפלציה מחבות המס שלכם, כלומר בפועל תשלמו הרבה פחות מ 25% על הרווח שצברתם בקרן. לא רע...


איפה פותחים קרן השתלמות מעבר לתקרה בניהול עצמי IRA

  • בגלובלנט או במיטב דש - עשו בעצמכם בדיקה והשוואה, התמקחו ותראו ישועות.  


שיקולים של צעירות, נזילות, והון זמין

הכל טוב ויפה אם אתם כבר אנשים שיש להם קרן השתלמות אחת לפחות נזילה, שנצבר בה הון, ויש לכם עוד הון משמעותי שאפשר להעביר לקרן השתלמות כעצמאי מעבר לתקרה ב IRA. אבל מה אם אין לכם?

  • אם אתם צעירים, יתכן ועדיין אין לכם קרן השתלמות "רגילה" בכלל. יש הנרתעים מלפתוח אחת, במחשבה "מה אני צריך להפקיד לקה"ש, הרי הכסף שלי יהיה נעול שם לשש שנים!". ובכן, זה נכון, אבל שש שנים עוברות מהר. זהו שלב קצר (בחיים) וזה חולף. מאידך, התועלת של קה"ש כה עצומה שחובה, ממש חובה, לפתוח אותה מוקדם ככל הניתן בקריירה שלכם (בין כשכירים, ובין כעצמאיים), ולהפריש אליה את המקסימום המותר, היינו עד התקרה. 
  • אגב, צעירים: אם המעסיק שלכם לא רוצה לתת לכם קה"ש (אחרי הכל, זכותו. זו הטבה לעובד, העולה למעסיק עוד כסף), כדאי בעיני לעשות מו"מ ואף לוותר על חלק מהשכר לטובת קבלת קה"ש. התועלת לטווח הבינוני והארוך עולה בהרבה על השכר שתוותרו עליו, ולמעסיק זה לא משנה – הוא יוציא את אותו הסכום בדיוק.
  • בקיצור, אם זה עתה פתחתם קרן השתלמות, או שאין לכם עדיין קה"ש נזילה (כלומר בת שש לפחות), אין צורך למהר ולפתוח גם קרן השתלמות כעצמאי מעבר לתקרה. למה? כי אתם לא רוצים לסגור הון משמעותי לשנים, אם אין חובה לכך. זה לא אומר לא לחסוך או לא להשקיע. אלא לחסוך ולהשקיע ופשוט "לגשר" על הזמן עד שהקרנות שלכם תהינה נזילות ותוכלו אז לפתוח גם קה"ש מעבר לתקרה, שתהיה כאמור נזילה לגמרי מיומה הראשון.
  • מה נעשה? קל: את עודפי החסכון נשקיע בתיק בניהול אישי או בקופ"ג להשקעה או בכל מכשיר שמאפשר לנו נזילות, שדמי הניהול שלו נמוכים יחסית, ונשתדל *שלא* לבצע פעולות מכירה אלא רכישה בלבד (לא נחויב בשום מס עד למכירה). אחרי כמה שנים כאלה כבר תהיה לנו קרן השתלמות נזילה ואז נוכל לפתוח קה"ש מעבר לתקרה בניהול עצמאי, ולהעביר אליה את החסכונות כולם. טא-דם (ולזכור שבעת העברת הון מתיק בניהול עצמאי לקרן השתלמות שמעבר לתקרה יהיה חיוב במס כי זה כמו מימוש). 
  • זה גם טוב כי על פי רוב יש מינימום לפתיחת קה"ש בניהול עצמאי. כמדומני כ 90 א' ש"ח בגלובלנט. יותר במיטב דש אבל כדאי לבדוק מולם. בכל מקרה, אם תחסכו כמה שנים, יהיה לכם את ההון הזה. ואם אין לכם, אולי הגיע הזמן לחסוך יותר באגרסיביות (=להגדיל את ההכנסות, ובעיקר לצמצם את ההוצאות). 


שורה תחתונה ואמל"ק ביחד:

פתחו קרן השתלמות מיד. אם כבר עשיתם זאת ואתם מצליחים בכל חודש לחסוך יותר מאשר עלות ההפקדה החודשית בקרן ההשתלמות "הרגילה" שלכם (כשכיר או כעצמאי), ואם אתם משקיעים את הכסף הזה בתכניות חסכון, בבנק, בקרנות כאלו ואחרות, בתיקים מנוהלים או מנוהלים עצמאית או בכל דרך, אתם כנראה משלמים יותר ממה שאתם צריכים, וחשופים למס גבוה ממה שצריך. לכן כדאי מאוד לבדוק פתיחת קרן השתלמות לעצמאיים מעבר לתקרה בניהול עצמאי, להעביר לשם את ההון ולנהל את כל הטוב וההשקעות, שם. תודו לי אחר כך.

והנה בתרשים זרימה: 



שתהיו לי בריאים, שתחסכו הרבה, ושתרוויחו המון,

דעאל

By Dael with 13 comments

איך לקנות את האוכל טוב בעולם בלי לפשוט את הרגל?


מפת העוני העולמית ב wiki. אצלנו אפור, כרגיל.
אם יש משהו מפחיד בעולם המודרני, זה לא תנינים, לא אריות ולא מפולות בוץ. אמנם יש עדיין בעולם מקרים של מוות מכל אחד מאלה מדי פעם, וגם השלג האחרון הזכיר לנו שכוחות הטבע עדיין שמים אותנו לצחוק כל אימת שמתחשק להם, אבל החרדה האמיתית, הפחד הגדול שהעולם המודרני כן מציע הוא הפחד מעוני.
כמו כל הפחדים, מקורו בתחושה אמיתית השומרת על הפרט. אנו מפחדים מכל דבר שמסכן אותנו. כאלה אנחנו, שורדים. ואמנם, נאהב את זה או לא, נכסה את אוזנינו ואת עינינו או לא, עדיין תמיד נמצא את עצמנו בעולם קפיטליסטי בו המטבע הוא המלך הבלתי מעורער. ואם המלך הוא הממון, הרי שזה שנמצא בתחתית שרשרת המזון הוא זה החסר כל. העני. אין בכך כל שיפוט ערכי אלא ניתוח של המציאות: עני ורע לו. אתם יכולים לסרב להכיר בכך, לנסות להלחם בזה ואז להפסיד או להכיר בשלטונו של המטבע ולנצח תחתיו, הבחירה שלכם. (הערה לפרוטוקול: כסף כמובן שאינו מעיד במאומה על אושר או על שלווה או על אישיות, זה רק מעיד על יתרות).
אני בחרתי מזמן.
עצמאות כלכלית היא משהו שמעסיק את מוחי הרבה מאוד כבר הרבה שנים כי לטעמי הגעה לעצמאות כלכלית היא הדרך היחידה בה אפשר "באמת" להיות רגוע. בעולם כאוטי, בלתי צפוי ודורסני כמו המציאות שלנו (אין מה לעשות חברים, זה כך), הכסף הוא המשאב היחידי שיאפשר לכם טיפול רפואי, מזון, ביגוד ומחסה. אוקיי. יש גם בתי תמחוי, ועמותות עם נשמות טובות אבל אנחנו ממש לא רוצים להגיע אליהם כנזקקים.
אם כך, אם העוני נמצא בקצה האחד של הסקאלה, והעצמאות הכלכלית - היינו, היכולת להתקיים בכל מצב, גם ללא הכנסות מעבודה כלל - נמצאת בצד האחר. שימו לב שהמונח "עושר" הוחלף כאן ב"עצמאות כלכלית", כי לטעמי אין הגיון רב במדידת המטר המרובע, המכוניות או כיורי החרסינה שיש לאדם אלא ליכולתו לחיות מנכסיו גם ללא עבודה. אם הנכסים מכניסים יותר ממה שאתה מוציא - אתה עשיר (כן, אתה יכול להיות עשיר גם אם אין לך שקל בבנק, אתה גר באוהל, אין לך מכונית או נעליים ואתה אוכל רק אורז ועדשים, ובתנאי יש לך הכנסה קבועה שלא מעבודה שמכניסה יותר מהסכום החודשי שאתה מוציא - אשריך. אתה עשיר. בלי לעשות מאומה תמשיך להתעשר יותר ככל שיעבור זמן. וגם ההיפך הוא הנכון. אם אתה גר בוילה תלת מפלסית עם שתי מכוניות ומשכורות היי טק גבוהות, אבל כל חודש אתה באוברדרפט: אללי, אתה עני ותהיה עני עוד יותר ככל שיעבור הזמן, אלא אם כן תעשה שינוי).
לא נעבור כעת על כל האפשרויות לחסוך מחד ולהכניס יותר מאידך, אלא נתמקד לעת עתה בסעיף אחד בלבד, זה הקרוב ללב כולנו - האוכל שעל שולחננו.
ההוצאה על מזון היא אחת החשובות והמרכזיות במשק הביתי. היא לא עומדת בתחרות עם ההוצאה על מגורים (רק בגלל שזו הפכה לטירוף מוחלט, ועל זה בפעם אחרת), אבל היא עדיין אחת הגבוהות בסל המשפחתי הישראלי. כ 15-18% מסל ההוצאות (והרבה יותר אחוזים מכך, אם אתם לא זורקים בלי סוף כסף על מכונית ומשכנתא). להבדיל מהוצאות על בילוי ופנאי, ההוצאה על מזון בוודאי שאינה מותרות אלא כורח. רוצה לומר: אפשר להסתדר בלי זארה ומנגו אבל בלי קשה בלי זיתים ואבוקדו.
לכאורה, כדאי לצמצם ככל שניתן בהוצאות המזון, וכך לאפשר לחסוך יותר ולהיות קרובים מעט יותר לעצמאות כלכלית.
מחשבה יפה ונכונה.
אך אליה וקוץ בה: מחירו הנמוך של מזון הוא בדרך כלל אינדיקטור טוב דווקא כדי להתרחק ממנו. המוצרים הזולים ביותר במשק הם בדרך כלל גם הגרועים ביותר. לדוגמא, שמן זרעים מעובד, מלאכותי, שעבר תהליכים כימיים אלימים יהיה זול מאוד. אולי 4 שקלים לליטר. שמן זית בכבישה קרה יעלה 40 ש"ח לפחות וקילו שמן קוקוס יעלה כבר 70 ש"ח. לפחות. כך גם בקמחים, בקטניות, במוצרים קפואים ובמוצרים בכלל: ככל שהם מעובדים יותר, חיי המדף שלהם יהיו ארוכים יותר, ולכן הם גם זולים יותר. קופסאות שימורים זולות יהיו אלה המשתמשות בשמן סויה או תירס זולים, ובתכולה באיכות נמוכה יחסית. מרגרינה לעולם תהיה זולה מחמאה (בגלל זה בדיוק המציאו אותה). לרוע המזל, למעט חריגים נדירים, מזון זול יהיה גרוע מאוד עבורכם.
העלות האמיתית של מזון גרוע, גם אם הוא זול מאוד בטווח המיידי, היא עצומה. לא רק שחולים יותר בטווח הקצר (שפעת, השמנה, חום), אלא גם מועדים יותר לפיתוח תחלואה לבבית וסרטן ושאר צרות בטווח הארוך. וכאילו כדי להוסיף קושי, גם התרופות יעלו לכם הרבה מאוד כסף, והרבה יותר מכך, הביטוח הרפואי הפרטי שתעשו יעלה לכם פי עשרה. ידידי אמר לי: כששיניתי את התזונה התחלתי להרגיש פי מיליון יותר אנרגטי. בטוח שגם ארוויח יותר. לא מחקר, אבל תחושה.

צרכנות מזון כלכלית לא מתחילה ולא נגמרת ב"לא לקנות את הכי זול". אם נציץ לעגלת הקניות של המשפחה הישראלית הטיפוסית, נגלה שם הרבה מאוד מוצרים שאינם זולים כלל ועיקר, יקרים אפילו, אבל רעים מאוד בריאותית, מאידך. דגני בוקר הם דוגמא קלאסית: הם באים בשלל צבעים וטעמים ודגנים אבל כולם, ללא יוצא מן הכלל, לא יקדמו את הבריאות שלכם לשום מקום. ליד דגני הבוקר תמצאו גם שלל חטיפים (אוקיי, כולם מסכימים שזה רע, או שצריך הסבר מפורט?), ומתחתם בעגלה ערימה עצומה של "מעדני חלב". שוקו וסוכר, כותרות של תותים ופירות יער במסווה של בריאות ובעצם זה בעיקר סוכר ומוצרים מעובדים לעייפה, שכל טיפת שומן טבעי שהיתה בהם, נעלמה בתהומות ה 0%.  כך גם מוצרים קפואים מעובדים, ממרחים שונים מוכנים, וממתקים. ובאריזות ענק שישיות של קולה או משקה ממותק אחר ("אבל זה מיץ טבעי מפירות") שיש המדמיינים שהוא טעם החיים אבל לטעמי אפשר גם לתאר אותו כמשחק המקדים של המוות...

אז מה נקנה בכל זאת?
נקנה אוכל אמיתי ומקומי וטרי ופשוט: ירקות ופירות, דגים ובשר, שמנים מפירות. בעיקר. אבל גם כאן, הטווח עצום ויש גם אפשרויות זולות, רק שהן מסתתרות.

  • בבשר, קנו חלקי פנים. בלי פחד. כבד, לב, ראש - כולם יעלו פחות מ 25 ש"ח לקילו טרי ובריא. תקנו את החלקים שאיש לא קונה: עתירי שומן, פשוטים. לא קניתי אנטריקוט כבר שנה לפחות, ולא חסר לי. אני קונה שפונדרה טרייה ב 42 שקל, ולב ב 15 ש"ח. ושמח. 
  • בדגים, אני קונה סרדינים טריים בעונה. זול מאוד, ולפעמים ממש מחיר מצחיק. דגי ים אחרים הם על פי רוב יקרים יחסית אבל יהיו בחירה תזונתית מצויינת אך בדגי בריכות אני משתדל לא לגעת בכלל.
  • בעופות, אני קונה טבע עוף (יקר) אבל אני קונה רק כנפיים. כך, גם כשהעוף הוא אורגני ועולה פי שניים מעוף רגיל, כנפיים יעלו לא יותר מ 15 ש"ח לקילו. סבבה.
  • בירקות, כמובן שאפשר לבחור את הירקות הזולים באותו הזמן ואם יש ירק "שמתפרע" (כמו מלפפונים לעתים), פשוט לא קונים אותו. לא תתפסו אותי קונה מלפפון בעשרה שקלים. כולה מלפפון, מה רע בלפת, תגידו (אם מבשלים אותה ומרסקים עם שום ושמן זית, אפשר לעשות ממנה אחלה "חומוס" שבעולם. מן ממרח רומני עצבני ומצוין). ועדיין, חלק משמעותי מאוד מסל הקניות שלי הוא ירקות. אני קונה המון (אבל באמת המון) ירקות. כל ירק הולך. יחסית ללחם ולתירס זה יקר, אבל זו בחירה שאני שמח להוציא. 
  • בקניית פירות, ולא רק באופנה, לא חייבים לקנות מנגו. תפוזים הם זולים יחסית עכשיו. קנו בשכל. 
  • בשמנים, אני קונה הרבה שמן זית איכותי. אני גר בגליל אז יחסית קל לי, אבל אפשר בהחלט לקנות ישירות מבית הבד פח של 17 ליטר ולחסוך הרבה מאוד. 
  • קנו בקבוצת רכישה. בשנה שעברה קניתייחד עם קבוצה, ישירות מהיבואן, פח של 5 ליטר שמן קוקוס בכבישה קרה וזה עלה לי 40 ש"ח בלבד לליטר. אם מתעניינים, אפשר לנסות לארגן אחת נוספת. קניתי גם "חצי טלה" בקבוצת רכישה אחרת ועוד. תתאמצו, תחסכו.
נכון, לאכול נכון ולקנות בריא לא יסייע לכם בהכרח לפרוש מעבודה בגיל מוקדם יותר, אבל בהחלט יאפשר לכם לחיות מאושרים ושבעים כדי שתוכלו לפרוש בריאים וצעירים. אינשאללה.
שורה תחתונה למתקשים: תאכלו טוב ותהיו עצמאיים כלכלית. נשמע לי כמו מתכון טוב לחיים.

ואם בא לכם, שתפו, הגיבו או התרעמו. בשמחה.
דעאל

By מר קדמוני with 23 comments

כמה כדורים אתם יכולים להחזיק באוויר?


מזדהים?

כשהייתי ילד ביקר בחיפה קרקס נודד אחד, עם כלובים אמיתיים נגררים מאחור, רחבה גדולה ואוהל קרקס צבעוני ומטפטף.
נדחסנו ארבעה ילדים אל המושב האחורי של הסובארו (אז עוד לא המציאו חגורת בטיחות לכל אחד), ונסענו למפרץ, להכנס אל האוהל הגדול, ולראות מקרוב ובאמת אריות מקפצים דרך חישוק של אש, ליצנים נופלים לגיגיות מים, לוליינים הולכים על חבל ומעופפים בין טרפזים.
אבל אחד מאנשי הקרקס משך את תשומת ליבי יותר מהאחרים. היה זה להטוטן שליהטט עם חמישה כדורים לפחות, והוא ערבל וערסל, וגלגל והחליף אותם זה בזה בלי להפיל אותם ולו פעם אחת. היה זה מופע מדהים של זריזות ויציבות, שליטה וקואורדינציה.
מאז גדלתי וגם בגרתי מעט, אבל האיש עם הכדורים עוד חקוק באחורי מוחי וגם בלי שרציתי, תמיד מצאתי את עצמי מנסה להחזיק כמה שיותר כדורים באוויר. מוחשית ודמיונית.
לכדרר שלושה כדורים באוויר למדתי חיש קל ועם השנים היכולת לכדרר גם משימות הפכה לטבע שני שלי.
לעולם איני עסוק בדבר אחד בלבד.
מאז ועד היום אני תמיד, אבל תמיד, מוצא את עצמי עושה עשרה דברים במקביל. כותב, מנהל אנשים, מייעץ, נוסע לחו"ל למכירה, עובד על פרוייקט סודי, מצייר, מנהל תיק השקעות, משפץ רהיטים, עושה גינה, עושה ציפורניים. טוב, זה בעצם לא. התכונה הזו התלבשה היטב עם הפרעת הקשב שלי אבל גם קידמה ודחפה אותי להרחיב את סל המיומנויות הזמינות שלי.
היום אני לא מומחה של ממש בשום דבר, אבל אני יכול להשתמש ברמה סבירה ברתכת, לבנות בעץ וכלי נגרות,לערוך ספר בצורה מקצועית, לתקן אינסטלציה, לנהל תהליך מכירה, ללקט פטריות מאכל, לנהל תיק השקעות, לכתוב טקסט מקצועי באנגלית, לרוץ יחף, לצייר בשמן, להרצות בכנסים מקצועיים ואחרים, להקים חברה ולנהל אותה, לבשל ארוחה מלאה לעשרה אנשים, לבצע הנפות אולימפית בטכניקה תקינה, לבנות אתרים ולשלוף חרב יפנית. באמת, קוראים לזה איאיידו.
בכל מקרה, לא הייתי נדרש לרשימת המכולת הזו אם לא הייתי סבור שיש בה משהו חשוב: רשימת היכולות הזו מרכיבה את סוד העצמאות שלי, לא פחות.

כאמור, אני חוטא במשיכת מכחול מדי פעם
אבינו הקדמון היה מופע מרתק של יכולות ומיומנויות רבות. כל אחד מחבורת הציידים-לקטים מוכרח היה לשלוט במגוון עצום של מיומנויות, אחרת לא היה שורד. מיומנויות לחימה ומעקב, גישוש וצייד, פירוק והכנת מזון, זיהוי צמחי מאכל וצמחי מרפא, איתור מקורות מים, נווט, בנייה וארגון מלכודות, כלי נשק ועיצוב והכנת כלי עבודה, כולל סיתות אבנים, כריתת ענפים ועיבודם, בניית מחסה למגורים ועוד ועוד. מיומנויות קדמוניות רבות אבדו בדרך לחיים המודרניים.
למזלנו ולנוחותינו, מאז המהפכה התעשייתית אנו לא נאלצים עוד לחשל בעצמנו את סכין המטבח ולא לזהות מקורות מים כדי לשרוד, אבל אנו כנראה חייבים לרכוש מיומנויות אחרות כדי לשרוד בג'ונגל העירוני הסואן, ובעיקרן: היכולת להתפרנס בהצלחה.
ואכן, רבים מידידיי שכללו מאוד את יכולתם להתפרנס והמשיכו להתמקצע וללמוד ולהחכים בתחום בו הם עובדים, אבל מאידך, כל מיומנויות הכפיים האחרות מעולם לא נרכשו. הם לא יודעים להחליף נורה וגם לא לנהל את תיק הפנסיה שלהם. לא לבשל ולא לבנות. הם סומכים על המערכת בכל דבר ועניין, כי את כל השירותים ניתן לרכוש ויכול אדם להעביר את עיתותיו ללא שום יכולת, כל עוד הוא יכול לשלם על השירות.
אך אליה וקוץ בה.
המיקוד והשכלול של מיומנות מרכזית אחת בלבד הם חרב פיפיות. הם מונעים מהאדם את היכולת להחליף עיסוק כאשר השוק משתנה, והידע העמוק בתחום צר הופך למגבלה כי הוא מחייב אותך להזדקק לרכישת שירותים בכל תחום ובכל מצב, גם אם המצב הכלכלי הורע עקב פיטורים או בעיה אחרת. דלות היריעה והיכולות מגבילה את העצמאות האישית הטבועה בנו משחר ההיסטוריה. מעבר לכך, רכישת שפע של מיומנויות מגדילה את יכולתנו לנצל את משאבינו טוב יותר. לחסוך כסף רב - באנשי מקצוע ובצרכנות מיותרת (למשל, לשפץ לבד רהיט ישן שמצאתם בזבל יעלה עשירית מלקנות רהיט חדש, וגם תהיה נחת רוח. אם יוצא יפה). ומעל לכל, היכולת להסתדר ולשלוט במיומנויות רבות ככל הניתן יאפשר לנו לנצל יותר הזדמנויות. היא תבנה את היכולת הכללית שלכם, נפשית והיא תעלה את הערך שלכם בשוק העבודה.
אם תדעו לבנות עסק באינטרנט, אולי יום אחד תוכלו להפיק מכך רווחים?  אם תדעו לתפור ולעצב בגדים, אולי יום אחד תקימו מתפרה? אם תדעו לקרוא נכון דוחות רווח והפסד ומאזנים, אולי תוכלו להקים עסק משלכם? אם תדעו איך עובד הכסף ומהו שוק ההון, אולי תוכלו להרוויח מזה?
לא לכל המיומנויות יש תועלת מיידית וחומרית, חלקן הגדול הוא תועלת רוחנית ונפשית (למשל, לדעת לדבר ולכתוב קחזית או לצייר היטב). אבל עצם היכולת לצבור מיומנויות מגדילה את תחושת המסוגלות ואת האובייקטיביות של הערך הכולל שלכם - קודם כל בעיני עצמכם, אבל גם בערך האובייקטיבי מול "העולם". אם תדעו להחזיק ביעילות יותר כדורים באוויר, אתם תהפכו ליעילים יותר ומסוגלים יותר, ושם אנו רוצים להיות: עצמאיים, דינמיים, המתגברים על כל אתגר ומכשול, ומסוגלים לנצל הזדמנויות.
יש מיומנויות פיסיות (עמידת ידיים, הליכה על חבל), יש מיומנויות טכניות (תיקון מקרר, איטום מקלחת, כתיבת קוד), יש מיומנויות מקצועיות (השקעה, ניהול), יש מיומניות מנטליות (שפות, פיסול) ויש רבות שמערבות את התחומים השונים.
האני מאמין שלי הוא שכדי להצליח בחיים אנו צריכים לרכוש כמה שיותר מיומנויות, כמה שיותר מגוונות, כמה שיותר מעניינות וכמה שיותר שונות. אנו רוצים לשרוד ולשגשג בכל מצב, בכל תנאי, ולעשות זאת בהצלחה יתרה.
האדם הקדמון היה יכול להתיידד היטב עם ליאונרדו דה וינצ'י, דמות הרנסאנס הקאנונית מכולן, שידע לצייר ולפסל, מהנדס גאון ואסטרטג צבאי, איש אומנות ואיש רפואה ומחקר, איש של שפות ושל מקומות ותרבויות שונות. אני אף פעם לא אהיה דה וינצ'י אבל להיות איש רנאסנס קדמוני מתאים לי מאוד. ללקט ולבשל, לזוז ולצוד פרנסה, ליצור ולהנות, ולכתוב על זה מדי פעם, כאן.

ומה איתכם?
האם אתם משקיעים מרץ ואנרגיה כדי לשכלל את רשימת היכולות והמיומנויות שלכם או רק יושבים על התחת ומקווים שתיפול עליכם היכולת?
ספרו לנו גם מה התועלת הכי מפתיעה שהגיעה ממיומנות שרכשתם
(ותרגישו חופשי לשתף, כמובן).

שבת שלום
דעאל


By מר קדמוני with 6 comments

הנזירה שלעולם לא תקנה פרארי


מה יקרה אם תעזבו את העבודה שלכם מחר, ולא תעבדו בשום עבודה אחרת. לעולם?
[פאוזה. תיכף נשוב. אך לפני כן תזכורת: זה בסדר גמור לפרוש באמצע].

אם נעזוב לרגע את טרדות היומיום ונטפס אל פסגות המחשבה, נוכל לשאול את עצמנו: מהו החופש האמיתי?
האם החופש הוא היכולת לקנות כל דבר שעולה על דעתך?
האם החופש הוא היכולת לפעול באופן שאינו כפוף למערכת החוקים החברתית?
האם החופש הוא יכולת הבחירה עצמה?
דומני שאיש איש והגדרתו שלו לחופש בנקודת הזמן בה הוא נמצא. יש בין בני משפחתי שיחשיבו שנת לילה שלמה ורצופה ללא בכיות של ילדים כחופש האולטימטיבי והמצוי רק בדמיון הרחוק, ויש כאלה שהחופש אצלם יהיה מסע קניות ללא חשבון מסביב לעולם. אבל בחברה קפיטליסטית (in a good way) אני חושש שיש רק הגדרה אחת אמיתית לחופש: היכולת לבחור האם לעבוד או לא. מכיוון שכל הבחירות שלנו נובעות מיכולת כלכלית (אפילו נישואים, במקורם, הוא עסק של קניין וטבעת נישואין צריכה להיות "שוות פרוטה לפחות"), ורוב היכולת הכלכלית עבור רוב מוחלט של האנשים היא פונקציה של היכולת להשתכר די הצורך כדי לממש את הצרכים השונים (מגורים, מזון, בילוי, חופש), היכולת לבחור שלא לעבוד, ועדיין להיות מסוגל לממש את הצרכים השונים, היא חופש. בהגדרה.
בחברה הטרום-חקלאית הקדומה, היינו בחברה הלקטית-ציידית, שאלת החופש לא היתה מוטלת בספק. עבודה כמונח וכמקור לשעבוד לא היתה קיימת. אנשים נדרשו לאכול ולצאת ללקט או לצוד כדי לשרוד. בשאר הזמן הם פשוט התבטלו. או שרו. או ציירו על קירות המערה. הם לא נדרשו לעבוד כדי להתקיים. "שבוע העבודה" של צייד לקט ממוצע אורך כ 9- 12 שעות. הרבה פחות משבועות העבודה של 40 שעות לפחות בחברה המערבית שלנו. אבל מכיוון שיש לנו, המערביים המודרניים, צרכים שרק מתרבים וגדלים בהתמדה (עוד מכונית, עוד חדר לילדים, עוד משכנתא, עוד חופשה בחו"ל, עוד נעליים), שבוע העבודה שלנו הולך ומתארך ואנו מאבדים את היכולת לבחור אם להשתתף בו או לא. מרוב שהעבודה כה ברורה וחיונית אנו כבר לא רואים אותה כמקור לשעבוד אלא כמקור להגשמה, להתפתחות ולקפה חינם.
זו לא רק התפיסה המקובלת ש"העבודה היא חיינו", זו לא רק התפיסה ש"הבטלה משחיתה", אלא לכאורה זהו כורח המציאות ממש - כי לחיות עולה כסף, וכסף משיגים בעבודה, ועבודה צריך להתמיד עד גיל הפנסיה כי אחרת לא יהיה די כסף לחיות את שאר החיים.
לא ככה?
אז זהו, שלא בדיוק.
ניתן, אפשר, רצוי ונכון לאמץ אורח חיים שיאפשר חופש מעבודה.

תנשמו עמוק. 
לא, זה לא משחית, וזה מוסרי, וזה וראוי ויכול לפתח אתכם לאנשים טובים יותר (ועל זה, בפעם אחרת). אבל לפני שתגיעו לשם, כדאי לבחון שאלת מפתח. האם אתם מוכנים לשמוע את זה בכלל? האם החופש מטריד אתכם? האם אתם מסוגלים לשמוע שניתן לאמץ אורח חיים קדמוני לא רק בבחירות התזונתיות שלנו אלא גם בבחירות החברתיות-כלכליות והאישיות שלנו?
האא? מה הקשר? תתפלאו, אבל יש קשר.
נתחיל עם שיעור שאתם מכירים: כיצד אוכלים נכון? הרצפט נשמע פשוט: אוכלים אוכל פשוט ובסיסי, אוכלים מעט פעמים ביום וצמים הרבה, משקיעים במזון איכותי ולא מתפתים לשרוף את הבריאות על מזונות-לכאורה שהם למעשה רק מזיקים לנו. עשו זאת בהתמדה ונקווה שתחייו בבריאות טובה לנצח (כמעט). תהיו עצמאיים וביקורתיים כי האחריות לתזונה שלכם היא אצלכם בלבד.
נמשיך בשיעור כיצד פורשים מעבודה? הרצפט נשמע פשוט: חיים בצניעות, קונים מעט מוצרים וחוסכים הרבה, משקיעים חכם בנכסים נושאי תשואה ולא מתפתים לשרוף את הכסף על נכסים-לכאורה שהם למעשה רק התחייבויות יקרות כמו משכנתא, רכב ומותגים. עשו זאת בהתמדה די שנים ותוכלו לפרוש. תהיו עצמאיים וביקורתיים כי האחריות לכסף שלכם היא אצלכם בלבד.

האם זה אומר שנדרש מאיתנו לחיות כדלפונים רעבים במערה אם אנו רוצים את הבריאות והחופש האולטימטיבי בחברה המודרנית או שמא שומה עלינו להשתעבד לנצח לעבודה ולצריכה קלוקלת?

רבים מאנשי התרבות הקדמונית, אנשי הפליאו, אנשי הגל החדש של תרבות המזון הישנה, הם אנשים שדוגלים במחשבה החופשית. זה בהחלט משהו שמאפיין רבים מקוראי וקוראות בלוג זה. הרי כבר יצאנו מהמסגרת מבחינה תזונתית, למרות כל המצקצקים והסקפטיים והראנו לכולם שאנו עושים מה שטוב ונכון עבורנו, ושהעולם יתהפך. באופן דומה אפשר להתבונן בשאלת היציאה מהמסגרת הכלכלית הרגילה: כיצד לחיות טוב ונכון גם ללא עבודה. בכל מקרה, זה לא שכדאי שתרוצו מחר ותתפטרו מהעבודה שלכם, אבל מעשים חופשיים מתחילים תמיד במחשבות חופשיות. הנה דוגמה לשניים שעשו את זה, ונשארו בסביבה כדי לספר לנו איך. באופן מפתיע (או שלא) שניהם בחרו לא רק לחיות ללא עבודה אלא שניהם דומים למדי זה לזה (ולקוראי בלוג זה) בבחירות התזונתיות שלהם.
כתבתי כאן לפני שנתיים וחצי על הספר של מיקי בן דור "מבריזים לגן עדן - חיים ללא עבודה". מיקי יפה דרש ויפה עשה, ופרש מעבודה בגיל 52. מיקי הוא ממובילי תנועת הפליאו בארץ. באופן דומה הבלוג "הסולידית" של דורין הרטמן עוסק גם הוא בפרישה מעבודה: דורין פרשה בגיל המרשים 31. הלוואי עלי.
אצלי, השכל, כמו המשטרה, הגיע באיחור. בגילי המופלג אני עדיין עובד. אבל *תרועה* אני לא מתכון לעבוד עד גיל הפנסיה הקבוע בחוק. ממש לא. בחישוב זהיר יש עוד יותר מחצי יובל שנים עד שאגיע לשם (גברים, אם מישהו פספס מדובר על גיל 67) ולכן כבר כמה שנים אני מתכנן, מתכוון ומיישם תהליך כדי לפרוש הרבה הרבה הרבה קודם. אם יהיה מזל ועם קצת רוח גבית, אולי זה יקרה מהר מהמתוכנן. לא. לא זכיתי בפיס עדיין (זה לא בתוכניות למרות שזה עשוי להיות נחמד, מאידך אני לא קונה כרטיסים). אוטוטו אני שם. אינשאללה.
נחזור לדורין. היא חיה בדירה קטנה וצנועה. בשכירות כמובן. היא קונה מעט מאוד מוצרים. היא אוכלת אוכל פשוט ובסיסי וחיה לפי עקרונות "דיאטת הלוחם" של אורי הופמקלר, אותה הזכרתי כאן בעבר כגישה יעילה אך נוקשה למדי לצום לסירוגין. מצד שני, היא לא צריכה לעבוד למחייתה בכלל כי התשואה מהחסכונות שלה גדולה יותר מסך הוצאותיה. פשוט: נכסים גדולים מהתחייבויות. או ליתר דיוק: הכנסות שלא מעבודה גדולות מההוצאות. במצב זה אדם יכול להיות נזיר החי בצניעות קיצונית, אך עשיר אמיתי כלכלית, כי אינו תלוי עוד במערכת והוא חופשי לבחור את עתותיו, זמנו וכיצד לבלות את חייו.
חופש, כבר אמרנו?
אך גם אם יהיו בחשבונה מיליונים רבים (וזה ממש לא משנה כמה כאלו יהיו, אם בכלל, העיקר שהתשואה השוטפת תהיה גדולה מההוצאה. בהוצאות מחייה קטנות דרוש הון נמוך מאוד כדי לאפשר פרישה), לעולם לא תתפסו נזירה שכזו רוכשת לעצמה רכב יוקרה. למה? כי זה טפשי וכי זו הוצאה שלא מעניקה שום תשואה. מקסימום, אם ממש דחוף לחוות ריגושים, אפשר לשכור רכב כזה ליום. הרבה יותר כלכלי (אין ביטוח, פחת, ירידת ערך, מיסים, דלק, גראז', מוסך והלוואות).
נזכיר לכם שלאבינו הקדמון לא היו מכוניות כלל, ולמעשה, לא היו לו שום נכסים ושום התחייבויות: לא בית ולא משכנתא, לא רהיטים ולא מסעדות, לא מותגים ולא "דברים יפים". הוא היה אביון חומרית אך עשיר כלכלית. יש יסוד סביר להניח שהוא גם היה מאושר.

עד כאן בקיצור נמרץ.
זו היתה טעימה של מחשבה בכוון אחר ולא בנתיב הרגיל שהבלוג הזה פוסע בו, אבל היי, מי אמר שצריך לצעוד תמיד באותו המשעול?
האם אי פעם חשבתם ברצינות על עתידכם הכלכלי?
האם יש לכם מחשבות לצאת מהמרוץ?
האם אתם חושבים שזה קשור, איכשהו, מתישהו, לבחירות התזונתיות שלכם?
כיצד?
ספרו, הגיבו, שתפו ופרסמו, שיהיה שמח.

By Dael with 20 comments